@חושב-שחושב-שהוא-חושב כתב במתקשה בלעבור טסט:
אנכי הקטן עברתי לא מזמן בטסט ראשון בעיר חיפה. העיר מוגדרת כאחת הערים הקשות עם אחוזי הצלחה נמוכים. א"א להאמין לנתונים היבשים והסטטיסטיקות, כי אסור לשכוח שבחיפה יש הההמון ערבים ושאר מרעין בישין, ולא פלא שהם נכשלים.
למעשה אני חיכיתי מאוד לטסט, הראשון נקבע לת"ב דהאי שתא... וביטלתי אותו. לאחריו נקבע טסט לאמצע בין הזמנים, לפני הנופש המשפחתי, ומאוד רציתי לגשת אליו, רק שהמורה "נזכר" לעדכן אותי שהשותף לטסט היא גברת חילוניה. מבירור קצר הבנתי שהיא לא לבושה כאחת אימותינו..., זה היה נסיון קשה, אבל עמדתי בו בגבורה וביטלתי שוב את הטסט. מי יודע אם לא בזכות זה עברתי.
בנוסף גם אני התפללתי ואמרתי פרקי תהילים תוך כדי. אני חושב שהבוחן שם לב לזה. [לא שהיו לי טעויות כ"כ, רק בחניה הייתי צריך לתקן]
כמובן אשתי בבית הוסיפה להתפלל, ועברתי בראשון....
אגב, באותו יום הייתי מבואס מאוד מאיזה ענין, והגעתי לטסט בלי שום מצב רוח, הייתי בטוח שזה מה שיפסול אותי, אך אולי זה דווקא עזר לי להיות עניני ולשמור על קור רוח בלי להתרגש יותר מידי.
אומרים שההבדל בין ערבי ליהודי זה שערבי אומר שטסט עובר מי שיודע לנהוג ותיאוריה זה עניין של מזל
ויהודי זה בדיוק הפוך טסט זה עניין של מזל ותיאוריה עובר מי שלמד