הראשונה היתה סיוויק 2002 שקניתי מהרב אבי גלברט שליט"א, 120000 ב 12000 ש’’ח מחוסר ידע לא טיפלתי כלום, ולא הבנתי למה המכסה מנוע כ’’כ גדול אם כל מה שצריך זו הפינה של המים לווישרים, אחרי ג שנים, תאונה בה נפתחו כריות ונשבר המנוע. לזכרה יאמר שעד יומה האחרון היא נסעה כמו סיוויק. מי שיודע, יודע למה אני מתכוון. (אנקדוטה: מידי פעם שמתי לב שיש אנשים שמגניבים חיוכים סודיים כשראו אותי עם הרכב, עד שבא מישהו ואמר לי ’’פששששש… ברצלונההההההה…’’ מתברר שכיסויי המושבים היו מדוגמים בצבעים עזים של איזה קבוצה, איך וויס נישט… מיד הוצאתי כמובן)
השניה נקנתה גם היא מהרב גלברט הלא היא ניסאן טידה 2009 ,140000 ב 20000 ש’’ח “לא לשבור את המנוע” הזהיר אותי גלברט, לימים שמעתי שיש מושג של חוסר מים, פינקתי את הרדיאטור במי ברז טריים, והרכב השיב לי בחמש שנות נסיעה ללא טיפולים (חוץ מהחלפת רפידות ומצבר), בשנה החמישית לקניה, דלקה נורת חום מנוע, כזקן ורגיל ניגשתי עם בקבוק מים אל הרדיאטור, ובתנועות של מכונאי מוסמך שלפתי את הפקק, מים זכים נגלו לנגד עיני, “לא חום ולא נעליים” סיננתי לעבר המנוע והטחתי בו חזרה את מכסה המנוע, התעלמתי מהנורה והמשכתי בנסיעה, הרכב היה פיקס 5 שנים ולא תבא נורה קטנה וטיפשית ותהרוס את החגיגה.
לימים יתברר שהפקק נשאר סגור ומה שעלה בידי זו מסגרת המתכת . “אני ראיתי מים!” התווכחתי עם המוסכניק. שהמליץ לי למכור באלף ש"ח את המכונה עם המנוע הקטום וכך הווה.
הרכב השלישי, אבי גלברט היה מידי עסוק במועצה ולא היה לו פנאי, קניתי מסוחר אחר שמומלץ כאן בפורום, והתחרטתי על כך רבות. אם כי, המצב המכני היה מעולה, היו בעיות אחרות. זה נגמר בתאונה וקיבלתי מחירון.
הרכב הרביעי פעם אחרת אין לי כח