המדריך המלא לחיסכון בעלויות הריבית לרכב.

את המדריך החלטתי לכתוב, לאחר שנחשפתי לאחרונה לנתוני הריבית, של הלוואת הרכב של חבר קרוב שלי
13.5% על הלוואה של 180,000 ש"ח שאלה נתונים מטורפים.
הוא קנה את רכבו מסוכנות רכבים, רכב מפנק ונוח.
הסוכנות הסבירה לו שאצלם הוא יוכל לקבל הלוואה ללא המתנה בכלל.
כמה טלפונים והרכב כבר שלו חלום…

עד שישבתי איתו לאחרונה,
והוא מספר לי שהוא כבר שנתיים משלם על ההלוואה שלו, והוא גילה שהקרן של הלוואה ירדה לו רק בכמה אלפי שקלים, בזמן שערך הרכב ירד כבר בעשרות אלפי שקלים.

אני לא נכנס לדון האם חכם לקנות רכב חדש או לא, אלא רק נותן לכם דרך שתגרום לכם שתשלמו פחות ריבית.

נתחיל מהדבר הפשוט שרכב הוא הוצאה.
והוצאה זה דבר שעדיף לחסוך בה כמה שאפשר, לא מקמצנות אלא מהבנה שלא צריך לזרוק כסף סתם לפח.

כהיום רוב רכישת הרכבים החדשים, ורכבי היד2 החדישים
הם לרוב דרך לקיחת הלוואה.

יש 3 גורמים מרכזיים למימון רכבכם 1 בנקים, 2 חוץ-בנקאי, 3 ומוסדות פנסיוניים

בנקים, הריביות בבנקים הם נמוכים יותר מהחוץ בנקאי.
בבנק תקבלו בדרך כלל 6-10% ריבית אבל התהליך איטי יותר מקבלת הלוואה חוץ בנקאית.
זה גם ידרוש מכם מסמכים רבים יותר, להתמקח עם הבנק לקבל ריבית טובה וכן להיות לקוח עם BDI תקין ולגבי אנשים צעירים מידי (תחת 21) יהיה קשה יותר לקבל הלוואה.

חברות מימון (חוץ-בנקאי) החיסרון הבולט והעיקרי הוא הריבית 9-13%
היתרונות הבולטים שלהם הוא מהירות קבלת הלוואה בדרך כלל תוך כמה שעות, הלוואה גם לצעירים יותר,
וקל יותר לקבל גם למי שאינו לקוח טוב.

חברות ביטוח/פנסיה (כנגד חסכונות) היתרון הבולט הריבית הנמוכה ביותר בשוק! אפשרי להגיע לפריים0.5- (נכון להיום כ-5.5%)
ניתן לקבל הלוואה של עד כ-40%-50% מהסכום הצבור בתוכנית (פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות). |

שימו לב שכדי לקבל הלוואה עם ריביות טובות בבנקים זה רק דרך מיקוח!!
בבנקים, קבלת ריבית טובה תלויה כמעט לחלוטין בהתמקחות, לעולם אל תיקחו את הצעת ההלוואה הראשונית.
שימו לב שהלוואה “ברגע” (ההלוואה שמוצעת דרך האפליקציה) בבנק היא הלוואה ללא מיקוח, ולכן היא ההלוואה היקרה ביותר שהבנק יכול להציע לכם.

הנה כמה סימולציות שהכנתי שתבינו את ההפרשים בתשלומי הריבית.

משה קנה רכב יד שנייה ב-₪80,000 עם פריסה ל5 שנים 60 חודש
הוא הלך לחברת הפנסיה שלו, והם אישרו לו כ40% מהסכום הצבור שיש לו שם, שזה כל עלות הרכב שלו.
עם ריבית של 6% התשלום החודשי שלו הוא כ1,546 ש"ח
שסך הריבית שהוא ישלם, לכל תקופת ההלוואה הוא 12,797 ש"ח

לעומת זאת, אם משה היה הולך לחברת מימון, והוא היה לוקח את אותה הלוואה, עם ריבית של 10.5%
התשלום החודשי היה קופץ בעוד 200 ש"ח וסך הריביות של ההלוואה היו מזנקים ל23,170 ש"ח כמעט כפול!!

דוגמא נוספת.
מרדכי החליט להתפנק עם רכב חדש ב₪150,000 עם הלוואה ופריסה ל-8 שנים

הוא הלך ישירות לחברת המימון, שהסוכנות הציע לו לקבל דרכה הלוואה.
הוא נטל הלוואה עם ריבית של 10% עם 96 תשלומים
התשלום החודשי שלו הוא כ2,276 וסך הריביות שהוא ישלם על כל ההלוואה הוא כ68,507 ש"ח
לעומת זאת אם מרדכי היה הולך לבנק ומבקש הלוואה ומתמקח והוא היה מקבל למשל 6.5% הוא היה משלם בחודשי 2,007 ש"ח
והוא היה חוסך בריביות שלו כ20,000 ש"ח.

בעבודה של כ3 שעות של מיקוח פניה לבנק וקצת המתנה הוא היה יכול להרוויח מעל 20,000 ש"ח

גם אם קניתם כבר רכב במימון יקר, תמיד אפשר לקחת הלוואה זולה, ולכסות איתה את ההלוואה היקרה!

כמה נקודות חשובות.
1 לעולם אל תכניסו הלוואת רכב למשכנתא, גם אם המשכנתה זולה בהרבה מההלוואה הקיימת שלכם, בגלל שחיי המשכנתא מאוד ארוכים אתם תשלמו הרבה יותר ריבית על ההלוואה הזאת.

2 בבנק, תוכלו לקבל הלוואה של כ30,000-40,000 ללא ריבית, ממליץ לכם לקרוא את המדריך להלוואה ללא ריבית
תוכלו לשלב אותו ביחד עם עוד הלוואה, וככה תחסכו עוד הרבה ריבית.

3 כמעט תמיד בסוכנויות הרכבים, ישכנעו אותכם לקחת דרך חברות מימון, כי הם רוצים שהעסקה תסגר כמה שיותר מהר, ולכן אתם צריכים לענות להם באדיבות, שאתם רוצים לקבל הלוואה עם תנאים טובים יותר.

והכי חשוב אל תתנו ללחץ של הסוכנויות, להשפיע עליכם לקחת הלוואה ללא בדיקה מעמיקה לפני זה בבנק שלכם.

מקווה שהחכמתי אותכם.

קרדיט:
“נחמן רוזנבלום מאמן כלכלי”
שמוביל תהליכים לאיזון וצמיחה כלכלית.

לדבר בטלפון בלי ידיים…

קרדיט: המענינים

הפרגוד

את הטעות הראשונה עשיתי כשלא התייעצתי בפורום לפני…

ראיתי מודעה בעיתון על וויז כשר של חברת … כמה שקלים בחודש ויש לך מכשיר, נשמע מעולה!
נכנסתי לאתר החברה, ובצעתי הזמנה יצא לי 100ש"ח למכשיר ו30ש"ח משלוח (כתוב במפורש שהם לא מחייבים משלוח!)
כמובן כמה דק’ אחרי מתקשר נציג של החברה להשלמת ההו"ק,

נקדים, אני לא אוהב להשתמש באשראי, רק לדברים שא"א בדרך אחרת לכן אני גם מחזיק מסגרת מאוד מאוד קטנה
נתתי לו כרטיס דיירקט, והוא אמר לי שזה יעבוד רק עם אשראי, אמרתי לו שיתקשר אלי בתחילת החודש ונסגור,

כמה ימים אחרי בתחילת החודש מתקשרת אלי נציגה מהחברה, אני נותן לה את הפרטים, והיא אומרת לי שהם תופסים מסגרת של כל הסכום וכל חודש מתפנה 30 ש"ח, אני כאמור מחזיק מסגרת קטנה אמרתי לה שאני לא מעונין שיתפוס לי את כל המסגרת לכן אני רוצה לבטל,
היא התחילה להתווכח איתי שזה כתוב במפורש באתר, אחרי כמה דקות הנציגה הועילה בטובה לבדוק באתר ולגלות עם מי הצדק… סיכמנו שהיא מבטלת את העיסקה,

שעה אחרי זה היא מתקשרת אלי בחזרה, שהיא הקשיבה לשיחה שלי עם הנציג הראשון, ושומעים שם שאני יודע שיש מסגרת וכו’ ממש התחילה לצעוק עלי, נסיתי להסביר לה שאני לא משועמם שמחפש לשגע אנשים, רציתי משהו הייתה אי הבנה אז אני רוצה לבטל, היא המשיכה לצעוק וכו’ וכו’ עד שהיא ניתקה את הטלפון,

למה אני כותב על זה, כי כאן נכנס לסיפור עמותת יעזורו
אחרי בדיקה בפורום, התברר שזו חברה טובה ומומלצת,
התקשרתי אליהם 2 דק’ אחרי הייתי כבר בדרך לתחנה איסוף צמוד לבית
קיבלתי מכשיר חדיש עם מגן אחורי + מגן מסך + מטען לרכב
קו ל5 שנים ובמחיר של 880 ש"ח

אז אני רוצה להמליץ לכולם על מכשיר מהלכא של עמותת יעזורו

ואם כבר הגעתם עד לכאן, אז אני רוצה להגיד לכם שלא חייבים להגיב!
אבל אם גם אתם רוצים להמליץ על מכשיר מסוים גם של חברות אחרות נשמח שתגיבו!!!
זה יעזור מאוד לאנשים אחרים.

@Klonimoos כתב במכשיר לוויז בלבד מומלץ:

נשמח להבין למה.
טאבלט עם וויפרי, חסום לחלוטין. (יותר כמעט מכל חסימה… ודו’‘ק)
סיבה יחידה להעדפה לכאו’ היא לשלם יותר ולקבל פחות. לא?

יכול להיות שזה ישמע כמו ראש בקיר, אבל בדור הזה אין ברירה
אני לא קונה סמארטפון/טאבלט, נקודה.
לא משנה מה אני הולך לעשות עם זה אח"כ,
ואכן אני מחפש מכשיר עם חסימה טובה.

מוסד המכונית המגויסת זוכה לפריחה במלחמה, למרות שימוש נרחב במכוניות מושכרות. כמה משלם משרד הביטחון לבעלים שלהן, איזה שימוש עושה בהן צה"ל ומה הבעיה הגדולה

עננת אבק מיתמרת מעבר לגבעה, לא משהו חריג בנוף שטחי הכינוס בעוטף עזה. האדמה פה כבר הפכה מזמן לאבקה, “פודרה” בעגה הצהל"ית. היא נטחנה אלפי פעמים בזחלי הטנקים, הנגמש"ים, הבאגרים, עשרות כלי D-9 שנכנסים ויוצאים מהרצועה וזה עוד לפני המכפלות הפסיכיות של מכוניות פרטיות, טנדרים, רכבי משא ועד משאיות REO עתיקות, אלו שממשיכות לנסוע באופן שגורם לכל אחד להאמין שלחפצים דוממים יש כוח על טבעי.

אבל מתוך עננת האבק הזו לא יוצא האמר, או זימאג וגם לא נמ"ר - זו טויוטה קורולה סטיישן, רכונה על ארבעת בולמיה, מלחכת את האבנים ומשמיעה קול חיכוך מצמרר אחת לכמה שניות כאשר היא נושקת לקרקע. קצת קשה לראות, אבל בתוכה חמישה חיילי מילואים ותא המטען שלה מלא עד התקרה בציוד האישי והצבאי שלהם. ובעוד המחשבה “מי לעזאזל יעשה דבר כזה למכונית שלו” חולפת בראש אני מבחין במדבקות הכחולות-אדומות - “נו, רכב יר"מ…”

והאירוע הזה בהשתתפות הקורולה לא היה הפעם היחידה, הייתה גם אותה רנו גרנד קופה שגררה את הטמבון האחורי שלה ובאופן מעורר התפעלות הצליחה להמשיך לנסוע גם כאשר זה גרף כמויות חול אדירות. טנדר האיסוזו די-מקס שבשלב מסוים ויתרו על הניסיונות לשמור את הפגוש הקדמי שלו מחובר לחזית ועוד.

הכירו את “יחידת רכב מגויס” או בקיצור יר"מ, היחידה שיכולה לגייס בערך כל כלי רכב בישראל, למעשה המילה “בערך” מיותרת - לגייס כל כלי רכב בישראל. חוק רישום ציוד וגיוסו לצה"ל מ-1987 סעיף 7 בו מאפשר לצה"ל לגייס בחירום כלי רכב “רשומים”, כלומר, כאלו שבעליהם יודעים כי בשעת חירום הצבא יכול לזמן את כלי הרכב שלהם לשימוש. אבל לחוק הזה יש גם את סעיף 8 המאפשר גיוס של כלי רכב גם אם אלו אינם היו רשומים מראש ככאלו - אם תרצו “צו 8” מוטורי. הבדל נוסף בין השניים נוגע למשך זמן הגיוס - אם בזמן שגרה משך הזמן עומד על שבועיים במקרה של סעיף 8 מדובר בפרק זמן שאינו מוגבל.

התוקף החוקי שתחתיו פועל אותו גוף גיוס הקרוי “אגד הלאום לגיוס ורישום אמצעים” מתקבל מועדת חוץ וביטחון המתכנסת לצורך אישור הגיוס כל שבועיים, שם מעלים נציגי הצבא את רשימת הצרכים וחברי הועדה מאשרים, מגבילים או דוחים את הבקשות.

במלחמה הנוכחית, חרגו דרישות הציוד הרבה מעבר לפעם האחרונה שהופעל האגד בהיקף דומה במלחמת יום כיפור. אלו כללו הפעם גם אמצעים כמו מטוסים קלים, עגלות כיבוי אש, קרונות סוסים ואפילו רכבי בלדרות מאובטחת. יחד עם זאת, הצבא חייב להציג דרישות מפורטות מאוד לסוג הרכב, כמו במקרה של רכבי קירור המיועדים להובלת מזון, סוג הרכב, גודלו, רמת הקירור הנדרשת ועוד. אחת הסיטואציות הקשות עימה התמודד האגד עם פרוץ המלחמה כללה גם גיוס חירום בזמן מהיר של עשרות רכבי לוויות (כ-80) שהועמדו לרשות הצבא בתוך 14 שעות מפרוץ הלחימה.

מסתבר שחוקית, רכב שכור אינו מורשה לחצות קו גבול, כך שאלו לא יכלו לשמש את הצבא כאשר נדרשת תנועה חוצת גדר

צלילה לתוך עולם רכבי היר"מ מגלה מורכבות שקשה להבין במבט ראשון. כך למשל, הצבא יעדיף בשלב הראשון לשכור כלי רכב, מה שפותר מספר בעיות - הראשונה היא זמינות מיידית של כלי הרכב, השנייה היא הקלה על אזרחים שלא נאלצים לוותר על כלי הרכב שלהם והשלישית היא אפשרות לסייע לחברות ההשכרה שפעילותן הואטה משמעותית בשל המלחמה. אולם מסתבר שחוקית, רכב שכור אינו מורשה לחצות קו גבול, כך שאלו לא יכלו לשמש את הצבא כאשר נדרשת תנועה חוצת גדר. בנוסף, הצרכים המורכבים של הלחימה הביאו לכך שגם צי רכבי ההשכרה, לא תאם את הצרכים בפועל, והצבא נאלץ להרחיב את הגיוס גם לכלי רכב אזרחיים, למרות שבמקביל רוקן את מגרשי חברות ההשכרה מאלפי מכוניות.

למרות האפשרות לגייס כל כלי רכב או ציוד הנחוץ, משיחות עם גורמים ב"אגד הלאום", עולה כי קיימת גמישות וגם נכונות להקל על אזרחים המבקשים שלא להעמיד את כלי הרכב שלהם לרשות הצבא. הדבר נעשה דרך ועדת שחרורים מיוחדת, אליה ניתן לפנות בבקשה לביטול הצו, כמובן תוך הצגת טיעונים והסברים מתאימים. אולם בצבא אומרים שההיענות הייתה יותר מאשר מרשימה, וכי מדובר ההיה בשובר שוויון בנוגע לצרכי הלוגיסטיקה. במיוחד מאזרחים תושבי קו העימות. שם לנכונות לתרום למאמץ המלחמתי נוסף תמריץ כלכלי, כאשר החלופה היא השבתה של הרכב בשל סגירת מפעלים ועסקים בצפון.

ומה לגבי רכיבי איתור ו-GPS? בצה"ל מבהירים כי כל רכיב כזה מבוטל או מוסר מהרכב בעת השימוש בו

אז איך עובד התהליך בפועל? עם קבלת ה"צו" מגיע האזרח למרכז הגיוס, כאשר במקרים מסוימים, גויס הרכב בתיאום מראש אבל גם ללא נוכחות הבעלים. בשלב הבא עובר הרכב בדיקת תקינות כללית, תיעוד ורישם, כאשר במקרים מסוימים עובר הרכב מתצורה “אזרחית” לצבאית כמו מקרים של התקנת ציוד קשר או רכיבים אחרים.

במקביל מוסרים מכלי הרכב מכשירי איתור ו-GPS אם מותקנים בהם כאלה, כדי למנוע דליפת מידע לאויב אודות תנועות ומיקום כוחות. לדברי צה"ל, הפעולות אלו נעשות בידוע הבעלים שאיתו נשמר הקשר גם לאורך תקופת השירות של כלי הרכב.

בצבא מבהירים כי עם גיוס הרכב חלים עליו כל הכללים והנהלים המחייבים רכב צבאי. החל מתדריך נסיעה, חתימה על כרטיס עבודה וכלה במנגנון הסבת דוח"ות של המשטה הצבאית. גם הטיפול ברכב נעשה תחת תנאים קפדניים, תוך שימוש במוסכים מורשים לצורך טיפולים שוטפים, עם שימוש בחלפים מקוריים בלבד וגם כאשר הדבר נעשה על ידי הבעלים לאחר השחרור של הרכב (בתנאים מסוימים), מתקבל החזר כספי מלא בתוך 14 ימים. פגיעות או נזקים משמעותיים יותר משולמים לאחר הערכת שמאי.

התעריפים אותם משלם הצבא עבור יום שימוש בכלי רכב משתנה מרכב לרכב ומעודכן על ידי משרד הביטחון אחת לתקופה, ולאחרונה בראשית חודש ספטמבר הנוכחי. הרשימה המלאה מכילה לא פחות מ-284 סוגים שונים של כלי רכב.

מבדיקה שלנו עולה כי במקרה של רכבי קירור למזון למשל, בעליו של טנדר יקבל 621 שקל ליום ורכב משא מעל 10 טון יקבל 935 שקל ליום. במקרה של כלים הנדסיים, הנחוצים מאוד לפעילות הכוחות נעים המחירים בין 1,612 ל-4,396 שקל ליום לכלים כבדים. מבחינת כלי רכב “רגילים” המחירים נעים בין 88 שקל לרכב נוסעים “קטן” כמו מכונית מיני וסופר מיני, 107 שקל למשפחתית, 218 לרכב בעל 7 מקומות, 304 שקל לרכב שטח ועוד. דו גלגלי עד 250 סמ"ק יזכה לתעריף גבוה מאלו - 318 שקל ליום. טנדרונים דוגמת סיטרואן ברלינגו זוכים לתשלום של 399 שקל וטנדרים מגיעים לטווח של בין 448 ל-477 שקל לאחד עם הנעה כפולה. ברשימת ה"מיוחדים" ניתן למצוא כלי רכב שונים ומשונים, בהם רכב מטאטא כביש (1,064 שקל), קרון סוסים (488 שקל), גוררת מטוסים (1,005 שקל) ואפילו פודטראקים (1,005 שקל ללא ציוד ו-1,013 לאחת עם), רכב בלדרות מאובטחת (301 שקל).

אולם למרות הרושם שהצבא עושה הכל על מנת לייצר מנגון גיוס, הפעלה, טיפול ותגמול מסודרים והגונים ככל האפשר, קשה שלא לשים לב שבין הנהלים הקבועים והמסודרים לבין מה שקורה בפועל בשטח ישנם פערים לא מבוטלים. הקורולה סטיישן מתחילת הכתבה אינה מקרה חריג ובודד. במקרה של רכבי שטח, במיוחד מודרניים יחסית שבהם נדרשת הבנה של מצבי הנסיעה (מתי ואיך לשלב להנעה כפולה ובקרות שונות), נתקלתי באופן אישי ולא אחת בפער בהבנה של תפעול הרכב באופן נכון ומתאים. כנראה פער שפשוט בלתי אפשרי לגשר עליו כאשר מדובר בהיקפי גיוס כל כך נרחבים ומגוון עצום של משתמשי קצה בכלי הרכב.

עוד נושא שאינו מטופל הוא תיעוד השימוש בכלי הרכב. כולנו מכירים את נושא סעיפי הבעלות בהיסטוריה של כלי רכב משומשים. סעיפים המשפיעים ישירות על שווי הרכב והפחתות המחירים הנדרשות. רכב בבעלות פרטית, השכרה, משטרה, קיבוץ, ליסינג וכן הלאה מקבלים אחוזי הפחתה שונים, אולם במקרה של רכבי היר"מ, מכונית כמו אלו שנעשה בהם שימוש שהמהנדסים שלהן כלל לא העלו על הדעת ולפרקי זמן לא קצרים, יוצאות בחזרה לשוק הפרטי עם “פוסט-טראומה” מכאנית, ללא כל תיעוד או ציון כי שימשו רכב צבאי לתקופות לא מבוטלות ובתנאים לא פשוטים, בדרך כלל הרבה יותר קשים מאשר בשירות חברת ליסינג או אפילו השכרה.

למשרד הביטחון אין ממשק עם משרד התחבורה שיכול בכלל לעדכן אותו בהיסטוריה הצבאית של הרכב, ואין שום ציון כזה בנתוני הבעלות והשימוש במשרד הרישוי שעליהם אחראי משרד התחבורה.

קרדיט: קינן כהן, אתר וואלה

הסתפקתי מאוד אם לכתוב את הפוסט הזה
בגלל הרגישות הרבה בכל הנושא של “השכרת רכב - נהג חדש”
אבל מבחינת אל תמנע טוב, אמליץ על חברה ששירת אותי נאמנה במשך כמעט שנה,

חשוב לי להדגיש
בהמלצה זאת אני לא לוקח אחריות על כל נזק שיקרה למישהו בגלל מה שאני כותב,
וכל אחד שיעשה את הבדיקות ושיקולים שלו בלבד!

את הפוסט הזה אני כותב אחרי שכבר שכרתי מהם עשרות פעמים הרבה סוגים של רכבים וב"ה 0 תלונות!

ניגש לעניין
גוד דרייב השכרת רכב
ים סוף 32 ירושלים
02-6635454

הדבר הכי טוב בחברה זה השירות! ורק בגלל זה אני שוכר שם
מנהל הסניף - אבי, נותן שירות שאין למצוא בחברה אחרת (שכרתי מעוד חברות)
זמין תמיד לטלפונים, גמיש נחמד ונוח

המחירים שלו סבירים ומשתנים לפי סוג הרכב, נהג וגיל, שכל אחד יבדוק מולם

הם אף פעם לא עקצו אותי בשקל, וממה שאני מריח פה ושם לא ראיתי שהוא מחפש את זה בכלל
היה כמה פעמים שהוא הראה לי שריטה (ואני הראתי לו דברים שאני עשיתי) והוא לא חייב שקל! (לא לבנות על זה…)

יש לו הרבה רכבים, אני אפרט קצת כי אני יודע שאוהבים לדעת דברים כאלו מראש

פיקנטו, I10
אטרז’ים, I20
אופל אסטרה רגיל וסטיישן, פיאט טיפו (כמה)
2 טויוטה אוריס
2 טויוטה קורלה ספייס, קורולה לימיטד, קורולה אקסייט
יונדאי סונטה, טויטה קאמרי
אופל זאפירה, מיצובישי אאוטלנדר
ועוד… (זה מה שאני זוכר בשלוף)

המהירות שבו אני יוצא עם רכב, הוא יותר מהר מלקבל קוד לרכב מסיטי קאר וכדו’…

בקיצור חבל"ז, אני ממליץ!

אבל!
נהג חדש לא יכול לבטל השתתפות עצמית וההורדה מאוד יקרה
פה נכנס ההמלצה של @טייס-קרבי ניתן לראות את המדריך לביטול בפרופיל שלו

אני סיפרתי בדרך אגב לחברת השכרה על הפיתרון,
הבחור התלהב, והוא ממליץ לכל הלקוחות שלו לעשות את זה!!!
היום הוא סיפר לי שמעל 50 אנשים כבר השתמשו עם זה! תוך תקופה ממש קצרה!
והוא יעדכן אותי במקרה והוא יראה שזה באמת טוב, ושהם נותנים באמת החזרים (שלא נצטרך)
אז שאפו @טייס-קרבי וכל חברי הפורום שמשפרים את כל נושא התחבורה בציבור שלנו!

(למותר לציין, שאן לי רווח מפוסט זה, וכתבתי לתועלת הרבים בלבד)

לפעמים מתפתח שיחה בין כמה חברי פורום, שנמחק כמובן (כל הכבוד @סיירת-פיקוח)

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

פוסט זה נמחק!

אבל נשאר זייכר לחורבן, וזה קצת חופר… (בעיקר כשאתה רואה שההודעה קיבלה כמות מכובדת של לייקים…)
יש סיבה לזה?

תודה!

יש לך רעיון לסטיקר?

תעלה את זה כאן, ונעצב לך את זה - בחינם!

(נא לכתוב רק רעיונות יצירתיים ואישיים)

 
מתעדכן!
 
 
סטיקר 1
קרדיט: @EBA
“אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה, אל תהרהר אחריו, סע אחריו”

 
 
סטיקר 2
קרדיט: @EBA
“שוטר פיקח אני פורק לך את הצורה אם אתה נותן לי דו"ח”

 
 
סטיקר 3
קרדיט: @יצחק-רשטונ
אחורי ארי ולא אחורי אשה [ברכות סא.] ברחוב אמרו בכביש לא כ"ש

@ITAMAR25
הרכב עם 3 כוח חתול…

אחמד מבאקה אל ע’רביה מנסה את מזלו

@אבי-ים כתב בכיצד אתם נוהגים כשהנכם מבחינים ברכב עם תא מטען או דלת פתוחים? (סקר):

אותי למדו אל תגע במה שאתה לא חייב

לימדו אותך טוב…
אני משום מה, אף פעם לא שכחתי לסגור את התא מטען, ולא עליתי הביתה עם דלתות פתוחות,
ואם אני רואה רכב עם תא מטען פתוח - כנראה שעוד דקה אני יראה את הנהג יוצא עם קרטון כבד מהבנין הסמוך,

אני אישית מבקש מכל הנהגים שהצביעו ‘סוגרים’ - Don’t touch my car.

בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.

אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.

כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.

לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?

נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.

איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.

בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.

כשעוגמת נפש פוגשת טוב לב: הטויוטה הישנה שזכתה למהפך

כשאיה גילתה שמישהו פגע בטויוטה קורולה הישנה שלה, זה היה יותר מפח ופלסטיק, זו הייתה פגיעה במזכרת מסבה האהוב שנפטר. פוסט שפרסמה בפייסבוק חולל שרשרת אירועים שהסתיימה בהפתעה גדולה

באופן טבעי, מובן והגיוני, אנחנו נוטים לייחס חשיבות לחדש, הנוצץ והיקר. זה לא מזדון או רוע, פשוט האופן שבו המוח שלנו עובד כאשר זה מגיע למוצרי צריכה. אבל לפעמים, משהו מפעם הוא יותר מסתם רהיט, תמונה, בגד או במקרה שלנו – מכונית. לפעמים משהו מפעם הוא מזכרת, קפסולת זמן שמחברת בין מי שאני היום למי שהייתי, לאנשים שיקרים לנו ואינם.

כאשר נתקלנו בפוסט של איה הוד ניקולט בפייסבוק היה ברור שזה אחד מהסיפורים האלו, כאשר הבנו לאן הוא התגלגל, ידענו שזו גם הזדמנות להוציא אותו החוצה ולספר אותו. לא רק כי הוא ראוי, אלא כי ההתגייסות לעזרתה הייתה כל כך מרגשת, שאי אפשר להשאיר אותה בלי קרדיט.

אז הסיפור הזה מתחיל נמוך, מאוד נמוך, ולא רק כי הוא מתחולל בקומה מינוס 2 של הקניון. הוא מתחיל נמוך כי איה חוזרת למכונית שהשאירה בחניה, רק כדי למצוא אותה שמוטת טמבון ופגועה אחרי שנהג אחר עבר, פגע במכונית שלה והמשיך בלי להשאיר פתק. וכמו שמודה איה, נכון ששום דבר בהופעה החיצונית של הקורולה 1996 לא בדיוק משדר “ערך”. את הערך הסנטימנטלי שיש לה עבורה קשה למדוד או להעריך מבחוץ.

“היא היתה של סבא שלי ז"ל. ניצול שואה שהיה אחד העוגנים בחיי. אהבתי את סבא שלמה שלי אהבת נפש ובכל פעם שאני נכנסת לטויוטה הזאת, אני מרגישה אותו איתי, אני נזכרת ברגעים שלנו יחד כשסבא הסיע אותי בטויוטה הזאת לתחנת האוטובוס או לבסיס הצבאי וזה מרגיע אותי”. ולמרות הצבע השרוף, שלא תטעו בה, המכונית הזו היא שורדת כבישים אמיתית “מכוניות מדהימות וחזקות כאלה כבר לא מייצרים היום! היא מדהימה. כל החלקים מקוריים. אפילו המפתח המקורי והסמל שרדו 30 שנה” מספרת איה.

וכך מול המכונית, כדור של עלבון וכעס תקוע בגרון, איה מנסה למצוא קצה חוט באמצעות מצלמות האבטחה של הקניון וכאשר היא מבינה שגם משם לא תגיע העזרה, היא פורקת את הסיפור הכואב בפוסט בקבוצה השכונתית.

אלא שמכאן, הסיפור מקבל תפנית מעניינת מאוד. “מישהו שגר בשכונה קרא את הפוסט שלי” היא מספרת, “אבל זה לא היה מי שפגע לי באוטו”. והאיש הזה הוא דור פיקל, מנכ"ל יוניון מוביליטי מבית יבואנית טויוטה יוניון מוטורס. פיקל מתכתב עם איה ומחליט לנסות לסייע ככל האפשר “הבנתי שיש אפשר לעשות כאן טוב, ולחזק על הדרך את הערכים של המותג ושל היבואן”.

לאחר מכן מתחיל הכדור להתגלגל במסדרונות החברה. פיקל, מעביר את הסיפור שלה לידי יואנה ברגיג, מנהלת קשרי הלקוחות אצל היבואנית ומשם למחלקת השירות שם נוחת אצל אריה לייב סמנכ"ל השירות, טכני וחלפים שמאשר את המחווה יוצאת הדופן כלפי איה – המכונית תשופץ על ידי היבואנית מהיסוד ותוחזר למצבה המקורי.

התחנה הבאה היא הגעה למרכז השירות של ניאו מוטורס ברעננה, שם היא נוחתת בידיים של יניב שלם. שהתגלו בדיוק כידיים המתאימות למשימה עם המומחיות שלו בשיפוץ מכוניות ישנות. המכונית הופשטה, לוטשה, חודשה, זרועות ארוכות נשלחו אל מעבר לים, קשרים הופעלו, חוטים נמשכו ולאט לאט הצטברו החלפים המקוריים (!) ואחרי שנצבעה והורכבה למצב שבו יצאה מהמפעל לפני 29 שנים

אז מה עכשיו? איה מספרת שהדבר הראשון שעשתה אחרי שקיבלה את המכונית מחדש היה לתלות בה תמונה של סבא שלמה וסבתא רוזה ז"ל. והתחנה הבאה של הקורולה הזו היא להיכנס לסטטוס האספנות שהיא ראויה לו “כחדשה” ולזכות להמשיך ללוות את המשפחה עוד הרבה שנים.

וכך הסיפור שמתחיל באחד הביטויים הדוחים ביותר של התנהגות נהג, של פגיעה ברכוש והימלטות, מסתיים בסוף טוב, בחבורת אנשים שמבינה שגם מכונית זולה יכולה להיות יקרה מאוד מבחינה סנטימנטלית וראויה להערכה ושימור.

קרדיטים.
צילום: יוניון מוטורס
כתיבה: מערכת אוטו

@תודה-לבורא-עולם-0 כתב בשרשור "חיות על הכביש":

קודם לכך מפעיל צפירת מלמחה למשך דקה!! שיחרט להם בראש הסכנה של הכביש.

אני עושה גם כשאני מזהה את הסכנה הרבה לפני
אני עוצר בשניה האחרונה וצופר להם כאילו שהיה להם נס עכשיו וכשכמעט דרסתי אותם…
ואני עושה את זה גם למבוגרים!
(בסוף מי שהכי נלחץ זאת אישתי שחושבת שכמעט דרסתי מישהו…)

חברה הגזמתם פה עם התגובות,

זה שאני שומר על הזכויות שלי זה אומר שאני מחנך את העולם?
האם כשיש תור ארוך שרוצה להידחף, יש לי רק 2 אופציות - או להיתקע 5 דקות או להיות עצבני כל היום?

למה לעשות את זה מסובך העניין פשוט!
אני עומד במחסום מכבים (443) בצד ימין שלי נתיב שלם של אנשים שנכנסו לנתיב סגור ע"מ להידחף
אני לא מחנך אותם, ואני גם לא רב איתם, וגם לא מתעצבן!
פשוט נצמד 0 למכונית שלפני, ואם צריך קצת בלאגן גם לא יזיק, וחלאס!
ותאמינו לי, אפשר לעשות את זה גם בצורה רגועה שהאנשים ברכב לא ירגישו בכך

Spoiler

ו @קיה-ריו - תמהני ממש על מה שכתבת וד"ל

חשבתי הרבה לפני שהגבתי
כי אולי יש באמת עדריות מסוימת

אבל כשחשבתי על זה קצת יותר עמוק נזכרתי בנתון מעניין
אני למדתי כמה שנים בארה"ב ויש לי משם 4 חברים בעלי רכבים (אולי יותר, זה מה שאני יודע בוודאות)

1. יונדאי אלנטרה 25 בליסינג (220 דולר בחודש כולל הכל…)
2. טויוטה ראב4
3. טויוטה קאמרי
4. טויוטה פריוס

להגיד שיש עדריות בארה"ב לפריוסים ושות’? לא נראה לי
(אם יש אז לסוברבן ואסקלייד)
אבל כמעט כל המוניות שם עם טויוטה פריוס (הישנות, 2015 ומטה

לפני תקופה הייתי בלונדון
נחתתי בשדה, הזמנתי קאר סערוויס… מגיע
טויוטה פריוס פלוס
גם כשהזמתי בתור לונדון הבירה הגיע לי לרוב פריוס/אוריס
80% מהיהודים שם נוסעים על טויוטה

אז מה?
כל העולם משוגע?
למה רק פה מי שקונה פריוס פלוס במקום 5008 הוא עדרי?
ומי שקונה פריוס סתם מבזבז את הכסף שלו על טרנטה שכבר נסע 300K
או שבאמת יש פה רכבים אמינים ללא מתחרים!

נקודה למחשבה,
אחד שבאמת רוצה להבין.

@EBA