חשבתי הרבה לפני שהגבתי
כי אולי יש באמת עדריות מסוימת

אבל כשחשבתי על זה קצת יותר עמוק נזכרתי בנתון מעניין
אני למדתי כמה שנים בארה"ב ויש לי משם 4 חברים בעלי רכבים (אולי יותר, זה מה שאני יודע בוודאות)

1. יונדאי אלנטרה 25 בליסינג (220 דולר בחודש כולל הכל…)
2. טויוטה ראב4
3. טויוטה קאמרי
4. טויוטה פריוס

להגיד שיש עדריות בארה"ב לפריוסים ושות’? לא נראה לי
(אם יש אז לסוברבן ואסקלייד)
אבל כמעט כל המוניות שם עם טויוטה פריוס (הישנות, 2015 ומטה

לפני תקופה הייתי בלונדון
נחתתי בשדה, הזמנתי קאר סערוויס… מגיע
טויוטה פריוס פלוס
גם כשהזמתי בתור לונדון הבירה הגיע לי לרוב פריוס/אוריס
80% מהיהודים שם נוסעים על טויוטה

אז מה?
כל העולם משוגע?
למה רק פה מי שקונה פריוס פלוס במקום 5008 הוא עדרי?
ומי שקונה פריוס סתם מבזבז את הכסף שלו על טרנטה שכבר נסע 300K
או שבאמת יש פה רכבים אמינים ללא מתחרים!

נקודה למחשבה,
אחד שבאמת רוצה להבין.

@EBA

@גיל

#anchor(שברולט טאהו בארץ – המחיר החל מ-780,000 שקלים)

החל שיווק טאהו, רכב השטח הגדול מאוד של שברולט, מוצע במפרט אבזור עשיר

חברת UMI, יבואנית שברולט, החלה לשווק את טאהו – דגם פנאי-שטח גדול במיוחד. זו הפעם הראשונה שדגם זה משווק באופן סדיר על-ידי היבואן; עד כה הגיעו יחידות של טאהו במסגרת יבוא אישי.
היכרות
שברולט טאהו נחנך ב-1992, אז החליף את בלייזר K5, וכיום הוא מכהן במסגרת הדור החמישי מ-2019 ולאחר מתיחת פנים ב-2024. זהו הדגם הכמעט-גדול מסוגו של שברולט, רק סברבן גדול ממנו, והוא מיועד לשבעה נוסעים. הבסיס הוא פלטפורמה T1XX אותה הוא חולק עם סברבן, קאדילק אסקלייד, גם הטנדרים שברולט סילברדו 1500, GMC סיירה.

כאמור זהו רכב גדול מאוד – בסיס הגלגלים 307 ס"מ, האורך 537 ס"מ, הרוחב 206 ס"מ והגובה 194 ס"מ. נפח תא המטען 722 ליטרים כאשר כל המושבים בשירות, והוא בהחלט כבד: 2795 ק"ג.

על התנועה ממונה, כמו בעוד דגמים אמריקאים קרובים, מנוע בנזין אטמוספרי 6.2 ליטר V8, וזה מייצר 420 כ"ס ב-5600 סל"ד ו-63.6 קג"מ ב-4100 סל"ד. למנוע משודכת תיבה אוטומטית עם 10 הילוכים, ההנעה כפולה, ולרכב הילוך כוח, דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה, קפיצי אוויר נשלטים אלקטרונית.

ההצעה
שברולט טאהו מוצע בישראל רק ברמת האבזור הגבוהה ביותר, ‘היי קאונטרי’, ובזו שני מושבי קפטן במרכז. במפרט האבזור: תאורת לד, חישוקי "22, גג זכוכית, מצלמות היקפיות; תפעול חשמלי לתא המטען, למדרגות הצד, לקיפול המושבים האחוריים, לתפעול הקדמיים שיש בהם אוורור; צג מרכזי "17.7 ושיקוף סלולרי, מחוונים מוקרנים, תצוגה עילית, מראה מרכזית המקרינה תמונת מצלמה לאחור; בקרת אקלים רב-אזורית ופתחי מיזוג בכל השורות; מערכת שמע של בוז, ריפוד עור.

במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור אקטיבי של שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית. מחיר שברולט טאהו החל ב-780,000 שקלים, והיבואנית מכוונת אותו אל מול דגמי הפנאי הגדולים (E-SUV) של יצרני היוקרה הגרמנים.

קרדיט: אתר אוטו
כתב: אלי שאולי

בסיעתא דשמיא

---

ב"ה הגיע הזמן לקנות רכב וכמו כולם מרוב עצים לא רואים את היער
מה שאני הולך לעשות זה לכרות עץ עץ ביחד אתכם בתקווה שבסוף ישאר עץ אחד מושלם
וכמו כל אחד כשמסכמים על הנייר זה נראה פשוט יותר.

---

הצרכים:

1. כרגיל, אמין עד כמה שאפשר, לא בא לי לבלות יותר מידי במוסכים…
2. מרווח, משפחה חרדית… אמא ו2 ילדים על כסא בטיחות מאחורה
   עגלת בוגבו + מזוודה גדולה + קופסה של השטריימל בתא מטען… הרעיון מובן
3. אני אוהב לנהוג, מאוד! לרוב כשאני נוהג זה על מנוע 3.8 V6 של אבי מורי…
   אבל כמובן שאני לא מצפה לזה, אבל שלא יהיה חלש, בטח לא בדרך לירושלים מקום מגוריי
4. אם אפשר, באמת שאתם לא צריכים, אבל שוב אם זה בא לכם בקלות שיראה נורמלי ושהק"מ יהיה סביר…

ואוו כמעט שכחתי! אישתי אוהבת רכבים גבוהים (או יותר נכון, לא אוהבת רכבים נמוכים)

אפשר להכריז על אסקילייד IQ כמנצחת? אז לא

---

התקציב:

שלושים אל"ש זה מעולה!
לא הייתי רוצה לחרוג מחמישים… מקסימום שישים!

---

הנסועה:

צפי של 15,000ק"מ בשנה שליש בינעירוני והשאר עירוני

---

על מה חשבתי?

שאלה קשה, חשבתי על הרבה רכבים, על המון!
שנתחיל לפרק?

טויוטה אוריס (15-19) - אמין, חסכוני, תא מטען ענק
סיכון של הסוללה, נמוך, צפוף מאחורה

טויוטה קאמרי (15-17) - אמין, חזק!, מרווח מאוד
נוגע בתקרת התקציב עם ק"מ גבוה

טויוטה קורולה ספייס (19+) - אמין, חסכוני, תא מטען ענק, חדיש
נוגע בתקרת התקציב עם ק"מ גבוה, נמוך

מאזדה 6 סטיישן (13-15) - אמין, חזק, תא מטען גדול
רכב די נדיר ולא מוכר, לרוב עובד קשה אצל אנשי מקצוע

סקודה אוקטביה (17+ אחרי המתחית פנים (4 פנסים מקדימה)) - אמין, חזק!, מרווח מאוד
רכב של ערבים וכדו’ מפחד לקנות כזה יד 2, נוגע בתקרת התקציב עם ק"מ גבוה

ניסאן קשקאי +2(10-13) - אמין, גבוה, מרווח מאוד, 2 מקומות ספייר (למה לא)
שותה דלק, שנתון ישן

---

אשמח לשמוע את דעתכם!
כמובן שאפשר להציע רכבים אחרים,
גם אם משהו כבר כתב את מה שאתם חושבים תכתבו את זה גם! זה מוסיף הרבה.

תודה רבה.

@נייטרון-חפשי כתב בסטיקרים לרכב:

הנהג בשיחה!
צפירתך תועבר לתא הקולי.

@גיל
קראתי כבר את כל האשכול…
לא מעניין, אם אתה רוצה אני מוכן להיות הנציג שלהם פה בפורום…

מה ביקשת? אה תביעה?
תגיש שוב בקשה אם לא עונים לך תוך שבוע - אני כאן!

המחיר יקר?
קודם כל כולם העלו מחירים, מה גם שאני לא יכול לפרט את כל ההוצאות של החברה אבל יוצא…

עוד שאלות?

@aiib
מה גם, שאחרי שתעשה את כל אלה,
תראה שיש לך רכב מצוין, וחבל למכור את זה…

מכוניות שמשנות כללי משחק היו כאן מתמיד ולא קיה ספורטאז’ המציאה את הכללים. בשנת 1998 נחתה בארץ מאזדה 626 החדשה עם תג מחיר שובר שוק שסייע רבות למאזדה לבסס את מעמדה בצמרת השוק.

בסוף שנת 1997 הודיעה דלק מוטורס, יבואנית מאזדה על הגעתה של מאזדה 626 החדשה לארץ, שהחליפה את הדור הקודם של ה-626 ששווק כאן מאז החלה מאזדה את פעילותה בישראל בשנת 1992. ה-626 החדשה אמנם זנחה את העיצוב המקורי ונאה במיוחד שאפיין את הדגם שהחליפה, והסתפקה בעיצוב רבוע ושמרני יותר, ובנוסף, צמצמה מעט ממדים וזכתה לאבזור לא יותר נדיב ממשפחתית טיפוסית לאותה תקופה, אך הציעה אפשרות קוסמת להתקדם ל"מכונית מנהלים 2 ליטר " במחיר שובר שוק של 105,900 ש"ח, שהפך אותה לאחת העסקאות המשתלמות בארץ.

במחיר החדש של ה- 626, היתה מכונית המנהלים של מאזדה יקרה רק ב-10% ממחיר משפחתית מאובזרת ממוצעת, ובנוסף, פתחה פער של 20% ממחירי מכוניות המנהלים שהתחרו בה באותה תקופה ( טויוטה אוונסיס – 130,000 ש"ח, הונדה אקורד- 146,000 ש"ח, מיצובישי גאלאנט – 123,000 ש"ח), שלא מהרו להוריד מחירים מצידן. למען ההגינות, נוסיף שאת המהלך של מאזדה הקדימה יבואנית אופל שהחלה לשווק את מכונית המנהלים שלה – אופל ווקטרה במחיר דומה לשל המאזדה, אולם חוסר אהדה של השוק למכונית מנהלים מבית אופל לעומת אימוץ חם ומחבק של מכונית מנהלים יפנית המצוידת בתג מחיר שובר שוק, הפכו את המאזדה לאחד הלהיטים של שוק הרכב הישראלי בשנים הבאות. כחלק ממסע הפרסום החכם של היבואנית, הוצמד ל-626 גם הסלוגן " מולטי משפחתית", שסייע למכונית לגנוב לא רק לקוחות רבים מסגמנט מכוניות המנהלים 2 ליטר, אלא גם לקוחות רבים מאוד מסגמנט המשפחתיות. בדיוק כפי שקיה ספורטאז’ רוקדת כיום על לקוחות של 3 סגמנטים ( משפחתיות, ג’יפונים ומנהלים ).

וההצלחה לא איחרה לבוא: בתוך 7 שבועות מרגע הודעת היבואן על תחילת השיווק, נמסרו בישראל כ- 1,200 מדגמי ה- 626 – נתון מצוין בהתחשב שכל סגמנט מכוניות המנהלים ריכז בכל השנה הקודמת כ-5,000 מכוניות בלבד. בשנה הראשונה לשיווק נמסרו כאן 4,066 עותקים, שהקנו לו את המקום השישי ברשימת הדגמים הנמכרים ביותר בארץ באותה שנה. את השנה שלאחר מכן, סיימה מאזדה שוב במקום הראשון במכירות, עם 20,188 מסירות, ופי 2 ! יותר מיונדאי שהיתה במקום השני עם 10,264 מסירות, כאשר אלפי יחידות נוספות היו מדגמי ה- 626.

קרדיט: אתר wheel

@שמואל-קליין
עם כאלה אנשים
אתה צריך לחכות לתגובה של EBA ולעשות את מה שהוא אומר…

אם תביטו בשוק הרכב הישראלי תטעו לחשוב שיש עשרות מותגים אשר מתחרים על הכיס שלכם – אבל תופתעו שרבים מהם שייכים לאותו בעל הבית. אז איזה מותג שייך לאיזו יצרנית ומי עומדת עצמאית בשטח? עושים סדר בבלגאן

כתב: בן חסון
אתר: אוטו

ייצור, הפצת ומכירת כלי רכב זה עסק יקר. מאחורי כל מכונית “רגילה לא מיוחדת” עומדות אינספור שעות פיתוח יקרות, מפעלי ייצור, קווי אספקה, כוח אדם, שיווק ועוד – וכל זה מתורגם למאות מיליוני דולרים המושקעים בכל דגם חדש שעולה על כבישי ישראל והעולם. העלויות הגבוהות הובילו את יצרניות הרכב השונות “לאחד כוחות” בשלל מיזוגים, רכישות והשתלטויות לאורך השנים. מהלכים אלה אפשרו ליצרניות הרכב לפרוש את עלויות הפיתוח על פני מספר דגמים ממותגים שונים, וכך גם לפנות לקהלים שונים עם העדפות שוק שונות – ובכך להגדיל את נתח השוק הכולל של יצרנית האם.

בכתבה הזו נעשה סדר בין קבוצות הרכב השונות המשווקות בישראל וכל המותגים המיוצגים תחתיהן, או לפחות הבולטים שבהם. בנוסף, נציין מותגים בולטים נוספים של היצרניות אשר אינם משווקים בישראל באופן סדיר. אנו נתחיל מקבוצות הרכב הגדולות, משם נעבור ליצרניות העצמאיות.

קבוצות הרכב הגדולות

ב.מ.וו

מותגים: ב.מ.וו, מיני

לא משווק בישראל: רולס רויס

קבוצת ב.מ.וו נוסדה דה פקטו בשנת 1916 כיצרנית מנועים (כולל מנועי מטוסים) – בהמשך גם אופנועים – כאשר ייצור המכוניות החל רק בסוף שנות ה-20’. לאורך כל שנותיה החברה הייתה ונותרה עצמאית וביצעה מספר רכישות מצומצם-יחסית. במחצית הראשונה של שנות ה-90’ רכשה ב.מ.וו את קבוצת רובר הבריטית הכושלת שכללה את רובר, MG, לנד רובר ומיני. מהר מאוד היצרנית מכרה את כל המותגים למעט מיני אותה החייתה בתחילת שנות ה-2000 כמכונית קטנה, אופנתית ויוקרתית.

פחות או יותר באותה מסגרת זמנים פעלה היצרנית לרכישת רולס-רויס. זו למעשה נרכשה ע"י פולקסווגן בעסקה שלה לרכישת בנטלי, אולם הזכויות לשימוש בשם רולס-רויס הגיע לידי ב.מ.וו. בשנת 2003 הועברו כל הזכויות לב.מ.וו ומאז יצרנית היוקרה הבריטית נמצאת תחת המטריה הבווארית.

ברית רנו-ניסאן-מיצובישי

מותגים: רנו-אלפין-דאצ’יה, ניסאן-אינפיניטי, מיצובישי

באופן מעניין ושונה, קבוצת היצרניות הזו פועלת כשותפות אסטרטגיות ולא כקבוצת רכב יחידה עם “בעלת בית” עיקרית. ראשית שיתוף הפעולה בשנת 1999, כאשר ניסאן היפנית הייתה על סף קריסה וברנו ראו הזדמנות להשקעה טובה. קרלוס גוהן, שהיה כוכב עולה ברנו לאחר רה-ארגון שעשה בחברה בשנות ה-90’, נשלח אל יפן כדי “לנקות” את ניסאן ולהוביל את תוכנית ההבראה שלה. בהמשך, שנת 2018, המנהל הכל יכול נעצר ביפן עקב האשמות שונות ואף הוברח ללבנון במבצע שנשמע מהסרטים, אבל זה עניין אחר שתוכלו לקרוא עליו בהרחבה כאן.

בשיא הברית רנו החזיקה עד כ-43% ממניות ניסאן והיתה הדומיננטית בקשר. בשנת 2016 ניסאן רכשה 34% ממניות מיצובישי וזו נכנסה לברית הקיימת. שלוש היצרניות הללו (והמותגים תחתיהן) חולקות ידע, טכנולוגיה ומפעלי ייצור ובכך חוסכות עלויות ומשפרות את התחרותיות שלהן בבמה הגלובלית.

כיום, לאחר משבר האמון שנוצר בהנהלה היפנית של ניסאן והמשבר הכלכלי שחווה החברה בשנים האחרונות מבנה האחזקות שונה. רנו וניסאן מחזיקות כל אחת ב-15% מהשניה, בעוד ניסאן הורידה את אחזקותיה במיצובישי לכ-24%.

ג’ילי

מותגים: ג’ילי, וולוו, זיקר, לינק&קו, סמארט, פולסטאר, LECV, פאריזון

לא משווק בישראל: לוטוס, גלקסי, גיאומטרי, ליואן ועוד

יצרנית הרכב הסינית ג’ילי נוסדה בשנת 1998 תחת חברת האם ג’ילי אחזקות – ומדובר בחברה פרטית שאינה קשורה לממשל. בדומה ליצרניות רכב רבות בסין – כבר בשלב מוקדם יחסית הציגה היצרנית תתי-מותג – אמגרנד, גלקסי, גיאומטרי ועוד – הפונים לקהלי יעד שונים בשוק הסיני. מחוץ לסין דגמים אלה משווקים לרוב תחת מותג האם ג’ילי.

ואם דיברנו על מחוץ לסין, המהלך הגדול הראשון הגיע בשנת 2010 – אז רכשה ג’ילי את וולוו השבדית. בהמשך (שנת 2013) רכשה ג’ילי את חברת המוניות הלונדונית (כיום LEVC), בשנת 2017 נרכשו כ-50% מפרוטון המלזית ולוטוס הבריטית. בשנת 2020 רכשה ג’ילי 50% ממותג הרכב סמארט ולמעשה המותג כיום הוא מיזם משותף של מרצדס וג’ילי בו הראשונה אחראית על העיצוב והמיתוג והשניה על פיתוח הדגמים.

במקביל למסע הרכש בג’ילי דאגו להקים מספר מותגי רכב חדשים מן היסוד – לרוב עם מחשבה ופנים אל השוק שמחוץ לסין. כך הוקמו פאריזון (2010) לתחום המסחרי, לינק&קו (2016), פולסטאר (2017) כמותג פרימיום-חשמלי אירופאי וזיקר (2021) כמותג חשמלי-יוקרתי ומתקדם.

גרייט-וול (GWM)

מותגים: ORA

לא משווק בישראל: Haval, Tank, WEY

חברה פרטית נוספת מסין אשר נוסדה בשנת 1984 וייצרה בתחילת הדרך כלי רכב מסחריים קלים בעיקר. נזכיר כי גרייט וול הייתה מהראשונות בקרב יצרניות הרכב הסיניות להגיע לשוק הישראלי אי שם בשנת 2012, אך לתקופה קצרה בלבד.

בעשור השני של שנות ה-2000 החלה גרייט וול להרחיב את היצע המותגים שתחתיה והציגה את Haval המתמקדת ברכבי פנאי. בשנת 2016 הוקמה WEY כיצרנית רכבי פנאי עם פנים לשיווק במערב – ודגמיה אף שווקו כאן בישראל בהצלחה. אולם, נכון להיום, שיווק המותג הופסק עקב חוסר התאמה בתקינה שכן המותג עצר את פעילותו האירופית. בשנת 2021 הושק מותג Tank המתמקד ברכבי שטח של ממש.

המותג ORA הוא היחיד מבית גרייט וול המשווק כיום בישראל והוא מתמקד בכלי רכב חשמליים בעלי עיצוב רטרו ייחודי למדי.

דונגפנג

מותגים: וויה, דונגפנג, פורת’ינג, M-HERO
לא משווק בישראל: M-HERO (בקרוב), אאלוס, eπ, נאמי

קבוצת הרכב דונגפנג הוקמה בשנת 1969 והיא בבעלות ממשלתית. החברה מנהלת מגוון רחב של שיתופי פעולה עם יצרניות מהמערב (סטלנטיס, רנו) והמזרח (הונדה, ניסאן) ומשווקת תחתיה בסין מגוון רחב של מותגי רכב שונים לשוק הביתי. מחוץ לסין היא פועלת באמצעות מגוון מותגי – חלקם משווקים גרסאות מותאמות של מותגי הרכב ה"סינים" תחת מותג דונגפנד עצמו – ראו את דונגפנג בוקס המשווקת בישראל, למשל.

בדומה לגרייט וול, גם פעלה לפתח קו מותגים עצמאי הפונה אל שווקי המערב. כך קיבלנו את פורת’ינג המתמקדת ברכבי פנאי או את וויה בתחום היוקרתי. בעתיד הלא רחוק צפוי להגיע אלינו דגם ראשון של מותג M-HERO המתמקד ברכבי שטח יוקרתיים ומתקדמים.

ג’נרל מוטורס (GM)

מותגים: שברולט, קאדילק

לא משווק בישראל: GMC, ביואיק

ג’נרל מוטורס קמה מראשיתה (1908) כ"קבוצת רכב", ומתחילת דרכה שיווקה מגוון מותגים. היצרנית האמריקאית שכללה את השיטה, הציגה את רעיון המותגים ה"מדורגים" אשר פונים לקהלים שונים ברמות מחירים שונות, ובשיאה שיווקה כ-15 מותגי רכב שונים במקביל. למרות הביקורת שלעיתים עלתה לאורך השנים, GM הייתה ליצרנית הרכב הגדולה בעולם במשך 77 שנים (עד שנת 2008). אלא שאז, שנות המשבר הכלכלי הגדול הנודע, ושורה של כשלים ניהוליים הובילו אותה לקריסה הגדולה ממנה חולצה באמצעות הממשל האמריקני.

במסגרת רה-ארגון היצרנית התמקדה בארבעת מותגי הליבה שלה – שברולט העממית, ביואיק בתחום הביניים, קאדילק היוקרתית ו-GMC המסחרית. שאר המותגים נמכרו (אופל, סאאב ואחרות) או סגרו את פעילותם (פונטיאק, סאטורן, האמר ועוד). כיום היצרנית מציגה מבנה רזה ויעיל יותר וכוללת גם כמה קשרים ליצרניות רכב סיניות כדי לחזק את הנוכחות שם – בעיקר עם SAIC.

הונדה

מותגים: הונדה

לא משווק בישראל: אקורה

יצרנית הרכב היפנית הזו נוסדה בשנת 1948 ועיקר פעילותה בתחום הרכב נוגע למותג הונדה עצמו. בשנת 1986 הוקמה אקורה, מותג היוקרה שלה המיועד בעיקר לשוק הצפון אמריקאי. לאחרונה בחנה הונדה את האפשרות לרכוש את ניסאן המתקשה-כלכלית אולם הצעה זו נפסלה לבסוף. בנוסף, להונדה שיתוף פעולה פורה עם סוני להצגת מותג רכב חשמלי משותף.

יונדאי

מותגים: יונדאי, קיה, ג’נסיס

יונדאי הוקמה בשנת 1967 בדרום קוריאה והייתה מאז ועד היום קבוצת רכב עצמאית. בשנת 1998 רכשה יונדאי את המתחרה הקוריאנית שלה קיה וכיום הצמד פועלת תחת אותה מטריה – וכיום מדובר בקבוצת הרכב השלישית בגודלה בעולם עם מעל ל-7.2 מיליון כלי רכב שנמסרו בשנת 2024. בשנת 2016 הצטרף באופן רשמי מותג היוקרה העצמאי של היצרנית תחת השם ג’נסיס.

פרט טריוויה מעניין: בשנת 2024 הצמד יונדאי-קיה – אשר משווק בישראל על ידי שתי יבואניות שונות – מסר בישראל למעל מ-54,000 מכוניות. נתון זה מהווה כמעט בדיוק 20% מהשוק באותה השנה כך שאחת מכל חמש מכוניות שעלו על כבישי ישראל בשנת 2024 הגיעו מאותו הבית.

טויוטה

מותגים: טויוטה, לקסוס, הינו

לא משווק בישראל: דייהטסו

טויוטה נוסדה בשנת 1937 ומנוהלת מאז ועד היום על ידי משפחת טויודה – ומדובר ביצרנית הרכב הגדולה בעולם. לאורך השנים ביצעה היצרנית מעט רכישות. הינו הצטרפה בשנות ה-60’ והיא אמונה על התחום המסחרי. הרכישה הבולטת היא זו של דייהטסו היפנית בשנת 2016 – וזו כבר שנים שאינה משווקת באירופה או ישראל. בנוסף, טויוטה מחזיקה ב-20% (לא מניות שליטה) בסובארו ולצמד שיתופי פעולה רבים: הבולטים הם בתחום החשמלי (סולטרה-bZ4X, או C-HR החשמלי ואנצ’רטד החדש, למשל) אך גם בתחום הספורטיבי עם הצמד BRZ ו-GT86.

בנוסף, לטויוטה אחזקות של כ-5% גם באיסוזו, מאזדה וסוזוקי איתן החברה משתפת פעולה במגוון תחומים.

לקסוס הוקמה על ידי טויוטה בשנת 1989 ומשמשת מאז ועד היום כחטיבת היוקרה של היצרנית היפנית. דגמים רבים של לקסוס חולקים מכלולים עם מגוון דגמי טויוטה: כך למשל לקסוס NX חולק את הבסיס עם טויוטה ראב 4, לקסוס TX וטויוטה גרנד היילנדר ועוד. בשנים האחרונות טויוטה מקדמת את תת-המותג קראון בעיקר בשוק היפני המקומי וזה הצפון אמריקאי – מעניין לראות אם זה יתגלגל למותג עצמאי בהמשך.

מרצדס-בנץ

מותגים: מרצדס, סמארט

יצרנית הרכב הגרמנית תחגוג בשנת הבאה 100 שנים להיווסדה, אולם ההיסטוריה שלה הולכת אפילו רחוק יותר אל עבר דפי ההיסטוריה. החברה נוצרה ממיזוג של שתי יצרניות רכב גרמניות, אחת מהן הייתה שייכת לקרל בנץ – מי שנחשב בעיני רבים לממציא הרכב ה"מודרני". מדובר באחד ממותגי הרכב המזוהים ביותר בעולם, וככזה לא מפתיע שהיצרנית מיעטה ברכישות לאורך השנים.

תחת מטריית מרצדס פועלים מגוון רחב של תתי-מותג הפונים לקהלים שונים – וכולם נושאים את סמל הכוכב האייקוני מלפנים. כך פועלות למשל חטיבת AMG שנרכשה באופן רשמי בשנת 1999, חטיבת המסחריות של היצרנית, חטיבת EQ המחושמלת ועוד. אפילו מייבאך – מי שהייתה אמורה להוות תחרות לרולס-רויס ובנטלי ונכשלה – משווקת כיום כרמת גימור יוקרתית במיוחד לכמה דגמים נבחרים של מרצדס.

יוצאת מן הכלל היא סמארט אשר נרכשה ע"י מרצדס וכיום נמצאת בבעלות משותפת עם ג’ילי.

סאיק (SAIC)

מותגים: MG, מקסוס, IM (בקרוב)

לא משווק בישראל: ראווי, וולינג, ריסינג ועוד

מיצרניות הרכב הוותיקות בסין – סאיק הוקמה בשנת 1955 והיא חברה בבעלות ממשלתית. לאורך השנים החברה התבלטה במגוון רחב במיוחד של שיתופי פעולה עבור דגמים לשוק הסיני עם יצרניות המערב וביניהן: סקודה, פולקסווגן, קאדילק, שברולט ועוד.

בשנת 2006 רכשה החברה את הזכויות על הטכנולוגיה של חברת רובר הבריטית – ודגמים אלה שווקה תחת מותג חדש שהקימה בשם ראווי. שנה לאחר מכן רכשה סאיק את הזכויות על מותג MG הבריטי והחלה לייצר את דגמי המותג תחתיה. בהמשך פיתחה היצרנית את צמד המותגים הללו וכיום הם מהווים את עמוד התווך שלה – כאשר MG הוא המותג הפונה אל שווקי המערב. בסין משווקים מספר מותגי רכב קטנים יותר המיועדים בעיקר לשוק המקומי.

בצד המסחרי יותר ישנו מותג מקסוס אשר נבנה על בסיס הידע והטכנולוגיה של חטיבת הרכב המסחרי של ליילנד-דאף. בנוסף, בשנת 2020 נוסד מותג iM שאמור להוות את חוד החנית בתחום החשמלי המתקדם ולהוות תחרות של ממש למותגי רכב חשמלי כמו טסלה, אקספנג ועוד.

סטלנטיס

מותגים: אבארט’, אופל, אלפא רומיאו, ג’יפ, מזראטי, סיטרואן, פיאט, פיג’ו, ראם, DS

לא משווק בישראל: דודג’, ווקסהול, לנצ’יה, קרייזלר

סטלנטיס נוסדה בשנת 2021 מתוך מיזוג של שתי קבוצות רכב גדולות אחרות: PSA שהייתה הבית למותגי אופל (משנת 2017), סיטרואן, פיג’ו ו-DS עם קבוצת FCA. זו האחרונה הייתה בעצמה מיזוג בין קבוצת פיאט (אבארט’, אלפא רומיאו, פיאט, לנצ’יה, מזראטי, פרארי) שרכשה את קבוצת קרייזל (ג’יפ, דודג’, קרייזלר, ראם) בשנת 2009. מעניין לציין כי לפני המיזוג הגדול בין הצדדים, פרארי פוצלה להיות חברה נפרדת וכיום אינה חלק מקבוצת סטלנטיס.

המיזוג יצר את אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם עם כ-6 מיליון כלי רכב שיוצרו בשנת 2024. עם זאת, מגוון המותגים הרחב כולל בתוכו מספר רב של מותגים כמעט מקבילים ולא תמיד מצליחים. יחד עם ההשקעה הגדולה שנדרשה לפיתוח פלטפורמות חדשות משותפות וכאלה לעידן המחושמל והקבוצה נמצאת כיום בקשיים. כבר תקופה שבכירי החברה מדברים על הקיצוצים הקרבים – ולא פעם נזרקת לאוויר “הבטחה” כי מותגים שלא ימצאו את מקומם בעידן החדש יחדלו מלהתקיים.

פורד

מותגים: פורד
לא משווק בישראל: לינקולן

יצרנית הרכב האמריקנית הוקמה בשנת 1903 ותמיד תיזכר כאחראית העיקרית למהפיכת הרכב העממית באמריקה בעזרת פורד מודל T האייקונית. לאורך השנים ביצעה פורד רכישות שונות והקימה מספר מותגים אך בהיקף מצומצם ביחס לזה של המתחרות כמו GM, למשל. גם במקרה של פורד, המשבר הכלכלי של שנת 2008 הוביל אותה להתנקות מאותם מותגי לווין. כך נמכרו להן יגואר, לנד רובר ואסטון מרטין וגם ההחזקה במאזדה שהגיעה בשיאה ל-33% מהחברה היפנית. מותג מרקורי סגר את פעילותו בשנת 2010.

היחידה ששרדה את הקיצוץ מלבד מותג הליבה (פורד) היא לינקולן אשר הוקמה בשנת 1917 ונרכשה על ידי פורד בשנת 1922. מאז ועד היום לינקולן מהווה את מותג היוקרה של היצרנית. בישראל משווק כיום רק מותג פורד באופן רשמי.

צ’רי

מותגים: צ’רי, ג’אקו, אומודה

לא משווק בישראל: אקסיד, קארי, ג’טור ועוד

צ’רי נוסדה בשנת 1997 והיא חברה ממשלתית והרביעית בגודלה מבין היצרניות הסיניות נכון לשנת 2024. צ’רי נמנעה מרכישות של יצרניות רכב זרות והתמקדה בשיתופי פעולה עם מגוון יצרניות: המעניין שבהם הוא שיתוף הפעולה עם היצרנית Qoros – מיזם הרכב הישראלי-סיני שכשל.

לאורך השנים הציגה צ’רי מותגים נוספים אשר מוצעים לצד מותג הליבה (צ’רי) וביניהם אקסיד היוקרתי, ג’טור בתחום הפנאי, קארי לתחום המסחרי ועוד. לצד צ’רי עצמה, שני המותגים הבולטים אשר פונים למערב עם אומודה (2022) אשר פונה לצעירים המחפשים רכב מעוצב ועדכני וג’אקו אשר מציע מגוון רכבי פנאי המבטיחים “אווירת פרימיום”.

צ’נגן אוטו

מותגים: אוואטר, דיפאל

לא משווק בישראל: NEV, אושן ועוד

יצרנית הרכב צ’נגן הוקמה בשנת 1996 והיא חברה בבעלות ממשלתית. מותגי הרכב המובילים שלה הפונים למערב הם דיפאל (2022) המייצרת בעיקר רכבי פנאי היברידיים וחשמליים מחד או אוואטר (2021) המציע רכבי פרימיום חשמליים. שני מותגים אלה מוצעים כיום בישראל.

פולקסווגן

מותגים: אודי, בנטלי, מאן, סיאט, סקודה, פולקסווגן, פורשה, קופרה

לא משווק בישראל: בוגאטי, למבורגיני, סקאוט

יצרנית הרכב הגרמנית הוקמה בשנת 1937 במטרה ושמה היה אמור לבטא את ייעודה להביא רכב אל העם הגרמני. לאחר שנות המלחמה החלה לפעול במסגרת האזרחית באופן חופשי וביצעה את הרכישה הראשונה שלה כבר בשנת 1964 – אז רכשה את אודי, מי שלימים תהפוך למותג היוקרה המרכזי של הקבוצה. בשנות ה-70’ החלה החברה לעבור תהליך מודרניזציה מואץ שכן עד אז התבססה היצרנית בעיקר על דגמים עם מנועים מקוררי אוויר שמקורם בימים שלפני המלחמה.

בשנת 1986 נרכשה סיאט כאשר סקודה הצטרפה בשנת 1991. שתי אלה היוו במשך שנים את החטיבות העממיות-יותר של היצרנית אולם כיום עתידה של סיאט כיצרנית רכב מן המניין לא לגמרי ברור. שנת 1998 הייתה השנה בה רכשה פולקסווגן שלוש מותגים אקסקלוסיביים במיוחד: בוגאטי, בנטלי ולמבורגיני. פורשה נכנסה תחת המטריה של פולקסווגן בשנת 2012, אולם באופן משעשע דווקא משפחת פורשה היא זו שמחזיקה במניות שליטה על הקבוצה.

בשנים האחרונות הצטרפו מותגים נוספים לקבוצה. קופרה, מי שהייתה חטיבת הביצועים של סיאט, הופרדה ליצרנית ומותג רכב עצמאית. בשנת 2022 הוכרז מותג סקאוט אשר מתכוון לייצר רכבי שטח ופנאי חשמליים והיברידיים. מותג זה מקודם ומתופעל כישות עצמאית בשוק הצפון אמריקאי.

כמובן, לקבוצה פעילות ענפה בתחומים נוספים כולל בתחום המשאיות (סקניה, מאן), הרכב המסחרי (פולקסווגן, מאן) ואפילו בתחום הדו-גלגלי שכן אודי היא למעשה הבעלים של דוקאטי, ל

יגואר-לנד רובר (טאטא)

מותגים: יגואר, לנד רובר

צמד המותגים הבריטי פועל תחת חברת JLR החל משנת 2008, אז נמכרו המותגים ע"י פורד לטאטא ההודית – והיא זו המחזיקה בהם עד היום. בעוד מותג הרכב של חברת האם אינו משווק בישראל, לנד רובר ויגואר דווקא כן, בערך.

אנחנו אומרים בערך מכיוון שנכון להיום יגואר אינה מייצרת ומשווקת כלי רכב חדשים ברחבי העולם. היצרנית נמצאת בעיצומו של מיתוג מחדש אשר מטרתו להצעיד אותה קדימה אל עבר עולם הרכב העתידי והמחושמל. ימים יגידו אם המהלך הצליח.

לעת עתה לנד רובר פועלת ללא שינוי. תחת מותג זה קמו מספר מותגי-משנה בהם ריינג’-רובר לקו הדגמים היוקרתי, דיפנדר לשטח ודיסקברי תחתיו מוצעים הדגמים המשפחתיים יותר.

BYD

מותגים: BYD
לא משווק בישראל: דנזה, יאנגוונג ועוד

בשנת 1995 הוקמה BYD, יצרנית סוללות שתהפוך לימים לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם. בשנת 2003 עם רכישת יצרנית הרכב הסינית צ’ינצ’ואן נכנסה BYD אל תחום הרכב. מותג הליבה הוא כמובן BYD, ולזה נוכחות רבה על כבישי ישראל.

ל-BYD מגוון מצומצם-יחסית של מותגים ולא בוצעו רכישות גדולות של יצרניות מחוץ לסין. מותג דנזה פונה אל פלח הפרימיום, כאשר מותג יאנגוונג פונה כבר ממש אל תחום היוקרה ושם על הכוונת מותגים כמו למבורגיני, פורשה ועוד.

הצטרפו לוואטסאפ של אוטו, כל העדכונים בזמן אמת

יצרניות עצמאיות

איסוזו

יצרנית הרכב היפנית היא הראשונה בחלק זה של הרשימה, וגם מהוותיקות בתחום שכן היא הוקמה בשנת 1934. מאז ועד היום – למרות כמה ניסיונות מיזוג ושיתופי פעולה לאורך השנים – איסוזו הייתה ונותרה יצרנית רכב עצמאית. באופן מעניין, מיצובישי וטויוטה מחזיקות בכ-9% ו-5% ממניות החברה בהתאמה – אולם עיקר מניות איסוזו מוחזק בידי הציבור ואין בעל שליטה בולט.

אקספנג

הוקמה בשנת 2014 והיא חברה בבעלות ציבורית. מדובר באחת מיצרניות הרכב הבולטות בסין השייכות לז’אנר ה"טסלה הסינית הבאה", ובמקרה של אקספנג יש קבלות. אקספנג הציגה כבר מגוון רחב של דגמים מפיתוח עצמי, נהנית ממשקיעים גדולים דוגמת עליבאבא ושיאומי ומשווקת את דגמיה במספר מדינות באירופה.

הונגצ’י

למעשה, מותג הונגצ’י הוא חלק מקבוצת FAW שהיא בבעלות הממשל הסיני, אלא של-FAW מגוון מצומצם של מותגי רכב – בסטון העממית לסין או ג’יפנג בתחום המסחרי – והיחיד מביניהן הפונה מחוץ לסין הוא הונגצ’י אשר מגיע גם אלינו. במקור, מותג זה הוקם כסמל ללאומיות הסינית ולרוב שימש את בכירי המפלגה הקומוניסטית בסין. כיום, כאמור, המותג משווק מגוון רחב יותר של כלי רכב ומתחיל להתרחב אל מדינות המערב.

טסלה

טסלה, בניגוד למה שניתן לחשוב, הוקמה בשנת 2003 על ידי מרטי אברהרד ומארק טארפינג – ללא קשר למנכ"ל הכל כך מזוהה איתה כיום: אילון מאסק. זה האחרון הצרפף בהמשך כמשקיע ועשה את דרכו להשתלטות על החברה. הדגם הראשון הגיע לכביש בשנת 2008 והיה למעשה גרסה מוסבת לחשמל של לוטוס אליס. בשנת 2012 הגיעה לכביש המכונית הראשונה מפיתוח עצמי – טסלה מודל S.

כאמור, כיום כל הדגמים של היצרנית הם מפיתוח עצמי שלה. שיתופי הפעולה הנוכחיים שלה עם יצרניות הרכב השונות נוגע בעיקר לפעולה האחרונה שלה לקבל התקן שלה לשקע הטעינה של רכב חשמלי בצפון אמריקה.

ליפמוטור

בדומה ליצרניות סיניות רבות אחרות, גם ליפמוטור נוסדה כסטארט-אפ לרכב חשמלי בסין – במקרה שלה בשנת 2015. החברה נמצאת כיום בבעלות ציבורית ולמרות שהיא פועלת באופן עצמאי, לאחרונה הוכרז שיתוף פעולה אסטרטגי רחב עם סטלנטיס אשר רכשה 20% ממניות החברה.

מאזדה

מאזדה נוסדה בשנת 1920 והחלה בייצור כלי רכב במהלך שנות ה-30’. לאורך השנים מאזדה פעלה כמותג עצמאי ולא ביצעה רכישות משמעותיות. עם זאת, לאורך השנים ביצעה מספר שיתופי פעולה עם יצרניות שונות כמו פורד אשר בשלב מסוים החזיקה בכ-30% ממניות מאזדה. כיום משתפת מאזדה פעולה עם איסוזו בייצור הגרסה שלה לטנדר BT-50 ועם טויוטה תחום פיתוח מערכות הנעה היברידיות.

ניו

ניו הוקמה בשנת 2014 במטרה להיכנס לפלח השוק החשמלי – בדיוק במשבצת של טסלה. ניו פועלת באופן עצמאי ונסחרת בבורסה. באופן מעניין, בניו פועלים להטמעת עמדות להחלפת סוללות במקביל לאפשרות לטעינה מהירה. בשלב זה המותג פועל באופן עצמאי אולם בחברה כבר הכריזו על הקמת שני מותגי רכב חדשים שיפעלו במקביל – פיירפליי לתחום העממי ואלפס לתחום הפרימיום.

סובארו

סובארו הוקמה בשנת 1953 ולאורך כל שנותיה מיעטה ברכישות של חברות חיצוניות. כיום היצרנית משתפת פעולה ביעקר עם טויוטה, אשר מחזיקה ב-20% ממניות החברה והיא בעלת המניות הגדולה ביותר של היצרנית. השותפות האסטרטיגית הובילה לפיתוח קו דגמים חשמלי משותף ומכונית ספורט עם מנוע בנזין: אנחנו מדברים כמובן על BRZ המהנה.

סוזוקי

סוזוקי הוקמה בשנת 1909 ונותרה מאז ועד היום כיצרנית עצמאית. לאורך השנים ביצעה מספר רב של שיתופי פעולה, אולם כיום מדובר בעיקר בקשרים עם טויוטה המחזיקה כ-5% ממניות סוזוקי. בנוסף, לסוזוקי חטיבה המיועדת לשוק ההודי – מרוטי-סוזוקי אשר כיום נמצאת בבעלותה.

KGM

מותג הרכב KGM נוסד בשנת 2023 תחת קבוצת GK הדרום קוריאנית אשר פועלת בתחומי האנרגיה, פיננסים ועוד. למעשה מדובר בגלגול חדש לסאנגיונג המוכרת שנקלעה לקשיים. כיום KGM פועלת באופן עצמאי ללא קשרים בולטים למותגי רכב נוספים.

סקייוול

חברת סקייוול נוסדה בשנת 2017 על ידי חברת ‘ננג’ינג גולדן דרגון’ המתמחה בייצור אוטובוסים. כחלק משיתוף פעולה עם יצרנית האלקטרוניקה סקייוורת’, בחלק בחלק מהשווקים היא מוכרת בשם של מותג האלקטרוניקה.

SERES

נוסדה בשנת 2016 במקביל בסין ובארה"ב ועסקה מראשית דרכה בפיתוח רכב חשמלי. מדובר בחברה עצמאית הנמצאת תחת קבוצת סוקון (DFSK) אשר לה קשרים לדונגפנג. כיום ל-SERES שיתופי פעולה עם וואווי בפיתוח מותג רכב חשמלי חדש בשם AITO.

מותגים נוספים

לצד קבוצות הרכב הגדולות ומותגי הרכב העצמאיים הבולטים ישנן כמה יצרניות רכב קטנות יותר או כאלה בעלות נוכחות מצומצם (לפחות בשלב זה) בשוק הישראלי. ואלה הן:

EVEASY

– מותג רכב חשמלי (2018) השייך לקבוצת JMEV הסינית. מעניין לציין כי רנו נכנסה כשותפה מלאה למיזם הרכב החשמלי של EVEASY.

NETA

– מותג הרכב NETA נוסד בשנת 2014 כחלק מקבוצת הוזון הסינית. מדובר במותג קטן אשר אמור להוות את חוד החנית בחדירה של הוזון אל מחוץ לסין.

GAC

– הוקם כמותג עצמאי לרכב פרטי בשנת 2008 בבעלות חלקית של הממשל הסיני. דגם אחד של המותג שווק בישראל לתקופה קצרה, ובעתיד הלא רחוק המותג צפוי להיות מושק מחדש בישראל עם מגוון דגמים רחב יותר.

JAC

– הוקמה בשנת 1964 בבעלות הממשל הסיני. תחת הקבוצה ישנם מגוון מותגי רכב, אולם היחיד ששווק באופן רשמי בישראל הוא מותג הליבה JAC. נכון להיום הופסק השיווק המסודר של דגמי המותג בישראל.

אסטון מרטין

– מותג היוקר הבריטי (1913) הוא אחד המאייקונים הבולטים של עולם הרכב. כיום מדובר ביצרנית רכב עצמאית הנשלטת על ידי שלוש קבוצות משקיעים עיקריות, היחידה שקשורה לתחום הרכב היא ג’ילי אשר מחזיקה ב-17% מאסטון מרטין. בנוסף, לחברה שיתוף פעולה ענף עם מרצדס אשר מספקת מנועים למגוון דגמי אסטון מרטין.

סנטרו

– הוקמה בשנת 2013 על ידי יזם ממוצא סיני-אמריקאי. החברה ממוקמת בארה"ב ומציעה מגוון כלי רכב מסחריים חשמליים למטרות שונות.

פוטון

– מותג זה נוסד בשנת 1997 ומתמקד בייצור רכבי שטח, מניוואנים, טנדרים וכלי רכב מסחריים עד לאוטובוסים ומשאיות קלות. נציין כי פוטון נמצאת בבעלות קבוצת BAIC הסינית שבבעלות הממשל.

פרארי

– לא צריך להציג את פרארי, יצרנית האקזוטיקה האיטלקית. כאמור, לאחר שנים בהן הייתה תחת שליטתה של פיאט, בשנת 2016 פרארי הופרדה מקבוצת FCA וכיום היא יצרנית עצמאית.

הראב4 החדש - ניסאן אקסטרייל
מי מזהה?

@בי-רב
אולי כדאי שתפתח שרשור חדש
תפרט את הצרכים ואת התקציב שלך
וננסה לעזור!
(במקום שתעלה כל יום עוד רכב מיד 2 ויצטרכו להסביר למה זה לא מתאים לך…)

@פתוח-לשמוע
הבעיה שלי היא לא להיכנס לחנות, אלא להחזיק ברשותי סמארטפון פרוץ
אפילו שלמחרת אני הולך לסנן את זה,
וכבר כתבתי

@shine כתב במכשיר לוויז בלבד מומלץ:

יכול להיות שזה ישמע כמו ראש בקיר,

אבל זה הרצון שלי

@תודה-לבורא-עולם-0

Spoiler

פטנט חדש חושף ניסיון של היצרנית היפנית לשמר חוויית נהיגה ידנית גם בדגמי היבריד וחשמל, עם מצמד וידית הילוכים מדומים

סובארו בוחנת דרך לא שגרתית לשמור על מעורבות הנהג בעידן החשמלי. בקשת פטנט שהגישה החברה לארגון הקניין הרוחני העולמי מרמזת על מערכת המדמה תיבת הילוכים ידנית, כולל דוושת מצמד וידית הילוכים, גם ברכב שמונע באמצעות מנוע חשמלי.

הפטנט מתאר מערכת בשם “Jackrabbit Start Suppression Device”, שנועדה למנוע זינוק חד מדי מהמקום. אבל מעבר לשם הטכני, המסמך מצביע על רכב הכולל מנוע הנעה, דוושת תאוצה, דוושת מצמד מדומה וידית הילוכים מדומה, שילוב שלא קיים כיום בדגמי הייצור של המותג.

לפי נוסח הפטנט, המערכת תופעל בכל התנעה במצב ידני, ללא קשר למצב שבו הסתיימה הנסיעה הקודמת. במצב זה הנהג נדרש לבצע פעולות של החלפת הילוכים ולחיצה על המצמד, גם אם קיימת אפשרות למעבר למצב אוטומטי שבו הפעולות הללו מנוטרלות.

המערכת אף מונעת התנעת הרכב אם הנהג לא לוחץ מספיק על דוושת המצמד המדומה, בדומה להתנהגות של רכב ידני קלאסי. מדובר לא רק בסימולציה ויזואלית או קולית, אלא בניסיון לחקות את חוויית הנהיגה הידנית גם ברמת התפעול.

לא המצאה בלעדית
סובארו אינה היחידה שמתמודדת עם השאלה כיצד לטפח את חדוות הנהיגה ותחושת שליטה ברכב חשמלי. הונדה הציגה הילוכים מדומים בדור הבא של הפרלוד, לקסוס הציגה ב-2023 אבטיפוס חשמלי עם ידית H ומצמד, ויונדאי משלבת העברות הילוכים סינתטיות בדגמים ספורטיביים חשמליים. ההבדל כאן הוא בגישה - לפי הפטנט של סובארו, המצב הידני אינו תוספת אופציונלית - אלא ברירת מחדל.

המהלך בולט במיוחד על רקע העובדה שסובארו מצמצמת בעקביות את השימוש בגיר ידני בדגמי הבנזין שלה, כולל מעבר ל-CVT ב-WRX כבר לפני כעשור, ובהיצע ההיברידי והחשמלי שלה אין כיום כלל תיבות ידניות.

כמו תמיד עם פטנטים, אין ודאות שהמערכת תגיע לדגם סדרתי. אבל עצם הרעיון משקף את המתח שבו נמצאים יצרנים שיש להם שורשים ספורטיביים והם מנסים לשמר אותם בעולם שבו מנוע, סל"ד והילוכים מאבדים מחשיבותם. סובארו היא חברה שמרנית, אבל היא גם יודעת מי הלקוחות שלה ומה הם רוצים. קיים סיכוי.

אתר אוטו

@על-הטוב-ש-ך
הוא מתכוון שזה הק"מ שנשאר לרכב ליסוע…

@הרשלה-0 כתב בהסקר הגדול- באיזה מספר טסט עברתם:

זה מספר הצפיות בפוסט נכון לעכשיו,
פחות מ20 אחוז מהם ענו.
מעניין מה מונע מאנשים שלא עברו על הפעם ראשונה להצביע??

זה לא נכון, כי אין 507 אנשים שצפו בנושא,
רק פתחו את הנושא 507 פעמים, לדוג’ 100 אנשים נכנסו לנושא 5 פעמים
עריכה: עיין בתשובה של @ראובן-שבתי

Spoiler

@מאיר כתב בזהירות נוכל מסוכן משכיר רכבים!:

חודש יותר יקר מ30 ימים בודדים

הסיבה פשוטה, הוא יכול לעקוץ מישהו רק פעם אחד, ולכן זה לא רווחי להשכיר לחודש
כי בזמן הזה הוא יכול לעקוץ 20 אנשים…

תגובה: בקרוב: טויוטה קורולה חוזרת

הדגם ישוב לאולמות בתחילת דצמבר עם מערכת היברידית מעודכנת וחבילת בטיחות מקיפה

אחרי הפסקה של כשנתיים, יבואנית טויוטה יוניון מוטורס מחדשת את יבוא הקורולה סדאן לישראל. הדגם, שהיה בין ההמבוקשים ביותר בשוק המקומי במשך שלושה עשורים ומסר מעל 55 מיליון יחידות מאז הוצג ב-1966, יגיע הפעם מיפן, ממפעל טקאוקה שבמחוז אאיצ’י. על פי המידע שנמסר לכלי התקשורת בישראל, מדובר בדגם המבוסס על הגרסה לשוק האמריקאי, עם התאמות לתקן הישראלי וארסנל מערכות בטיחות עדכני.

כזכור, החזרה של הקורולה לחופינו מתאפשרת לאחר שטויוטה נאלצה לשנות את מקור הייצור של הדגם. המפעל בטורקיה, שסיפק בעבר את גרסת הסדאן לשוק המקומי, הפסיק את היצוא אלינו בעקבות מגבלות סחר שהוטלו מאז 2024. כתוצאה מכך הופנה הייצור ליפן, כחלופה לייצור דגמים בייעוד לא אירופי.

מה בתפריט

מערכת ההנעה מבוססת על מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר המשולב עם מערכת היברידית מסורתית. ההספק הכולל עומד על 138 כ"ס, ההנעה קדמית, וצריכת הדלק המשולבת, לפי נתוני היצרן, עומדת על 21.3 ק"מ לליטר. בסיועה של תיבת הילוכים רציפה, תאיץ הקורולה ההיברידית ל-100 קמ"ש ב-10 שניות, ועד מהירות מרבית של 180 קמ"ש.

ממדיה של הקורולה קלאסיים לפרופורציות שלה, לדור הקודם ולאיפיון של הסגמנט: אורך 4,630 מ"מ, רוחב 1,780 מ"מ וגובה 1,435 מ"מ ובסיס גלגלים של 2,700 מ"מ ותא מטען בנפח 371 ליטרים. הדגם יוצע בחמישה צבעים: לבן, לבן פנינה מטאלי, אפור כהה מטאלי, כסוף מטאלי ואפור תכלת מטאלי.

בתא הנוסעים מותקנים מסך מולטימדיה "8 עם ממשקים אלחוטיים של אפל ואנדרויד, לוח מחוונים דיגיטלי "7, מערכת התנעה ללא מפתח ותאורת Bi-LED קדמית.בנוסף כולל הדגם בקרת אקלים, ריפודי בד וחימום למושבים הקדמיים.

מערכת השמע מותאמת לתדרים בצפון אמריקה, ולכן קליטת תחנות FM בישראל עשויה להיות חלקית, כך אומרים. יחד עם זאת, בטויוטה מציינים כי ניתן להאזין לתחנות מקומיות באמצעות אפליקציות רדיו אינטרנטי דרך מערכות ההפעלה.

חבילת הבטיחות היא מסדרת דור שלישי. זו כוללת זיהוי הולכי רגל ואופניים ביום ובלילה, זיהוי אופנוע ביום, סיוע לפנייה בצמתים, זיהוי רכב המתפרץ לצומת, מניעת האצה פתאומית, התראה על תנועה חוצה מאחור, זיהוי רכב בשטח מת במראות הצד ומערכת סיוע ליציאה בטוחה מהרכב. בנוסף מצוידת הקורולה בעשר כריות אוויר, מערכת התראה על עייפות הנהג ועוד.

יוניון מוטורס תציע בתשלום תוכניות תחזוקה מורחבות ושירות Toyota Relax, המאפשרת הארכת אחריות עד 15 שנים או 250 אלף ק"מ, בהתאם לתנאי התוכנית.

איתי חיון לוין, סמנכ"ל המכירות והמוצר של יוניון מוטורס: “מאז הופסק היבוא של הטויוטה קורולה, השאלות והבקשות לראותה כאן שוב לא פסקו. וכעת, אנחנו גאים לבשר שבעבודה משותפת עם היצרן, כשלנגד עינינו לקוחות המותג בישראל, יבוא הדגם חוזר, ישירות מיפן”.

קרדיט:
אתר אוטו.