שואל בשביל חבר
הציעו לו הונדה אינסייט קומפורט סוף 2013 (9.12.13), יד 3 (02) ליסינג במקור, 222,000 ק"מ, במצב מושלם פנימי וחיצוני בלי סריטה, מטופל פיקס עם ספר טיפולים לפי הספר ובכל מה שהיה צריך, מולטימדיה, מובילאיי, טסט לשנה מהיום (עבר אתמול טסט), 2 צמיגים חדשים, בלי שום תקלות / יישור קו. רוצים על זה 30,000 ₪, מוכר אמין. שווה את המחיר? (אני רואה שהמחירון שלו יותר נמוך, וביד 2 אין כמעט מודעות בסגנון ק"מ הזה)

קורולה 2006-7 מטופלת בק"מ הגיוני

@טייס-קרבי כתב במחפש בנרות פריוס פלוס שפוי:

מה זה נקרא לא נמצא במשרד הרישוי???

הטסט האחרון שלו היה ב

שלום לכולם, בעקבות המחקר שלי כאן, הגעתי למסקנה שעם פריוס פלוס יהיה לי הכי שקט בעז"ה…
התקציב שלי הוא כ60,000 שקל, סכום שמצריך מאמץ כדי למצוא פריוס פלוס בנתונים סבירים (לא אכפת לי 2013 עם 250,000 ק"מ, ומוכן למתוח קצת בשביל משהו שוה)
כחלק מהמאמץ אני כותב כאן, אולי מכאן תבוא הישועה…
ביד 2 הרכבים בתקציב הזה נדירים מאוד, וכשהם עולים הם נחטפים מיד,

Spoiler

סוכנים לא מסתכלים עלי במחיר הזה, וברירה אחרת אין. אבל אני יודע שזה קיים, אם כי נדיר.
אני מוכן כמובן לשלם תיווך…
יישר כח 0527100632

Spoiler

ברשותכם אסכם
כהקדמה
ראשית תקרא את המדריך של @EBA התותח בעניין רכב שלא רואה מוסך כאן
שנית תקרא של המדריך שלו על מה זה אומר לקנות רכב כאן
שלישית תבין שככל שהתקציב נמוך יותר - הרכב ישן יותר, ומן הסתם עבר כבר חיים ארוכים ומלאים, וגם ברכבים הכי אמינים בעולם עלולים להיות תקלות לא זולות
רביעית, בכל טויוטה היברידית ישנו חשש להחלפת סוללה (חוץ מפריוס פלוס שלא רלוונטי במחיר שלך), וזה עלות גבוהה, אלא אם כן הוחלפה סוללה לאחרונה
לעניינינו
אם הנסועה שלך נמוכה (עד 12,000 בשנה) מן הסתם עדיך לך למצוא רכבי בנזין חסכוניים כגון רכבי סופר-מיני למיניהם או אטראז’ וכדומה (תחפש בפורום מידע על כל דגם שתרצה), או לחילופין היברידי של הונדה - ג’אז או אינסייט - שהם קצת פחות חסכוניות מההיברידי של טויוטה
אם הנסועה שלך גבוהה יותר, האופציה היחידה במחיר שלך היא טויוטה פריוס מהדור הראשון (עד 2009), אפשר להתאמץ למצוא רכב בנתונים טובים ובמחיר טוב
אי אפשר לומר חד משמעית אם כלכלית נטו יהיה לך עדיף פריוס ישנה מרכבי בנזין 3 שנים יותר מתקדם, זה עניין של סייעתא דשמיא (מלבד עניין הסוללה שתבדוק שהוחלפה באחרונה)

@moshe-amsalem כתב בלמומחים: לקנות ולמכור כל שנתיים שלוש: האם זה באמת חוסך ירידת ערך ואם כן באיזה רכבים מומלץ:

אני קונה בקרוב רכב משומש ושוקל אסטרטגיה של קנייה–מכירה כל שנתיים–שלוש, כדי למזער ירידת ערך וגם את כל הבלאי ובילוי במוסך

השנקל שלי
בלאי וביקור במוסך זה לא אמור לחסוך. אתה לא מצפה לקנות רכב שבדיוק אתמול עבר טיפול 10000 ובדיוק הוחלפו לו מצבר, צמיגים, ברקסים, משולשים, תפוחים, כוהל, ציריות וכו’ וכו’. לכל רכב יש בלאי, ועלולות לצוץ בו תקלות, והוא לא מתוכנן מראש במדוייק.
ירידת ערך בהחלט תוכל לחסוך, אבל זה לא חד משמעי. יש דגמים מבוקשים שהמחירון שלהם לא משתנה כ"כ בשנתיים, והסוד הוא שכל מתיחת פנים מכניסה את הרכב לקטגוריה חדשה שבה המחירון יחסית מקביל לשנתיים שלוש בהתאם לנתוני הרכב. למשל אם תמתח קצת את התקציב ותקח קורולה 2013 שזה הדגם היותר חדש, לדעתי תהיה לך פחות ירידת ערך מאשר קורולה 2012 שזה השנתון האחרון בדגם הקודם. כנ"ל פריוס מ2010 ומאזדה 3 מ2013.
בפרט שאתה לא מעלה את הקילומטרז כי הנסועה שלך נמוכה. אם אתה רוצה לחסוך בלאי תחפש רכב שמור (תתפלל לס"ד למצוא)
לדעתי בקצת יותר מ30 אלף לא אמור להיות בלאי ותקלות משמעותית יותר מאשר ב50 אלף (כמובן בהתאם לטיפולים שנעשו ברכב)
עלויות נסתרות הם היישור קו כמו שכתב @יצחק-רשטונ בטוב טעם

@יהודה7 לא כתבת מתי קנית. אם אתה מיד אחרי הקניה לא הייתי ממליץ לך לוותר לסוכנות כל כך מהר. קודם כל קח את הרכב למכונאי אמין ותבקש ממנו דו"ח על המנוע. אם מתברר שהרכב מעשן בצורה משמעותית ויש חשש לתקינות המנוע יש מצב גדול שאתה יכול לתבוע את הסוכנות.
גם אם מכרו לך אותו AS IS עדיין יש סעיפים בחוק של הטעיה ורשלנות, ורכב עם מנוע גמור שהבעיה מוכחת מפליטת עשן מוגברת, זה בהחלט יכול להתאים להטעיה מכוונת.
בהרבה מקרים אם תאיים בתביעה, אם הסוכנות תראה שאתה באמת רציני בזה, היא תסכים לך להחזיר (אולי בניכוי משהו) והיא תנסה להפיל בפח הזה מישהו אחר.
המכון בדיקה כמובן לא צד בסיפור, אין נגדו שום עילה.
אגב בדיקת מכונאי מומלצת במצבך בכל אופן כדי שתדע מה המצב של הרכב ולפי זה תחליט מה הלאה.

@משה-שמחה כתב בקולנועית 4 מקומות?:

מה דעתכם?
כדאי/לא כדאי?
כלכלי/לא כלכלי?
האם יש לזה שוק ביד שניה בין לגבי הקניה עכשיו ובין לגבי הקניה אח"כ?
האם כלים אלו אמינים? או שגם בהם יש טיפולים ותיקונים?
מה החוקים התקפים בנהיגה על כלים אלו?

נענה על ראשון ראשון, ועל אחרון לפני הראשון.
מבחינה חוקית זה לא קלנועית אלא ‘קלאב קאר’ או ‘רכב תפעולי’ [קלנועית היא בלי הגה, בגודל מאוד קטן, עם מקסימום 2 נוסעים ועד 30 קמ"ש.
אמנם לא צריך רשיון נהיגה ומספר רישוי, אבל יש לו כללים משלו, והכלל המרכזי מבחינת החוק הוא שאסור לנסוע בו בכביש (אולי תבקש מ @גיל שיוציא על זה מדריך), אלא רק באזור תפעולי. לא יודע אם אוכפים את זה, אבל לא הייתי מציע לך לנסות את זה בערים מרכזיות מידי. כמו"כ הוא מותר לנהיגה רק מגיל 16, ויש עוד חוקים בזה ואכמ"ל.
ביחס לשאר שאלותיך, ראשית, בפורום רכבים ההקבלה של המוצר הזה לרכב קצת קומית. אבל אם זה עונה לך על המטרות שלך, לבריאות.
דעתינו. משאר הבחינות כמו נראות, יחס בחברה וכו’ אין לדעתינו משמעות. אתה יודע בדיוק מה אתה קונה ואם זה מתאים לך אז למה לא.
כדאי. אם כבר, תקנה יד שניה הרבה יותר זול, לא יודע לגבי ירידת ערך אבל לא נראה לי שיש בזה שוק מספיק מפותח.
מבחינת כלכלית זה יותר יקר מאופניים, לא מקביל לעלות החזקת רכב בשום צורה. אם יש לך חיבור לשקע זה מעולה.
שוק. כתבתי לך שאין לזה שוק משמעותי, אבל אתה יכול למצוא ביד2 יותר מידע שיעזור לך, וכמובן, בסוף לכל נישה יש שוק כלשהו.
אמינות. אין לי ידיעה, אבל מסברא לא סביר שיהיה עלויות משמעותיות שמתקרבות לאחזקת רכב.

@גיל

Spoiler

לסיכום כפי שכתבתי במדריך כאן האפשרות היחידה המומלצת לדעתי היא ורסו ידנית
על הדאצ’יה לודג’י הבעתי הסתייגות כאן בעקבות הבטיחות, אע"פ שהדיזל שלה נחשב מאוד אמין

@צבי-2 כתב בשלום לכם אשמח לייעוץ בקניית רכב באזור ה-17 עד 24 אלף ש"ח למיטב עד כמה שאפשר:

בהתחלה חשבתי להשקיע 30 אלף ובסוף חשבתי על 15 אלף בסגנון דייהטסו סיריון או סוזוקי סוויפט אבל תכל’ס אני אחרי חודש של חיפושים ונפשי קצה בדבר

לדעתי התחלת טוב, כרכב ראשון מומלץ לקנות משהו די זול, הסיריון והסוויפט אמינות, חסכוניות והסופר מיני בהחלט אמור להספיק לזו"צ. המנוע לא מאוד חזק אבל בסדר גמור.
רכבים מהסוג הזה מחזיקים הרבה שנים ומתיישנים בכבוד בסך הכל, חפש רכב מטופל עם ק"מ לא בשמים (גם 220 זה טוב), ויותר מכך דע כי הגזירה אמת והחריצות שקר ותתפלל שלא יהיו לך בעיות חריגות
בהמשך תדע יותר את הצרכים שלך מרכב ואז תחליף, אגב במחירים האלו אין כ"כ ירידת ערך

@אלי-0 אני כותב אחרי שבדקתי את הנושא ביסודיות, צפיתי במבחן הריסוק והשוואתי נתונים. ונכון, לא הכל מספרים, אחוזים וכוכבים.
אבל בהשוואה לקורולה 2006 / הונדה ומאזדה וכדומה גם בשנות האלפיים וקצת - הלודג’י הרבה פחות בטיחותית, בעיקר בפגיעת אחור אבל גם בשאר הפרמטרים, ואני מדבר נטו על בטיחות פסיבית בעת תאונה (שזה מה שבודקים במבחן הריסוק המעשי).
מעבר לציון הבעיה היא שהרכב מתפרק בזמן תאונה בצורה משמעותית יותר מרוב הרכבים בעולם, אם תרצה תעבור על הדו"ח ותשווה אותו לרכבים ישנים אחרים.

@שלמה כתב בהתייעצות על דאצ'יה 7 מקומות ידני:

אין בעיה לקנות רכב לא בטיחותי יש בעיה רק לעשות איתו תאונה

גם אין בעיה לנהוג ללא רשיון יש בעיה רק להתפס על ידי שוטר
אין בעיה לנהוג בלי טסט וביטוח יש בעיה רק להתפס / לעשות תאונה
וכן אין בעיה לנסוע בלי מים באלטרנטור הבעיה היא שישרף המנוע

לגופו של עניין ביררתי בזמנו הרבה על הדאצ’יה והחוסר בטיחות שלו הוא לא רק חסר במערכות עזר ומערכות מתקדמות אלא השילדה שלו מאוד חלשה ומתפרקת בתאונות, ובנקודה הזו היא פחות בטיחותית מרוב הרכבים הישנים שאף בהם אין מערכות בטיחות מתקדמות
מדגיש שביררתי על הלודג’י שמקורה הוא רנו מגאן ולא על הג’וגר, את הג’וגר לא מכיר

משום מה בציבור שלנו פחות מתייחסים לעניין הבטיחות, אבל שים לב שדאצ’יה היא אחת המכוניות הכי לא בטיחותיות שנמכרות כאן בשונה מהאאוטלנדר שהיא מכונית סופר בטוחה
אישית (שעברתי פעם תאונה) לא הייתי מעיז להסתכן עם דאצ’יה בעלת 2 כריות אויר בלבד וכו’ וכו’… היא לא בטיחותית גם יחסית לרכבים ישנים פופולריים
לכן גם תאונה בדאצ’יה זה בדרך כלל טוטאלוס גם אם התאונה קלה בעצם
שלא נדע, אבל כשקונים רכב 7 מקומות שאמור להחזיק את כל המשפחה ביחד זה מרגיש לי קצת סיכון…

@יצחק-רשטונ כתב ב"המדריך לחיסכון בריבית הלוואת הרכב שלכם":

ד. אנחנו מתחתנים עם הרכב

מסכים עם כל מילה, וכיהודה לעוד לקרא:
כמעט לא קיים אדם שהחזיק רכב תקופה ואחר כך חזר לאוטובוסים
וכמעט לא קיים אדם שהחליף רכב לרכב יותר זול ממה שהיה לו קודם…

@א.שובקס
השתדלתי לכתוב תשובה מדוייקת ותמציתית. מכיוון ששאלת אני אפרט קצת, ואוסיף גם את מיצובישי אאוטלנדר שהוא סוג של מיצוע.
יש כאן 3 פרמטרים:
נוחות: מכל הבחינות הקודיאק עדיפה. יותר נוחה. יותר מרווחת. יותר מאובזרת. יותר בהכל. סע עליו פעם אחת ותבין. אחריה אאוטלנדר והפריוס פלוס וביניהם זה עניין של טעם: אאוטלנדר יותר גבוה פריוס פלוס יותר שקט ולהרבה יותר נח בנהיגה.
חסכון: מכל הבחינות הפריוס פלוס עדיפה. בדלק (הגם שקודיאק דיזל חסכונית מאוד בבין עירוני). בשמירת ערך. בעלויות אחזקה. בטיפולים וכמדומני גם בביטוח. אחריה האאוטלנדר שאמנם בבנזין שותה דלק אבל משאר הבחינות היא הבאה בתור. ואחריה הקודיאק מכל הבחינות, מלבד צריכת הסולר שיוצא די קרוב לפריוס פלוס בבין עירוני (בעירוני משמעותית יותר).
אמינות: הפריוס פלוס נחשבת כאמינה בצורה יוצאת דופן אפילו לטויוטה (מקבילה לקורולה). אחריה האאוטלנדר שגם נחשב מאוד אמין (יש תקלה אחת ידועה בשנתונים המתקדמים במערכת הFCM יש עליה תביעה ייצוגית חפש בפורום). השלישית היא הקודיאק דיזל שגם נחשבת באמינות טובה, אמנם חלקי חילוף של סקודה יותר יקרים.
בתקציב נכנס פריוס פלוס בערך 2018-2019 תלוי בנתונים, רק שים לב שזה רכב מאוד מבוקש וביד 2 יש הרבה שמבקשים מחיר לא ריאלי אז אל תתפתה. באופן כללי הדגם הזה נפוץ אצל סוכנים ששמים את ידם על כל רכב כזה במחיר שפוי, אז הבחירה בידך אם לפנות לסוכן אמין (ראה כאן) או לחכות לדוג מציאה בעצמך.

@תודה-לבורא-עולם-0 כתב ב"המדריך לחיסכון בריבית הלוואת הרכב שלכם":

3 כמעט תמיד בסוכנויות הרכבים, ישכנעו אותכם לקחת דרך חברות מימון, כי הם רוצים שהעסקה תסגר כמה שיותר מהר,

כי הם מרוויחים המון מכל לקוח שהם הביאו לחברת מימון…! - החברת מימון נותנת לסוכן סכום מסויים ע"פ ההסכמים ביניהם.
שזה רווח נוסף לרווח שהם מרוויחים מעצם מכירת הרכב.

זו נקודה חשובה מאוד שצריך לשים אליה בהמון מקרים של “הפניות” בעלי מקצוע לאחרים, החל מאדריכלית שממליצה על קבלן, המשך במתווך שממליץ על יועץ משכנתאות/עו"ד ולא כלה בסוכן ביטוח שממליץ על שמאי. כולם חושבים על הקופון שלהם, והלקוח נמצא בטווח שבין לא-מעניין-בכלל למקווה שלא ינזק כי אז ידברו עלי קצת…

דעתי
אם חשוב נוחות - סקודה קודיאק דיזל
אם חשוב חסכון ואמינות מקסימלית - טויוטה פריוס פלוס
תקרא על שתיהם בפורום ובמקומות אחרים ותחליט

@רב-קו אין הרבה הבדל, בעיקר נראות, וקצת יותר נוחות
עכשיו הוא עוד יקר יחסית, עוד קצת הוא יהיה על הכביש הרבה
הצריכת דלק בדגם היוצא ההיברידי והנכנס הלא-היברידי די זהה, ואגב גם הדגם היותר ישן קיים בלא-היברידי והפערים בינו להיברידי בעירוני מינוריים ובבין עירוני קטנים

@נהג-תפרן כתב ברכב לבין עירוני בעיקר, קטן, עד 30,000.:

הונדה ג’אז!!!

מסכים בהחלט. בתקציב נכנס הגירסה ההיברידית עם נתונים טובים שנים 2012-2014 בערך - תלוי במצב הרכב, כמובן עדיף לשלם קצת יותר על רכב מטופל ושמור בקילומטרז’ טוב אע"פ שהוא מחזיק הרבה
בקצרה רוב הקטנים הם חסכוניים, הונדה ג’אז אחד הרכבים האמינים רק לבדוק שהחליפו לו שמן גיר לפי ההוראות
רכב מאוד אמין, יותר נח מהספייס סטאר-אטראז’ ומותאם למי שלא מתמצא בתחזוקת רכב
אם תמתח קצת את התקציב תוכל למצוא גם את הצורה החדשה 2016 שאמנם לא היברידית אבל חסכונית בערך אותו דבר

הצפת כאן בעיה קשה מאוד, שלדעתי כמעט כל מי שמחזיק רכב במשפחה ללא רכבים נתקל בה, עד כדי שזה שיקול מרכזי ברכישת רכב אצל אברכים מסויימים (מהכירות).
שלוש נקודות למחשבה אישיות שלי:
1. לדעתי כל אדם שנתקל בבקשות ממין אלו בתכיפות חייב להגדיר לעצמו את גבולות הנתינה. זה לא רשעות אלא צורה להגדיר את הטוב-לב שלא תהפוך לניצול, כמו בטרמפים – אם אדם עושה טובות כשמידי קשה לו זה מקשה עליו לעשות טובות גם כשקל לו. לדוגמא, מכיר אנשים שמוכנים “להקפיץ” רק לתחנה הקרובה או עד מרחק מסויים, או רק כשהם ממילא על הרכב, או רק בשעות שאין אוטובוסים, או רק אם צורת הבקשה היא בכבוד וברגישות באופן שנותן לבעל הרכב את כח הבחירה אם לעשות את זה או לא.
2. לענ"ד יש לחלק בין הורים לשאר בני משפחה, הורים זה מצוה מדאורייתא של כיבוד, משא"כ שאר בני משפחה. כמו"כ הורים בדרך כלל יותר רגישים ויותר מבינים את ילדם משאר בני משפחה… (כמובן למעט מקרים קיצוניים).
3. כבר היה מעשה שביקשו ממני להקפיץ זוג וכו’, ונענתי שאני מוכן לשלם להם דרייבר, במקרה הזה אכן עשיתי להם העברה של 150 שקל ומאז לא שמעתי מהם, העניין הובן. כלכלית זה היה שווה כי הדלק של 3 פעמים כאלו היה יותר יקר.
במקום זה יש לציין את העובדה שכל נסיעה עולה כסף (דלק, בלאי), ומשום מה אנשים לא מבינים מה ההבדל בין לבקש “להקפיץ” לבין לבקש ממך סתם 10-70 שקל.