@קורולה-אברכים כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

בשביל לתת למישהו מצבר

מה זה “לתת מצבר”? לתת בוסטר נייד, או להתניע עם כבלים מהאוטו שלך עצמו?

@מאיר כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

הניסוח של הדוח נכון? הוא לא חנה בחניית נכה אלא רק הפריע לו. נניח וליד חניית הנכה הייתה חניה רגילה סמוכה, גם היו נותנים דוח כי לא השאיר מרווח?

חסימת חניית נכה כמוה כחנייה בחניית נכה. מאחר שזה מרווח שנועד לכלי עזר לנכה החניה בו מהווה מהותית קיפוח זכותו של נכה.

מקום שלא הוקצה לנכה רווח למעלון אינו קיפוח זכות כי במקרה הזה לא הוקנתה לנכה הזכות לשמירת מקום למעלון.

@רוכב-ומנהיג:

1. הצבע תוחם את מקום החניה; האלכסונים את המרווח שיש להשאיר פנוי.
2. בדרך כלל למחלקת אכיפת חניה ברשות המקומית. במקרה הזה המועצה האזורית לא מטפלת בדו"חות אלא מעבירה אותם לטיפול חברת מילגם (מטרופארק). אני מציע שתיצור קשר עם המוקד של המועצה האזורית *3106 להנחיות בעניין או למילגם 073-2531070

@רוכב-ומנהיג כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

הרב @גיל וחברים,
קיבלתי דוח על חנית נכה (כן, אני מאלה שהנכות היא שאין תו נכה…) על חניה בצמוד לרכב נכה במקום שאינו מסומן כחניה (פסים לבנים אלכסוניים),
חניית הנכה צבועה בכחול, התמרור מעליה, ואין אפשרות לדעת בדיוק לאיזה שטח נסף מתייחסת,
לא הייתה לי מצלמה נומלית אז חזרתי אחרי כן לצלם את המקום![כיתוב בבעיות טעינה]

זו החניה בפועל, (צילמתי עם מחשב נייד…)
רכב נכה חנה באותו זמן בחניית נכה, כך שאי אפשר אפילו להאשים אותי שהפרעתי לחניה כזו

אז מה זה אומר, סיכוי גבוה בעירעור? (הגשתי), בבית משפט?
ושאלה נוספת, מאחר והרכב רשום על שם אשתי, האם העירעור חייב להיות מוגש בשמה?
אם נגיע לבימ"ש צריך להביא אותה?

חוקית הדו"ח תקין. יש אלכסונים שמטרתם מתן אפשרות לרכב נכה עם אביזרי נכות (מעלון, כיסא גלגלים) לצאת מהרכב ברווח. זאת הפרעה לנכים. המרחב הציבורי אמור לכלול אפשרות להתנייד גם מחוץ לרכב ולא רק ברכב. ראה בבקשה את הוראות סעיף 62(12) לפקודת התעבורה: מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך.

העובדה שרכב נכים קטן יחסית חנה אז, לא שוללת את העובדה שבעל רכב גדול יכול היה להתקשות ביציאה וכניסה מהרכב.

לעניין הסבה: אתה צריך לשלוח מייל או הודעה בדואר רשום עם תצהיר חתום בפני עו"ד שבו גם בעל הרכב וגם הנהג בפועל מאשרים כי הנהג נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. תצהיר כאמור יוגש בתוך המועד לתשלום הדו"ח; לאחר חלוף המועד לתשלום לא ניתן להגיש הסבה, זולת אם יוכיח המקבל כי הייתה לו מניעה של ממש להגיש את בקשת ההסבה במועד (נניח: אשפוז בבית חולים, שירות מילואים ארוך וכדו’).

אחרי שהגשנו את ההסבה, אני מניח בוודאות של 99.99 אחוז שבקשה לביטול הדו"ח תידחה; יסודות העבירה מוכחים בבירור ועמדת תביעה עירונית היא לדחות כמעט אוטומטית דוחות הקשורים לחניות נכים. הדבר נתפס כחמור מאוד בעיני הרשויות ובתי המשפט.

אם תגיש בקשה להישפט, בנסיבות האמורות ייתכן שהתובע יסכים להגיע איתך להסדר של תשלום חצי מהקנס, נניח משהו כמו 500 ש"ח, וגם זה כי אתה אדם עם נסיבות כלכליות וחסימה חלקית של החניה.

מסקנה: לא כדאי לחנות איפה שאסור, ובמקרה הזה זה גם הפרעה אמיתית למי שזקוק לחניה הזאת – בעזרת ה’ שלא תדע מכך.

@aiib מחקתי, לא רלוונטי

אנסה אני להסביר

נתחיל מהסוף: אין התיישנות על הדוחות הללו.

עכשיו נסביר: יש שני סוגי התיישנות: יש התיישנות עבירה, ויש התיישנות עונש.

התיישנות עבירה היא שאדם ביצע עבירה, אבל הרשויות לא העמידו אותו לדין על אודותיה עד זמן מסוים. כמובן, מרגע שהוגש כתב אישום השעון נעצר, כי התביעה עשתה את המוטל עליה ועכשיו היא תלויה ביומן בית המשפט.

התיישנות עונש היא שנגזר על אדם עונש, אבל המדינה לא פעלה לבצע את העונש עד זמן מסוים.

במקרה הזה, בוצעה עבירת חניה. הודעת תשלום קנס היא לעניין זה הגשת כתב אישום. הקנס ניתן במועד. העובדה שהליך מסוים גרם לעיכוב הגבייה אינו יוצר התיישנות על ביצוע העבירה, משום שישנו הליך פלילי שנפתח כדין במועד.

איפה יכולה להיות התיישנות? אם תגיש בקשה להישפט, שזאת פעולה שהיא מוחקת את הדו"ח המקורי, אז יש לתביעה שנה מיום הגשת הבקשה להישפט כדי להגיש כתב אישום. אם היא לא הספיקה לעשות זאת תהיה לך הגנת התיישנות. אבל כל עוד ניתן דוח במועד, גם אם הוא בהקפאה אין עליו התיישנות.

@גיל כתב בדוח חניה לאחר ששולם....:

אתה צודק בהחלט, חוץ מהקטע שהקב"ה מתערב, שמה הכל אפשרי…

בית המשפט לא יכול ודו"ק

החוק והפסיקה במקרה הזה מאוד ברורים: מרגע ששילמת דוח ברירת משפט, גם אם יבוא הקב"ה בכבודו ובעצמו עם כל פמליא של מעלה להעיד לזכותך, בית המשפט לא יכול למחוק את ההרשעה, אלא אם כן התובע יסכים לבטל את הודעת הקנס. תשלום דוח הוא הודאה שאינה ניתנת לביטול.

השאלה באיזו עירייה מדובר.

עקרונית, לפי סעיף 229 לחסד"פ בקשה לביטול הודעת תשלום קנס (המכונה בציבור “ערעור”) אינה עוצרת את מרוץ הימים לתשלום הקנס, והקנס צובר ריביות פיגורים. המשמעות היחידה שיש לבקשת תשלום הקנס היא שמרגע הודעת הסירוב יש 30 ימים של זכות להגשת בקשה להישפט, על אף שחלפו 90 ימים מיום מתן הדו"ח. בדרך כלל, אם הבקשה מוגשת בזמן והעיכוב הוא מחמת התובע, אפשר להגיש לעירייה בקשה להפחתת ריבית פיגורים, ואם יש כוונה להישפט – לרוב במקרה של הרשעה השופט מעמיד את הקנס על השיעור המקורי ולא בתוספת הפיגור.

עכשיו, למה אמרתי שזה תלוי באיזו עירייה מדובר? כי בעבר, משטרת ישראל הייתה פועלת לפנים משורת הדין ומעכבת את מרוץ הימים מרגע קליטת הבקשה ועד להודעת הסירוב. מתישהו, נראה לי ב־2021, היא הפסיקה עם הנוהג הזה וחזרה ‘להעמיד דבריה על דין המדינה’; אבל עיריות מסוימות (איני יודע בוודאות כמה ומי, אבל עיריית ירושלים למשל בפירוש) עדיין מתנהלות כך. יתר על כן: לח"מ דו"ח עירייה מאוגוסט 2024. באוגוסט 2024 הגשתי בקשת ביטול, ולא די בכך שעד לעצם הרגע הזה סטטוס הדו"ח הוא “ממתין להחלטת תובע”, אין אפילו אפשרות טכנית בעירייה לשלם את הדו"ח הזה… דוח בערעור אצלם נכנס להקפאה, והם אפילו כותבים זאת מפורש באתר שלהם: “בקשה המוגשת במועד מעכבת את מרוץ הימים והליכי גבייה”.

העלו מחירים ב־2 ש"ח לשעה לכל סוגי הרכבים. לתשומת לב הציבור

@פייבל-אשרינו כתב באוטובוס תח"צ פגע ברכבי... מה אני יכול לקבל?:

גם אם הייתי בתוך הרכב?

כן. העובדה שאתה יכול להסיר את ההפרעה תוך שניות בודדות אינה שוללת את העובדה שיצרת הפרעה.

זה נכון גם לגבי אחריות של דו"חות, אגב: ר’ תקנה 72(א) לתקנות התעבורה: “לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו”. כל השתהות אסורה.

@נייטרון-חפשי כתב באוטובוס תח"צ פגע ברכבי... מה אני יכול לקבל?:

את החידוש שהחברה יכולה לתקן את הנזק במקום לשלם אתה גם אומר מתוך הכירות עם הנושא?

היא יכולה להציע לו תיקון בדומה למוסך הסדר, הוא לא חייב לקבל את זה. אבל אם הוא ילך למוסך שלו, החברה יכולה להתעקש על שמאי מטעמה מה שיגלגל בחזרה עלויות נוספות שיתבררו בבית משפט.

אין לי מושג מה המקרה שכתבת בספוילר, ואני - בשונה מאחרים - מביע עמדה אך ורק לגבי דברים שאני יודע את הפרטים, או על בסיס הנתונים שסופקו. לכן, לא אתייחס לכך.

אני לא בא לייאש אף אחד; אני פשוט רואה איך הדברים האלו מסתיימים בהליכי תאד"מ בבתי משפט השלום או בתביעות קטנות, ולפחות בחלק מהמקרים היו מקרים שאנשים הסתמכו על חוש הצדק המפותח שלהם או על ניקים באינטרנט שידעו לספר מה היה אצל השכן שלהם, ואז הם גילו שבבית משפט הדברים לא עובדים כמו בפורום. לכן, חשוב לי להדגיש לשואל את נקודות התורפה שלו ושייקח בחשבון את הסיכונים והסיכויים.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב. בכל מקרה ספציפי כזה או אחר מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. כל מעשה או/ו מחדל המסתמך על האמור הינו באחריות עושהו

@מאיר כתב באוטובוס תח"צ פגע ברכבי... מה אני יכול לקבל?:

@shlomo כתב באוטובוס תח"צ פגע ברכבי... מה אני יכול לקבל?:

אין לך הרבה מה לעשות חוץ מלסמוך על טוב ליבה של החברה

סתם ככה אם נהג האוטובוס מודה, זה מספיק?

זה אומר שאכן הייתה תאונה באשמתו, אבל אם אין לך צילום של שני הרכבים סמוך לתאונה החברה יכולה להתנער מהנזק ולומר שאכן הייתה תאונה אבל הנזקים הללו לא התרחשו כתוצאה מכך.

אני מכיר את הנושא.

עקרונית אם אתה עמדת והוא התחיל בנסיעה, אז הוא אשם. אבל אם עמדת במקום שאסורה החניה (תחנת אוטובוס), כמעט בטוח שיש לך אשם תורם שיפחית את תשלומי הנזק שמוטלים עליו.

עכשיו הלאה: מאחר שמדובר באוטובוס תחבורה ציבורית, צריך לדעת האם לרכב יש ביטוח צ"ג, או שלחברה יש אחריות מעביד על האירוע, שזה שאלה אם אתה מתמודד עם חברת ביטוח או עם חברת אוטובוסים. ההשלכה הראשונה היא האם החברה תתקן לך את הרכב, או במקרה של חברת ביטוח - שהיא תשלח שמאי מטעמה במוסך שבהסדר איתה.

הכי חשוב:
יש בכלל ראיות? צילמת את הרכבים? יש מצלמת דרך? למרות מה שמישהו כאן למעלה כתב, אם לא מדובר בתאונה שגרמה לנפגעים או הרוגים - אין שום חובה לחברה לתת לך הסרטה ממצלמה פרטית שלה. זה אולי יכול להיות בצו שיפוטי, במסגרת בקשה לגילוי מסמכים (המכונה גלמ"ס) שזה אחרי שכבר יש תביעה. זה לא משהו ששולפים מהשרוול.

אז אם אין לך ראיות שאכן התרחשה תאונה, ושהיא התרחשה באשמת הנהג הפוגע - מצבך המשפטי אינו טוב. אתה יכול לנסות לדבר עם החברה, אבל אין סיבה אמיתית שהיא תשלם לך כסף על נזק שלא הוכח.

לגבי נזקי גוף – זה כבר קשור לביטוח חובה של הרכב שלך, אבל בשביל זה צריך אישור משטרה על תאונה. דיווח על תאונה עם נפגעים צריך להיות תוך 24 שעות, ומגובה באסמכתה רפואית. גם זה לא נראה שנעשה במקרה הזה.

בקיצור, אין לך הרבה מה לעשות חוץ מלסמוך על טוב ליבה של החברה

קצת סדר:

1. חברת ביטוח לא יכולה להתנער מנזק שכבר קרה בזמן שפוליסה הייתה בתוקף.
2. שמאי לא קובע את הסיבה לנזק או את האחראי לו, אלא מעריך נזק. אם יש נזקים אחרים באזור הנישום הוא מציין אותם.
3. כשיש מחלוקת על גובה הנזק, אז הצד השני צריך להביא לבית המשפט חוות דעת נגדית ואז השופט והצדדים חוקרים את שני השמאים והשופט מחליט איזו חוות דעת לקבל.
4. אם חברת הביטוח מעוניינת להגיע להסדר עם התובע בלי ניהול משפט, אבל אתה מתעקש על משפט – לפי תנאי הפוליסה היא עשויה לממן לך חלק מהוצאות ההגנה המשפטית. אבל שכ"ט של עו"ד הוא ממש לא הכול; רק להביא שמאי לבית משפט עולה באזור 1,200 לפני מע"מ, וכשמדובר על שני שמאים אנחנו כבר מגיעים ל-3,000 ש"ח בקירוב. את הסכום הזה משלמים בסוף ההליך בדרך כלל הצד המפסיד במשפט. במקרה הזה, אם שניכם נתבעים – אתה תשלם חצי מזה משהו כמו 1,500 לשמאי, עוד חצי מכמה אלפי ש"ח שייפסקו כשכ"ט עורך דין, ועוד חצי מאגרת בית המשפט שמתחילה ב-842 ש"ח ותלויה בגובה התביעה. הרבה כסף והרבה כאב ראש. אם אתה לא הנתבע הישיר לכל הנזק, אולי עדיף לך להשאיר את זה ככה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי, המידע ניתן לידיעה בלבד. כל מעשה או/ו מחדל המסתמך על האמור הינו באחריות עושהו

@גיל כתב בתקופת הליווי בנהג חדש - נהג מלווה:

למען האמת, אני מכיר 3 מקרים כאלו, כולם עד לשנה וחצי אחורה מהיום.

זאת לא עבירת ברירת משפט, אלא זימון לדין. אתה מכיר הרשעה? אשמח אם תכתוב לי כאן או בפרטי את מס’ תיק בית המשפט שבו הייתה הרשעה.

@גיל כתב בתקופת הליווי בנהג חדש - נהג מלווה:

הואיל ושם מדובר רק בנהג חדש, ולא בנהג צעיר מצד עצמו בשום סעיף מהסעיפים, אני לא כ"כ מבין את עוצמת הראיה (כביכול בתלמוד עסקינן) שאם זה כתוב בנהג חדש, דינו רק בנהג חדש, ו"מכח זה האיסור".

אין פה פלפולים. הסעיף הזה מדבר בנהג חדש צעיר. אתה טוען שיש איסור, הוא צריך להיות בחוק. הסעיף הראשון בחוק העונשין הוא “אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו.”. זה סתם מושכלות יסוד בדמוקרטיה – האזרח מותר בכל דבר שלא נאסר בפירוש, והמדינה מוסמכת לעשות אך ורק דבר שהותר לה בפירוש.

אם אין חוק או תקנה מכוח חוק שאוסרות, זה מותר.

אגב, הרלב"ד עצמו ממציא חוקים פה ושם, ומערבב בין המלצות לתקנות, ובין אזהרה לחקיקה. אני חוזר על בקשתי: אם אתה מכיר הרשעה בבית משפט (יהיה מוזר לי לדעת שתובע משטרתי הגיש על זה כתב אישום, אבל ראיתי הרבה דברים מוזרים) על העבירה הזאת ציין לי פה או בפרטי את מס’ התיק. לדעתי חל קצר בתקשורת איפשהו בגלגל והיו אי־הבנות (למשל: לנהג היה אומנם רישיון יותר משנתיים, אבל הרישיון שלו היה על אופנוע; או: לנהג היו שנתיים רישיון, אבל תקופת הנהג החדש הוארכה בשל הרשעה בעבירת תעבורה חמורה). אני עומד על כך שלא ייתכן שאדם הורשע בעבירה שאינה קיימת בספר החוקים של מדינת ישראל. גם אם השיכורים של רלב"ד טוענים אחרת.