זה פשוט התייחס לרישא של הדברים:

@דוד-100 כתב בעירעור על דוח של עיריית ירושלים כמה זמן אמור לקבל תשובה?:

מעניין לשמוע את גיל כי אם הצלחתי להבין

התנצלתי שאני עונה במקום מי שנשאל, אבל תמיד נחמד לקבל פידבקים חיוביים

@דוד-100 כתב בעירעור על דוח של עיריית ירושלים כמה זמן אמור לקבל תשובה?:

כי אם הצלחתי להבין יש על דבר כזה התיישנות לאחר שנה או משהו בסגנון

אני לא @גיל, אבל כבר כתבנו בשרשור אחר: במקרה הזה אין התיישנות. עקרונית מבחינת החוק הדו"ח הזה היה אמור לצבור ריבית פיגורים, אבל עיריית ירושלים בהגינותה עוצרת את מירוץ הימים בזמן שהדו"ח ממתין לקבלת החלטת תובע. התיישנות תהיה רק אם תגיש בקשה להישפט והעירייה תמתין שנה שלמה מיום הבקשה להישפט ולא תגיש כתב אישום. כל עוד הדו"ח בהליך תלוי ועומד, ימי ההליך לא באים במניין ימי ההתיישנות.

תנוח

@יהודי-0 כתב בעירעור על דוח של עיריית ירושלים כמה זמן אמור לקבל תשובה?:

קיבלתי דוח לפני כמעט שנה מעיריית ירושלים על נסיעה בנת"צ בכביש 1 בכניסה לעיר.
הגשתי עירעור.
עד היום כשאני נכנס לאתר של העירייה כתוב שם בסטסוט ממתין להחלטת תובע.
האם זה נורמלי שאין תשובה כ"כ הרבה זמן, או שאני אמור לחשוש שאקבל יום אחד עיקול בחשבון וכד’?

תנוח דעתך, התשובה היא לא. בעיריית ירושלים, כל עוד הדוח מופיע בסטטוס “ממתין להחלטת תובע”, אין אפילו אפשרות טכנית לשלם אותו. הוא בהקפאה. אם יוחלט לדחות את הבקשה, תקבל הודעה בדוא"ל שאותו הזנת ואם אני לא טועה גם הודעה בדואר רשום, ואז יעמדו לרשותך שלושים ימים לתשלום הדו"ח. כך או כך, כל עוד הדו"ח בטיפול אגף חניה ולא עבר לסטטוס “חוב”, לא תגלה עיקול על החשבון. מי ששם עיקולים אלו אנשי מחלקת שומה וגבייה, והם מטפלים בדו"חות במעמד “חוב” ולא בקנסות שבתוך המועד לתשלומו.

@גיל כתב בהתיישנות בדו"ח חניה עירוני:

דהיינו לא קבעו בכלל מועד,

קביעת מועד דיון אינה בסמכותה של תביעה עירונית אלא של בית המשפט. התשובה הנכונה יותר היא שזה תלוי אם נפתח תיק ח"נ בבית משפט שזה בעצם הגשת כתב אישום. ייתכן תאורטית מצב שבו ייפתח תיק בית משפט אבל המזכירות תתמהמה עם הקצאת הגורם השיפוטי, ואז תעבור תקופת ההתיישנות – במקרה הזה לא תחול הגנת התיישנות כי התיק כבר היה בהליך משפטי.

@חיים-ברזל

אתה רוצה לתבוע על נזק שנגרם לך. ובכן, יש לך אחריות לגבי הנזק: לא נהגת כפי שנהג סביר היה נוהג בנסיבות העניין. לא האטת לפני צומת, מקום שהיה מוטל עליך להאט על פי דין, ולא בדקת שאתה יכול לעבור אותו בבטחה. לו היית מקפיד על הזהירות שנדרשה ממך על פי דין הנזק היה נמנע. העובדה שנהג רכב ב’ התרשל יותר מטילה עליו אחריות גדולה יותר באופן יחסי, אך אינה גורעת מרשלנותך שלך. לכן, חלקך היחסי בנזק משמעותי, אך אינו הגדול.

צר לי לקלקל את הקונצנזוס, אבל האשמה לחלוטין אינה בלעדית לרכב שבא מימין.

אני מניח שכלפי הנזק שנגרם לרכב ההוא, קשה לבסס אשם תורם המקים אחריות שכן הוא קיפח בבירור זכות קדימה ובמהירות, אבל כלפי הנזק שנגרם לרכב המצלם, יש לנהג חלק די משמעותי בעניין. מי שנכנס לצומת עירוני בלא להאט, ועל אחת כמה כשיש מעברי חצייה והולכי רגל, מפר את חובת הזהירות המוטלת על כל משתמש דרך, ובטח זאת המוטלת על כניסה לצומת. זכות קדימה אינה רישיון לכניסה ‘עיוורת’ לצומת, ולפי הפסיקות שנתקלתי בהן יש סיכוי לא רע להטלת 30 עד 40 אחוזי אשמה על בעל הזכות. זכות קדימה מקבלים ולא נוטלים.

@טוסון כתב בסיום המלווה:

אגב, טענו לי שאם קיבלת כבר את הכרטיס חובת הליווי פוקעת, כי רק בדף כתוב שאתה חייב בליווי ובכרטיס אין הגבלה כזו

זה לא נראה לי נכון, ולא מומלץ להסתמך על כך. סעיף 12א1.(ד)(2) לפקודת התעבורה קובע בבירור כי לנהג חדש צעיר, בשלושת החודשים העוקבים לשלושת חודשי הליווי, אסור לנהוג בשעות הלילה ללא ליווי. בחוק לא מוזכרת נפקא מינה אם הצהיר על סיום ליווי או הונפק לו רישיון קבוע.

@גיל כתב בסיום המלווה:

אם עד ולא עד בכלל, אז ב-12 לחודש ב-0:00 אתה יכול לנהוג ללא מלווה,
וכפי שכתב ידידי @טוסון .

אם. מפנה את ידידי גיל לסעיף 8 לחוק הפרשנות – הקובע מפורשות כי ”הביטוי “עד…” לענין זמן או לענין מובאה – משמעו עד ועד בכלל.“

@shlomo כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

אז כדאי שתפנה למפנ"א ותאמר להם שאתה דורש את צילום העבירה

כאמור לעיל

זאת לא זכותם, זאת חובתם. תוכל להפנות לסעיף 3א לחוק חניה לנכים תשנ"ד.

קיבלת דו"ח משטרה על השמשה (דו"ח הדבקה)? או שקיבלת אותו בדואר רשום?

בכל מקרה, כשגורם אכיפה רושם דו"ח חניה לרכב נכה הוא חייב לצלם את הרכב (בשונה מכל דו"ח שבו התמונה היא ראיה חשובה, אבל לא הכרחית).

בכל מקרה, כששולחים לבעל רכב נכה הודעת תשלום קנס חובה לצרף להודעת הקנס את צילום העבירה. אז כדאי שתפנה למפנ"א ותאמר להם שאתה דורש את צילום העבירה

@יוני כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

מסתבר שהוא התכווין

האי קורולה אינו בהלכות אילם דבעינן פתח פיך; הא מר עוקבא ובי דינו בכפריה, והרי היא בוגרת לפנינו. נקראה לנערה ונשאלה את פיה, ולעולם “מתברר” עדיף על “מסתבר”.

@קורולה-אברכים כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

בשביל לתת למישהו מצבר

מה זה “לתת מצבר”? לתת בוסטר נייד, או להתניע עם כבלים מהאוטו שלך עצמו?

@מאיר כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

הניסוח של הדוח נכון? הוא לא חנה בחניית נכה אלא רק הפריע לו. נניח וליד חניית הנכה הייתה חניה רגילה סמוכה, גם היו נותנים דוח כי לא השאיר מרווח?

חסימת חניית נכה כמוה כחנייה בחניית נכה. מאחר שזה מרווח שנועד לכלי עזר לנכה החניה בו מהווה מהותית קיפוח זכותו של נכה.

מקום שלא הוקצה לנכה רווח למעלון אינו קיפוח זכות כי במקרה הזה לא הוקנתה לנכה הזכות לשמירת מקום למעלון.

@רוכב-ומנהיג:

1. הצבע תוחם את מקום החניה; האלכסונים את המרווח שיש להשאיר פנוי.
2. בדרך כלל למחלקת אכיפת חניה ברשות המקומית. במקרה הזה המועצה האזורית לא מטפלת בדו"חות אלא מעבירה אותם לטיפול חברת מילגם (מטרופארק). אני מציע שתיצור קשר עם המוקד של המועצה האזורית *3106 להנחיות בעניין או למילגם 073-2531070

@רוכב-ומנהיג כתב בהמדריך המלא: דו"חות חניה:

הרב @גיל וחברים,
קיבלתי דוח על חנית נכה (כן, אני מאלה שהנכות היא שאין תו נכה…) על חניה בצמוד לרכב נכה במקום שאינו מסומן כחניה (פסים לבנים אלכסוניים),
חניית הנכה צבועה בכחול, התמרור מעליה, ואין אפשרות לדעת בדיוק לאיזה שטח נסף מתייחסת,
לא הייתה לי מצלמה נומלית אז חזרתי אחרי כן לצלם את המקום![כיתוב בבעיות טעינה]

זו החניה בפועל, (צילמתי עם מחשב נייד…)
רכב נכה חנה באותו זמן בחניית נכה, כך שאי אפשר אפילו להאשים אותי שהפרעתי לחניה כזו

אז מה זה אומר, סיכוי גבוה בעירעור? (הגשתי), בבית משפט?
ושאלה נוספת, מאחר והרכב רשום על שם אשתי, האם העירעור חייב להיות מוגש בשמה?
אם נגיע לבימ"ש צריך להביא אותה?

חוקית הדו"ח תקין. יש אלכסונים שמטרתם מתן אפשרות לרכב נכה עם אביזרי נכות (מעלון, כיסא גלגלים) לצאת מהרכב ברווח. זאת הפרעה לנכים. המרחב הציבורי אמור לכלול אפשרות להתנייד גם מחוץ לרכב ולא רק ברכב. ראה בבקשה את הוראות סעיף 62(12) לפקודת התעבורה: מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך.

העובדה שרכב נכים קטן יחסית חנה אז, לא שוללת את העובדה שבעל רכב גדול יכול היה להתקשות ביציאה וכניסה מהרכב.

לעניין הסבה: אתה צריך לשלוח מייל או הודעה בדואר רשום עם תצהיר חתום בפני עו"ד שבו גם בעל הרכב וגם הנהג בפועל מאשרים כי הנהג נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. תצהיר כאמור יוגש בתוך המועד לתשלום הדו"ח; לאחר חלוף המועד לתשלום לא ניתן להגיש הסבה, זולת אם יוכיח המקבל כי הייתה לו מניעה של ממש להגיש את בקשת ההסבה במועד (נניח: אשפוז בבית חולים, שירות מילואים ארוך וכדו’).

אחרי שהגשנו את ההסבה, אני מניח בוודאות של 99.99 אחוז שבקשה לביטול הדו"ח תידחה; יסודות העבירה מוכחים בבירור ועמדת תביעה עירונית היא לדחות כמעט אוטומטית דוחות הקשורים לחניות נכים. הדבר נתפס כחמור מאוד בעיני הרשויות ובתי המשפט.

אם תגיש בקשה להישפט, בנסיבות האמורות ייתכן שהתובע יסכים להגיע איתך להסדר של תשלום חצי מהקנס, נניח משהו כמו 500 ש"ח, וגם זה כי אתה אדם עם נסיבות כלכליות וחסימה חלקית של החניה.

מסקנה: לא כדאי לחנות איפה שאסור, ובמקרה הזה זה גם הפרעה אמיתית למי שזקוק לחניה הזאת – בעזרת ה’ שלא תדע מכך.

@aiib מחקתי, לא רלוונטי

אנסה אני להסביר

נתחיל מהסוף: אין התיישנות על הדוחות הללו.

עכשיו נסביר: יש שני סוגי התיישנות: יש התיישנות עבירה, ויש התיישנות עונש.

התיישנות עבירה היא שאדם ביצע עבירה, אבל הרשויות לא העמידו אותו לדין על אודותיה עד זמן מסוים. כמובן, מרגע שהוגש כתב אישום השעון נעצר, כי התביעה עשתה את המוטל עליה ועכשיו היא תלויה ביומן בית המשפט.

התיישנות עונש היא שנגזר על אדם עונש, אבל המדינה לא פעלה לבצע את העונש עד זמן מסוים.

במקרה הזה, בוצעה עבירת חניה. הודעת תשלום קנס היא לעניין זה הגשת כתב אישום. הקנס ניתן במועד. העובדה שהליך מסוים גרם לעיכוב הגבייה אינו יוצר התיישנות על ביצוע העבירה, משום שישנו הליך פלילי שנפתח כדין במועד.

איפה יכולה להיות התיישנות? אם תגיש בקשה להישפט, שזאת פעולה שהיא מוחקת את הדו"ח המקורי, אז יש לתביעה שנה מיום הגשת הבקשה להישפט כדי להגיש כתב אישום. אם היא לא הספיקה לעשות זאת תהיה לך הגנת התיישנות. אבל כל עוד ניתן דוח במועד, גם אם הוא בהקפאה אין עליו התיישנות.

@גיל כתב בדוח חניה לאחר ששולם....:

אתה צודק בהחלט, חוץ מהקטע שהקב"ה מתערב, שמה הכל אפשרי…

בית המשפט לא יכול ודו"ק

החוק והפסיקה במקרה הזה מאוד ברורים: מרגע ששילמת דוח ברירת משפט, גם אם יבוא הקב"ה בכבודו ובעצמו עם כל פמליא של מעלה להעיד לזכותך, בית המשפט לא יכול למחוק את ההרשעה, אלא אם כן התובע יסכים לבטל את הודעת הקנס. תשלום דוח הוא הודאה שאינה ניתנת לביטול.