למה כביש 3 סלול מבטון ולא מאספלט?
כביש 3 (בקטע שבין לטרון לנחשון) הוא היחיד בישראל שסלול בבטון. ההחלטה לסלול אותו כך נבעה כניסוי הנדסי שבוצע על ידי חברת מע"צ (כיום “נתיבי ישראל”) בתחילת שנות ה־2000.
הסיבות המרכזיות:
- עמידות לאורך זמן
בטון מחזיק מעמד 20–40 שנה, לעומת אספלט שמחזיק כ־10 שנים לפני שדורש ריבוד מחדש.
הוא עמיד יותר בפני עומסי תנועה כבדים, שינויי טמפרטורה וחומרי דלק/שמן.
- תחזוקה מופחתת
בטון דורש פחות תחזוקה שוטפת לאורך השנים.
אין צורך לרבד אותו מחדש לעיתים קרובות כמו אספלט.
- חסכון בעלויות בטווח הארוך
עלות הבנייה הראשונית של כביש בטון גבוהה יותר.
אך בגלל התחזוקה הנמוכה – בטווח הארוך הוא משתלם יותר כלכלית.
- ידידותי יותר לסביבה
לא מבוסס נפט (בשונה מאספלט).
הבלאי שלו איטי, ולכן יוצר פחות אבק חלקיקי מזהם.
למה לא סוללים עוד כבישים בבטון?
עלות ראשונית גבוהה מאוד – ולכן לרוב המדינה מעדיפה את האספלט הזול.
מורכבות תחזוקתית – תיקון בטון מצריך טיפול מקטעי, לא טלאים נקודתיים כמו באספלט.
רעש – נסיעה על בטון מרעישה יותר.
פחות נוח לנהיגה – תחושת “רעידות” קלה ברכב לעומת נסיעה חלקה באספלט.
מיתוס נפוץ: “כביש לנחיתת מטוסים”
יש שמועה שכביש 3 נסלל מבטון לצרכי נחיתת מטוסים בשעת חירום. זה לא נכון:
הכביש לא ישר דיו, יש בו עמודי תאורה, גדרות בטיחות ותשתיות שמונעות נחיתה.
מדובר בפיילוט הנדסי בלבד, בלי קשר לצבא.
קרדיט…