@יוני כתב בתמרון בין רכבים:
@אבי-ים כתב בתמרון בין רכבים:
ובפעם הבאה יהיה לך יותר אומץ להתקרב עוד קצת
אין שום ענין לעבוד עם אומץ
אני נוהג שלוש שנים עם אפס תאונות או שפשופים באשמתי מסיבה אחת חוסר אומץ
עדיף לי להתעכב עוד חצי דקה כל פעם בחניה או לנסוע על עשר קמ"ש פחות בכביש צפוף מאשר להיות כמו חברים שלי שאוחזים בכמה אלפי שקלים מינוס בעקבות תאונות קלות מאד ושפשופים
@אבי-ים כתב בתמרון בין רכבים:
@יוני פיספסת את ההקשר של דברי
יש אנשים שמגזימים עם ההתרחקות מרכבים אחרים כי הם לא אוחזים עד כמה הם רחוקים בפועל מהרכב שלידם
תקופה ארוכה גם אני הייתי כך (ועדיין קצת היום…), אנשים לא הבינו למה אני לא נוסע אם יש לי מרווח גדול לעבור בו
והם זקוקים למעט אומץ כדי לא להגזים עם המרחק
ואם הבנתי נכון כך גם פות"ש
@אושר-מתקרב כתב בתמרון בין רכבים:
@אבי-ים בשיעורי נהיגה הראשונים שלי, עמדתי בפקק וגלשתי ביחד עם התנועה, נצמדתי קצת לרכב לפניי עד שראיתי את הפנסים מתמרכזים כמו ש @יעקב-מ-פינס אמר,
אוהו איזה צעקות חטפתי מהמורה ‘‘מה אתה עושה? אתה נורמלי? אם תעמוד ככה בכביש וייכנס בך רכב מאחורה, תהיה תאונת שרשרת ואתה תהיה אשם, כי לא שמרת מרחק’’ (זה בכלל היה באשמתו, זה היה השיעור השני או השלישי, והוא לא אמר לי כמה מרחק צריך לשמור), ואני כמובן התגוננתי ‘‘מה, ככה אבא שלי נוהג…’’, הוא מצידו חתם ‘‘צריך לראות את הגלגלים של הרכב לפניך וקצת מהכביש’’, ותכל’ס זה המון, יש שאפילו יאמרו שזה יותר מדי
אני דווקא בשיעורי נהיגה המורה היה צריך ללמד אותי את האומץ, אדרבה נראה לי עיקר מה שצריך ללמוד בנהיגה זה האומץ ולא לחשוב שנוסעים מידי מהר/נצמדים מידי וכו’