הוא יכול לשלוח בקשה לביטול עם מכתב ממך. זה המקסימום שאתה יכול לעשות. אל תדבר איתו על זה יותר בכלל (ואם אתה מרגיש שהסתבכת איתו אחרי שהוא לא היה בסדר, גם אני רוצה להיות חבר שלך…).
ושלא יהיו לך נקיפות מצפון. אתה היית 100%
אני בטוח שר’ לוי יצחק מברדיצ’ב שש ושמח ממה כשכתבת “זה שכן שכבר ביקשתי ממנו לא לחנות שם, והוא לא שם לב”. אתה פשוט אדם מדהים. אם הוא היה אורח שלא שם לב לתמרור (?!?!?!?) היה מקום לדון לכף זכות, אבל זה שכן, וגם ביקשת ממנו? לדעתי הוא הרוויח את הדוח ביושר גמור.
ומשהו בנימה אישית: מבחינתי חניות נכים הם קודש קודשים. אני אחנה על מדרכה, ובמידת הצורך אפילו אחסום נתיב (בגנים של אבטליון למי שמכיר…), אבל בחניית נכים לא אחנה אפילו לדקה.
לאלעדים: זה נהיה יותר קשה מאז ההוספה האחרונה של העירייה הנחמדה שלנו שצבעה חניות נכים בצורה מוגזמת, לפעמים עם תמרורים מוזרים (כמו ברחוב רבי מאיר ולפני הירידה לפארק) - אבל אני חושב שזה קריטי לנו כחברה.
(אני יודע שנהיה מנהג שמשתמשים בנכות של אחרים וכו’ - אני מניח שזו הוראת ההיתר של אלה שמרשים לעצמם לחנות, כי מאי אולמיה וכו’ - אבל לדעתי על זה נאמר “לסטים שכמותך כבשוה”)
