יש לי חבר שמשכיר את הרכב והוא תמיד מדגיש שזה ניתן בתורת השאלה והכסף הוא מעשר וכד’
לא יודע עד כמה זה תופס אבל זה קומבינה

@נייטרון-חפשי הכל טוב, אני עייף היום במיוחד- לא הספקתי לסנן את המדריך, אני חושב שאני יפרוש כאן ומחר אני יעבור על הכל

Spoiler

@נייטרון-חפשי

@נייטרון-חפשי כתב בתגובות למדריך על מנועי דיזל:

לא הבנתי למה הכנסת את הטורבו והאינטר קולר לנושא הדיזל, זה נכון באותה מידה ברכבי בנזין.

אתה צודק!
לכן הקדמתי וכתבתי…

@אביעד כתב במדריך מקיף מה זה מנוע דיזל (סולר)+ הסבר על מנועי טורבו:

לא הכנסתי את זה במדריך הקודם (לא יודע למה) אז לפחות כאן…

@נייטרון-חפשי כתב בתגובות למדריך על מנועי דיזל:

העניין של הטורבו והאינטר קולר הוא להכניס באותו נפח מנוע יותר חמצן, ככל שהאוויר יותר דחוס יש בו כמות גדולה יותר של חמצן. האינטר קולר נועד לקרר את האוויר מאותה סיבה, אוויר קר דחוס יותר (או להיפך - חום גורם לאוויר להתפשט ומונע דחיסה) והקירור מאפשר דחיסה מוגברת.
שים לב שאחוז החמצן לא עולה בדחיסה אלא הכמות הכוללת שלו בהתאם לכמות הכפולה של האוויר.

איפה סתרתי את כבודו?

@נייטרון-חפשי כתב בתגובות למדריך על מנועי דיזל:

ההזרקה בדיזל הרבה יותר מדוייקת מכיוון שהיא משתמשת בכמות הרבה יותר קטנה של דלק (כפי שהסברת שניצול האנרגיה גבוה יותר וממילא צריך פחות חומר וכל טיפה נוספת משמעותית).

מצויין! זה הערה או הארה?

@נייטרון-חפשי כתב בתגובות למדריך על מנועי דיזל:

בגלל שמערכת ההזרקה כ"כ אגרסיבית ומדוייקת חייבים מסנן דלק, מספיק כמות זעירה של לכלוך כדי לסתום את המזרקים הרגישים, ומספיקה סתימה מזערית שחסום טיפטיפה של דלק כדי לגרום אבדן כח משמעותי.

אוקי, מה זה סותר? (יש גם במנועי בנזין מסנן)

@נייטרון-חפשי כתב בתגובות למדריך על מנועי דיזל:

המשאבת דלק נצרכת כדי להכניס את הדלק לתוך הלחץ בצילינדר, לחץ הדלק חייב להיות גבוה מהלחץ בצילינדר כדי שייכנס, וחייב להיות הרבה יותר כדי לדייק את ההזרקה.

הארה טובה, צריך להכניס את זה באמת.
תודה על ההארות

https://rechavimzelaze.ovh/post/116365
עלה מדריך חדש!

תגובה: מדריך מקיף מה זה מנוע דיזל (סולר)+ הסבר על מנועי טורבו
הערות והארות ניתן להגיב כאן!

ברוכים הבאים לכולם… וכמו שכבר ודאי שמתם לב- היום אנחנו נצלול לחלק הבא (וכנראה לא האחרון…) והוא… מנועי דיזל!!
רגע, זה לא אותו הדבר???
אז גם אני חשבתי פעם ככה, וכיום אני יודע בוודאות שלא!!
מסקרן אותכם?
קריאה מהנה!

Spoiler

מבוא- ועיקרון הפעולה של מנוע דיזל (בקצרה)

מנוע דיזל הוא מנוע בעירה פנימית הפועל על עיקרון שונה ממנוע בנזין, למרות הדמיון החיצוני במבנה הכללי (בוכנות, צילינדרים, גל ארכובה וכו’). ההבדל המרכזי אינו בצורת החלקים אלא בצורה שבה מתרחשת ההצתה של הדלק ויצירת האנרגיה.

ההבדלים ממנוע בנזין

מנוע בנזין-
מנוע דיזל-

אין מצת (פלאג)

במנוע בנזין: כמו שכבר אנחנו יודעים-תערובת של אוויר ודלק נדחסת בצילינדר, והמצת יוצר ניצוץ חשמלי שמדליק את התערובת.
במנוע דיזל: אין כלל מצת. אין רכיב שיוצר ניצוץ לצורך הצתה. המשמעות היא שכל תהליך הבעירה חייב להתרחש באופן אחר, ללא תלות במקור הצתה חיצוני, ודבר זה נוצר רק על ידי הדחיסה וכמו שיפורט מיד.

הצתה מדחיסה בלבד

העיקרון שעליו מבוסס מנוע דיזל הוא הצתה עצמית הנגרמת כתוצאה מדחיסה.
התהליך מתרחש כך:

1. בשלב היניקה נכנס לצילינדר אוויר בלבד, ללא דלק.
2. הבוכנה עולה ודוחסת את האוויר לנפח קטן מאוד.
3. כתוצאה מהדחיסה, הטמפרטורה של האוויר עולה בצורה חדה מאוד (מאות מעלות צלזיוס).
4. ברגע השיא מוזרק דלק לתוך האוויר הלוהט.
5. הדלק נדלק באופן מיידי מעצמו, ללא צורך בניצוץ.

כלומר, מקור ההצתה אינו חשמלי אלא תרמי - החום שנוצר מהדחיסה הוא זה שמפעיל את הבעירה.
זהו ההבדל (בשיטת העבודה) בין מנוע דיזל למנוע בנזין.

מדוע משתמשים במנועי דיזל

כמובן שכאן תגיע השאלה, למה צריך את זה? מה היה חסר במנוע בנזין שהכניסו גם מנוע נוסף??
אז יש לזה כמה תשובות:

כוח ומומנט

למי שלא יודע מה זה מומנט-אני יסביר בצורה פשוטה- יש שתי דברים מומנט וכח סוס ויש הבדל גדול ביניהם:
כח סוס: זהתכלס’ המהירות והסל’'ד שהמנוע מסוגל להגיע ולשמור עלהיציבות שלו.
מומנט: זה הכח (הפוש) של ההתחלה.
בשביל הדוגמא- בשביל לפתוח בורג צריך גם את הכח של ההתחלה (כשהוא תפוס חזק) וגם מהירות סיבוב- הכח זה המומנט והמהירות זה הכח סוס)
יאללה נחזור לענייננו:
מנוע דיזל מתאפיין ביכולת לייצר מומנט גבוה כבר בסל”ד נמוך. הסיבה לכך נעוצה בכמה גורמים:

• יחס דחיסה גבוה יותר
• מהלך בוכנה ארוך יותר במקרים רבים
• אופי הבעירה והלחצים הגבוהים בתא השריפה

התוצאה היא כוח “זמין” יותר, במיוחד במצבים של עומס (נסיעה בעליות, גרירת משקל גבוה יותר\כלי רכב כבדים)
לכן מנועי דיזל נפוצים מאוד במשאיות, אוטובוסים ורכבי עבודה.

חיסכון בדלק (יעילות תרמית)

מנוע דיזל נחשב ליעיל יותר ממנוע בנזין מבחינה תרמית, כלומר הוא מצליח להמיר אחוז גבוה יותר מהאנרגיה שבדלק לאנרגיה מכנית.
הסיבות לכך:

• יחס דחיסה גבוה יותר
• אובדן אנרגיה קטן יותר בתהליך הבעירה
• עבודה עם תערובת “ענייה” יותר (יותר אוויר ביחס לדלק)

התוצאה היא צריכת דלק נמוכה יותר עבור אותה עבודה מכנית, במיוחד בנסיעות ארוכות או תחת עומס קבוע.

אמינות ועמידות

מנועי דיזל מתוכננים לעמוד בלחצים ובטמפרטורות גבוהים מאוד, ולכן:

• בלוק המנוע חזק וכבד יותר
• הבוכנות, הטלטלים וגל הארכובה מסיביים יותר
• מערכת הקירור והשימון מתוכננות לעומסים גבוהים

ולכן מנועי דיזל ידועים באורך חיים גבוה (כמובן כאשר הם מתוחזקים כראוי). עם זאת, יש לציין כי מערכות ההזרקה המודרניות הן מורכבות ורגישות, ולכן אמינות המערכת הכוללת תלויה גם בתחזוקה נכונה ואיכות הדלק.

הסבר חלקי המנוע

כמו במדריך הקודם גם כאן אני יסכם את חלקי המנוע- רק שלא נביא תמונות שחוזרות על עצמם אלא תמונות של החלקים החדשים…

1. המבנה הקבוע

• בלוק מנוע (חזק יותר מבנזין – עמיד בלחצים גבוהים)
• ראש מנוע
• אטם ראש (חשיבות קריטית יותר בדיזל)
• קרטר (אגן השמן)

2. החלקים הנעים

• בוכנות (עבות וכבדות יותר)
• טלטל
• גל ארכובה
• גלגל תנופה (בדיזל לרוב גדול יותר)

3. מערכת היניקה והדחיסה

• שסתומי יניקה/פליטה
• גל זיזים
• מגדש טורבו (Turbocharger)
  
  לא הכנסתי את זה במדריך הקודם (לא יודע למה) אז לפחות כאן…
  זה מה שכולנו יודעים- מנוע טורבו, מה שאומר שזה כולל גם כן את המגדש שנותן תוספת כח ע"י הכנסת אויר נוספת לתוך הצילינדרים
• אינטרקולר
  
  זה אומנם לא חלק מהמנוע -אבל חשוב מאוד, זה רכיב שתפקידו לצנן את האויר הדחוס (אויר דחוס-אויר חם) כדי ליצור יותר מומנט (אני הבנתי בגלל שככל שהאויר יותר קר-יש בו יותר חמצן ככה שזה נותן בעירה יותר טובה- לא יודע אם זה מדוייק )

4. מערכת הדלק

• משאבת הזרקה (High Pressure Pump)
  
  את המהלך שלה נראה בפירוט בהמשך המדריך, [לא היה לי כח להרחיב בחלק הזה בעז"ה בהזדמנות] כאן נסקור את התפקידים שלה בצורה כללית:
  יצירת לחץ גבוה: כדי שהדלק יגיע למצב שהוא שמתלקח בקלות, המשאבה דוחסת אותו ללחצים גבוהים מאוד (במערכות מודרניות מדובר על מעל 2,000 בר).
  מדידת כמות (Metering): המשאבה קובעת בדיוק כמה דלק ייכנס לצילינדר בכל פעימה. אם תלחץ על הגז, המשאבה תגדיל את המנה, אם תעזוב-היא תצמצם אותה.
  תזמון (Timing): במנוע דיזל אין פלאגים. הדלק חייב להיכנס בדיוק ברגע שהבוכנה נמצאת בשיא הגובה שלה והאוויר חם מספיק כדי להצית אותו. טעות של מילי-שנייה בתזמון תגרום למנוע לקרטע או לא להניע בכלל.

• מסילת דלק (Common Rail)
  
  מעין מאגר זמני של הדלק לפני שהוא נכנס לפעוה, התפקיד שלה הוא להבטיח שכל המזרקים יקבלו דלק בלחץ שווה ומדויק בכל רגע, מה שמאפשר למנוע לעבוד בצורה שקטה חסכונית וחזקה יותר.

• מזרקים
  
  התפקיד שלו הוא להפוך את הסולר הנוזלי לענן רסיסים (Atomization) דק מאוד, ברמה שהוא יתלקח תוך מילי-שניות מהחום בלבד (כמו שאמרנו-ללא פלאגים).

• מסנן דלק
  
  כפשוטו, נמצא בתוך המנוע ושומר שלא יכנס לכלוך (במנועי בנזין הוא נמצא בתא הדלק ולכן לא נכנס למדריך)

5. מערכות עזר

• משאבת שמן
• משאבת מים
• פלאג חימום (Glow Plugs)
  
  במקרה שהמנוע קר (כמו ביום גשום וקר) יתכן מצב שבו החום לא יהיה מספיק בשביל להצית את הסולר - ולכן יש את הפלאג הזה שנותן חום כדי שההנעה תהיה בקלות.

עיקרון הפעולה

אני לא הולך להרחיב כאן
כי למעשה בין במנוע דיזל ובין במנוע בנזין עיקרון הםעולה הוא אותו דבר- להפוך את האנרגיה הכימית לאנרגיה פיזית.- בדיוק כמו במנוע בנזין, ורק ב4 הפעימות נעשות בצורה שונה וכמו שיתבאר מיד.

מחזור ארבע פעימות בדיזל

פעימה 1 - יניקה

1. כניסת האוויר (החלק הכחול משמאל)

• סעפת היניקה: הצינור שדרכו מגיע אוויר נקי מהמסנן (פילטר).
• שסתום יניקה פתוח: שים לב שהשסתום השמאלי ירד למטה. זה מאפשר לאוויר לזרום פנימה לתוך הצילינדר. בניגוד למנוע בנזין, במנוע דיזל נכנס רק אוויר בשלב זה, ללא דלק.

2. תנועת הבוכנה והטלטל.

• הבוכנה (Piston): נעה כלפי מטה (מסומן בחץ האפור). התנועה הזו פועלת כמו מזרק ששואב נוזל - היא יוצרת תת-לחץ (ואקום) ש"יונק" את האוויר פנימה.
• נקודה מתה תחתונה (נמ"ת): זהו הקו המקווקו שמסמן את הגבול הכי נמוך שאליו הבוכנה יכולה להגיע.
• טלטל (Connecting Rod): המחבר בין הבוכנה לגל הארכובה. הוא זה שמתרגם את התנועה הקווית של הבוכנה לתנועה הסיבובית של המנוע.

3. אטימת המערכת

• שסתום פליטה סגור: השסתום הימני נשאר סגור הרמטית. זה קריטי כדי שהמנוע ישאב אוויר טרי בלבד ולא ימשוך בחזרה גזים שרופים מהאגזוז.

פעימה 2 - דחיסה

1. איטום מוחלט של הבוכנה

• שני השסתומים סגורים: שים לב שגם שסתום היניקה (משמאל) וגם שסתום הפליטה (מימין) סגורים הרמטית. זה הכרחי כדי לבנות את הלחץ העצום הנדרש.

2. עליית הבוכנה

• הבוכנה (Piston) עולה למעלה: גל הארכובה ממשיך להסתובב ודוחף את הבוכנה כלפי מעלה (מסומן בחץ האפור).
• דחיסת האוויר: האוויר שנכנס בפעימה הראשונה נדחס לתוך חלל קטן מאוד (תא הבעירה). במנועי דיזל, יחס הדחיסה הוא גבוה מאוד (פי 14 עד 23 מהנפח המקורי).

3. יצירת חום קיצוני

• חוקי הפיזיקה בפעולה: כשדוחסים גז (אוויר) במהירות ובעוצמה כזו, המולקולות שלו מתנגשות זו בזו בחוזקה והטמפרטורה שלו מזנקת. האוויר בראש הצילינדר מגיע לטמפרטורה של 700 עד 900 מעלות (!)

4. נקודה מתה עליונה (TDC / נמ"ע)

• הבוכנה מתקרבת לקו המקוקו העליון שנקרא נמ"ע (Top Dead Center). זהו שיא הלחץ. ברגע זה, המנוע מוכן להזרקת הדלק.

פעימה 3 - עבודה (בעירה)

1. הזרקת הדלק וההתלקחות

• מזרק הדלק (Injector): במרכז למעלה, המזרק (שראינו בתמונות הקודמות) מרסס ענן דק של סולר ישירות לתוך האוויר הלוהט.
• הצתה עצמית: בגלל שהאוויר נדחס כל כך חזק בפעימה הקודמת, הסולר לא צריך ניצוץ. הוא פשוט מתלקח ברגע שהוא נוגע באוויר.

2. יצירת הכוח

• לחץ הגזים: הפיצוץ יוצר התפשטות מהירה מאוד של גזים לוהטים. הגזים האלו מחפשים לאן לצאת, והמקום היחיד שזז הוא ראש הבוכנה.
• תנועת הבוכנה: הלחץ האדיר דוחף את הבוכנה כלפי מטה בעוצמה רבה (מסומן בחץ האפור למטה). הכוח הזה מועבר דרך הטלטל לגל הארכובה, וזה מה שמסובב בסופו של דבר את גלגלי הרכב.

פעימה 4 - פליטה

וכן… פשוט מאוד, כמו שאנחנו כבר יודעים ממנוע הבנזין- אותו תהליך בדיוק ששסתום הפליטה נפתח והגזים יוצאים (דרך האגזוז).

טורבו בדיזל

וכן… הגענו לחלק האחרון שבו בעז"ה נפרט על הטורבו!
נתחיל בתרשים של הגבינה המשובחת:

שלב 1: ניצול גזי הפליטה (הצד האדום)

ברגע שהמנוע מסיים את “פעימת הפליטה” (הפעימה הרביעית שלמדנו), גזי הפליטה הלוהטים נפלטים החוצה בלחץ גבוה. במקום שילכו ישר לאגזוז, הם מופנים אל הטורבו ונכנסים לטורבינה.

שלב 2: סיבוב הטורבינה

גזי הפליטה פוגעים בלהבי הטורבינה (הגלגל השמאלי בתרשים). בגלל המהירות והלחץ שלהם, הם מסובבים את הגלגל הזה במהירות אדירה שיכולה להגיע למעל 150,000 סל"ד (הרבה יותר מהיר מהמנוע עצמו!).

שלב 3: העברת הכוח דרך הציר

גלגל הטורבינה מחובר למוט מתכת מרכזי שנקרא ציר (Shaft). ברגע שהטורבינה מסתובבת, היא מסובבת איתה את הציר, שבתורו מסובב את הגלגל בצד השני.

שלב 4: דחיסת אוויר נקי (הצד הכחול)

בצד השני של הציר נמצא המדחס (Compressor). המדחס שואב אוויר נקי וקריר מבחוץ (דרך פילטר האוויר). בגלל שהוא מסתובב במהירות עצומה, הוא “דוחס” את האוויר ומעלה את הצפיפות שלו.

שלב 5: הזרקת אוויר דחוס למנוע

האוויר הדחוס (והעשיר בחמצן) יוצא מהמדחס ומוזרם לתוך סעפת היניקה של המנוע. (כמובן שהוא עובר דרך האינקולטר שתפקידו לצנן את האויר הדחוס הזה (שכמו שראינו כבר במדריך- אויר דחוס גורם להתממות גדולה) ומשמה למנוע)
מה שזה גורם זה לעוצמה יותר גבוה של הבעירה- וזה בגלל שיש עכשיו הרבה יותר חמצן בתוך הצילינדר, אז המחשב של הרכב יכול להזריק הרבה יותר דלק, וכך נוצר פיצוץ חזק יותר בפעימת העבודה.

שלב 6: יציאה לאגזוז

אחרי שגזי הפליטה סיימו לסובב את הטורבינה, הם יוצאים מבית הטורבינה וממשיכים בדרכם למערכת הפליטה (אגזוז) ומשם החוצה.

סיכום

זה היה יותר קצר ממה שחשבתי
אבל מעניין לא פחות!. אני מקווה שנהניתם, ובעז"ה שיהיה לכולנו זמן קיץ בריא ומוצלח

אם אפשר רק לא להגיב כאן אלא רק בפוסט המיועד לכך כדי לשמור על נקיון הפוסט.

משהו מוזר מאוד
הכל תקין עכשיו (חזרתי לבית-70 ק"מ)
נראה לי שהיה סתם חימום וחוסר מים ברדיאטור… (לכן מיד המיכל עיבוי נגמר)
בכל אופן אני יעשה בדיקת לחץ
אעדכן
תודה לכולם על העזרה

@ITAMAR25 כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

תבדוק אם במיכל של המים נהיה בוץ או רק מים לבד

כלום, רק מים

@ITAMAR25 כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

ממש לא נכון, אצלי הלך מנוע בגלל חוסר מים ולא הראה שום תקלה.

והמנוע עבד לך אחרי זה?
אני נסעתי כ150 ק"מ היום אחרי שזה קרה

אציין (משהו שלכאורה די מרגיע נראה לי)
שיש שלולית כל פעם שאני ממלא מים… (ולא רק מזה שנשפך לי )

@קיה-פיקנטו אתה רואה על הריצפה טיפות - ולא הגיוני ש3 ליטר נגמר בשנייה

@מנאששש כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

@אביעד
אתה צריך למצא את הנזילה.
המחיר תלוי במיקום שלה.

מה המחירים- מאות או אלפים?

@מנאששש כמה עולה דבר כזה- ומה הסיכון שעדיין יש תקלה במנוע (למרות שהוא נוסע תקין)

@מנאששש יש נזילה- כל מלאתי 3 ליטר- וזה נשאר ריק כמעט…

@מנאששש

@מנאששש כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

מה קורה בהפעלת המנוע רגיל? בנסיעה עירונית?

הכל רגיל

@מנאששש כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

רדיאטור תקין? (המאווררים מסתובבים?)

נראה לי שכן צריך לבדוק (תכלס’ המנוע נסע 100 ק"מ בלי להתחמם אח"כ)

@מנאששש כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

מזגן חימום עובד?

לא עבד גם לפני (יש משהו תקוע- פתחתי על זה נושא לפני כמה שבועות)

@מנאששש כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

משאבת מים?

לא יודע

@קיה-פיקנטו כתב בתקלה הראשונה שלי ברכב חום מנוע:

@אביעד אסור בשום פנים ואופן שהרכב חם לפתוח ,כל המערכת לוהטת והנוזל קירור (הלוהט) יצא החוצה כמו קיטור בלחץ
ברוך ה’ לא קרה לך כלום יש אנשים שזה קפץ להם לפנים ומשם בית חולים ה’ ישמור

חמי (לפני כמה עשרות שנים) לכן פתחתי לאט לאט- ועם כפפה נוגדת אש

@קיה-פיקנטו לא נדלק כלום (עד עכשיו) ב"ה
פתחתי כי המד היה על המקסימום (שתי פסים עליונים)

נסעתי היום מאילת לכיוון המרכז…
מדובר בטויוטה קורולה 2010
באמצע הדרך (אחרי כביש 90- בפנייה שמאלה ליד ים המלח) איפה שכל העליות…
אני נוסע בכיף, המנוע עבד כמו שצריך ולא הייתי שם לב לכלום- חוץ מזה שאני רואה שהחום מנוע נמצא על השתיים הכי גבוהים
כמובן עצרתי מיד בצד וכיביתי מנוע (שוב, לא היה שום רעש או ירידה בכח של המנוע) ופתחתי מכסה מנוע (לתזכורת- יש לפחות 40 מעלות בחוץ ושמש מפחידה)
החום שתפס אותי היה מזעזע, קיבלתי כוויה (כמעט…) רק מלהחזיק את הידית…
היה ריח קצת מוזר (השמן היה תקין לגמרי) והמיכל של המים (אני שם אדומים) עשה רעשים (לא זוכר איזה)
לקחתי כפפה נגד אש ופתחתי את המכסה של המיכל עיבוי, למשך כ20 שניות עף כמויות של מים וקיטור מהמכסה (רותחים ברמה מטורפת כמובן) ולאחר מכן מילאתי מים, חיכיתי כמה דקות ונסעתי שוב.
אחרי כמה דקות -שוב עלה קצת (בפס אחד) ועצרתי שוב- הפעם החום היה הרבה יותר נורמאלי- ואין מים!!!
הבנתי מה קרה… (לענ"ד) ומאז כל 15-20 ק"מ עצרתי ומילאתי קצת מים [כמובן שרק קצת כי הרבה נשפך במקום] ובאמת כל פעם שעצרתי המנוע היה קר והכל תקין ב"ה
וככה הסתיימה לה הנסיעה של ה300 במקום בשעתיים וחצי ביותר מחמש שעות
עריכה: מהמיכל של הפלסטיק אין נזילה כיום, אולי חור קטן שיהיה משמעותי רק במאמץ מרובה [או באחד הצינורות וכנ"ל] - אחרי נסיעה של 70 ק"מ המיכל נשאר מלא לגמרי
אציין שהיה זוג מדהים מבני ברק- שליוו אותנו יותר מ100 ק"מ במהירות שלנו (40 קמ"ש…) ופשוט נתנו לנו כל מה שהיה אפשר.
תכלס’- משהו פה יכול להאיר את עיני מה קורה כאן? וכמה הכפרת עוונות??
אציין שב70 ק"מ האחרונים נסעתי רגיל ללא הגבלות (לא עברתי 3 בטורים, והשתדלתי להיות צמוד ל2)
הכל היה תקין חוץ מהמים שהייתי צריך למלאות כל פעם (המנוע לא התחמם בכלל- מלאתי כדי שאני לא יגיע בכלל למצב שהוא מתחמם כמו שייעץ לי @מיישה )

עריכה אחרי שבוע:

תכלס’ הרכב עובד רגיל, (אין קושי בהתנעה, או נסיעה וחווית הנסיעה רגילה לגמרי, אני לא מצליח להבין מה קרה תכלס
אפשרות אופטימית- הרכב התחמם בגלל המאמץ (רכב מלא, עליות ארוכות, מהירות גבוהה, חום מטורף) ואחרי שהוא התקרר חזר לתיפקוד מלא (בסופו של דבר הוא לא היה הרבה זמן עם חום גבוה)
אפשרות קצת פחות אופטימית- היה חום בגלל צינור שדלף (כנראה הוא דולף רק בחום גבוה) או לחילופין סתימה כנ"ל, ולכן רק במקרה שהרכב התחמם ממש זה קרה.
אפשרות קצת פחות אופטימית- שהחום כבר פגע בראש מנוע ( ) את זה נוכל לדעת רק בבדיקת לחץ הפוך
אולי יש כשל ברדיאטור? לא יודע, תכלס’ יותר מ150 ק"מ הוא עבד פרפקט.
לפני שאני פונה למוסך (אני מעדיף להגיע עם כמה שיותר ידע, שלא ינסו לתפור לי מיד ראש מנוע) אשמח לשמוע מה דעתכם בעניין
בתודה ראש

@המאעסטר כתב בשרשור, כל הפיצ'רים ותוספות, לרכב "מכובדים בלבד". מוזמנים להוסיף:

נורות הלוגן בצבע לבן - חוקי!!!

וואו ממש תודה רבה על המדריך חפשתי הרבה זמן כזה דבר
איזה דגם אני צריך מכל מה שיש שם? (קורולה 2010)

@הרשלה כתב בתגובות למדריך על כרית אויר:

לאיזה כיסוי אתה מתכוון?

כיסוי מהדוד עלי (כמו שאמרו- כיסוי של המושבים)

@מנאששש כתב בתגובות למדריך על כרית אויר:

לכאורה המיקומים הם בדשבורד, בהגה, ובין השמשות (בין הקדמית לדלת נוסע/נהג, ובין הדלת הקדמית לדלת האחורית)
אולי זה משתנה בשנתון/חברה.

גם @מיישה אמר לי ככה אבל זה לא מדוייק
השתיים הנוספים הם מגינים על בית החזה מהתנופה קדימה ואחורה
בחלונות זה רק תוספת (של 6 כריות)

https://rechavimzelaze.ovh/post/114170
בס"ד עלה מדריך נוסף

תגובה: מדריך מפורט מה זה כריות אויר (Airbag)
תגובות והערות ניתן להגיב כאן

לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות בפוסט שלי כאן ובעז"ה נקווה שעם הזמן נגיע לכל הפינות שדוברו וידוברו שם
מה שתפס אותי מיד- זה הכרית אויר וכמו שכתב @ראובן-שבתי שם:

כריות אוויר- נשמע משהו פשוט, אבל ממש ממש לא פשוט, זה המצאה גאונית מאוד הייתי ממליץ לעשות סקירה מאז תחילת הדרך של הכריות אוויר.

והחלטתי שאני יחפש כמה שיותר נושאים שאפשר לדבר עליהם בחלקיק ה(יחסית) קטן הזה סתם בשביל לאתגר את עצמי- אז הנה, הכל פרוס לפניכם… ובואו נתחיל…

הסבר כללי

כמו הרבה דברים ברכב - גם כאן, כששומעים “כרית”, חושבים על משהו רך ופשוט…
אבל בפועל מדובר באחת המערכות הכי מהירות ומתוחכמות שיש ברכב.

מהי כרית אוויר?

כרית אוויר היא מערכת בטיחות פסיבית, שתפקידה להגן על הנהג והנוסעים בזמן תאונה, על ידי ניפוח מהיר שיוצר “בלימת ביניים” בין הגוף לבין חלקי הרכב.
וכמובן, כמו ילד גדול- אני ידגיש שהכרית לא מונעת תאונה - היא רק מצמצמת פגיעה כשהתאונה כבר קרתה.
עכשיו נצלול לעומק של המערכת המעניינת הזאת.

מבנה המערכת

חיישני תאונה (Crash Sensors):

החיישנים הללו הם חיישנים אלקטרוניים שמודדים תאוצה והאטה.

הקופסה השחורה מכילה את הרכיב האלקטרוני (מד תאוצה או מתג כדורי) שאחראי על זיהוי המכה.
לתושבת המתכת שמאחרוי החיישן יש חורי הברגה כי הוא חייב להיות מקובע ישירות לשלדת הרכב (בדרך כלל בחזית, ליד הרדיאטור או בצדדים) כדי “להרגיש” את עוצמת המכה באופן מיידי.
לרוב יש כמה חיישנים- קדמיים, צדדיים ולעיתים גם בתוך תא הנוסעים
איך זה עובד?
בעיקרון זה מבוסס על כח הG
ולמי שלא מבין מה זה אומר (כמוני למשל…) אני יסביר את זה בצורה פשוטה- כיזה בסה"כ עניין של פיזיקה (ומאז שעשיתי מדריך במתמחים טופ שהתמקד בפיזיקה- התחלתי להתעניין )
האות G מייצגת את כוח הכבידה (Gravity). החיישן מודד תאוצה או תאוטה (בלימה) ביחידות של G.
ונתן דוגמא בשביל לסבר את האוזן מה העוצמה של G אחד- כשאנחנו בולמים חזק ברמזור, אנחנו מרגישים אולי חצי G! מה שאין כן ל"ע בזמן התנגשות, הכוח שמפעיל הרכב על השלדה יכול להגיע ל-20G או 50G בתוך אלפיות השנייה.
מה תכלס’ נמצא בתוך הקופסה השחורה?
בתוך הרכיב ישנו מד-תאוצה (Accelerometer). יש שתי שיטות נפוצות שפועלות שם:
השיטה המכנית (הישנה יותר): כדור מתכת קטן המוחזק על ידי מגנט או קפיץ. בזמן מכה חזקה מאוד, הכוח מתגבר על המגנט, הכדור טס קדימה וסוגר מעגל חשמלי.
השיטה האלקטרונית (MEMS): שבב סיליקון זעיר עם מבנה מיקרוסקופי שזז בזמן התנגשות ומשנה את המתח החשמלי.

Spoiler

יחידת בקרה (Airbag Control Unit - ACU):

יחידת הבקרה היא למעשה המוח של המערכת, היא מקבלת את המידע מהחיישנים, ומחשבת את עוצמת התאונה ולפי זה מחליטה (תוך אלפיות השנייה!!) האם יש להפעיל את כריות האויר או לא
המערכת הזאת פועלת תמיד כמובן, ורק הנתונים שלה משתנים:
במצב רגיל:

• קוראת נתונים מהחיישנים
• בודקת תקינות המערכת
  מה שאומר שהיא בסה"כ מחכה לשינוי חריג.

בזמן תאונה:

• קפיצה חדה בערכי G
• מידע מכמה חיישנים במקביל
• ניתוח הנתונים (עוצמת התאוצה, כיוון הפגיעה, משך הזמן ועוד)
• הצלבת מידע (שכמה חיישנים יורו על אותה הפגיעה)
• קבלת החלטה- המערכת משווה את הנתונים לפי נתונים מוגדרים מראש- אם העוצמה וכו’ עבר את הרף -הכרית מופעלת, אם לא -ממשיכים הלאה.

מה שמדהים אותי הוא -שכל התהליך הזה הוא בערך 10-20 מילישניות

מחולל גז (Gas Generator / Inflator):

החלק הכי קריטי והכי “מעניין”.
ישנם שתי סגנונות (כפי שידוע לי) איך זה בנוי- נפרט אותם אחת אחת.

השיטה הפירוטכנית (Pyrotechnic method)

זה שיטה יותר ישנה מהשיטה השניה- אבל יש אותה ברכבים גם היום (ככל הידוע לי) ולכן נפרט גם אותה.
כל הגז נוצר מבעירה של חומר מוצק בלבד-ויפורט מיד לאחר התרשים.

מחבר חשמלי: זהו נקודת הממשק עם שאר הרכב. לפה מתחברים החוטים המגיעים ממחשב הכרית. המחשב שולח לפה זרם חשמלי נמוך רק כשהחיישנים (ה-G-Sensor) מדווחים על תאונה.
מצת / נפץ (Igniter/Squib): הזרם החשמלי מהמחבר מגיע ישירות לכאן. המצת מכיל חוט להט קטן ומטען הצתה רגיש לחום. הזרם מחמם את חוט הלהט בתוך מילי-שניות, וגורם למטען ההצתה “להדלק”.
החום כמובן הולך משם עד למרכז ה’גליל’ הזה (בתמונה זה הקו זיגזג הכתום)
טבליות מוצקות של חומר הנעה: אלו הכדורים האפורים-לבנים הקטנים שרואים בחתך. הם עשויים מתרכובת כימית מיוחדת (נתרן-אזיד, או גואנידין ניטראט). החום העז שמגיע מהמצת גורם לטבליות המוצקות הללו להתפרק מאוד מהר.
זרימת גז חנקן: שימו לב למה שמסומן בחיצים הכחולים הגדולים. הריאקציה הכימית לא יוצרת אש גלויה גדולה, אלא כמות עצומה של גז חנקן (Nitrogen Gas) בנפח גבוה מאוד ובלחץ גבוה. גז החנקן הוא גז אינרטי (לא דליק ולא רעיל, המרכיב העיקרי באוויר שאנו נושמים). התרשים מראה כיצד הגז המיוצר מתפשט במהירות אדירה מהמרכז החוצה.
חורי אוורור: החיצים מראים שהגז המיוצר חייב לצאת מהגליל. הוא יוצא דרך חורים ייעודיים בדופן המתכת, המכוונים ישירות לתוך כרית האוויר המקופלת (שמופיעה בצורה מטושטשת מחוץ לגליל בתרשים).
כרית האוויר (Ghosted): הגז בלחץ גבוה ממלא את הכרית המקופלת, גורם לה להיפתח במהירות של כ-300 קמ"ש בתוך פחות מ-0.03 שניות (מהר יותר ממיצמוץ עין!).

השיטה ההיברידית (Hybrid method)

שילוב של פירוטכניקה וגז דחוס. יש כאן מיכל עם גז (כמו ארגון או הליום) שנמצא תחת לחץ גבוה מאוד (3000-4000 PSI). המטען הפירוטכני הקטן רק “פורץ” את הדיסקית (Disk) שמחזיקה את הגז, והחום שלו עוזר לגז להתפשט מהר יותר.
השיטה הזו נחשבת ל"נקייה" ו"קרה" יותר. בשיטה הפירוטכנית הרגילה, הגז שנוצר הוא חם מאוד ועלול לגרום לכוויות קלות. כאן, מכיוון שרוב הגז הוא גז שנשמר בלחץ ורק “התחמם” מעט, הטמפרטורה שלו נמוכה בהרבה, וזה יתרון בטיחותי משמעותי.

מחבר חשמלי (בקצה הימני): כאן מתחברת הצמה של הרכב. המחשב שולח פולס חשמלי ברגע הזיהוי.
מצת / נפץ (Igniter/Squib): החוט האדום המפותל מסמל את המצת. הוא מתחמם בשבריר שנייה ומצית את המטען הראשוני.
טבליות חומר הנעה (הכדורים האפורים): זהו מטען “קטן” יחסית לשיטה הקודמת. תפקידו הכפול הוא:
1. ליצור לחץ שיפרוץ את המחסום.
2. לחמם את הגז הקר שנמצא במיכל כדי לגרום לו להתפשט במהירות.
דיסקית פריצה (Ruption Disk): דיסקית מתכת דקה שאוטמת את מיכל הגז בלחץ גבוה. הפיצוץ הקטן של המצת יוצר גל הדף ששובר את הדיסקית הזו.
מיכל גז דחוס (Stored Gas Tank): גליל הפלדה שמכיל גז אינרטי (ארגון או הליום) בלחץ אדיר. בתרשים הוא מלא בנקודות כחולות המסמלות את מולקולות הגז.
גז אינרטי תחת לחץ: הגז הזה נמצא שם מרגע ייצור הרכב ועד לרגע התאונה. הוא לא דליק ולא רעיל.
נתיב הלחץ (החץ הכתום הגדול): מסמל את האנרגיה שעוברת מהמצת לכיוון מיכל הגז כדי לפרוץ אותו ולחמם את תכולתו.
זרימת תערובת הגז: החיצים הכחולים מראים את הגז יוצא החוצה. זו תערובת של הגז שהיה דחוס יחד עם הגז שנוצר מהבעירה.
חורי אוורור (Vents): פתחים ייעודיים שמכוונים את הגז ישירות לתוך שק הניילון של כרית האוויר.

למטה יש שתי תרשימים קטנים- האחד הוא במצב שהגז עדיין לא התפשט והשני אחרי שהוא התפשט

הכרית עצמה והחלקים החיצוניים (Airbag Cushion):

מה חשבתם, שבחלק הזה לא יהיה לי על מה לדבר?? אז טעיתם חיפשתי ומצאתי כמאמר הכתוב… אז בואו נתחיל:

1. החומר:

הכרית לא עשויה מניילון פשוט של שקיות, אלא מבד חזק מאוד, עמיד בחום (כדי שלא יימס מהגז החם) ובעל יכולת עמידות גבוהה לקריעה.
רוב הכריות מצופות בשכבה דקה של סיליקון בחלקן הפנימי. הציפוי עוזר לאטום את הבד כדי שהגז לא יברח דרך הסיבים בזמן הניפוח המהיר, וגם מגן על הבד מהחום של מחולל הגז.

2. אומנות הקיפול (Folding):

הכרית מקופלת בשיטות מיוחדות (קיפול “אקורדיון” או קיפול “צביטה”).
זה לא סתם גילגול של הבד בתוך הכרית- זה נעשה בצורה מיוחדת שתבטיח שהכרית תיפתח במהירות בזמן אמת ולא תעשה בעיות.
נקודה חשובה נוספת היא שהכיסוי של ההגה (או הדשבורד) כולל “חריצי החלשה” (Tear Seams) סמויים. בזמן הפיצוץ, הבד של הכרית לוחץ על הפלסטיק בדיוק בנקודות האלו, והוא נפתח כמו דלתות מבלי להתפרק לרסיסים שיעופו על הנוסעים.

3. חורי הניקוז (Vents):

אם הכרית הייתה נשארת מנופחת וקשיחה כמו כדורגל, הראש היה פוגע בה ו"קופץ" אחורה בעוצמה (אפקט הריבאונד), מה שעלול לגרום לפציעות צוואר קשות.
לכן יש בחלקה האחורי של הכרית חורים קבועים.
ברגע שהגוף של הנהג פוגע בכרית, הלחץ גורם לגז לצאת מהר דרך החורים הללו. זה הופך את הכרית ל"רכה" ומאפשר לה לספוג את האנרגיה של הגוף בצורה הדרגתית. למעשה, הכרית מתחילה להתרוקן כמעט ברגע שהיא סיימה להתנפח.

4. האבקה הלבנה:

הרבה אנשים שואלים על האבקה שמתפזרת ברכב אחרי פתיחת כרית.
זה לא עשן: מדובר בדרך כלל באבקת טלק או עמילן תירס.
התפקיד: האבקה משמשת כחומר סיכה שמונע מהקפלים של הכרית להידבק אחד לשני בזמן שהיא מאוחסנת לאורך שנים, ומאפשרת לה להחליק החוצה במהירות בזמן אמת.

הסבר מקוצר מה קורה בשעת תאונה ח"ו

שלב 0: מתחילים

הנהג מחליט, מסיבה לא ברורה, שהוא חסין לחוקי הפיזיקה ומסיח את הדעת “רק לשנייה” (טלפון, נוף, שיחה, מחשבות על החיים)
או נכנס למצב של ביטחון עצמי מופרז (“אני אספיק לעקוף”) או שפשוט המזל לא היה איתו היום, והוא נהג בסדר גמור, ורק כל הנ"ל היה על הנהג שלצידו.

שלב 1: זיהוי (דיגיטלי) של התאונה.

• הרכב עובר האטה חדה מאוד.
• החיישנים מזהים שינוי קיצוני במהירות (מדובר במילישניות בודדות)

שלב 2: קבלת החלטה

• יחידת הבקרה מחשבת את עוצמת הפגיעה וכיוון הפגיעה ולפי זה מחליטה אם להפעיל את הכרית אויר או לא.

שלב 3: הפעלת המחולל ויצירת הגז

• נשלח זרם חשמלי למחולל הגז
• מתחילה תגובה כימית מהירה מאוד

בתוך המחולל יש חומר מוצק (לרוב תרכובות שמייצרות גז חנקן).
החומר נדלק ומתפרק במהירות- נוצר גז בלחץ גבוה מאוד
הכל קורה תוך כ־20–30 מילישניות

שלב 4: ניפוח הכרית

• הגז ממלא את הכרית
• הכרית פורצת מתוך ההגה / דשבורד / צד הרכב
  מהירות הניפוח יכולה להגיע למאות קמ"ש

שלב 5: ריקון הכרית

• חורים קטנים מאפשרים לגז לצאת
• הכרית מתרוקנת מיד אחרי הפגיעה
  למי שרוצה לראות קצת יותר- יכול לראות כאן https://www.youtube.com/watch?v=dZfLOnXoVOQ

מיקומים ברכב

אני יחלק את זה לפי קטגוריות של רכבים (כמה כריות אויר יש ברכב)
2 כריות אוויר: בדרך כלל רק לנהג ולנוסע הקדמי.
פרטים: כריות אלו מוגנות מפני פגיעות חזיתיות. ברוב הרכבים הישנים או הבסיסיים יותר, זו התצורה הבסיסית.
4 כריות אוויר: הנ"ל שתי הצדדים במושב הקדמי. (שימו לב למי ששם כיסוי לרכב שלו -שיש סקוטש בצדדים החיצוניים של הכסאות הקדמיים- וזה חובה! אחרת הכרית לא תתנפח ולא תגן על הנוסע! (ידעתי את זה רק כשהגיעו לי הכיסויים ולא הבנתי למה יש סקוטש בצדדים…)
7 כריות אויר: הנ"ל בתוספת שתי כריות בצדדים של החלונות של הרכב (בין הדלת לחלון הקדמי)( @מיישה זה בשבילך) ועוד אחד לברכיים של הנהג

סיכום

זהוווו
סיימתי
אני מגלה שאני בעצמי מופתע- כתבתי בהתחלה שאני מתכוון לחפש כמה שיותר נושאים בזה- ולא חשבתי עד כמה אני מקווה שזה יצא ברור ובעז"ה שלא ניתקל בזה לעולם

רק בבקשה לא להגיב כאן למען הסדר הטוב

תגובות ניתן להשאיר כאן