כמה חברים אמרו לי שהם מחכים שאני יקנה רכב כי אז יהיה להם את מי לשאול
ראיתי לפחות עשרים מדריכים פה בפורום של הרב שר@גיל להעלות מדריכים וזה היה כניסה מאוד יפה בשביל בור ועם הארץ ברכבים כמוני, הגיע הזמן קצת להוקיר טובה לפורום- ואולי להוסיף קצת ידע למי שעדייין לא מכיר.
יאללה נתחיל במחקר

מנוע של רכב, שאני שמעתי פעם ראשונה מנוע- חשבתי שמדובר על מנוע רגיל (כמו שאני מכיר מהאופניים…) ורק יותר חזק
עד שלמדתי קצת את הנושא וגיליתי דברים שבאמת הדהימו אותי, ננסה להמחיש בצורה פשוטה מה זה אומר (קודם בארוכה ואח"כ בקצרה):
בחלק הראשון נבאר את חלקי המנוע בצורה כללית, מהו כל אחד ומה תפקידו- כדי שבמהלך המדריך לא נצטרך כל פעם להסביר כל חלק מהו וכך נשמור על מדריך מסודר.

הסבר חלקי המנוע:

אחרי שסיימתי לעשו את החלק הזה חשבתי שזה מסובך קצת (בסופו של דבר כל תמונה היא לעצמה ולא בהכרח שכולם יבינו איפה כל חלק ממוקם אז בעזרת הרב ג’מיני יצרתי את התמונה הבאה שפשוט מאחדת את חלקי המנוע בצורה די יפה:

1. המבנה הקבוע (השלד)

בלוק המנוע (Engine Block):

גוף המתכת המרכזי. הוא מכיל את הצילינדרים (הגלילים החלולים) שבהם נעים הבוכנות, ומעברים פנימיים לשמן ונוזל קירור.

ראש המנוע (Cylinder Head):

ה"מכסה" שיושב מעל הבלוק. הוא סוגר את תאי הבעירה ומכיל את השסתומים, המצתים ותעלות כניסת האוויר ויציאת הפליטה.

אטם הראש (Head Gasket):

שכבת איטום קריטית בין הבלוק לראש. תפקידו למנוע דליפת לחץ מהצילינדרים וערבוב של שמן עם נוזל קירור.

עוקת השמן-קרטר (Oil Pan/Sump):

האגן בתחתית המנוע שבו נאגר השמן המשמן את כל החלקים הנעים.

2. החלקים הנעים (המרת האנרגיה)

הבוכנה (Piston):

חלק מתכתי גלילי שנע למעלה ולמטה בתוך הצילינדר. היא סופגת את עוצמת הפיצוץ ומתרגמת אותה לכוח פיזי.

רינגים / טבעות בוכנה (Piston Rings):

טבעות גמישות על הבוכנה שאוטמות את הרווח בינה לבין דופן הצילינדר, כדי שהלחץ לא יברח למטה ושמן לא ייכנס לתא הבעירה.

הטלטל (Connecting Rod):

הזרוע שמחברת בין הבוכנה לגל הארכובה.

גל הארכובה (Crankshaft):

ציר מרכזי בעל מבנה של “ברכיים”. הוא מקבל את הדחיפה מהטלטל והופך את התנועה הקווית (למעלה-למטה) לתנועה סיבובית.

גלגל התנופה (Flywheel):

דיסק כבד המחובר לקצה גל הארכובה. תפקידו לשמור על מומנטום (תנע) כדי שהמנוע ימשיך להסתובב בצורה חלקה בין פיצוץ לפיצוץ.

3. מערכת חלוקת הגזים

גל זיזים (Camshaft):

ציר עם בליטות (זיזים). כשהוא מסתובב, הזיזים דוחפים את השסתומים כדי שיפתחו בזמן המדויק.

שסתומי יניקה (Intake Valves):

נפתחים כדי לאפשר לתערובת דלק ואוויר להיכנס לצילינדר.

שסתומי פליטה (Exhaust Valves):

נפתחים לאחר הבעירה כדי לאפשר לגזי הפליטה (עשן) לצאת דרך האגזוז.

רצועת תזמון / שרשרת תזמון (Timing Belt/Chain):

מחברת בין גל הארכובה לגל הזיזים. תפקידה לסנכרן ביניהם באופן מדויק כדי שהשסתומים ייפתחו בדיוק ברגע הנכון ביחס לתנועת הבוכנה.

4. רכיבי ההצתה והקירור

מצת\פלאג (Spark Plug):

יוצר את הניצוץ החשמלי שמדליק את התערובת.

מזרק דלק (Fuel Injector):

מרסס כמות מדויקת של דלק לתוך זרם האוויר או ישירות לצילינדר. התמונה תוקנה אודות ל @אלוף-העולם-1

משאבת שמן (Oil Pump):

לולי חלק זה, השמן היה נשאר בתחתית המנוע… משאבת השמן תפקידה לקחת את השמן ולהזריק בכח לכל חלקי המנוע שצריכים שימון (כל החלקים הנעים).

משאבת מים (Water Pump):

דוחפת נוזל קירור דרך בלוק המנוע והרדיאטור כדי לפזר את החום האדיר שנוצר.

עיקרון המרת האנרגיה

המנוע מבוסס על הפיכת אנרגיה כימית (דלק) לאנרגיה תרמית (חום) ואז לאנרגיה מכנית (תנועה).
זה התהליך המתרחש בכל צילינדר אלפי פעמים בדקה: (כאן לא נפרט את התהליך בצורה מוחשית אלא את הרעיון שעומד מאחורי זה-שימו לב חלק זה מיועד יותר לחובבי הפיזיקה והכימיה, מי שרוצה לדעת איך זה קורה בפועל שידלג לחלק הבא)

שלב א’: האנרגיה הכימית

הכל מתחיל בדלק (בנזין). מבחינה כימית, מדובר בשרשראות של פחמימנים - מולקולות המורכבות מאטומי פחמן ומימן הקשורים זה לזה בקשרים קוולנטיים עוצמתיים.
האנרגיה “כלואה” בתוך הקשרים הללו. היא נקראת אנרגיה פוטנציאלית כימית.
כדי לשחרר את האנרגיה, אנחנו חייבים חמצן. המנוע שואף אוויר מהחוץ ומערבב אותו עם הדלק ליצירת “תערובת הומוגנית”. ככל שהערבוב דק יותר (רסיסים קטנים יותר), כך השטח הפנים של הדלק שחשוף לחמצן גדול יותר, והבעירה תהיה יעילה יותר.

שלב ב’: המעבר לאנרגיה תרמית

כאשר הבוכנה עולה ודוחסת את התערובת, המולקולות נדחקות זו לזו, מה שמעלה את הטמפרטורה שלהן עוד לפני הניצוץ. ברגע השיא, המצת (פלאג) משחרר קשת חשמלית.

1. שבירת הקשרים: החום מהניצוץ שובר את הקשרים הכימיים של הפחמימנים.
2. חימצון מהיר: אטומי הפחמן והמימן מתחברים במהירות לאטומי החמצן. התוצאה היא יצירת CO2 (דו-תחמוצת הפחמן) ואדי מים (H2O).
3. שחרור חום: הריאקציה הזו פולטת חום בצורה קיצונית. הטמפרטורה בחלל הבעירה מזנקת תוך מילי-שניות לחום מטורף של 2000-2500 מעלות צלזיוס.

שלב ג’: הפיזיקה של הגזים

כאן נכנסת הפיזיקה לתמונה (חוק גה-לוסאק וחוק הגזים האידיאליים).

• כאשר הטמפרטורה עולה בבת אחת בתוך נפח שכמעט אינו משתנה באותו רגע, הלחץ חייב לזנק.
• הגזים הלוהטים מנסים להתפשט. הם מפעילים כוח עצום על כל דפנות תא הבעירה. מאחר שראש המנוע ודפנות הצילינדר קשיחים, הנקודה היחידה שיכולה לזוז היא ראש הבוכנה.

שלב ד’: המרה לאנרגיה מכנית קווית

הלחץ הופך לכוח פיזי. הכוח הזה דוחף את הבוכנה מטה בצילינדר.
הגדרה פיזיקלית: עבודה מוגדרת ככוח המופעל לאורך מרחק, המרחק שהבוכנה עוברת נקרא “מהלך” (Stroke).
בשלב זה, האנרגיה היא אנרגיה קינטית קווית - הבוכנה פשוט טסה בקו ישר כלפי מטה.

שלב ה’: המרה לאנרגיה מכנית סיבובית

כדי להזיז רכב, אנחנו צריכים לסובב גלגלים, לא לדחוף אותם בקו ישר. כאן נכנסת מערכת הארכובה:

1. הבוכנה מחוברת לטלטל (Connecting Rod).
2. הטלטל מחובר לגל הארכובה (Crankshaft) בזווית מסוימת (בדומה לדוושה של אופניים).
3. הדחיפה למטה של הטלטל מאלצת את גל הארכובה להסתובב.
4. כעת האנרגיה הפכה לאנרגיה קינטית סיבובית. המדד לכוח הסיבוב הזה נקרא מומנט (Torque), והקצב שבו הסיבוב הזה קורה תחת עומס נקרא הספק (כוח סוס).

צורות המנועים הקיימים

בחלק זה נסקור צורות של מנועים סטנדרטיות (כפי שידוע לי)

1. מנוע טורי (Inline Engine / Straight Engine)

מנוע טורי בעל 6 צילינדרים-
זוהי התצורה הנפוצה ביותר ברכבים פרטיים (בעיקר מנועי 4 צילינדרים). כל הצילינדרים מסודרים בשורה אחת ישרה, אחד אחרי השני, מעל גל ארכובה משותף.
מבנה: הבוכנות נעות כולן באותו ציר אנכי (או בנטייה קלה).
יתרונות:

• פשטות הנדסית: יש רק ראש מנוע אחד, גל זיזים אחד (או שניים ב-DOHC) ומערכת פליטה אחת.
• עלות ייצור: הזול והפשוט ביותר לייצור ותחזוקה.
• איזון: במנועי 6 צילינדרים טוריים (כמו של BMW הישנות), האיזון המכני הוא כמעט מושלם, מה שמונע רעידות.

חסרונות:

• אורך: ככל שיש יותר צילינדרים, המנוע הופך לארוך מאוד, מה שמקשה על הכנסתו לתא המנוע בצורה רוחבית.
• מרכז כובד: המנוע גבוה יחסית, מה שמעלה את מרכז הכובד של הרכב.

2. מנוע-V (V-Engine)

-מנוע V של אופנוע
כאן הצילינדרים מחולקים לשתי שורות (“בנקים”) המחוברות לגל ארכובה אחד בתחתית, ויוצרות צורת האות V במבט חזיתי. הזווית הנפוצה היא בדרך כלל 60 או 90 מעלות.
מבנה: המנוע מחולק לשני ראשי מנוע נפרדים. לדוגמה, במנוע V6 יש 3 צילינדרים בכל צד.
יתרונות:

• קומפקטיות: המנוע קצר בהרבה ממנוע טורי בעל אותו מספר צילינדרים, מה שמאפשר להכניס מנועי V8 עוצמתיים לתאי מנוע יחסית קטנים.
• קשיחות: מבנה ה-V של גל הארכובה הופך אותו לקשיח יותר ועמיד בפני פיתול תחת עומס גבוה.

חסרונות:

• מורכבות: דורש שני ראשי מנוע, שתי סעפות פליטה, ולעיתים מערכות תזמון כפולות.
• משקל ואיזון: מנועי V (בעיקר V6) סובלים מחוסר איזון טבעי ודורשים “משקולות איזון” כדי למנוע רעידות.

3. מנוע בוקסר (Boxer / Flat Engine)

בתצורה זו, הצילינדרים שוכבים אופקית משני צידי גל הארכובה. הם נקראים “בוקסר” כי הבוכנות הנעות זו מול זו נראות כמו שני מתאגרפים המקישים בכפפותיהם לפני קרב. תצורה זו מזוהה בעיקר עם חברות כמו סובארו ופורשה.
מבנה: הצילינדרים נמצאים בזווית של 180 מעלות זה מזה.
יתרונות:

• מרכז כובד נמוך מאוד: המנוע “שטוח”, מה שמאפשר להציב אותו נמוך מאוד בשילדה. זה משפר דרמטית את היציבות של הרכב בסיבובים.
• איזון עצמי מושלם: התנועה של בוכנה אחת לצד ימין מתבטלת על ידי תנועה של בוכנה נגדית לצד שמאל. זה מייצר מנוע חלק מאוד ללא צורך במשקולות איזון כבדות.

חסרונות:

• רוחב: המנוע רחב מאוד, מה שעלול להפריע למערכות המתלים וההיגוי בצידי הרכב.
• תחזוקה מורכבת: הגישה למצתים (פלאגים) או לשסתומים קשה מאוד כי הם פונים לצידי הרכב ולא כלפי מעלה.

מחזור הפעולה “ארבעת הפעימות” (The 4-Stroke Cycle)

זה למעשה החלק העיקרי של פעולת המנוע וכמו שהסברנו בהתחלה- להפוך את האנרגיה הכימית לאנרגיה מכנית זה תרשים של ארבע הפעימות: (משמאל לימין) בחלק זה נפרט את כולם שלב שלב:

פעימה ראשונה- היניקה

שלב ראשון: נקודת התחלה (לפני היניקה)

• הבוכנה נמצאת בנקודה העליונה (TDC).
• שסתום היניקה עומד להיפתח.
• שסתום הפליטה סגור (או בדיוק נסגר).

שלב שני: ירידת הבוכנה

• הבוכנה מתחילה לנוע כלפי מטה.
• הנפח בתוך הצילינדר גדל.
• נוצר תת-לחץ (ואקום חלקי).

זה הכוח ש"שואב" את התערובת פנימה.

שלב שלישי: פתיחת שסתום היניקה

• שסתום היניקה נפתח [על ידי גל הזיזים].
• הפתיחה מתוזמנת כך שתתחיל קצת לפני ירידת הבוכנה.

שלב רביעי: כניסת תערובת אוויר-דלק

• אוויר נכנס דרך המצערת.
• דלק מתווסף (בהזרקה או קרבורטור).
• התערובת נכנסת לצילינדר.

ככל שנכנסת יותר תערובת יהיה יותר כוח בהמשך.

שלב חמישי: ערבול (טורבולנציה)

• התערובת נכנסת במהירות.
• נוצרת תנועה מערבולתית בתוך הצילינדר.

ערבוב טוב =תהיה בעירה יעילה יותר.

שלב שישי: סיום היניקה

• הבוכנה מגיעה לנקודה התחתונה (BDC).
• שסתום היניקה נסגר.

פעימה שניה- דחיסה

שלב ראשון: עליית הבוכנה

• הבוכנה מתחילה לנוע כלפי מעלה.
• הנפח בתוך הצילינדר קטן בהדרגה.

זה גורם ללחץ לעלות.

שלב שני: דחיסת התערובת

• תערובת האוויר והדלק נדחסת.
• הלחץ עולה בצורה משמעותית.
• גם הטמפרטורה עולה (עקב הדחיסה).

פעימה שלישית- בעירה

שלב ראשון: הצתה ובעירה

• המצת יוצר ניצוץ.
• התערובת נדלקת ונשרפת במהירות.
• הלחץ והטמפרטורה עולים בחדות (לאפלי מעלות).

הפקת כוח

• הגזים הלוהטים מתפשטים.
• הבוכנה נדחפת כלפי מטה.
• התנועה מועברת לגל הארכובה והופכת לסיבוב.

זה השלב היחיד שמייצר כוח פיזיבמנוע.

פעימה רביעית- פליטה

פתיחה ועליית הבוכנה

• שסתום הפליטה נפתח.
• הבוכנה מתחילה לעלות כלפי מעלה.

העלייה דוחפת את הגזים החוצה.

פינוי הגזים

• הגזים השרופים יוצאים דרך שסתום הפליטה.
• הם זורמים למערכת הפליטה ויוצאים דרך האגזוז.

המנוע מוכן להתחיל שוב משלב היניקה

סנכרון הבוכנות והשסתומים (מערכת התזמון)

כמו שהרבה מנחשים- היות ויש בכל מנוע לפחות 4 צילינדרים אז בכל צילינדר מתבצע בכל רגע נתון פעימה אחרת -מה שנותן לנו מומנט (כח) כל הזמן, אבל השסתומים חייבים להיפתח ולהיסגר בתיאום מושלם עם מיקום הבוכנה בתוך הצילינדר- כי סטייה של מילימטרים בודדים או שבריר שנייה תגרום למנוע להיחנק או להיהרס.

המנגנון המקשר ביניהם:

הסנכרון מתבצע על ידי חיבור פיזי בין שני הצירים המרכזיים:
גל הארכובה (Crankshaft): “יודע” איפה הבוכנה (למעלה או למטה).
גל הזיזים (Camshaft): “יודע” מתי לפתוח את השסתומים.
הקשר ביניהם נעשה באמצעות רצועת תזמון (Timing Belt) בעלת שיניים, או שרשרת תזמון (Timing Chain) מתכתית. השיניים מבטיחות שלא תהיה החלקה והסנכרון יישאר קבוע.

יחס הסיבובים (2:1)

על כל שני סיבובים של גל הארכובה, גל הזיזים משלים סיבוב אחד בלבד.
ואם יבוא השואל וישאל: למה? נענה לו: משום שבמחזור של ארבע פעימות, כל שסתום (יניקה או פליטה) צריך להיפתח רק פעם אחת בכל שני סיבובים של המנוע.- והחשבון הוא פשוט:
ירידה: יניקה (חצי סיבוב של גל הארכובה).
עלייה: דחיסה (חצי סיבוב - סה"כ סיבוב אחד).
ירידה: עבודה/פיצוץ (חצי סיבוב - סה"כ סיבוב וחצי).
עלייה: פליטה (חצי סיבוב- סה"כ שני סיבובים מלאים).

תהליך הסנכרון בפועל (לפי פעימות)

בפעימת היניקה: גל הארכובה מושך את הבוכנה למטה. באותו רגע בדיוק, גל הזיזים חייב ללחוץ על שסתום היניקה כדי שיפתח.
בפעימת הדחיסה והעבודה: הבוכנה עולה ויורדת, אך גל הזיזים נמצא בנקודה שבה שני השסתומים סגורים הרמטית. זה קריטי כדי שהלחץ לא יברח והכוח ינוצל במלואו.
בפעימת הפליטה: הבוכנה עולה שוב, וגל הזיזים פותח רק את שסתום הפליטה כדי לאפשר לעשן לצאת.
דוגמא: https://drive.google.com/file*******************/d/1cr6MyC6TgBpo_AQGpzzzFDhGXpKRJA-o/view?usp=sharing
להוריד כוכביות- (אני לא מצליח להעלות גיפ)

לסיכום

אני מקווה שהמדריך היה ברור, השתדלתי לפרט מצד אחד עד כמה שאפשר (ועד כמה שאני יודע…) בצורה המקצועית ביותר ומאידך- בשפה הפשוטה ביותר.
אז כן… אומר ככל מדריך שאני עורך- במדריך זה נעזרתי בשירותי הבינה, אך לא בתוכן- אלא יותר בסידורם ודיוקם וכמובן… ביצירת התמונות והתרשימים.
שיהיה לכולם פסח כשר ושמח
נא לא להגיב כאן אלא רק כאן

לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות בפוסט שלי כאן ובעז"ה נקווה שעם הזמן נגיע לכל הפינות שדוברו וידוברו שם
מה שתפס אותי מיד- זה הכרית אויר וכמו שכתב @ראובן-שבתי שם:

כריות אוויר- נשמע משהו פשוט, אבל ממש ממש לא פשוט, זה המצאה גאונית מאוד הייתי ממליץ לעשות סקירה מאז תחילת הדרך של הכריות אוויר.

והחלטתי שאני יחפש כמה שיותר נושאים שאפשר לדבר עליהם בחלקיק ה(יחסית) קטן הזה סתם בשביל לאתגר את עצמי- אז הנה, הכל פרוס לפניכם… ובואו נתחיל…

הסבר כללי

כמו הרבה דברים ברכב - גם כאן, כששומעים “כרית”, חושבים על משהו רך ופשוט…
אבל בפועל מדובר באחת המערכות הכי מהירות ומתוחכמות שיש ברכב.

מהי כרית אוויר?

כרית אוויר היא מערכת בטיחות פסיבית, שתפקידה להגן על הנהג והנוסעים בזמן תאונה, על ידי ניפוח מהיר שיוצר “בלימת ביניים” בין הגוף לבין חלקי הרכב.
וכמובן, כמו ילד גדול- אני ידגיש שהכרית לא מונעת תאונה - היא רק מצמצמת פגיעה כשהתאונה כבר קרתה.
עכשיו נצלול לעומק של המערכת המעניינת הזאת.

מבנה המערכת

חיישני תאונה (Crash Sensors):

החיישנים הללו הם חיישנים אלקטרוניים שמודדים תאוצה והאטה.

הקופסה השחורה מכילה את הרכיב האלקטרוני (מד תאוצה או מתג כדורי) שאחראי על זיהוי המכה.
לתושבת המתכת שמאחרוי החיישן יש חורי הברגה כי הוא חייב להיות מקובע ישירות לשלדת הרכב (בדרך כלל בחזית, ליד הרדיאטור או בצדדים) כדי “להרגיש” את עוצמת המכה באופן מיידי.
לרוב יש כמה חיישנים- קדמיים, צדדיים ולעיתים גם בתוך תא הנוסעים
איך זה עובד?
בעיקרון זה מבוסס על כח הG
ולמי שלא מבין מה זה אומר (כמוני למשל…) אני יסביר את זה בצורה פשוטה- כיזה בסה"כ עניין של פיזיקה (ומאז שעשיתי מדריך במתמחים טופ שהתמקד בפיזיקה- התחלתי להתעניין )
האות G מייצגת את כוח הכבידה (Gravity). החיישן מודד תאוצה או תאוטה (בלימה) ביחידות של G.
ונתן דוגמא בשביל לסבר את האוזן מה העוצמה של G אחד- כשאנחנו בולמים חזק ברמזור, אנחנו מרגישים אולי חצי G! מה שאין כן ל"ע בזמן התנגשות, הכוח שמפעיל הרכב על השלדה יכול להגיע ל-20G או 50G בתוך אלפיות השנייה.
מה תכלס’ נמצא בתוך הקופסה השחורה?
בתוך הרכיב ישנו מד-תאוצה (Accelerometer). יש שתי שיטות נפוצות שפועלות שם:
השיטה המכנית (הישנה יותר): כדור מתכת קטן המוחזק על ידי מגנט או קפיץ. בזמן מכה חזקה מאוד, הכוח מתגבר על המגנט, הכדור טס קדימה וסוגר מעגל חשמלי.
השיטה האלקטרונית (MEMS): שבב סיליקון זעיר עם מבנה מיקרוסקופי שזז בזמן התנגשות ומשנה את המתח החשמלי.

Spoiler

יחידת בקרה (Airbag Control Unit - ACU):

יחידת הבקרה היא למעשה המוח של המערכת, היא מקבלת את המידע מהחיישנים, ומחשבת את עוצמת התאונה ולפי זה מחליטה (תוך אלפיות השנייה!!) האם יש להפעיל את כריות האויר או לא
המערכת הזאת פועלת תמיד כמובן, ורק הנתונים שלה משתנים:
במצב רגיל:

• קוראת נתונים מהחיישנים
• בודקת תקינות המערכת
  מה שאומר שהיא בסה"כ מחכה לשינוי חריג.

בזמן תאונה:

• קפיצה חדה בערכי G
• מידע מכמה חיישנים במקביל
• ניתוח הנתונים (עוצמת התאוצה, כיוון הפגיעה, משך הזמן ועוד)
• הצלבת מידע (שכמה חיישנים יורו על אותה הפגיעה)
• קבלת החלטה- המערכת משווה את הנתונים לפי נתונים מוגדרים מראש- אם העוצמה וכו’ עבר את הרף -הכרית מופעלת, אם לא -ממשיכים הלאה.

מה שמדהים אותי הוא -שכל התהליך הזה הוא בערך 10-20 מילישניות

מחולל גז (Gas Generator / Inflator):

החלק הכי קריטי והכי “מעניין”.
ישנם שתי סגנונות (כפי שידוע לי) איך זה בנוי- נפרט אותם אחת אחת.

השיטה הפירוטכנית (Pyrotechnic method)

זה שיטה יותר ישנה מהשיטה השניה- אבל יש אותה ברכבים גם היום (ככל הידוע לי) ולכן נפרט גם אותה.
כל הגז נוצר מבעירה של חומר מוצק בלבד-ויפורט מיד לאחר התרשים.

מחבר חשמלי: זהו נקודת הממשק עם שאר הרכב. לפה מתחברים החוטים המגיעים ממחשב הכרית. המחשב שולח לפה זרם חשמלי נמוך רק כשהחיישנים (ה-G-Sensor) מדווחים על תאונה.
מצת / נפץ (Igniter/Squib): הזרם החשמלי מהמחבר מגיע ישירות לכאן. המצת מכיל חוט להט קטן ומטען הצתה רגיש לחום. הזרם מחמם את חוט הלהט בתוך מילי-שניות, וגורם למטען ההצתה “להדלק”.
החום כמובן הולך משם עד למרכז ה’גליל’ הזה (בתמונה זה הקו זיגזג הכתום)
טבליות מוצקות של חומר הנעה: אלו הכדורים האפורים-לבנים הקטנים שרואים בחתך. הם עשויים מתרכובת כימית מיוחדת (נתרן-אזיד, או גואנידין ניטראט). החום העז שמגיע מהמצת גורם לטבליות המוצקות הללו להתפרק מאוד מהר.
זרימת גז חנקן: שימו לב למה שמסומן בחיצים הכחולים הגדולים. הריאקציה הכימית לא יוצרת אש גלויה גדולה, אלא כמות עצומה של גז חנקן (Nitrogen Gas) בנפח גבוה מאוד ובלחץ גבוה. גז החנקן הוא גז אינרטי (לא דליק ולא רעיל, המרכיב העיקרי באוויר שאנו נושמים). התרשים מראה כיצד הגז המיוצר מתפשט במהירות אדירה מהמרכז החוצה.
חורי אוורור: החיצים מראים שהגז המיוצר חייב לצאת מהגליל. הוא יוצא דרך חורים ייעודיים בדופן המתכת, המכוונים ישירות לתוך כרית האוויר המקופלת (שמופיעה בצורה מטושטשת מחוץ לגליל בתרשים).
כרית האוויר (Ghosted): הגז בלחץ גבוה ממלא את הכרית המקופלת, גורם לה להיפתח במהירות של כ-300 קמ"ש בתוך פחות מ-0.03 שניות (מהר יותר ממיצמוץ עין!).

השיטה ההיברידית (Hybrid method)

שילוב של פירוטכניקה וגז דחוס. יש כאן מיכל עם גז (כמו ארגון או הליום) שנמצא תחת לחץ גבוה מאוד (3000-4000 PSI). המטען הפירוטכני הקטן רק “פורץ” את הדיסקית (Disk) שמחזיקה את הגז, והחום שלו עוזר לגז להתפשט מהר יותר.
השיטה הזו נחשבת ל"נקייה" ו"קרה" יותר. בשיטה הפירוטכנית הרגילה, הגז שנוצר הוא חם מאוד ועלול לגרום לכוויות קלות. כאן, מכיוון שרוב הגז הוא גז שנשמר בלחץ ורק “התחמם” מעט, הטמפרטורה שלו נמוכה בהרבה, וזה יתרון בטיחותי משמעותי.

מחבר חשמלי (בקצה הימני): כאן מתחברת הצמה של הרכב. המחשב שולח פולס חשמלי ברגע הזיהוי.
מצת / נפץ (Igniter/Squib): החוט האדום המפותל מסמל את המצת. הוא מתחמם בשבריר שנייה ומצית את המטען הראשוני.
טבליות חומר הנעה (הכדורים האפורים): זהו מטען “קטן” יחסית לשיטה הקודמת. תפקידו הכפול הוא:
1. ליצור לחץ שיפרוץ את המחסום.
2. לחמם את הגז הקר שנמצא במיכל כדי לגרום לו להתפשט במהירות.
דיסקית פריצה (Ruption Disk): דיסקית מתכת דקה שאוטמת את מיכל הגז בלחץ גבוה. הפיצוץ הקטן של המצת יוצר גל הדף ששובר את הדיסקית הזו.
מיכל גז דחוס (Stored Gas Tank): גליל הפלדה שמכיל גז אינרטי (ארגון או הליום) בלחץ אדיר. בתרשים הוא מלא בנקודות כחולות המסמלות את מולקולות הגז.
גז אינרטי תחת לחץ: הגז הזה נמצא שם מרגע ייצור הרכב ועד לרגע התאונה. הוא לא דליק ולא רעיל.
נתיב הלחץ (החץ הכתום הגדול): מסמל את האנרגיה שעוברת מהמצת לכיוון מיכל הגז כדי לפרוץ אותו ולחמם את תכולתו.
זרימת תערובת הגז: החיצים הכחולים מראים את הגז יוצא החוצה. זו תערובת של הגז שהיה דחוס יחד עם הגז שנוצר מהבעירה.
חורי אוורור (Vents): פתחים ייעודיים שמכוונים את הגז ישירות לתוך שק הניילון של כרית האוויר.

למטה יש שתי תרשימים קטנים- האחד הוא במצב שהגז עדיין לא התפשט והשני אחרי שהוא התפשט

הכרית עצמה והחלקים החיצוניים (Airbag Cushion):

מה חשבתם, שבחלק הזה לא יהיה לי על מה לדבר?? אז טעיתם חיפשתי ומצאתי כמאמר הכתוב… אז בואו נתחיל:

1. החומר:

הכרית לא עשויה מניילון פשוט של שקיות, אלא מבד חזק מאוד, עמיד בחום (כדי שלא יימס מהגז החם) ובעל יכולת עמידות גבוהה לקריעה.
רוב הכריות מצופות בשכבה דקה של סיליקון בחלקן הפנימי. הציפוי עוזר לאטום את הבד כדי שהגז לא יברח דרך הסיבים בזמן הניפוח המהיר, וגם מגן על הבד מהחום של מחולל הגז.

2. אומנות הקיפול (Folding):

הכרית מקופלת בשיטות מיוחדות (קיפול “אקורדיון” או קיפול “צביטה”).
זה לא סתם גילגול של הבד בתוך הכרית- זה נעשה בצורה מיוחדת שתבטיח שהכרית תיפתח במהירות בזמן אמת ולא תעשה בעיות.
נקודה חשובה נוספת היא שהכיסוי של ההגה (או הדשבורד) כולל “חריצי החלשה” (Tear Seams) סמויים. בזמן הפיצוץ, הבד של הכרית לוחץ על הפלסטיק בדיוק בנקודות האלו, והוא נפתח כמו דלתות מבלי להתפרק לרסיסים שיעופו על הנוסעים.

3. חורי הניקוז (Vents):

אם הכרית הייתה נשארת מנופחת וקשיחה כמו כדורגל, הראש היה פוגע בה ו"קופץ" אחורה בעוצמה (אפקט הריבאונד), מה שעלול לגרום לפציעות צוואר קשות.
לכן יש בחלקה האחורי של הכרית חורים קבועים.
ברגע שהגוף של הנהג פוגע בכרית, הלחץ גורם לגז לצאת מהר דרך החורים הללו. זה הופך את הכרית ל"רכה" ומאפשר לה לספוג את האנרגיה של הגוף בצורה הדרגתית. למעשה, הכרית מתחילה להתרוקן כמעט ברגע שהיא סיימה להתנפח.

4. האבקה הלבנה:

הרבה אנשים שואלים על האבקה שמתפזרת ברכב אחרי פתיחת כרית.
זה לא עשן: מדובר בדרך כלל באבקת טלק או עמילן תירס.
התפקיד: האבקה משמשת כחומר סיכה שמונע מהקפלים של הכרית להידבק אחד לשני בזמן שהיא מאוחסנת לאורך שנים, ומאפשרת לה להחליק החוצה במהירות בזמן אמת.

הסבר מקוצר מה קורה בשעת תאונה ח"ו

שלב 0: מתחילים

הנהג מחליט, מסיבה לא ברורה, שהוא חסין לחוקי הפיזיקה ומסיח את הדעת “רק לשנייה” (טלפון, נוף, שיחה, מחשבות על החיים)
או נכנס למצב של ביטחון עצמי מופרז (“אני אספיק לעקוף”) או שפשוט המזל לא היה איתו היום, והוא נהג בסדר גמור, ורק כל הנ"ל היה על הנהג שלצידו.

שלב 1: זיהוי (דיגיטלי) של התאונה.

• הרכב עובר האטה חדה מאוד.
• החיישנים מזהים שינוי קיצוני במהירות (מדובר במילישניות בודדות)

שלב 2: קבלת החלטה

• יחידת הבקרה מחשבת את עוצמת הפגיעה וכיוון הפגיעה ולפי זה מחליטה אם להפעיל את הכרית אויר או לא.

שלב 3: הפעלת המחולל ויצירת הגז

• נשלח זרם חשמלי למחולל הגז
• מתחילה תגובה כימית מהירה מאוד

בתוך המחולל יש חומר מוצק (לרוב תרכובות שמייצרות גז חנקן).
החומר נדלק ומתפרק במהירות- נוצר גז בלחץ גבוה מאוד
הכל קורה תוך כ־20–30 מילישניות

שלב 4: ניפוח הכרית

• הגז ממלא את הכרית
• הכרית פורצת מתוך ההגה / דשבורד / צד הרכב
  מהירות הניפוח יכולה להגיע למאות קמ"ש

שלב 5: ריקון הכרית

• חורים קטנים מאפשרים לגז לצאת
• הכרית מתרוקנת מיד אחרי הפגיעה
  למי שרוצה לראות קצת יותר- יכול לראות כאן https://www.youtube.com/watch?v=dZfLOnXoVOQ

מיקומים ברכב

אני יחלק את זה לפי קטגוריות של רכבים (כמה כריות אויר יש ברכב)
2 כריות אוויר: בדרך כלל רק לנהג ולנוסע הקדמי.
פרטים: כריות אלו מוגנות מפני פגיעות חזיתיות. ברוב הרכבים הישנים או הבסיסיים יותר, זו התצורה הבסיסית.
4 כריות אוויר: הנ"ל שתי הצדדים במושב הקדמי. (שימו לב למי ששם כיסוי לרכב שלו -שיש סקוטש בצדדים החיצוניים של הכסאות הקדמיים- וזה חובה! אחרת הכרית לא תתנפח ולא תגן על הנוסע! (ידעתי את זה רק כשהגיעו לי הכיסויים ולא הבנתי למה יש סקוטש בצדדים…)
7 כריות אויר: הנ"ל בתוספת שתי כריות בצדדים של החלונות של הרכב (בין הדלת לחלון הקדמי)( @מיישה זה בשבילך) ועוד אחד לברכיים של הנהג

סיכום

זהוווו
סיימתי
אני מגלה שאני בעצמי מופתע- כתבתי בהתחלה שאני מתכוון לחפש כמה שיותר נושאים בזה- ולא חשבתי עד כמה אני מקווה שזה יצא ברור ובעז"ה שלא ניתקל בזה לעולם

רק בבקשה לא להגיב כאן למען הסדר הטוב

תגובות ניתן להשאיר כאן

ברוכים הבאים לכולם… וכמו שכבר ודאי שמתם לב- היום אנחנו נצלול לחלק הבא (וכנראה לא האחרון…) והוא… מנועי דיזל!!
רגע, זה לא אותו הדבר???
אז גם אני חשבתי פעם ככה, וכיום אני יודע בוודאות שלא!!
מסקרן אותכם?
קריאה מהנה!

Spoiler

מבוא- ועיקרון הפעולה של מנוע דיזל (בקצרה)

מנוע דיזל הוא מנוע בעירה פנימית הפועל על עיקרון שונה ממנוע בנזין, למרות הדמיון החיצוני במבנה הכללי (בוכנות, צילינדרים, גל ארכובה וכו’). ההבדל המרכזי אינו בצורת החלקים אלא בצורה שבה מתרחשת ההצתה של הדלק ויצירת האנרגיה.

ההבדלים ממנוע בנזין

מנוע בנזין-
מנוע דיזל-

אין מצת (פלאג)

במנוע בנזין: כמו שכבר אנחנו יודעים-תערובת של אוויר ודלק נדחסת בצילינדר, והמצת יוצר ניצוץ חשמלי שמדליק את התערובת.
במנוע דיזל: אין כלל מצת. אין רכיב שיוצר ניצוץ לצורך הצתה. המשמעות היא שכל תהליך הבעירה חייב להתרחש באופן אחר, ללא תלות במקור הצתה חיצוני, ודבר זה נוצר רק על ידי הדחיסה וכמו שיפורט מיד.

הצתה מדחיסה בלבד

העיקרון שעליו מבוסס מנוע דיזל הוא הצתה עצמית הנגרמת כתוצאה מדחיסה.
התהליך מתרחש כך:

1. בשלב היניקה נכנס לצילינדר אוויר בלבד, ללא דלק.
2. הבוכנה עולה ודוחסת את האוויר לנפח קטן מאוד.
3. כתוצאה מהדחיסה, הטמפרטורה של האוויר עולה בצורה חדה מאוד (מאות מעלות צלזיוס).
4. ברגע השיא מוזרק דלק לתוך האוויר הלוהט.
5. הדלק נדלק באופן מיידי מעצמו, ללא צורך בניצוץ.

כלומר, מקור ההצתה אינו חשמלי אלא תרמי - החום שנוצר מהדחיסה הוא זה שמפעיל את הבעירה.
זהו ההבדל (בשיטת העבודה) בין מנוע דיזל למנוע בנזין.

מדוע משתמשים במנועי דיזל

כמובן שכאן תגיע השאלה, למה צריך את זה? מה היה חסר במנוע בנזין שהכניסו גם מנוע נוסף??
אז יש לזה כמה תשובות:

כוח ומומנט

למי שלא יודע מה זה מומנט-אני יסביר בצורה פשוטה- יש שתי דברים מומנט וכח סוס ויש הבדל גדול ביניהם:
כח סוס: זהתכלס’ המהירות והסל’'ד שהמנוע מסוגל להגיע ולשמור עלהיציבות שלו.
מומנט: זה הכח (הפוש) של ההתחלה.
בשביל הדוגמא- בשביל לפתוח בורג צריך גם את הכח של ההתחלה (כשהוא תפוס חזק) וגם מהירות סיבוב- הכח זה המומנט והמהירות זה הכח סוס)
יאללה נחזור לענייננו:
מנוע דיזל מתאפיין ביכולת לייצר מומנט גבוה כבר בסל”ד נמוך. הסיבה לכך נעוצה בכמה גורמים:

• יחס דחיסה גבוה יותר
• מהלך בוכנה ארוך יותר במקרים רבים
• אופי הבעירה והלחצים הגבוהים בתא השריפה

התוצאה היא כוח “זמין” יותר, במיוחד במצבים של עומס (נסיעה בעליות, גרירת משקל גבוה יותר\כלי רכב כבדים)
לכן מנועי דיזל נפוצים מאוד במשאיות, אוטובוסים ורכבי עבודה.

חיסכון בדלק (יעילות תרמית)

מנוע דיזל נחשב ליעיל יותר ממנוע בנזין מבחינה תרמית, כלומר הוא מצליח להמיר אחוז גבוה יותר מהאנרגיה שבדלק לאנרגיה מכנית.
הסיבות לכך:

• יחס דחיסה גבוה יותר
• אובדן אנרגיה קטן יותר בתהליך הבעירה
• עבודה עם תערובת “ענייה” יותר (יותר אוויר ביחס לדלק)

התוצאה היא צריכת דלק נמוכה יותר עבור אותה עבודה מכנית, במיוחד בנסיעות ארוכות או תחת עומס קבוע.

אמינות ועמידות

מנועי דיזל מתוכננים לעמוד בלחצים ובטמפרטורות גבוהים מאוד, ולכן:

• בלוק המנוע חזק וכבד יותר
• הבוכנות, הטלטלים וגל הארכובה מסיביים יותר
• מערכת הקירור והשימון מתוכננות לעומסים גבוהים

ולכן מנועי דיזל ידועים באורך חיים גבוה (כמובן כאשר הם מתוחזקים כראוי). עם זאת, יש לציין כי מערכות ההזרקה המודרניות הן מורכבות ורגישות, ולכן אמינות המערכת הכוללת תלויה גם בתחזוקה נכונה ואיכות הדלק.

הסבר חלקי המנוע

כמו במדריך הקודם גם כאן אני יסכם את חלקי המנוע- רק שלא נביא תמונות שחוזרות על עצמם אלא תמונות של החלקים החדשים…

1. המבנה הקבוע

• בלוק מנוע (חזק יותר מבנזין – עמיד בלחצים גבוהים)
• ראש מנוע
• אטם ראש (חשיבות קריטית יותר בדיזל)
• קרטר (אגן השמן)

2. החלקים הנעים

• בוכנות (עבות וכבדות יותר)
• טלטל
• גל ארכובה
• גלגל תנופה (בדיזל לרוב גדול יותר)

3. מערכת היניקה והדחיסה

• שסתומי יניקה/פליטה
• גל זיזים
• מגדש טורבו (Turbocharger)
  
  לא הכנסתי את זה במדריך הקודם (לא יודע למה) אז לפחות כאן…
  זה מה שכולנו יודעים- מנוע טורבו, מה שאומר שזה כולל גם כן את המגדש שנותן תוספת כח ע"י הכנסת אויר נוספת לתוך הצילינדרים
• אינטרקולר
  
  זה אומנם לא חלק מהמנוע -אבל חשוב מאוד, זה רכיב שתפקידו לצנן את האויר הדחוס (אויר דחוס-אויר חם) כדי ליצור יותר מומנט (אני הבנתי בגלל שככל שהאויר יותר קר-יש בו יותר חמצן ככה שזה נותן בעירה יותר טובה- לא יודע אם זה מדוייק )

4. מערכת הדלק

• משאבת הזרקה (High Pressure Pump)
  
  את המהלך שלה נראה בפירוט בהמשך המדריך, [לא היה לי כח להרחיב בחלק הזה בעז"ה בהזדמנות] כאן נסקור את התפקידים שלה בצורה כללית:
  יצירת לחץ גבוה: כדי שהדלק יגיע למצב שהוא שמתלקח בקלות, המשאבה דוחסת אותו ללחצים גבוהים מאוד (במערכות מודרניות מדובר על מעל 2,000 בר).
  מדידת כמות (Metering): המשאבה קובעת בדיוק כמה דלק ייכנס לצילינדר בכל פעימה. אם תלחץ על הגז, המשאבה תגדיל את המנה, אם תעזוב-היא תצמצם אותה.
  תזמון (Timing): במנוע דיזל אין פלאגים. הדלק חייב להיכנס בדיוק ברגע שהבוכנה נמצאת בשיא הגובה שלה והאוויר חם מספיק כדי להצית אותו. טעות של מילי-שנייה בתזמון תגרום למנוע לקרטע או לא להניע בכלל.

• מסילת דלק (Common Rail)
  
  מעין מאגר זמני של הדלק לפני שהוא נכנס לפעוה, התפקיד שלה הוא להבטיח שכל המזרקים יקבלו דלק בלחץ שווה ומדויק בכל רגע, מה שמאפשר למנוע לעבוד בצורה שקטה חסכונית וחזקה יותר.

• מזרקים
  
  התפקיד שלו הוא להפוך את הסולר הנוזלי לענן רסיסים (Atomization) דק מאוד, ברמה שהוא יתלקח תוך מילי-שניות מהחום בלבד (כמו שאמרנו-ללא פלאגים).

• מסנן דלק
  
  כפשוטו, נמצא בתוך המנוע ושומר שלא יכנס לכלוך (במנועי בנזין הוא נמצא בתא הדלק ולכן לא נכנס למדריך)

5. מערכות עזר

• משאבת שמן
• משאבת מים
• פלאג חימום (Glow Plugs)
  
  במקרה שהמנוע קר (כמו ביום גשום וקר) יתכן מצב שבו החום לא יהיה מספיק בשביל להצית את הסולר - ולכן יש את הפלאג הזה שנותן חום כדי שההנעה תהיה בקלות.

עיקרון הפעולה

אני לא הולך להרחיב כאן
כי למעשה בין במנוע דיזל ובין במנוע בנזין עיקרון הםעולה הוא אותו דבר- להפוך את האנרגיה הכימית לאנרגיה פיזית.- בדיוק כמו במנוע בנזין, ורק ב4 הפעימות נעשות בצורה שונה וכמו שיתבאר מיד.

מחזור ארבע פעימות בדיזל

פעימה 1 - יניקה

1. כניסת האוויר (החלק הכחול משמאל)

• סעפת היניקה: הצינור שדרכו מגיע אוויר נקי מהמסנן (פילטר).
• שסתום יניקה פתוח: שים לב שהשסתום השמאלי ירד למטה. זה מאפשר לאוויר לזרום פנימה לתוך הצילינדר. בניגוד למנוע בנזין, במנוע דיזל נכנס רק אוויר בשלב זה, ללא דלק.

2. תנועת הבוכנה והטלטל.

• הבוכנה (Piston): נעה כלפי מטה (מסומן בחץ האפור). התנועה הזו פועלת כמו מזרק ששואב נוזל - היא יוצרת תת-לחץ (ואקום) ש"יונק" את האוויר פנימה.
• נקודה מתה תחתונה (נמ"ת): זהו הקו המקווקו שמסמן את הגבול הכי נמוך שאליו הבוכנה יכולה להגיע.
• טלטל (Connecting Rod): המחבר בין הבוכנה לגל הארכובה. הוא זה שמתרגם את התנועה הקווית של הבוכנה לתנועה הסיבובית של המנוע.

3. אטימת המערכת

• שסתום פליטה סגור: השסתום הימני נשאר סגור הרמטית. זה קריטי כדי שהמנוע ישאב אוויר טרי בלבד ולא ימשוך בחזרה גזים שרופים מהאגזוז.

פעימה 2 - דחיסה

1. איטום מוחלט של הבוכנה

• שני השסתומים סגורים: שים לב שגם שסתום היניקה (משמאל) וגם שסתום הפליטה (מימין) סגורים הרמטית. זה הכרחי כדי לבנות את הלחץ העצום הנדרש.

2. עליית הבוכנה

• הבוכנה (Piston) עולה למעלה: גל הארכובה ממשיך להסתובב ודוחף את הבוכנה כלפי מעלה (מסומן בחץ האפור).
• דחיסת האוויר: האוויר שנכנס בפעימה הראשונה נדחס לתוך חלל קטן מאוד (תא הבעירה). במנועי דיזל, יחס הדחיסה הוא גבוה מאוד (פי 14 עד 23 מהנפח המקורי).

3. יצירת חום קיצוני

• חוקי הפיזיקה בפעולה: כשדוחסים גז (אוויר) במהירות ובעוצמה כזו, המולקולות שלו מתנגשות זו בזו בחוזקה והטמפרטורה שלו מזנקת. האוויר בראש הצילינדר מגיע לטמפרטורה של 700 עד 900 מעלות (!)

4. נקודה מתה עליונה (TDC / נמ"ע)

• הבוכנה מתקרבת לקו המקוקו העליון שנקרא נמ"ע (Top Dead Center). זהו שיא הלחץ. ברגע זה, המנוע מוכן להזרקת הדלק.

פעימה 3 - עבודה (בעירה)

1. הזרקת הדלק וההתלקחות

• מזרק הדלק (Injector): במרכז למעלה, המזרק (שראינו בתמונות הקודמות) מרסס ענן דק של סולר ישירות לתוך האוויר הלוהט.
• הצתה עצמית: בגלל שהאוויר נדחס כל כך חזק בפעימה הקודמת, הסולר לא צריך ניצוץ. הוא פשוט מתלקח ברגע שהוא נוגע באוויר.

2. יצירת הכוח

• לחץ הגזים: הפיצוץ יוצר התפשטות מהירה מאוד של גזים לוהטים. הגזים האלו מחפשים לאן לצאת, והמקום היחיד שזז הוא ראש הבוכנה.
• תנועת הבוכנה: הלחץ האדיר דוחף את הבוכנה כלפי מטה בעוצמה רבה (מסומן בחץ האפור למטה). הכוח הזה מועבר דרך הטלטל לגל הארכובה, וזה מה שמסובב בסופו של דבר את גלגלי הרכב.

פעימה 4 - פליטה

וכן… פשוט מאוד, כמו שאנחנו כבר יודעים ממנוע הבנזין- אותו תהליך בדיוק ששסתום הפליטה נפתח והגזים יוצאים (דרך האגזוז).

טורבו בדיזל

וכן… הגענו לחלק האחרון שבו בעז"ה נפרט על הטורבו!
נתחיל בתרשים של הגבינה המשובחת:

שלב 1: ניצול גזי הפליטה (הצד האדום)

ברגע שהמנוע מסיים את “פעימת הפליטה” (הפעימה הרביעית שלמדנו), גזי הפליטה הלוהטים נפלטים החוצה בלחץ גבוה. במקום שילכו ישר לאגזוז, הם מופנים אל הטורבו ונכנסים לטורבינה.

שלב 2: סיבוב הטורבינה

גזי הפליטה פוגעים בלהבי הטורבינה (הגלגל השמאלי בתרשים). בגלל המהירות והלחץ שלהם, הם מסובבים את הגלגל הזה במהירות אדירה שיכולה להגיע למעל 150,000 סל"ד (הרבה יותר מהיר מהמנוע עצמו!).

שלב 3: העברת הכוח דרך הציר

גלגל הטורבינה מחובר למוט מתכת מרכזי שנקרא ציר (Shaft). ברגע שהטורבינה מסתובבת, היא מסובבת איתה את הציר, שבתורו מסובב את הגלגל בצד השני.

שלב 4: דחיסת אוויר נקי (הצד הכחול)

בצד השני של הציר נמצא המדחס (Compressor). המדחס שואב אוויר נקי וקריר מבחוץ (דרך פילטר האוויר). בגלל שהוא מסתובב במהירות עצומה, הוא “דוחס” את האוויר ומעלה את הצפיפות שלו.

שלב 5: הזרקת אוויר דחוס למנוע

האוויר הדחוס (והעשיר בחמצן) יוצא מהמדחס ומוזרם לתוך סעפת היניקה של המנוע. (כמובן שהוא עובר דרך האינקולטר שתפקידו לצנן את האויר הדחוס הזה (שכמו שראינו כבר במדריך- אויר דחוס גורם להתממות גדולה) ומשמה למנוע)
מה שזה גורם זה לעוצמה יותר גבוה של הבעירה- וזה בגלל שיש עכשיו הרבה יותר חמצן בתוך הצילינדר, אז המחשב של הרכב יכול להזריק הרבה יותר דלק, וכך נוצר פיצוץ חזק יותר בפעימת העבודה.

שלב 6: יציאה לאגזוז

אחרי שגזי הפליטה סיימו לסובב את הטורבינה, הם יוצאים מבית הטורבינה וממשיכים בדרכם למערכת הפליטה (אגזוז) ומשם החוצה.

סיכום

זה היה יותר קצר ממה שחשבתי
אבל מעניין לא פחות!. אני מקווה שנהניתם, ובעז"ה שיהיה לכולנו זמן קיץ בריא ומוצלח

אם אפשר רק לא להגיב כאן אלא רק בפוסט המיועד לכך כדי לשמור על נקיון הפוסט.

פשוטו כמשמעו
עולם הרכב הוא עולם ענק שאני מאבד ידים ורגליים בו
לא ממזמן נכנסתי לעולם הזה (כחודש) וגיליתי דברים מופלאים
אבל הנושאים קצת מבלבלים אותי
וכמו שבכולל כשאני לא מבין משהו אני פשוט יושב ומסכם אותו- אפשר גם כאן
בשרשור זה- אשמח אם תתנו רעיונות של נושאים למדריכים שמעניינים אותכם
אני ישתדל ללמוד את הנושאים לעומק ולכתוב עליהם מדריך מסודר
המדריך הראשון נכתב בזכות @ראובן-שבתי
זה הוסיף לי ידע לא פחות ממה שהוסיף לחלקיכם
ושוב תודה רבה למנהלי הפורום על הפורום הנפלא כאן
סוף סוף אני באמת מרגיש עוזר ונעזר- זה תחושה נפלאה והכל באוירה טובה

Spoiler

וואו אומנם זה כבר סטייה על סטייה…
אבל פעם ראשונה אני רואה שיש עוד אנשים עם תחושות כמו שלי
מי שמכיר אותי יודע שאני ‘קצת’ מייבין בטכנולוגייה
אני מקבל כל יום כ15-20 פניות (!) ובדגש על הכל יום
ואנשים פשוט בטוחים שאני חייב להם את הידע הזה
ואם אני אומר שאני לא יכול אז הם מבקשים ממני לפנות להם זמן (!) ובמקרה הפחות טוב גם מתעצבנים עלי -והפכתי רשמית לקמצן ול…
אני באמת במגמה של תשלום על ייעוץ- אפילו בירור קטן תשלם 10, 20 ש"ח- תעריך את מה שנותנים לך, אף אחד לא חייב לך כלום!!
אז נכון, אני אוהב לעזור, וכ"ש שמדובר באברכים שאין להם יכולת תשלום גבוהה…
אבל אין מה לעשות! אני לא עומד בעומס הפניות, וב"ה יש לי הרבה מה לעשות בלי קשר לכלום, אז אם הידע שלי כל כך חשוב לך שאתה לא יכול להסתדר בלעדיו אז תצטרך לשלם עליו (מסקרן אותי אם משהו חושב שאני טועה)
וכ"ש על טיפול -אפילו קטן (לדוגמא שידרוג גירסה לטלפון של קיוליקס או אסקולס)
ואסכם במשפט אחד (קרדיט ל@שמואל ממתמחים טופ) אם עשיתי עבודה בחצי שעה זה בגלל שעבדתי שנים ללמוד איך לעשות אותה בחצי שעה. אתה חייב לי על השנים, לא על הדקות. (מוקדש לכל הישראלים שחושבים שהידע הוא בחינם)

בעז"ה (בעידודו של הרב @מאיר שליט"א) כאן נביא קישורים לכל המדריכים שלי בפורום
כשעשיתי את הפוסט הזה במקום אחר היה לי כ50 מדריכים קצת מוזר לי לעשות פוסט כזה (אני לא רגיל לפתוח הרבה נושאים בכלל…) עם 3 מדריכים אבל כמאמר הכתוב ‘וקובץ על יד ירבה’, בעז’'ה נשתדל לגעת בכל הנושאים המעניינים עד כמה שאפשר.
מוזמנים לעקוב ולהתעדכן על מדריכים שעולים

בבקשה נא לא להגיב כאן בכלל

נושאים למדריכים

מערכות ההנעה

1. הסבר מהו מנוע בנזין תגובות
2. הסבר מהו מנוע דיזל+ מערכת טורבו תגובות

מערכות בטיחות

3. מדריך על כריות אויר תגובות

אין לי שום הערה
רק משהו קטן
אני כבר כמה שנים כותב מדריכים פה ושם (שמי במתמחים טופ הוא ככאן…)
ואף פעם לא ראיתי מדריך כל כך ברור ושנון תוך כדי…
תקשיב שאתה אלוף האלופים
תמשיך ככה

תגובה: יש אפליקציה טובה ללימוד תיאוריה - שעובדת באופליין?
במתמחים טופ משהו יצר
https://mitmachim.top/topic/91931/להורדה-לימוד-תיאוריה-קובץ-עזר-נפלא-אופליין-לתועלת-הציבור

https://rechavimzelaze.ovh/post/114170
בס"ד עלה מדריך נוסף

תגובה: מדריך מקיף מה זה מנוע בנזין
ניתן להגיב כאן
אני יודע שיש עוד הרבה דברים שלא דיברתי עליהם- בעז"ה במדריכים הבאים

הפוסט הראשון שלי כאן
אני (ועוד עשרות מחברי לישיבה- אם משהו רוצה פרטים אפשר בפרטי)
למדתי אצל שמוליק ויצמן מאשקלון 0526765254
כמעט כולם עברו טסט ראשון -אחלה של איש
הוא נותן גם תשלום גלובלי

תגובה: מדריך מפורט מה זה כריות אויר (Airbag)
תגובות והערות ניתן להגיב כאן

אני רוצה להציג במערכת מולטימדיה הגדרות של המנוע וכו’ (כמו קמ"ש (ולא של הוויז…) ומצבר וכו’)
הבנתי שצריך להשים מתאם OBD
ראיתי באלי מתאם בלוטוס כזה:

השאלה שלי האם יש למשהו ניסיון עם דברים כאלה
והאם המערכת (TS10S) מתאימה לחבר כמה מכשירי בלוטוס בו זמנית…
ובכלל האם יש דרך לחבר את מערכות הרכב למערכת… (מדובר על קורולה 2010)
ואם אני כבר כותב פוסט- אז אני ינצל את הבמה הזאת להגיד תודה לרב @מיישה היקר שלא חסך בזמן ועזר לי הרבה מאוד שלא על מנת לקבל פרס
לא משהו סטנדרטי בכלל, תודה רבה!
ולכולם- על הפורום הנפלא הזה -תודה רבה!
בעז"ה נשתדל ללמוד כמה שיותר מהר ולשתף גם בידע הזה (למי שמכיר אותי ממתמחים…) כמו שכבר אמרו לי כמה

@נייטרון-חפשי הכל טוב, אני עייף היום במיוחד- לא הספקתי לסנן את המדריך, אני חושב שאני יפרוש כאן ומחר אני יעבור על הכל

Spoiler

@מתלמד-0 אממ זה יותר התחום של הרב @גיל אני פחות מתמצא עם החוק וכו’

תודה לכולם על ההיענות, בעיקרון אני רוצה לעשות הכל לבד
אבל ידוע מאמר חז"ל ‘ואץ ברגליים חוטא’
והיות ואני רק בהתחלה- אז אני לומד לאט לאט…
מה ממליצים לי לעשות לבד ומה מוסך? (כלים-אין לי בעיה לקנות\להשאיל\להשכיר)
נ.ב. יש לי קליטה נחמדה וידע במכניקה (לא של רכב- אבל בקיצור… תופס מהר)

@תודה-לבורא-עולם-0 כתב בשרשור המשך: רכבים מענייינים שראיתם בכביש:

כדאי לציין:
פיאט 127
שנת ייצור 1979!!

בל"נ אני יעלה רכב קצת יותר ישן שראיתי שבוע שעבר…

@הרשלה כתב בתגובות למדריך על כרית אויר:

לאיזה כיסוי אתה מתכוון?

כיסוי מהדוד עלי (כמו שאמרו- כיסוי של המושבים)

@מנאששש כתב בתגובות למדריך על כרית אויר:

לכאורה המיקומים הם בדשבורד, בהגה, ובין השמשות (בין הקדמית לדלת נוסע/נהג, ובין הדלת הקדמית לדלת האחורית)
אולי זה משתנה בשנתון/חברה.

גם @מיישה אמר לי ככה אבל זה לא מדוייק
השתיים הנוספים הם מגינים על בית החזה מהתנופה קדימה ואחורה
בחלונות זה רק תוספת (של 6 כריות)

https://rechavimzelaze.ovh/post/116365
עלה מדריך חדש!

@גיל כתב בהטבה בלעדית לחברי הפורום: השכרת רכב ועוד:

נוסף - סניף עפולה
המעוניינים לפתוח סניף - יכולים לקבל פרטים אצלי, בפרטי.
הבהרה: אני כאן לעזור לכל הצדדים, ללא טובות הנאה.

מה זה אומר לפתוח סניף?
אפשר קצת יותר פרטים (אולי כדאי כאן- שכולם יראו ויבינו)