טוב כנראה אני יתחיל לכתוב.
בגדול יש 3 סוגים של מחשב רכב/סורק, יש סורק פשוט תקלות, הכי פופלרי ושימושי, לא צריך להשקיע הרבה כסף, ודרך כלל מתאים לכמעט רוב השימושים. יש סורק תקלות יותר מתקדם, והוא מראה גם נתונים חיים על הרכב, הוא סורק קצת יותר יקר, אבל גם אפשר למצוא אותו במחירים זולים יחסית, מה זה נתונים חיים לייב, היינו שהוא מראה ערכים על חיישנים. ויש עוד סורק שיש לו יכולת דו כיוונית, כאן זה תלוי בסורקים, יש סורקים שעושים קצת ויש סורקים שעושים הרבה, מה ההבדל במחירים, יש זולים יחסית מ300 ויש מ1000 ועד 10 15 20 אלף וצפונה (לא רק בגלל היכולת דו כיוונית, אלא דרך כלל נוספים הרבה דברים בדרך), זה סורק שכבר הופך אותך למכונאי ממש [לא שהם יודעים לבדוק את זה], למי זה מיועד, לא לאדם הפשוט, מה היכולות שלו, נגיד יש לך בעיה בפלאגים ואתה רוצה לבדוק איזה מהם, אתה נותן לו פקודה להתחיל להפעיל איזה פלאג שאתה בוחר, אותו דבר עם יש לך כויל פגום, או איזה חלון ברכב שלא עובד, ואתה לא יודע למה, אתה בודק דרכו. [לפי מה שראיתי יש ל @יעקב-מ-פינס סורק דו כיווני👍]
אז אני קצת יסביר על נתונים חיים מה רואים שם.
הסבר על לולאות
לרכב יש שתי מצבים, אחד שהוא עובד ע’'י חיישנים ואחד שהוא עובד בלי חיישנים, בלי חיישנים דהיינו יש מי שמורה למחשב רכב לתת פקודה שונה מהרגיל, וזה האיש שנוהג, דוגמא, כאשר לוחצים על הדוושת הגז ניתן פקודה למחשב לתת תגובה בלא חיישנים, מצב כזה נקרא לולאה פתוחה, מצב רגיל שהרכב עובד נוסע רגיל בלי לחיצות הוא מצב של לולאה סגורה [הנתונים עוברים ואין קצר].
CL זה לולאה סגורה, C’’ closed’’ סגור L’’ LOOP’’ לולאה
OL לולאה פתוחה, O’’ OPEN’’ פתוח
אם המחשב כותב או CL או OL אז זה מראה אם הלולאה פתוחה או סגורה.
הסבר על זיהוי דליפת וואקום.
לרכב יש שתי נתונים על נתוני הדלק, יש נתון קצר ויש נתון ארוך, ההבדל הוא שהנתון הארוך הוא לפי המצב שהרכב עובד רגיל, דהיינו הרכב צובר כמות דלק מסויימת והוא נתון שהרכב עובד עליו לפי חיישנים, אבל יש נתון קצר, דהיינו עכשוי כמה עכשיו הרכב צובר, ואפשרות הזיהוי בדרך כלל היא לפי הנתון הזה.
איך הוא נקרא, נתון טווח ארוך נקרא LONG fuel [LONG פירושו ארוך’ fuel פירושו דלק] נקרא גם בקיצור LTFT, נתון טווח קצר נקרא short fuel [ short פרושו קצר]. נקרא גם בקיצור STFT.
מה רואים שם אם מופיע 0 זה מצויין זה אומר שכמות יחס דלק אויר בדיוק, אבל דרך כלל זה משתנה 5 % מינוס או פלוס, פלוס מורה על עוד הוספת דלק 5 אחוז, בטווח הקצר אפשר עד 10 % פחות או יותר מינוס או פלוס [אבל גם לא קבוע פלוס, כי זה מראה על בעיה בדרך כלל], בארוך עד 5% פחות או יותר.
כשיש יותר אויר צריך יותר דלק, ולכן אם יש דליפת אויר המנוע יתקשה והמחשב יתן פקודה להוציא עוד דלק, ואז הנתונים יקפצו, [אם יש דליפה המחשב רכב לא יודע עליו, ויחשוב שיש רק יותר דלק], אם הדליפה קבועה וממושכת, אז הנתונים בטווח הארוך יופיעו בעוד 15 אחוז והטווח הקצר יהיה 0.
עוד נתון כאשר יש דליפת וואקום, והמספרים גבוהים, אז כאשר נלחץ על הגז המספרים ירדו, למה, כי נכנס יותר אויר בשביל תערובת אויר דלק, וזה באחוזים הדליפה שיש היא קטנה.
בדיקת חיישן ראדיאטור.
היא בדיקה מאוד פשוטה, פשוט מאוד יש את הסימון של המעלות. מה כתוב לפעמים מופיעה בראשי תיבות ECT מה זה אומר engine COOLANT temperature.
תרגום temperature טמפרטורה. COOLANT נוזל קירור. engine מנוע. פירוש טמפרטורה נוזל קירור מנוע.
מעלות צלזיוס צריך להיות בין 90 ל105 אם זה מופיע בF אז פחות או יותר כפול. 194 -220
בדיקת ממיר קטליטי, חיישן O2
יש שתי חיישנים, אחד לפני הממיר ואחד אחרי הממיר, הם נקראים O2 ואז מופיע מספר S 1 או 2. במנוע 4 צילינדרים יש B1, נקרא כך [B1-S1] וגם נקרא Oxygen Sensor Voltage או בראשי תיבות. [תרגום Sensor חיישן. Voltage מתח Oxygen חמצן]. לפעמים נקרא Lambda ושם הערך הוא לפי יחידות 1 זה בדיוק יחידת דלק ל14.7 יחידות אויר. 1.2 זה יותר דלק, ופחות זה פחות דלק.
מדד החיישנים צריך להיות בין 0.1 ל0.9. [חוץ מטויוטה החדשים ששם זה חיישן אחר ודרך כלל צריך להיות על 3.3 וולט]
מה זה אומר, כשהחיישן ב0.9 יש יותר דלק, וכשהוא ב0.1 יש פחות דלק יותר אויר. החיישן הראשון תמיד משדר באות נמוך ואות גבוה, החיישן השני נשאר באותו אות פחות או יותר. אם יש גרפים אז צריך להופיע על החיישן הראשון זיגזג, והשני פס ישר.
כאשר החיישן הראשון גבוה תמיד זה מראה על איזה בעיה בחיישן או באויר.
כאשר החיישן השני מראה זיג זג נתונים שקופצים זה מראה בעיה בחיישן, אבל יכול להיות מאוד בעיה בממיר הקטליטי שהוא לא עושה את העבודה, ולכן כמו שהחיישן הראשון מזגזג ככה החיישן השני מזגזג, כי אין את הממיר ואז כל התערובת עוברת ישירות לפי הנתונים של החיישן הראשון לשני.
הסבר על בדיקת תזמון הצתה.
ח’'א מהו תזמון הצתה.
תזמון הצתה הוא הזמן הטוב ביותר לניצוץ שיוצא במצתים/פלאגים לעבוד, מהו הזמן הזה, אז קצת הקדמה: המנוע עובד ע’‘י בוכנה שעולה ויורדת, לבוכנה מחובר טלטל [סוג של איזה חיבור] שהוא מסובב את גל הארכובה/קראנק-שאפט, שהוא בעצם מסובב גלגל שינים וכו’, וכל זה נעשה ע’‘י הבוכנה שעולה ויורדת, איך היא עולה ויורדת, ע’'י בוכנה אחרת, למנוע בנזין רגיל יש 4 בוכנות והם לא באותו מקום אחד למעלה אחד למטה אחד באמצע ועל זה הדרך, כשהעליון יורד הוא מעלה את התחתון, נמצא שכאשר הבוכנה עולה למעלה יש בוכנה אחרת שמעלה אותה בלחץ של ירידה, ואם ההצתה תעשה כשהבוכנה עולה ויש מי שמעלה אותה בכח, יש כאן התנגשות ואיבוד כח רציני [ובנוסף יש כאן עוד בזבוז אבל זה הרעיון], לכן ההצתה צריכה להיות בעיקר בדיוק בשלב שהבוכנה מתחילה לרדת [אחרי מרכז מת העליון, פירוש המקום הרחוק מגל הארכובה ששם אין כח] ששם יש פחות התנגדות ויותר כח לירידה באזור ה2-5 מעלות. [עד לכאן זה פשוט עם הסבר]
אחרי שהוסבר על ענין התזמון ההצתה, נעבור לשלב הבא איך הדלק מוריד את הבוכנה, אז זה נעשה ע’'י הפיצוץ שמשחרר גזים ולחץ והבוכנה יורדת למטה בלחץ עצום. האם הניצוץ באותה שניה מפוצץ את הכל, התשובה היא לא!, אז גם זה נוסף לזמן התזמון לשריפה הטובה ביותר שהכח יתפשט, זה תלוי ביחס אויר דלק סוג דלק.
אבל כאן מתעוררת בעיה בסל’‘ד גבוה הכל קורה מהר, והגזים אין להם זמן להוריד את הבוכנה בצורה הטובה ביותר כי היא כבר יורדת ועולה מהר, (אז יש לי רעיון נקדים את זמן התזמון ההצתה ואז זה יתפשט יותר טוב, טוב אז זה עדיין לא טוב מכמה סיבות), אז כאן יש טבלאות שלמות של הנדוס באיזה שלב התזמון הכי טוב וכו’.
אז יש כאן המון מכלולים כמו מהירות סל’‘ד דלק אויר יש פעמים שליחידה דלק אויר זה 14.7 אבל זה מאוד משתנה בעומס כח של המנוע למשל הרכב בעליה וכו’ או בירידה, והחיישן O2 מביא נתונים של ערכים, שהם גם מופיעים בטבלה והכל מוזן למחשב הרכב, ואם המחשב מזהה שהחיישן O2 מביא ערכים לא מדוייקים הוא מתקן ע’'י הוספת אויר הוספת דלק, אם המנוע דופק החיישנים ישלחו הודעה למחשב ECU והוא ישנה את התזמון של ההצתה. [ע’'י שינוי ערכים אלו מוסיפים יותר כח סוס למנוע]
ח’'ב איך רואים במחשב תזמון הצתה.
הערכים מופיעים Timing Advance for #1 cylinder משהו כזה זה קצת משתנה ממכשיר למכשיר.
בטויוטה יש שינויים גדולים של מעלות אפילו 40 מעלות ויותר, בשאר מותגים פחות.