1. מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
   ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
   מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
   יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
   היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
   אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי.
2. מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
   ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
   נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
   יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.

@נייטרון-חפשי - תמונה היא סיפור מורכב קצת אצלי… (מצלמה, מתאם והעתקה למחשב, העלאה למייל)
@יצחק-רשטונ לא; הכוונה היא לכיפות מצידי הבוכנה, בחזית הגלגל, ולא לפתח הניקוז הנ"ל, שנמצא מאחור.
כנראה שתפקידן לשמור את השסתומים מקפיצה החוצה (מה שקרה אצלי) וכן אולי לחצוץ בין הסנדל למשאבה וכדו’; לא נראה שיש להן תפקיד וואקומי כלשהו, שהרי נקובות במרכזן. כ"ז מסברה ולא מידיעה - לכן השאלה.

המשך (סוף?) הסיפור:
למעשה הכנסתי הקפיץ לתוך הבוכנה, בין השסתומים, הן משום שאין אפשרות אחרת סבירה, והן משום שאפשרות זו כשלעצמה נראתה פתאום סבירה ביותר (פער הקוטר קפיץ-בוכנה קטן משחשבתי, ויש גם מעין מגרעת-קיבול, בקוטר שנראה תואם לקפיץ).
אחרי הנ"ל + ניקוז אוויר + בקשה מהמוסכניק לעשות סיבוב ליתר בטחון… + הלוך-חזור ירושלים = נראה שהמערכת בסדר, ב"ה.

שולח הסרטון (@מיוחד) וכלל המגיבים - הייתי רוצה לתת קרדיטים וכן להשיב דבר את שואלו בצורות המקובלות ובמסודר; אולי עם הזמן אלמד פונקציות המערכת. עכ"פ, תודה רבה!

קיבלתי 3 דו"חות תוך שבועיים, הערעור “נדחה” ביחס לשניים (האחרונים דווקא) והוא “בטיפול” ביחס לראשון.
הדחיה מתייחסת לכל טענה לא-רלוונטית - מחזיקים כנראה שבלונת תשובה אוטומטית לכיסוי כלל הטענות הסטנדרטיות - ספק אם הערעור נקרא.

השאלה ככלל, למי שיש סבלנות לקרוא המסמכים המצ"ב - האם להישפט?
ובפרט:
מה הסיכוי?
מה המחירים? (מורכבות הפרוצדורה, בזבוז זמן - המתנה לדיון ומשכו וכדו’)
האם/מה הסיכונים? (הוצאות משפט, למשל)
וגם - האם בקשה להישפט עשויה להשפיע חיובית/שלילית על הכרעתם בדו"ח ש"בטיפול"? (מדוע משהים ההכרעה?..)

הטיעונים לביהמ"ש מפורטים/רמוזים בערעור המצ"ב (אולי אוסיף: ככל שגילוי הדו"ח מתרחק מהינתנו, קשה יותר לזכור נסיבות האירוע והאמנם התרחש כנטען, ולא מתקיימת הזכות לצדק וחקר האמת - תכלית פונקציית הערעור).

תודה רבה!

נתוני צריכה
בכפוף למגבלות הדיוק, כמובן:

טויוטה קורולה שנת 2000
עירוני: 1:5.5-7 (!)
בינעירוני: 1:10

ציונים

• נכון לשנים האחרונות - מלבד אולי תקופת כחצי שנה, שפחות - האוטו שמור, לא מתפרעים עליו והוא מטופל וללא דיחוי בכל צורך שמתעורר.
• לא באובססיה, אבל אני מקפיד ברמה סבירה על כללי החסכון (הימנעות מהאצות, משקל מטען, מזגן, חלונות פתוחים וכד’)
• הרכב ישן אמנם, אך תכלס’ הדומיננטי הוא לכ’ הקילומטרז’ שאינו גבוה במיוחד: 242 אלף ק"מ.
• ספק האם הנ"ל יכול לשמש אינדיקציה למעוניינים, שכן ברור בוודאות מוחלטת כמעט, שמדובר בתקלה נסתרת כלשהי - קיימתי כבר דיון בעניין הזה - טקסט קישור (מקווה שהקישור תקין; קצת בור בעניינים הללו…)

תודה על התגובות!

א) קצת סיבכתי, אנסה לסדר:

1. נוהג על קורולה 2000 ומעוניין להחליף לטויוטה 7 מקומות.
2. בחיפושי התמקדתי בורסו “הרגיל” (=החל מ-2009)
3. על הדרך פגשתי עוף מוזר: “קורולה ורסו” (=עד 2007) ושאלתי על הצעת המכירה וגם לגופו של תרנגול.

נראה שחוה"ד לעיל (מלבד @טוסון) מתייחסות לורסו הרגיל - בהחלט רלוונטי לא פחות ואף יותר.
אם אפשר לציין במידע - למי מתייחס: ורסו רגיל / קורולה ורסו.

ב) האמנם ורסו כ"כ גרוע?!
הרושם הכללי הוא שורסו (הרגיל) הוא טויוטה על כל המשתמע, אם גם לא ברמת הקורולה והפריוס,
ויש לכך ביטויים שונים בכמות הנצפית, ביקושים ומחירון גם בקילומטרז’ גבוה.
יועילו מאד חו"ד נוספות, מדויקות, רצוי מבעלי נסיון אישי.

מידע מועיל בהחלט, תודה לכל המשיבים.

לא הייתי בהיר מספיק: שאלת מחיר 1500 אכן כוונה למוסך יהודי - מה שלבסוף בחרתי.

פרט המצדיק לכ’ התייחסות: מחיר החלקים לבדם הוא 600 ש"ח (300 רצועת טיימינג ומותחן, 300 משאבת מים) - כהצעת המחיר הכולל בכפרים. אם אמנם הם אמינים, ובאמת מחליפים, בחלפים באמת חדשים וכו’ וכו’ - איך א"כ ניתן להסביר זאת?

עודם מדברים… נראה שעיריית בית שמש בעיצומו של קמפיין גיוס כספים:
בכוונתי לערער על דו"ח נוסף שהונפק לפני כ-10 ימים בסגנון רשלני למדי, המתואר כ’דו"ח חלון’, כלו’ שנמסר לנהג או הוצמד לשמשה (להד"ם! גיליתיו באתר העיריה), ושמלבד מס’ לוחית, כל השדות ב’פרטי הרכב’ מסומנים כ’אחר’ (ע"י אותה הפקחית, שבדו"ח אחר כן הצליחה לזהות: פרטי, כסוף, טויוטה).
העבירה: “…העמדת רכב או חניה באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה סעיף 4 ה(1).”
לא מפורטים אופן ההפרעה ואף לא נסיבות עובדתיות הרומזות לכך - לא במלל ולא בתמונה המפלילה:

זו תמונה שרואים בה פיסת רכב ופיסת כביש. שום-כלום.
לא רואים אף אחד משולי הכביש - אין לדעת כמה רחוק הרכב מהמדרכה, מה רוחב הכביש הנותר לתנועה, מה מס’ הלוחית (צורפה לדו"ח כתמונה נפרדת. שכוייח), האם הנהג ישוב בכסאו, האם הרכב עומד או בכלל נוסע לתומו?
אגב, את כל הפרטים האלמנטאריים הללו, יכלה הפקחית להשיג ולהציג ע"י עמדת צילום הגיונית יותר - בחזית הקדמית ומכיוון המדרכה, אך בחרה - ברשלנות או במכוון - תמונה שסובלת כל האשמה מבלי שתוכיחה.
(לידיעת הקוראים - ולא לידיעת התובע והשופט - זו ככה"נ עמידה לצד קטע מדרכה ללא סימון אדום-לבן, המתבלט לתוך הכביש, ובו פח מוטמן).

אפרופו, הצטרפות הדו"ח הנוסף הזה ל-3 אחיו דלעיל = 1000 ש"ח, מטה אותי לבקש משפט לכל ה-4 כאחד, חרף הסתייגותי מכאב-הראש הזה.

לקראת הגשת ערעור, אשמח אם יש לאי-מי טיעון נוסף שאוכל לצרף, או כל ציון מחכים אחר,
ובפרט: הייתכן שברשותם תמונות מלבד אלו שמציגים בדו"ח, כדי לחושפן במשפט אחרי שאשמיע טיעוניי - להציגני כשקרן?

תודה רבה!

@EBA - אני די בהלם… זו אכן הכותרת שתוכננה, כמובן. לא מבין איך התפקשש לי.
תודה שהפנית תשומת ליבי!

שלו’,

חום המנוע שלי מצוין ומאוזן בסטנדרט - כלו’ המד תמיד על האמצע בדיוק, ואעפ"כ, בנסיעה לילית במהירות גבוהה מאד שעשיתי מהמרכז לצפון - המחוג היה באפס או קרוב לכך - כנראה קירור טבעי של משבי האוויר החודרים בעוצמה לקדמת הרכב. שאלות:

1. ככלל, האם התופעה הזו מוכרת ואכן תקינה?
2. גם אם המנוע אכן תקין - האם יש מגרעות כלשהן (צריכת דלק/ נזקים/ סיכונים) לנסיעה במנוע קר?
3. האם יתכן, שרק המד הוא שהושפע, בנפרד מהמנוע?
   • זה כבר לא ממש נשמע תקין, ועכ"פ המשמעות היא שלא תתקבל אינדיקציה נחוצה במקרה התחממות מנוע חריגה.

תודה!

@גיל כתב בדו"ח חניה - להישפט?:

כאן כמו שאתה מדייק (כתמיד) הם לכאורה שיקרו, אז אפשר לבנות על זה משהו

1. איך אוכיח ששיקרו? צריך לכ’ הוכחה חותכת.
   האם במקרה דו"ח חלון, גם העותק באתר העיריה מעוצב בצורה זהה?

2. מתנצל, מסובך לי קצת להעלות תמונת. עכ"פ - מצ"ב.

3. דומני שרוב הסיכוי הוא דווקא לטיעונים המהותיים - גם לעובדה שלא רואים את לוחית הזיהוי בתמונת הרכב העבריין, אבל בעיקר לעצם הנטען שאסור היה לחנות שם: זו חניה רגילה בצמוד למדרכה, ואפשרות מעבר 2 רכבים ברור שקיימת; אם מ"מ סבורים שאינה מרווחת מספיק, שיתכבדו לסמן המדרכה כנדרש - בשביל זה קנינו להם צבעים…

4. יתכן בדוחק, שצידוק הדו"ח ייקשר בתחנת האוטובוס הסמוכה (אם כי לא תואם לכ’ לסעיף החוק שצוטט), או להיצרות הכביש בזמן פינוי ע"י משאית אשפה - אם תחליט לבוא לסיבוב נוסף בצהרי היום… דחוק, כאמור.
   

   תודה!

דומני שנזכרה כבר בפוסט זה ודרכו הגעתי אליה -

שם וטלפון: רחלי, 0528775929
רכב דגם ושנה: קורולה, 2000
עבר ביטוחי: אין, בגדול (היה על האוטו, ע"ש גיסי ועבורו. יתכן שמכאן היה איכשהו פתח לקומבינה - לא שידוע לי)
למי הביטוח: ‘נהג חדש’ - פחות משנה, לא ‘נהג צעיר’
מחיר: 4,908 ש"ח = 3206 חובה + 1702 צד ג’
השתתפות עצמית צד ג’: 2250 נזק (וכן 825 משפטי-פלילי, 825 משפטי מול צד ג’, 525 דרך וגרירה, 142 שמשות)
חברת ביטוח: ליברה
מעלות: זול מאד. מתקתקת
הערות: בפרטים והתנאים נכלל ציון ‘צפי’ - עד 9,000 ק"מ שנתי