כל פעם זה מטמטם אותי שהרכב העוקף מנסה לברוח לשמאל במקום להצמד לימין !
רוצה להדגיש שלש דברים חשובים לעקיפה !
א. תעקפו רק מתי שבאמת צריך ואפשרי בקלות, עקיפה זה הדרך הכי קלה לתאונה קטלנית
ב. תהיו מוכנים מנטלית ללחוץ על הברקס חזק ולחזור למקום (בדרך כלל נכנסים לאיזה לחץ של ללחוץ חזק ולסיים את העקיפה ויש קושי מנטלי לעבור בבת אחת לברקס) ג. בזמן העקיפה תצמדו (יחסית) לרכבים שאתם עוקפים תוך כדי שאתם מאותתים לימין, זה גם ימנע בלבול מהרכבים ממול וגם יגרום לרכבים הנעקפים לאפשר לכם חזרה בטוחה
האמת מה כתב @ביני,
אלו היו רכבים שבניסויים אצל מובילאי, הם עובדים בשיתוף עם החברות האלו ומקבלות מהם רכבים להטמעת הטכנולוגיה
הפורד מונדאו כבר שנים שם עם מצלמות וחיישנים מכל הכיוונים והזיקר היה שם 001 (בזמן שהסינית היחידה שששוקה בארץ הייתה mg) ועכשיו את ה9 הענקית עם הגריל המוגזם
כל הפרצודורות האלו לא מועילות לא לקונים ולא למוכרים, זה נועד להעשיר את הבעלים בלבד.
תשלם טוב תעשה ככל העולה על רוחך ועיינו בשרשור של “ישי מזרחי” שעדיין פעיל ביד 2
אאוטלנדר, בתקופה האחרונה האורות הרגילים עובדים כל הזמן,
גם ביום וגם בלילה, ולא משנה באיזה מצב אני מסובב את הבורר שעל ידית האורות
נתקלתי בזה בכמה דגמי מיצובישי מאזור השנתון הזה אחד היה גם כאן בפורום.
היה לי בזה כמה כיווני מחשבה, אבל אם אתה אומר שזה התחיל לך ביום בהיר אז כולם נשללו
@הבל-הבלים-הכל
אני מבין שניתקת את המינוס של המצבר קודם לשתי דקות ?
לפעמים צריך לימוד עם מחשב
או כמו שאמר @שרולצ-ה תבדוק קודם שהחזרת הכל כמו שצריך הצינור יניקה והחיישן זרימת אוויר שיושבים טוב ואין איזה כניסת אוויר בין החיישן הנל למצערת
אם באמת הכל יושב טוב אז תעשה לימוד עם מחשב מקצועי
אם משהו לא יושב תסדר ואז תעשה לימוד או במחשב או מה שכתבתי לפני
מאיפה אתה ? יש כאן חברים עם xtool a30 שיכולים לעשות לימוד במחשב
@הבל-הבלים-הכל
מוזר ששני מכונאים לא מכירים.
אחרי הניקוי המחשב מנוע צריך ללמוד את המיקום החדש של המצערת (אני מניח שניקת טוב), הכי טוב במוסך עם מחשב מקצועי, אבל אם לא אז תנתק מינוס לשתי דקות אחר כך תחבר ותניע לשלש דקות עד שהטורים יתייצבו אחר כך תכניס דרייב עם אמברקס (משוך חזק הרכב יכול לזנק פתאום) לשלש דקות נוספות אחר כך תוסיף גם מזגן עם מדחס לשלש דקות נוספות אחר כך צא לנסיעה עירונית של חמש דקות.
@הרשל@אפי-לוין
מנוע אטמוספרי זה אומר שהוא יונק את האוויר בלחץ הטבעי שיש באטמוספרה ללא עזרה חיצונית כמו טורבו או סופרצ’ארגר.
(מנוע hemi ששאלת זה מנוע אמריקאי גדול ממדים שמתוקן בדגמים הגדולים של דודג’-קרייזלר-ג’ייפ יש לו גם איזה שינוי בצורה של הצילנדרים אבל לא ממש חפרתי על זה)
@אבי-ים
תודה.
זה בדיוק העניין כפתור ופרח
כשאתה מוריד הילוך אתה בעצם עובר לטורים גבוהים שם המנוע הזה מפיק את כוחו וכמו שאמרת יחד עם בזבוז דלק ובלאי גבוה.
ד"א לא היית כל כוונה לזלזל ביפניות המזדקנות חלילה (גם אני נוהג בכזאת) המטרה הייתה להבין את המושגים כוחות סוס ומומנט ולהבין איפה אנחנו פוגשים אותם ביומיום , השאלות היו רק למשוך את לב הקורא להבנת המושגים לעומקם.
שאלה נותרה לי, האם יש לי איך לדעת בסל"ד נתון קג"מ וכ"ס ?
לא מומנט מרבי ולא כ"ס מרבי.
דבר ראשון שמחתני בשאלתך !
האמת שאני לא יודע על דרך ברורה לחשב את זה בצורה נוחה ומדוייקת [אני בטוח שיש נוסחאות ומחשבונים אבל אני לא מכיר] חלום שלי שיצרנים יחויבו להציג במפרט הטכני שלהם כ"ס ומומנט ב2000 סל"ד ולא רק את הנתוני רהב המקסימלים .
בכל אופן נעשה חשבון חמוד ולא מדוייק בשבילך.
לקורולה משאלה 2 יש 15 קג"מ ב5200 סל"ד אם נחלק את ה5200 סלד ב2.6 נגיע ל2000 סלד , אם נחלק את ה15 קגמ ב2.6 נגיע ל5.7 .
לפאביה 1.4 ידני [מוכר לך ?] יש 13.4 קגמ ב3800 סלד, אם נחלק את 3800 ב1.9 נגיע ל2000 סלד , אם נחלק את 13.4 קגמ ב1.9 נגיע ל7.0 .
אהבת ?
בכלל בכל השיחה ההיא שהתחילה כאן הוא הפגין ידע רב ובהירות ולצערי אפילו שהסכמנו שם לחלוטין על הכל, כיוון שהנדון התנהל קצת בצורה של וויכוח הוא כתב בסוף שהוא יצמצם את הכתיבה שלו בפורום ומאז נעלמו עקבותיו .
אם תמצאו את @זלמן מה תאמרו לו…
ההבדל בכ"ס/קג"מ בין המנוע דיזל לבנזין הוסבר בצורה נפלאה כ"כ אבל ההבדל בין המנוע הצ’כי ליפני לא הוסבר מספיק למה באמת היצרן יצר אותו כך ומה גורם להבדלים בפועל…
המדריך נועד להסביר את ההבדל בין המושגים כ"ס וקג"מ ופחות את עיקרון הפעולה של כל מנוע [תפסת מרובה לא תפסת] עכ"פ אני שמח לראות שהשאלות עוררו אותך להבין אף יותר לעומק.
תמצית הדברים
א. הגרמניה מצ’כיה מצוידית במגדש טורבו שדוחף יותר אוויר למנוע ובכך יש בערה יותר טובה וממילא יותר כח כבר בסלד נמוך
ב. גם לפני עידן הטורבו מנועים אירופאים תוכננו לתת יותר מומנט בסל"ד שפוי ומנועים יפנים להפיק יותר כח שהמנוע בשיאו, ההבדל הטכני הוא שבוכנה צרה וארוכה נותנת יותר מומנט עקב מהלך ארוך יותר- יותר מנוף על גל הארכובה ואילו בוכנה קצרה ורחבה מביאה בערה יותר טובה בסלד גבוה ויכולת לעלות לסלד גבוה במהירות.
לצערי רובנו קונים רכבים יפנים [גם אני] בשביל האמינות, אבל המנוע יעיל רק אם מישהו אחר משלם על הדלק והתיקונים, כלומר למי שיסע בטורים 4-6K [לא מדבר על היברידי ומחזור אטקינסון]
@אבי-ים
אם יש ספר טיפולים עד 190 [אני מבין שבחברה ] אז הוחלף שמן גיר כל 30 אלף ואם הוא המשיך את המסורת [אפילו כל 50-60] וגם החליף פלאגים [8 במספר כידוע] ב50 האחרונים אז זה יכול להיות הצעה מענינת למי שרוצה רכב בסגנון הזה ותקציבו דל
כח סוס או מומנט ? בנזין או דיזל ? משפחתי או מסחרי ?
יאללה למדריך !
נתחיל בשאלה: לסקודה אוקטביה מנוע 1.0 טורבו יש 115 כוחות סוס ואילו למיצובישי לנסר 1.6 אטמוספרי [2012] יש 117 כוחות סוס, לכאו’ היה צריך להיות שהמיצובישי תאיץ מהר יותר ותרגיש חזקה יותר או לפחות אותו דבר, הא מה הנתונים מראים שהצ’כית מאיצה למאה ב10 שניות ואילו היהלום היפני ב14 שניות ואם יצא לכם לנהוג בשני הכרכרות האלו בפועל הרגשתם פער גדול יותר בעוד בסקודה בליטוף קל של הדוושה הרגשתם דחף בריא וממכר במיצובישי אתם סוחטים את הדוושה המנוע נחנק ואתם רואים את החברים לרמזור עוקפים אתכם במבט של רחמים
ואם כל זה לא הספיק כשהגעתם לעליה חדה הסקודה המשיכה בשלה כאילו היה זה מישור ואילו המיצו’ החמודה איבדה קצב כמו שיאיר לפיד מאבד מנדטים …
אז מה עבדו עלינו ? איפה כל ה117 סוסים ?
כמובן שזה קשור לטורבו וזה גם הסיבה שמנוע 1 ליטר יכול לחלץ כח כמו מנוע 1.6 ליטר אבל סו"ס הנתונים מראים על כח סוס שווה, נוו אז איפה הכח נעלם ?
שאלה נוספת, בשנת 1999 נחת בישראל הדור השלישי של טויוטה לנד קרוזר 90 המכונה במחוזותינו “פראדו” הוא מצויד במנוע 3 ליטר טורבו דיזל וכמו בעולם גם בארצנו הוא קבע את מקומו כמלך השטח הבלתי מעורר, גם אם תאתגרו אותו עם מעלה תלול במיוחד שתול בבורות שיחין ומערות, הוא יביא אותכם [7 מושבים] יחד עם 2 טון משקל עצמי בבטחה לראש הפסגה תו"כ שהוא לועס להנאתו אבני בזלת, נפלא! הא מה הצצה בנתונים הטכנים שלו מגלה שלמנוע 125 כ"ס בלבד, בדיוק כמו לטויוטה קורולה 2008, האם יתכן שלמנוע 1.6 בנזין אטמוספרי יש כח כמו מנוע 3.0 ליטר טורבו דיזל ? האם נוכל לוותר על המנוע המרעיש והמזהם הזה ולשתול במקומו מנוע של קורולה ?
אז מה זה מומנט ומה זה כח סוס ? עושים סדר !
מומנט פירושו כח טהור פר רגע ספציפי, הדוגמא הכי פשוטה הוא בורג שתפוס חזק, בשביל לפתוח אותו אני צריך מומנט בשביל רגע הפתיחה .
את המומנט מודדים ביחידות של קג"מ - קילוגרם/מטר, כלומר אם ניקח את אותו בורג סורר ונחבר אליו מפתח בוקסות עם מוט באורך מטר ונציב בקצה המוט שקית סוכר [קילו] הלחץ על הבורג יהיה 1 קג"מ ובקיצור קילו אחד עם מנוף של מטר אחד הוא ייצר כח של יחידת מומנט אחת
חשוב להדגיש - מומנט לא מוכרח להיות רגע ספציפי, אבל היחידת מידה מתייחסת רק לרמת הלחץ המופעל ובקיצור כח במובן הפשוט ביותר שאנחנו מבינים אותו
כח סוס נמדד כאשר אנחנו מוספים למשוואה שני משתנים נוספים “זמן” ו"מרחק"
יחידת כח סוס אחת היא היכולת להרים 227 ק"ג לגובה רגל [שליש מטר] בשניה אחת [או 75 קילו לגובה מטר אחד בשניה אחת]
נווו אז לכאו’ ככל שיש יותר מומנט גם יש יותר כח סוס ? לכאו’ אם יש לי יותר כח אני יעשה את זה מהר יותר ורחוק יותר ? אז קודם כל נכון מומנט הוא אחד הדברים שיקבעו כמה כח סוס יהיה לכרכרה שלנו אבל בגלל שהוספנו גם את הזמן והמרחק נצטרך לבדוק גם את הס"לד ונביא דוגמא פשוטה
למנוע A יש 10 קג"מ ואילו למנוע B יש 15 קג"מ , אוקי מנוע B חזק יותר ! יש לו יותר מומנט !
אבל מנוע B יכול להסתובב רק ב1000 סיבובים לדקה [סל"ד] ואילו מנוע A יכול להסתובב 5000 סיבובים לדקה, כאשר נוסיף למשוואה את הזמן והמרחק מנוע A ינצח ובגדול בגלל שהוא מייצר את הכח שלו הרבה יותר פעמים בדקה הוא ינצח במרחק, במבחן הזה מנוע A יותר חזק ! יש לו יותר כוחות סוס !
ניקח דוגמא נוספת להמחשת העניין יש לי מכונת כביסה שאני רוצה להעביר מהסלון לחדר, אם אני יתן לילד קטן לדחוף אותה הוא לא יצליח כי אין לו מספיק מומנט היא פשוט תשאר לעמוד שם, צריך מינימום מומנט בשביל להזיז אותה אבל גם אחרי שאני יבוא לעזרתו ואני ידחוף אותה ויהיה מספיק מומנט בשביל שהיא תזוז, אני יכול לדחוף במרץ רב בלי להפסיק את הלחץ לרגע והיא תגיע לחדר תוך דקה או שאני ידחוף קצת קצת והיא תגיע לחדר תוך 3 דקות, זה בגדול כח סוס
אוקי אז אחרי שהבנו את המושגים האלו, כשנבוא לבדוק נתונים של רכב נבדוק גם את הקג"מ וגם את הכח סוס, אבל הכי חשוב נבדוק באיזה סל"ד מושג כל אחד מהנתונים האלו כי בכל מנוע יש את הסל"ד הספציפי שבו נמצא שיא המומנט שלו [הכח של פעימה בודדת יחד עם הכח של התנופה בסל"ד מסויים] ויש סל"ד מסויים שבו נמצא שיא הכח סוס שלו [רצף מהיר של פעימות מצד אחד ומצד שני כשהמומנט פר פעימה לא נחלש מידי] , בדרך כלל שיא המומנט נמצא איפשהו באמצע טווח הסל"ד ושיא הכח סוס נמצא לקראת הגבול העליון של הסל"ד.
למתקדמים…בתחילת הטיפוס של הסל"ד המומנט משתפר מפעימה לפעימה מכיוון שמתווסף לכח התנופה של הפעימות הקודמות , אך לאחר גבול מסויים של טיפוס המומנט יורד מעט מכיוון שהיעילות של כל פעימה נפגעת ודו"ק ומכאן הומצא העניין של תזמון שסתומים משתנה
נחזור לשאלת הסקודה והמיצובישי
ליפנית הנחמדה יש אומנם 117 כוחות סוס אבל
א. הם מושגים רק ב6000 סל"ד
ב. יש לה רק 15.7 קג"מ
ג. גם שיא הקג"מ שלה מושג רק ב4000 סל"ד
לצ’כית המפונפנת יש אומנם רק 115 כוחות סוס אבל
א. הם מושגים כבר ב5000 סל"ד
ב. יש לה 20.3 קג"מ
ג. שיא הקג"מ שלה נמצא כבר ב2000 סל"ד
ובקיצור הכח של המיצובישי [או כל רכב אסיאתי אטמוספרי] נמצא אי שם ב6000 סל"ד כאשר הבוכנות שלו כמעט עפות לשמיים, אבל כמה כח יש לו כאשר הוא מתנהל ביום יום בין 1000 ל2500 סל"ד כשאפילו המומנט שלו עוד לא הגיע לשיאו ?כנראה משהו כמו 25 עד 50 כ"ס, לאומתה הסקודה בטווח הסל"ד הזה כנראה משהו כמו 50 עד 90 כ"ס ודו"ק
נחזור לשאלת הלנד קרוזר “פראדו”
לקורולה יש אומנם את אותם כוחות סוס כמו הפראדו אבל כמו המיצובישי מהשאלה הקודמת גם אצלה זה נמצא רק ב6000 סל"ד וכנ"ל יש לה משהו כמו 15 קג"מ אבל רק ב5200 סל"ד !!
לעומת זאת לפראדו יש 30 קג"מ ב2400 סל"ד !! ושיא הכח סוס שלה נמצא ב3400 סל"ד, כאשר היא מגיעה למעלה תלול עומדים לצידה 30 ק"ג מומנט כבר בסל"ד שפוי.
מעתה יובן למה רכבי ביצועים משתמשים בעיקר במנועי בנזין [כח סוס] ורכבי משא או שטח משתמשים בעיקר במנועי דיזל [מומנט] והדברים פשוטים…
[מכיוון שהעולם דוהר לחשמל אי אפשר שלא להתייחס לעולם המשעמם הזה בקיצור נמרץ רק בשביל לקבל אמת מידה מול המנועים הוותיקים…
ברכב חשמלי הכח נמדד ביחידות של קילו וואט [אלף וואט] או בלעז KW שזה בגדול הצריכת חשמל של המנוע, (ד"א באותו קילו וואט אנחנו משתמשים גם לנפח של הסוללה ולצריכת חשמל) יחידת קילו וואט היא בערך 1.3 כח סוס, אבל בשונה מרכב מונע דלק ברכב חשמלי שיא המומנט נמצא כבר בסל"ד 0 ]
תנסה תוסף לניקוי מערכות דלק
תקרא את ההוראות בגב המוצר [בדרך כלל למלאות את התוסף במיכל דלק ריק או מלא רבע ועל זה למלאות חצי מיכל דלק ולסוע עם זה עד שכמעט נגמר]