כח סוס או מומנט ? בנזין או דיזל ? משפחתי או מסחרי ?
יאללה למדריך !
נתחיל בשאלה: לסקודה אוקטביה מנוע 1.0 טורבו יש 115 כוחות סוס ואילו למיצובישי לנסר 1.6 אטמוספרי [2012] יש 117 כוחות סוס, לכאו’ היה צריך להיות שהמיצובישי תאיץ מהר יותר ותרגיש חזקה יותר או לפחות אותו דבר, הא מה הנתונים מראים שהצ’כית מאיצה למאה ב10 שניות ואילו היהלום היפני ב14 שניות ואם יצא לכם לנהוג בשני הכרכרות האלו בפועל הרגשתם פער גדול יותר בעוד בסקודה בליטוף קל של הדוושה הרגשתם דחף בריא וממכר במיצובישי אתם סוחטים את הדוושה המנוע נחנק ואתם רואים את החברים לרמזור עוקפים אתכם במבט של רחמים
ואם כל זה לא הספיק כשהגעתם לעליה חדה הסקודה המשיכה בשלה כאילו היה זה מישור ואילו המיצו’ החמודה איבדה קצב כמו שיאיר לפיד מאבד מנדטים …
אז מה עבדו עלינו ? איפה כל ה117 סוסים ?
כמובן שזה קשור לטורבו וזה גם הסיבה שמנוע 1 ליטר יכול לחלץ כח כמו מנוע 1.6 ליטר אבל סו"ס הנתונים מראים על כח סוס שווה, נוו אז איפה הכח נעלם ?
שאלה נוספת, בשנת 1999 נחת בישראל הדור השלישי של טויוטה לנד קרוזר 90 המכונה במחוזותינו “פראדו” הוא מצויד במנוע 3 ליטר טורבו דיזל וכמו בעולם גם בארצנו הוא קבע את מקומו כמלך השטח הבלתי מעורר, גם אם תאתגרו אותו עם מעלה תלול במיוחד שתול בבורות שיחין ומערות, הוא יביא אותכם [7 מושבים] יחד עם 2 טון משקל עצמי בבטחה לראש הפסגה תו"כ שהוא לועס להנאתו אבני בזלת, נפלא! הא מה הצצה בנתונים הטכנים שלו מגלה שלמנוע 125 כ"ס בלבד, בדיוק כמו לטויוטה קורולה 2008, האם יתכן שלמנוע 1.6 בנזין אטמוספרי יש כח כמו מנוע 3.0 ליטר טורבו דיזל ? האם נוכל לוותר על המנוע המרעיש והמזהם הזה ולשתול במקומו מנוע של קורולה ?
אז מה זה מומנט ומה זה כח סוס ? עושים סדר !
מומנט פירושו כח טהור פר רגע ספציפי, הדוגמא הכי פשוטה הוא בורג שתפוס חזק, בשביל לפתוח אותו אני צריך מומנט בשביל רגע הפתיחה .
את המומנט מודדים ביחידות של קג"מ - קילוגרם/מטר, כלומר אם ניקח את אותו בורג סורר ונחבר אליו מפתח בוקסות עם מוט באורך מטר ונציב בקצה המוט שקית סוכר [קילו] הלחץ על הבורג יהיה 1 קג"מ ובקיצור קילו אחד עם מנוף של מטר אחד הוא ייצר כח של יחידת מומנט אחת
חשוב להדגיש - מומנט לא מוכרח להיות רגע ספציפי, אבל היחידת מידה מתייחסת רק לרמת הלחץ המופעל ובקיצור כח במובן הפשוט ביותר שאנחנו מבינים אותו
כח סוס נמדד כאשר אנחנו מוספים למשוואה שני משתנים נוספים “זמן” ו"מרחק"
יחידת כח סוס אחת היא היכולת להרים 227 ק"ג לגובה רגל [שליש מטר] בשניה אחת [או 75 קילו לגובה מטר אחד בשניה אחת]
נווו אז לכאו’ ככל שיש יותר מומנט גם יש יותר כח סוס ? לכאו’ אם יש לי יותר כח אני יעשה את זה מהר יותר ורחוק יותר ? אז קודם כל נכון מומנט הוא אחד הדברים שיקבעו כמה כח סוס יהיה לכרכרה שלנו אבל בגלל שהוספנו גם את הזמן והמרחק נצטרך לבדוק גם את הס"לד ונביא דוגמא פשוטה
למנוע A יש 10 קג"מ ואילו למנוע B יש 15 קג"מ , אוקי מנוע B חזק יותר ! יש לו יותר מומנט !
אבל מנוע B יכול להסתובב רק ב1000 סיבובים לדקה [סל"ד] ואילו מנוע A יכול להסתובב 5000 סיבובים לדקה, כאשר נוסיף למשוואה את הזמן והמרחק מנוע A ינצח ובגדול בגלל שהוא מייצר את הכח שלו הרבה יותר פעמים בדקה הוא ינצח במרחק, במבחן הזה מנוע A יותר חזק ! יש לו יותר כוחות סוס !
ניקח דוגמא נוספת להמחשת העניין יש לי מכונת כביסה שאני רוצה להעביר מהסלון לחדר, אם אני יתן לילד קטן לדחוף אותה הוא לא יצליח כי אין לו מספיק מומנט היא פשוט תשאר לעמוד שם, צריך מינימום מומנט בשביל להזיז אותה אבל גם אחרי שאני יבוא לעזרתו ואני ידחוף אותה ויהיה מספיק מומנט בשביל שהיא תזוז, אני יכול לדחוף במרץ רב בלי להפסיק את הלחץ לרגע והיא תגיע לחדר תוך דקה או שאני ידחוף קצת קצת והיא תגיע לחדר תוך 3 דקות, זה בגדול כח סוס
אוקי אז אחרי שהבנו את המושגים האלו, כשנבוא לבדוק נתונים של רכב נבדוק גם את הקג"מ וגם את הכח סוס, אבל הכי חשוב נבדוק באיזה סל"ד מושג כל אחד מהנתונים האלו כי בכל מנוע יש את הסל"ד הספציפי שבו נמצא שיא המומנט שלו [הכח של פעימה בודדת יחד עם הכח של התנופה בסל"ד מסויים] ויש סל"ד מסויים שבו נמצא שיא הכח סוס שלו [רצף מהיר של פעימות מצד אחד ומצד שני כשהמומנט פר פעימה לא נחלש מידי] , בדרך כלל שיא המומנט נמצא איפשהו באמצע טווח הסל"ד ושיא הכח סוס נמצא לקראת הגבול העליון של הסל"ד.
למתקדמים…בתחילת הטיפוס של הסל"ד המומנט משתפר מפעימה לפעימה מכיוון שמתווסף לכח התנופה של הפעימות הקודמות , אך לאחר גבול מסויים של טיפוס המומנט יורד מעט מכיוון שהיעילות של כל פעימה נפגעת ודו"ק ומכאן הומצא העניין של תזמון שסתומים משתנה
נחזור לשאלת הסקודה והמיצובישי
ליפנית הנחמדה יש אומנם 117 כוחות סוס אבל
א. הם מושגים רק ב6000 סל"ד
ב. יש לה רק 15.7 קג"מ
ג. גם שיא הקג"מ שלה מושג רק ב4000 סל"ד
לצ’כית המפונפנת יש אומנם רק 115 כוחות סוס אבל
א. הם מושגים כבר ב5000 סל"ד
ב. יש לה 20.3 קג"מ
ג. שיא הקג"מ שלה נמצא כבר ב2000 סל"ד
ובקיצור הכח של המיצובישי [או כל רכב אסיאתי אטמוספרי] נמצא אי שם ב6000 סל"ד כאשר הבוכנות שלו כמעט עפות לשמיים, אבל כמה כח יש לו כאשר הוא מתנהל ביום יום בין 1000 ל2500 סל"ד כשאפילו המומנט שלו עוד לא הגיע לשיאו ?כנראה משהו כמו 25 עד 50 כ"ס, לאומתה הסקודה בטווח הסל"ד הזה כנראה משהו כמו 50 עד 90 כ"ס ודו"ק
נחזור לשאלת הלנד קרוזר “פראדו”
לקורולה יש אומנם את אותם כוחות סוס כמו הפראדו אבל כמו המיצובישי מהשאלה הקודמת גם אצלה זה נמצא רק ב6000 סל"ד וכנ"ל יש לה משהו כמו 15 קג"מ אבל רק ב5200 סל"ד !!
לעומת זאת לפראדו יש 30 קג"מ ב2400 סל"ד !! ושיא הכח סוס שלה נמצא ב3400 סל"ד, כאשר היא מגיעה למעלה תלול עומדים לצידה 30 ק"ג מומנט כבר בסל"ד שפוי.
מעתה יובן למה רכבי ביצועים משתמשים בעיקר במנועי בנזין [כח סוס] ורכבי משא או שטח משתמשים בעיקר במנועי דיזל [מומנט] והדברים פשוטים…
[מכיוון שהעולם דוהר לחשמל אי אפשר שלא להתייחס לעולם המשעמם הזה בקיצור נמרץ רק בשביל לקבל אמת מידה מול המנועים הוותיקים…
ברכב חשמלי הכח נמדד ביחידות של קילו וואט [אלף וואט] או בלעז KW שזה בגדול הצריכת חשמל של המנוע, (ד"א באותו קילו וואט אנחנו משתמשים גם לנפח של הסוללה ולצריכת חשמל) יחידת קילו וואט היא בערך 1.3 כח סוס, אבל בשונה מרכב מונע דלק ברכב חשמלי שיא המומנט נמצא כבר בסל"ד 0 ]
מי לא אוהב סופגנייה טריה או מנת צ’יפס רותחת, השמן הזה פשוט עושה פלאים בלשון, אפילו חוקרים ביפן מצאו שיש חוש טעם מיוחד לשמן.
רק לא הבנתי איך הוא הגיע למנוע ובכלל למה צריך אותו שם זה מלא קלוריות ??
אז אחת ולתמיד! מה תפקיד השמן מנוע? למה מחליפים אותו? ומה זה כל המספרים והאותיות שיש עליו ?
בשביל להבין, באו נסתכל רגע על מה שמזיז את הכרכרה שלנו- המנוע .
דלק ואוויר נדחסים בתוך הצילנדרים, הם מתפוצצים והפיצוץ הזה מעיף את הבוכנה למטה, היא בתורה דוחפת סדרה של מתכות, זרועות, גלגלות, עד שהכח עובר לגלגים דרך הגיר.
בעסק הזה יש חום אדיר ואין ספור חלקי מתכת שמתחככים זה בזה תדיר.
ללא התערבות, החום מתהליך הבערה והחיכוך המתמיד של חלקי המנוע היה גורם למתכות להתעוות ולהשחק במהירות. וכאן נכנס לתמונה ידידינו השמן, הוא מייצר שכבת הגנה בין החלקים הנעים וכך החיכוך ביניהם נעשה חלק ללא מגע שוחק וישיר ועם פחות חימום, השמן גם עוזר לפזר את החום במנוע בצורה שווה וגם לסלק חלק מהחום החוצה דרך מצנן השמן [הקולר] וכמובן גם מונע קורוזיה וחלודה.
בזמן עמידה כשהמנוע כבוי, השמן שוכן בתחתית המנוע בחלק שנקרא “אגן שמן” או “קרטר” בלעז, ולתוך אותו אגן יורדת צינורית ממשאבת השמן.
ברגע שאנחנו מניעים המשאבה מתחילה להסתובב יחד עם המנוע ודרך אותה צינורית היא שואבת שמן מהאגן, מעבירה אותו דרך מסנן [פילטר] השמן ומזרימה אותו לכל עורקי המנוע .
עכשיו השמן הזה עוברים עליו חיים לא פשוטים. מכירים את הפלאפליות הזולות האלו שפעם היו עולות 7 שקל למנה והיום 25 מבצע לעריקים ומשרתי מילואים? אלו שמחליפות שמן פעם בשנתיים אפילו אם לא צריך? השמן שלהם כבר שרוף עם ריח חריף ומלא לכלוכים. גם במנוע זה ככה, השמן רץ כל הזמן בטמפרטורות מאד גבוהות, סופח אליו פיח מתהליך הבערה בצינלדרים, שבבי מתכת שנשחקו וחמצן ולאט לאט היעילות שלו נפגעת.
לא נפתח פה “שיעור כללי” בכימיה, אבל עם הזמן, כשהשמן סופח אליו את כל הרשימה המכובדת הזאת, ההרכב הכימי שלו משתנה ומתחילים להסתובב לנו במנוע כל מיני חומצות קורוזיביות, שבבי מתכת שנשחקו ומולקולות שמן רוויות ששוקעות למטה. אם לא נחליף את השמן בזמן שקבע היצרן, השמן הבעייתי כבר לא יעשה את אותה שכבת הגנה שדרושה ממנו, הצמיגיות שלו תשתנה והוא יתחיל לסתום לנו מעברי שמן דקים, והכי גרוע חלקו יהפוך לבוצה סמיכה בתחתית אגן השמן, בדיוק כמו בכוס הקפה שחור שחמינאי הכין ו…לא הספיק לשתות.
זוכרים את הצינורית ההיא של משאבת השמן שיורדת לתוך האגן? כשנניע חלקי הבוצה האלו יסתמו את הצינורית, לחץ השמן במנוע יורד והמנוע מקבל הרעבת שמן, במצב הזה המנוע יכול לקבל נזק בלתי הפיך תוך חמש דקות.
בטיפול עשר אלף מרוקנים את השמן הישן והמלוכלך וממלאים במקומו שמן חדש ונקי. יחד עם השמן מחליפים גם את הפילטר שמן, תפקידו של הפילטר לסנן את השמן מגושי בוצה ושבבי מתכת וכדי שהוא ישאר יעיל מחליפים אותו לפני ששטח הסינון שלו מתמלא והוא נסתם.
השם “טיפול עשר אלף” נובע מכך שלרוב נדרש לבצע אותו כל עשר אלף ק"מ או שנה [המוקדם מביניהם] אומנם בהרבה רכבים מודרניים היצרן מאפשר כל 15 אלף ק"מ ויש שאפילו יותר, בכל אופן במצב הפקקים והעומס בכבישי ארצנו דבר מוסכם שכדאי להקפיד על טיפול כל עשר אלף ק"מ [מלבד מקרים יוצאי דופן ואכמ"ל]
הידעת ?
במסירי כתמים לכביסה כגון סנו OXYGEN [חמצן באנגלית], משתמשים בחמצן פעיל שבעצם תוקף את השמן של הכתמים ומחמצן אותו, בקיצור הוא עושה לכתם מה שאנחנו לא רוצים שיקרה לשמן מנוע שלנו
עכשיו שימו לב יש שני נורות אזהרה על שמן מנוע, ובשניהם לא ממשיכים לסוע!
אחד מפלס שמן נמוך (חסר שמן)>עוצרים מיד ומוסיפים שמן.
השני לחץ שמן נמוך (משאבה סתומה)>עוצרים מיד ומזמינים גרר.
שניהם נראים אותו דבר (כמו משפך שמן מתקופת החשמונאים, תמונות בספויילר) אבל בנורת המפלס יש מתחת למשפך כמו פס גלי
נורת לחץ שמן מנוע נמוך
נורת מפלס שמן נמוך
[ישנם רכבים שיש רק את נורת הלחץ גם למחסור בשמן וגם ללחץ שמן נמוך]
כיצד בודקים את מפלס השמן [אם יש לנו מספיק שמן]
תחנו במקום ישר ותדוממו מנוע, תחכו כמה דקות, תשלפו את מדיד השמן, תנגבו אותו היטב ותחזירו אותו שוב עד הסוף, עכשיו תשלפו שוב ותראו עד איפה השמן מגיע, במצב אידיאלי השמן יהיה בין שני הנקודות וקרוב יותר לנקודה העליונה, אם הוא קרוב לנקודה התחתונה מומלץ להוסיף קצת שמן אם הוא מתחת לנקודה התחתונה חייבים להוסיף שמן לפני שממשיכים לסוע.
רוצים לבדוק אם הוספתם מספיק? אל תשכחו לנגב שוב לפני שאתם מחזירים את המדיד.
אז הבנו מה התפקיד של השמן ולמה חשוב להחליף אותו בזמן, עכשיו לחלק המעניין! איך לבחור שמן מנוע ? המספרים, האותיות והתקנים !
רגע לפני שנגע בצמיגויות והתקנים, נדבר רגע על ה"בסיס", תרתי משמע.
-בסיס השמן-
שמן מנוע מורכב משמן בסיס שאליו מוסיפים חבילת תוספים לניקוי ומניעת בוצה. האיכות של שמן הבסיס תקבע את המבנה הכימי שלו ובאתם לכך את העמידות שלו לגזירה מול עומס, את קצב ההתחמצנות שלו מול החום והחמצן שהוא פוגש וכן תכונות חשובות כמו נקודת רתיחה נקודת גזירה ועוד.
ישנם שלושה סוגי שמן בסיס
שמן מינרלי [טבעי] חצי סינטטי
שמן סינטטי מלא שהוא לא באמת סינטטי מלא
שמן סינטטי באמת שמיוצר במעבדה הנקרא PAO או ester
זוכרים את בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימים שישראל תקפה באירן והם תקפו באמירויות?, שם ובבתי זיקוק נוספים בעולם מושכים נפט מהאדמה ומחלקים אותו לאינסוף שימושים שונים. בנזין, סולר, פלסטיק ועוד, בין היתר יוצא משם הבסיס לשמן המנוע שלנו.
השמן הראשוני שיוצא משם נקרא שמן מינרלי, כמו שמקנולה וזית יוצא שמן גם מנפט יוצא שמן, אליו מוסיפים בין 15 ל25 % שמן סינטטי לאזן את החולשות שלו וזה נקרא שמן חצי סינטטי, שמן טבעי שהוסיפו לו קצת שמן סינטטי על מנת שיתאים לשמש כשמן מנוע, השמן הזה נחשב להכי פחות טוב, בגלל שהוא לא הותאם מלכתחילה לדרישות התובעניות של המנוע, הוא הכי פחות עמיד.
אחר כך יש את השמן שקיבל אישור להקרא “סינטטי מלא” אפילו שהוא לא באמת כזה. שם בבתי הזיקוק לוקחים את השמן המינרלי ומעבירים אותו “זיקוק”. מכניסים אותו לתהליך אגרסיבי של חום ולחצים עצומים, בתהליך הזה המולקולות הגדולות נשברות ומסירים ממנו עודפים של גופרית וחנקן עד שהמבנה של המולקולות שלו מתנהגות כמעט כמו שמן סינטטי מלא
הBEST של הBEST - שמן סינטטי באמת, זה שמן שממש הרכיבו את המולקולות שלו במעבדה [סינטזה] כך שכל המבנה שלו זהה במדוייק ואפשר להתאים אותו לחלוטין לדרישות של עבודה במנוע, על כל דרישותיה התובעניות.
מרבית השמנים שתרכשו בחנויות, גם של היצרנים המכובדים ביותר, הם מהקבוצה השניה.
אל תבהלו. למרות שהם לא ממש ברמה של שמני מעבדה אמיתיים הם בסדר גמור עבור המשתמש הקלאסי כל עוד תקנו של יצרן נורמלי. אך שימו לב לא ליפול בטעות על הקבוצה הראשונה [נפוץ יותר בשמנים צמיגיים יותר כגון 10W40 אך לא רק] בקיצור תחפשו שמן שכתוב עליו “FULLY SYNTHETIC” או פשוט “SYNTHETIC” אבל לא “SEMI SYNTHETIC” שזה הקבצוה הראשונה [יש גם HC SYNTHETIC שזה בגדול הקבוצה השניה, אבל יש שמתשמשים בו לכבס מינרלי חצי סינטטי]
אם נפשכם חושקת בשמן סינטטי מלא על מלא [מעבדה] תכינו בערך 400 שקל לגלון ובקטע של היצרנים אני ירחיב על זה .
בגרמניה החוק אוסר על שמנים מהקבוצה השניה להקרא “סינטטים” ולכן שמנים של “לוקי מולי” או כל יצרן גרמני אחר יהיו בדרך כלל עם כיתוב "SYNTHEZE TECHNOLOGHY " כלומר טכנולוגיית סינטזה, אבל לא סינטטי מלא
אחרי שהבנו את ה"בסיס" אפשר לדבר על ה"צמיגות" …5W30 …10W40…0W20… מה זה כל המספרים האלו ???
-צמיגות-
מכירים שאתם שופכים שמן למחבת ולוקח לו מלא זמן לזוז מצד לצד של המחבת כי הוא צמיגי וסמיך ואז אחרי כמה רגעים שהוא מתחמם הוא נהייה נוזלי כמו מים ?
מנגד. מכירים שאתם מכניסים למקרר תבשיל קדרה נימוח עם רוטב נוזלי [שנשאר בליל שבת אחרי שהתפוצצנו כבר בסלטים והחלות] וביום ראשון אתם מוצאים אותו מהמקרר שהוא מוצק כמו גאלע ? החום הופך את השמן לנוזלי והקור הופך אותו לסמיך ! פשוט וקל ! אבל במנוע העניין הזה מסבך אותנו.
אם נמלא שמן יחסית סמיך, בלילה קר השמן יהפוך לצמיגי ולא יזרום טוב במשאבת השמן וכ"ש שלא יתפזר טוב בכל עורקי המנוע ואם נמלא שמן יחסית דליל ברגע שהמנוע יתחמם לטמפרטורת העבודה שלו, השמן יאבד את תכונת הסיכוך שלו כי הוא יהיה דליל מידי כמו מים .
בשפה המקצועית זה נקרא נקודת קיפאון ונקודת גזירה .
תדמיינו שאתם משפשפים שני סכינים זה בזה, כמו בהשחזה .
אם נמרח ביניהם מים, המים לא יעשו כלום כי פשוט המתכות יגזרו את המים הצידה והם ימשיכו להשתפשף זה בזה, מנגד אם נמרח ביניהם משהו סמיך כמו סירופ הוא יעשה שכבת הגנה בין המתכות והם לא ישתפשפו ישירות זה בזה.
בקיצור גם שמן דליל מידי לא טוב לנו, כי יכולת הסיכוך וההגנה שלו פוחתת .
בעקבות הצורך הזה שמני מנוע מודרניים נקראים “דו דרגתיים”, מוסיפים להם משפרי צמיגות שמתרחבים כשהם מתחממים, וכך השמן יכול להשאר דליל מספיק בבוקר וצמיגי מספיק כשהמנוע מתחמם, אבל למרות זאת יש שמנים דלילים יותר ויש צמיגיים יותר בהתאם לייעוד שלהם ולכן לכל שמן יש טווח מסויים של טמפרטורה שהצמיגות שלו יעילה.
המספרים שמופעים בגדול על בקבוק השמן נקבעו ע"י “SAE-איגוד מהנדסי הרכב” והם מייצגים את טווח הצמיגות הזאת, המספר שלפני הW לדוגמא 5W30 מייצג את נקודת הקיפאון ואילו המספר שאחרי הW לדוגמא 5W30 את הצמיגות בטמפרטורה גבוהה.
בעבר היה נהוג להתאים את השמנים לפי הטמפרטורה החיצונית במקום השימוש, במדינות קרות שמנים דלילים ובמדינות חמות שמנים צמיגיים יותר, על פי הטבלה הזאת אלא שהיום לא מתייחסים רק לטמפרטורה החיצונית, מנועים מודרניים בנויים בצורה מדוייקת יותר ונועדו להיות חסכוניים יותר בדלק, ולכן ככל שמדובר ברכבים מתקדמים יותר לרוב המלצת היצרן תהייה לשמנים דלילים יותר מדורות קודמים, אך עדיין יש השפעה של טמפרטורה חיצונית ותנאי נהיגה על התאמת השמן ולכן לפעמים תראו שהיבואן בארץ ממליץ על שמנים מעט סמיכים יותר מספרות הרכב של איסלנד.
זמן שלוקח לשמן להגיע לנקודה האחרונה במנוע בהתאם לצמיגות שמן בדרגה תחתונה
בצמיגות 0W-XX נדרש 2.8 שניות
בצמיגות 5W-XX נדרש 8 שניות
בצמיגות 10W-X נדרש 28 שניות
בצמיגות 15W-XX נדרש 48 שניות
תמצית הענייין:
שמנים דלילים יותר עדיפים ב-
1.התנעות קרות 2. צריכת דלק [זרימה קלה יותר במשאבת דלק]
שמניים צמיגיים יותר עדיפים ב-
טמפרטורת עבודה ובפרט בעומס קיצוני או במנוע חם במיוחד.
שורה סופית. אם אתם רוצים לבדוק מה הצמיגות המתאימה לרכב שלכם בדקו בספר הרכב שלכם בגרסא הישראלית או באתר היבואן.
רק שימו לב אם מופיע לכם שמן דליל במיוחד כמו 0W20 או 0W16 תבדקו אולי זה טרנד עולמי של חיסכון בדלק והמלצת היבואן בארץ בעקבות החום היחסי והעומס היא לשמניים מעט צמיגיים יותר .
בדרך כלל מנועים של סוף האלף הקודם ותחילת הנוכחי [למנינם] דרשו 10W40 אחר כך מבערך 2002 עד לפני שנים ספורות מרבית הרכבים דרשו 5W30 והיום חלקם הגדול דורשים 0W20 ואפילו 0W12 .
כמובן שזה פילוח גס מאד ותעקבו אחר ההוראות לרכב שלכם
אז הבנו את ה"בסיס" החכמנו ב"צמיגויות" עכשיו הגיע תורם של ה"תקנים"
-תקנים-
אנחנו כבר יודעים כמה השמן חשוב וכמה התפקיד שלו תובעני, יצרני הרכבים ויצרני השמנים מבינים את זה לא פחות, ולכן קבעו לשמנים “תקנים” [קצת דומה לתקנים שיש לכל דבר חשוב כמו צמיגים או כסא תינוק שצריך שיהיה לו הסמכה/תקן]
אלא שפה זה הולך להיות קצת מבלבל אבל נשתדל לעשות את זה קל .
ישנם ששה גופים שונים שנותנים תקנים ולכן אחד מהם יש מספור אחר ודרישות שונות.
ACEA -איגוד יצרני הרכב הארופאים
API - מכון הנפט האמריקאי
SAE - איגוד מהנדסי רכב [אלו קובעים את מדדי הצמיגות, זוכרים ?]
ILSAC- וועדת התקינה הבינלאומית לחומרי סיכה
JASO - ארגון התקנים של יפן [בעיקר לדו גלגלי)
בנוסף לרשימה המכובדת הזאת יש מגוון רחב של יצרנים שיש להם דרישות ותקנים אישיות משלהם לדוגמא ב.מ.וו, וואג, פורד, רנו, פגו סיטרואן ועוד [בזה אנחנו לא נגע אבל אם יש לכם מכונית ארופאית ובפרט צרפתית ובפרט עם רצועה טבולה בר מינן כדאי שתבדקו מה התקן שהיצרן שלכם דורש]
מבלבל ? רק התחלנו ! ולכן אנחנו לא נגע בכל הרשימה הזאת ונתמקד בשניים העיקריים שזה ACEA האירופאי וה API האמריקאי.
נתחיל מהACEA - האירופאים מחלקים את השמנים שלהם ל4 מחלקות
(A) מנועי בנזין
(B) מנועי דיזל לרכבי נוסעים
(C] מנועי בנזין ודיזל לרכבי נוסעים עם מערכות טיפול לאחר פליטה (למשל מסנן חלקיקים-DPF)
(E) מנועי דיזל לרכבים מסחריים
דבר שני מיוחד אצל האירופאים, שאין להם תקן מתקדם יותר או מתקדם פחות, אלא לכל תקן יש את המעלות והדרישות שלו [למשל הגנה בעומס מול צריכת דלק] ולא בהכרח שתקן חדש יותר יוכל להחליף דרישה לתקן ישן יותר
להלן הרשימה A1/B2 - בעל ביצועים גבוהים למנועי בנזין ודיזל, חסכוני בדלק בעל צמיגות נמוכה במיוחד בטמפרטורות גבוהות (2.9 – 3.5 mPAs) לא בתוקף מ-12/2016. A3/B4 - בעל ביצועים גבוהים למנועי בנזין ודיזל וניתן להשתמש בו למרווחי החלפה ארוכים יותר. עולה ומחליף תקנים ישנים יותר כגון A3/B3 . A5/B5- בעל ביצועים גבוהים למנועי בנזין ודיזל, חסכוני בדלק בעל צמיגות נמוכה במיוחד בטמפרטורות גבוהות (2.9 – 3.5 mPas). מיועד לקטגוריות צמיגות xW-30. A7/B7 (חדש)- בעל ביצועים גבוהים למנועי בנזין ודיזל. מתאים לקבוצות צמיגות נמוכות (0W-x) עם צמיגות גזירה נמוכה במיוחד בטמפרטורה גבוהה (2.9-3.5 mPa*s). מבוסס על A5/B5, מציע הגנה נוספת מפני LSPI וניקיון משופר של מגדש הטורבו.
לשמני מנוע לדיזל בעל מסנן חלקיקים DPF (פחות תוספים שפוגעים במסנן חלקיקים כמו אפר סולפט זרחן וגופרית)
C1- קטגוריה לשמן דל SAPS עם צמיגות HTHS מופחתת ≥ 2.9 mPas, ביצועים כמו A5/B5, אך עם תכולה מוגבלת מאוד של אפר סולפט, זרחן וגופרית. C2- קטגוריה לשמן SAPS נמוך עם צמיגות HTHS מופחתת ≥ 2.9 mPas, ביצועים כמו עם A5/B5, עם שיעורים מוגבלים אך גבוהים יותר של אפר סולפט, זרחן וגופרית בהשוואה ל-C1. C3- קטגוריה לשמן SAPS בינוני עם צמיגות HTHS מוגברת ≥ 3.5 mPas, ביצועים כמו עם A3/B4, עם שיעורים מוגבלים אך גבוהים יותר של אפר סולפט, זרחן וגופרית בהשוואה ל-C1. C4- קטגוריה לשמן SAPS נמוך עם צמיגות HTHS גבוהה ≥ 3.5 mPas, צמיגות נמוכה, ביצועים כמו עם A3/B4, עם אותם שיעורים של אפר סולפט וגופרית, אך שיעור מוגבר של זרחן בהשוואה ל-C1. C5- קטגוריה לשמן SAPS בינוני עם צמיגות HTHS מופחתת משמעותית של 2.6 – 2.9 mPas*s, עבור רכבים עם מערכות טיפול בגזי פליטה חדישות, רק עבור מנועים עם הדרישות הטכניות המתאימות. C6 (חדש) מבוסס על ACEA C5 וכולל בדיקות ספציפיות המתמקדות ב-LSPI (הצתה מוקדמת) ובהגנה על מגדש טורבו, כמו גם בדיקות צריכת דלק חדשות
אם אין לכם כח להתעמק בהכל, אז בגדול בתקן האירופאי זה ככה- אם הרכב שלכם בנזין פשוט [או טורבו דיזל ללא DPF], אתם יכולים בדרך כלל להשתמש בA5/B5 לזרימה טובה יותר במנוע קר וחסכון בדלק או בA3/B4 לעמידה בעומס ומרווחי החלפה ארוכים יותר, אך כמובן צריך לבדוק בספרות הרכב מה התקן הדרוש.
לAPI האמריקאי צורת סידור אחרת פשוטה יותר ובנוסף הדירוג שלה בעל תאימה לאחור, כלומר אם השמן שלכם דרש תקן מסויים אתם יכולים להשתמש בשמן בעל תקן חדש יותר.
הם מכילים שני אותיות בלבד !
הראשונה S או C מייצגים את הייעוד S לבנזין וC לדיזל
השניה את דור התקן, ככל שזה יותר גבוה בABC האנגלי כך זה תקן מתקדם יותר.
להלן הרשימה למנועי בנזין -
SL- (משנת 2001) עם דרישות לחיסכון באנרגיה SM- (משנת 2004) עם דרישות נוספות ליציבות חמצון, ניקיון המנוע, הגנה מפני שחיקה, התנהגות הזדקנות וביצועים בטמפרטורות נמוכות. SN- (2010 ואילך) להגנה משופרת על הבוכנות בטמפרטורה גבוהה, בקרת בוצה הדוקה יותר, תאימות גבוהה יותר לאטמים.
בנוסף (משנת 2018) נוספה לSN דרישות נוספות ובדיקת LSPI (הצתה מוקדמת) במהירות נמוכה במנועי בנזין עם הזרקה ישירה מגדש טורבו. SP- (החל משנת 2020) עם דרישות נוספות בנוגע להפחתת LSPI במהלך כל מרווח החלפת השמן, הגנה מפני שחיקה למנוע ולשרשרת, הגנה מפני קורוזיה, תאימות למערכות פליטה מתקדמות, יציבות חמצון, ניטור משקעים, הגנה מפני בוצה ועוד. SQ- (החל מ2025) כל הדרישות שיש בSP רק עוד יותר משופר בנוסף זרימה טובה אף יותר בטמפרטורות נמוכות מאד.
התקנים של ILSAC בד"כ דומים וחופפים לAPI וגם הם בעל תאימה לאחור ואינם מתייחסים למנועי דיזל .
GF-5 מקביל ל SN
GF-6 מקביל ל SP
GF-7 מקביל ל SQ
מה יותר טוב תקן אמריקאי API או ארופאי ACEA ?
אין לזה תשובה אמיתית
מצד אחד הארופאים יותר פדנטים ומתייחסים לעמידה בעומס קיצוני ומדד HTHS ומצד שני האמריקאים יותר פשוטים להבנה ולא נותנים לך אפשרות להתפשר בין עמידה בעומס לצריכת דלק.
אך כמובן שזה פילוח גס ומעט חובבני .
אך אם אתם מחפשים שורה סופית, מה לחפש בחנות, אם יש לכם רכב יפני או אמריקאי כדאי לחפש API מתקדם כגון SN ומעלה [אבל אפשר גם ACEA בתקנים מתאימים בהתאם לסוג הרכב וסגנון הנהיגה] ואם ארופאי אז ACEA בהתאם לדרישות המנוע או הכי טוב את התקן הספציפי של יצרן הרכב
-יצרנים ומותגים של שמנים לרכב-
המותגים המובילים בעולם כאלה שנחשבים שורה ראשונה שאפשר לסמוך עליהם בעינים עצומות. אך גם להם יש בדרך כלל כמה סדרות ברמות שונות.
וכמובן שצריך להתאים צמיגות ותקנים
מחיר ממוצע בין 180 ל250 לבקבוק 4-5 ליטר
LIQUI MOLY- גרמניה
CASTROL -בריטניה
Valvoline - ארה"ב
Mobil 1 - ארה"ב
Motul - צרפת
TOTAL / ELF - צרפת
SHELL -מותג אנרגיה עולמי
RAVENOL - גרמניה
יצרנים נחשבים כאלה שנחשבים לאיכותיים אבל לא “סופר ממותגים” [פחות תראו את הלוגו שלהם מודבק על רכבי פורמולה] חשוב להדגיש! חלק מהרשימה נחשבת ממש כמעט שורה ראשונה וחלק פחות, לעיונכם!
מחיר ממוצע בין 110 ל 200 לבקבוק.
Fuchs- גרמניה
WOLF - בלגיה
EUROL - הולנד
AISIN - מותג יפני ענק של חלקים בבעלות חלקית של טויוטה
ENEOS - יפן
VP Racing- מתמחים בחומרי סיכה לספורט מוטורי
RHEINOL - גרמניה
ROWE - גרמניה
Prestone - ארה"ב, מוכרת בעיקר בתחום הנוזלי קרור
ENI / agip - איטליה
TBO&S - גרמניה
REKTOL - גרמניה
MANNOL - מטה בגרמניה
OWS- מטה בגרמניה
יצרני רכב
יש הרבה יצרני רכב שיש להם שמנים עם המותג שלהם (רובם ככולם לא מייצרות אותו בעצמם), מעבר לכאלה שהלוגו מוכר ואין צורך לציין יש כאלה שמשתשמים בשמות מיוחדים לחלקים שלהם.
AC DELCO - המותג של ג’נרל מוטרס
MOPAR - המותג של קרייזלר גייפ
MotorCraft- המותג של פורד
יצרנים שמתמחים בשמני מעבדה אמיתיים PAO וESTER באזור ה400 שקל לבקבוק.
AMS OIL- ארה"ב
Redline- ארה"ב
Royal Purple -ארה"ב
(לחלק מהמותגים המובילים יש גם כן סדרות ספציפיות סינטטיות לחלוטין אבל לא נפוץ בארץ)
שמנים אמיראתים
מאז הסכמי אברהם ופתיחת הסחר עם איחוד האמירויות אחד הדברים שנכנסו מאד ביבוא משם הוא שמנים לרכב.
בגלל שפע הנפט ובתי הזיקוק המתקדמים והקרבה היחסית לישראל, שמנים משם נכנסו מאד בחנויות ובמוסכים במחירים נגישים.
עוד לא גיבשתי דעה מוצקה לגביהם אבל נראה כמו תמורה טובה ביחס למחיר, בכל אופן זה מה שתקבלו היום ב90 אחוז מהמוסכים הקלאסיים אם פשוט תבקשו “טיפול”.
רובם מתגאים בסמל יפה של גרמניה והצהרה על טכנולוגיה גרמנית (אפילו ראיתי באוטודיפו שכתוב תוצרת גרמניה) אבל למעשה כתוב מאחורה MADE IN UAE שזה בעברית תוצרת איחוד האמירויות הערביות (ר"ת United Arab Emirates)
BENZOL
PETROTEC
UMI GROUP
A PLUS
ועוד
מוצרי מדף זולים, בתנאי שבעלי תקנים
MONTE-Q - מותג מקומי של חלקי חילוף, לרוב השמנים תוצרת יוון.
LUKOIL - רוסיה [היצרן LUK מספר 1 בתחום הקלאצים, אבל למרות הלוגו הדומה אין ביניהם קשר]
SIROIL -
CYCLON - יוון
שמנים שנמכרים בתחנות דלק
שמנים תוצרת הארץ
אין לגעת
שמנים מהרשות הפלסטינית ללא מידע ברור על מקורם .
שמנים ללא תקנים .
שמנים בצמיגות לא מתאימה.
שמנים חשודים כמזוייפים (בקבוקים מעוותים, פקק מעוות, מדבקות עקומות, כתב מרוח וכדו’)
שמן זית זך כתית למאכל כבישה קרה חמיצות מאוזנת קבר רחל .
-תוספים לשמן-
בחנויות החלקים ובחנויות הנוחות מצעים למכירה “תוספי שמן”
חלקם מבטיחים הגנה על המנוע, חלקם מבטיחים מעבר טסט חלק, חלקם מבטיחים שיפור ניכר בצריכת הדלק, חלקם מבטיחים שיפור בביצועים ורובם מבטיחים את כל הרשימה הזאת.
למעשה שמן איכותי מגיע מהיצרן בדיוק בצמיגות הרצויה ועם חבילת תוספים מאוזנת ומדוייקת שנרקחה ונבדקה ע"י מהנדסים מומחים ותחת עמידה בתקנים מחמירים, הוספה של תוסף אנונימי מתחנת הדלק לא רק שאינה יעילה היא פגיעה ישירה בתרכובת המדוייקת של יצרן השמן.
בקיצור אם הכל טוב עם המנוע שלכם תעשו לו טובה ותחסכו את זה ממנו [במידה והמנוע שלכם כבר גוסס שותה ומעשן אפשר לשקול שימוש בתוספים למינהם]
-פלאש/פלאשינג-
מדובר בחומר חזק [בסגנון של מסיר שומנים לצורך ההמחשה] ששופכים לשמן לפני טיפול עשר אלף ונותנים למנוע לעבוד פרק זמן מסויים והוא ממיס שאריות של משקעי שמן ישן מהקרטר ומשאר הפינות של המנוע ואז שופכים ושמים שמן חדש.
המעלה - ניקוי יסודי למנוע
החיסרון - מעצם היותו חומר חזק הוא עלול לפגוע באטמים
למעשה אם הרכב תקין, לעניות דעתי מומלץ לא לעשות וכמאמר החכם “אם זה עובד אל תנסה לתקן את זה” אולי במקרים מיוחדים שקניתם רכב שלא ברור איך טופל מומלץ לעשות פלאש עדין ואז להקפיד על אחזקה נכונה.
[במידה והרכב הציג נורת לחץ שמן נמוך הרי שיש בוצה במנוע והמשאבה סתומה במקרה כזה אסור לסוע ככה וגוררים את הרכב למוסך, שם צריך לפרק אגן שמן ולנקות יסודי ולהשלמת התהליך מומלץ לעשות פלאשינג 10 עד 15 דקות מקסימום [אז כבר אין שמן במנוע כי כבר הוא רוקן לפני פרוק האגן ולכן צריך לשים שמן רק בשביל התהליך הזה ואז לשפוך אותו]
אז איזה שמן אתם בחרתם?
ומי אתם חושבים שחייב לקרוא את המדריך הזה ?
מנוע גדול ומוגדש, הנעה לכל הגלגלים, תיבת הילוכים פלנטרית ותא נוסעים פרמיום עם מסך שאינו מגע, מי את מאזדה 3 טורבו?
איכה הגענו הלום ?
בסוף שנות ה90 ותחילת המאה הנוכחית (למניינם) קטגוריית ה"משפחתיות החמות" מיפן הייתה בשיאה. המאבק על אליפות העולם בראלי (WRC) גרם ליצרנים לקחת את המשפחתיות האנמיות שלהן, להעביר אותן מקצה שיפורים נרחב ולהפוך אותם לטורפות מסלולים מושחזות- מנוע טורבו מוגדל, חיזוקי שלדה, הרחבת סרנים, כונסי אוויר ושאר ירקות.
סובארו אימפרזה WRX [או בגירסתה העוד יותר קיצונית STI] עם מנוע בוקסר מוגדש ספויילר ענק וחישוקים מוזהבים, מיצובישי לנסר איבוליישן בעלת ההנעה הכפולה והמתוכמת והונדה סיוויק טייפ R הצרחנית הגדירו מחדש מהי מכונת ביצועים נגישה, הן היו רועשות ברוטליות וחסרות פשרות אבל בהסוואה של משפחתיות מן השורה.
בקרב רבים, דווקא הבסיס הפשוט שלהן הפך אותן לחלום מוטורי, משהו במכונית הפשוטה שפיתחה שרירים גרם לסקרנות רבה יותר מאשר מכוניות ספורטיביות טהורות שהיו משהו רחוק ומנוכר- “בן הכפר לא חושק בבת המלך” .
אלא שהזמנים השתנו, תקנות זיהום אוויר מחמירות, עלויות פיתוח מטורפות והעדפת הקהל לרכבי פנאי שינו את המשוואה, הלנסר מתה ואיתה האיבוליישן, הSTI הפכה לזיכרון נוסטלגי [הWRX בשווקים מוצמצמים בלבד] ורק הטייפ R היקרה להחריד נשארה בעיצוב משעמם והנעה קדמית בלבד .
גם אצל מאזדה דברים השתנו…
במשך 15 שנה רצופות מאזדה ניצבה בראש טבלת המכירות בישראל כשבקצה ניצבת המאזדה 3.
עם אמינות יפנית, מנוע 1.6, תיבה אוטומטית ועיצוב מושך, היא הפכה למשפחתית של עם ישראל.
ולא רק בארץ הקודש, גם בעולם הגדול היה למאזדה מקום של כבוד, עם חווית נהיגה מלוטשת ועיצוב מוקפד [ובין לבין אגדות מוטריות כדוגמת הRX7 עם המנוע וונקל ומיאטה-MX5 עם משקל נוצה והנעה אחורית] היא בלטה בין אחיותיה היפניות.
אך גם עליה השינוי לא פסח, עליית מחירי הדלקים ותקנות הזיהום גרמו ליצרני ביניים להתאחד ליצירת דור חדש של מכוניות, מושגים כמו “חווית נהיגה” הפכו למילים גסות ואת מקומם תפסו מושגים כמו “נצילות אנרגטית” ו"אוירודינמיקה", היצרנים האירופים הציגו מנועי ליטר מוגדשי טורבו ותיבות רובוטיות כפולות מצמדים שניצלו כל פיסת אנרגיה, והמתחרות מבית “טויוטה” ו"הונדה" הכליאו מערכת חשמל- “הייבריד” בלעז כדי לנצל את הטבות המס.
במקביל גם מן המזרח קמו מתחרות חדשות כשקוריאה וסין קוטפות את ההובלה בטבלאות המסירות בישראל ובעולם, עם מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות במחירים של סופר-מיני יפנית, כשכל יום שעובר נולד לו “מותג” סיני חדש, הצד השווה שבכולן הוא מסך מגע ענק שדרכו שולטים ב99% ממערכות הרכב .
כיצרן מכוניות רגיל כבר לא היה למאזדה מקום, נתח השוק שלה הצטמצם והפך ללא רווחי מול תאגידי ענק כדוגמת VAG וסטאלנטיס ובטח מול המתקפה הקוראנית והסינית, היא הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש .
מאזדה חישבה מסלול והחלטה אסטרטגית הובילה אותה לעלות כיתה, לא עוד מכוניות עממיות אלא מכוניות פרמיום מוקפדות עם דגש על חווית משתמש גבוהה ועיצוב חוץ ופנים יוקרתי.
היא הציגה משפחת קרוסוברים חדשה ויוקרתית, CX90 ו-CX70 לשוק הרכב הגדול בעולם- צפון אמריקה, CX60 ו-CX80 לאירופה .
ואז היא הציגה את ה3 טורבו החדשה ומשהו בה עורר בנו זכרונות מתוקים, מנוע 2.5 ליטר מגודש טורבו שמוריד כח דרך הנעת AWD מתוכמת וצמיגים נמוכי חתך, הזכיר לנו את אותם ימי זוהר של המשפחתיות החמות.
אבל רגע לפני שנמשיך חשוב לנו להדגיש, ה3 טורבו אינה מכונית “ראלי” וגם לא מתיימרת להיות כזאת, מאזדה לא מגדירה אותה ספורטיבית ולא חשפה אותה תחת חטיבת “מאזדה ספייד” היא מיועדת להיות גרסת פרימיום חזקה, מהירה ומהודקת, שמכוונת גבוה. אז מה בדיוק היא כן? והאם היא משתלמת? יצאנו לבדוק.
הבל היופי ? - עיצוב
את שפת העיצוב המוצלחת של מאזדה 3 איני צריך להציג לכם, היא הושקה כבר ב-2019 וב-2020 קטפה את התואר הנחשב world car design of the year כשהיא עוקפת מכוניות יקרות ממנה בהרבה.
העיצוב מבוסס על גרסה עדכנית של שפת העיצוב KODO, גרסה זו מתיימרת בתפיסה שהמעצבים מכנים “פחות זה בעצם יותר”, במקום הרבה קווים חדים וזויות בולטות הם יצרו משטחים קמורים שמשתקפים בצורה שונה בהתאם לזווית הראיה, מה שמעניק לה מראה אתלטי ומהיר, אך גם חלק והייטקי. אהבתי.
מאזדה הלכה כל כך רחוק בהשקעה בעיצוב, עד כי לטענתם על אף הדמיון ביניהן, גרסת הסדאן וגרסת האצ’בק לא חולקת אף חלק חיצוני [מרכב] מלבד מכסה המנוע, האצ’בק מכוונת להיראות יותר נמוכה וספורטיבית והסדאן יותר בוגרת ויוקרתית .
גם בגרסת הטורבו-נושאת הכתבה, מאזדה לא שינתה הרבה: היא לא דחפה לה כונסי אוויר מוגזמים ולא איפרה אותה בקאליפרים צבעוניים, השינוי מתבטא בנגיעות עדינות בלבד- גריל וג’אנטים מושחרים ותגית קטנה של “turbo” מאחור. מושלם.
ירבה לו סוסים - מנוע וביצועים
ה3 טורבו החדשה מצויידת במנוע 2.5 ליטר מוגדש טורבו עם 227-כוחות סוס [ב5000 סל"ד] ו42-קג"מ כבר ב2000 סל"ד (בתדלוק אוקטן 98 הנתונים מטפסים ל 250 כ"ס ו44.2 קג"מ). רצועת כח רחבה ובשרנית .
תיבת ההילוכים אוטו’ פלנטרית עם ששה יחסי העברה [מעט ארוכים יותר מאלו שבגרסה האטמוספרית] והכח יורד אל הכביש דרך ארבעת הגלגלים. מאחורי המספרים: מאזדה שילבה כאן גם נפח מנוע גדול וגם ציידה אותו במגדש טורבו, זה מעניק רצועת כח רחבה ומהנה. בשונה ממנוע אטמוספרי שמתחיל לדבר רק כשהבוכנות מיללות ובשונה ממנוע טורבו קטן שמאבד את הכח במעלה הסל"ד, כאן יש לנו רצועת כח שמתחילה מיד ומרגישה כאילו היא אף פעם לא נגמרת.
בנוסף המהנדסים שילבו מערכת שמוסתת את גזי הפליטה בסל"ד נמוך דרך פתחים צרים, על מנת להגדיל את הזריקה שלהם על הטורבינה כבר מסל"ד נמוך (בערך כמו ללחוץ על צינור גינה עם האצבע כדי שישפריץ רחוק) זה מונע השהיית טורבו ופועל היטב .
תיבת ההילוכים הפלנטרית מעולה אף היא וגרמה לנו לחשוב כמה המתכון הזה נדיר היום, לא דאבל קלאץ’ בועטת ולא cvt רגישה ומרעישה אלא תיבה פלנטרית עם שישה יחסים ועברת ההילוכים חלקה כחמאה. יחס העברה המעט ארוך משתלב נהדר עם רצועת הכח הרחבה. איך זה מרגיש? הרכב מאיץ בקלילות וצובר מהירות בצורה חלקה ולינארית עד למהירות אסורה בעליל. יותר מפעם אחת במהלך המבחן הצצתי בלוח השעונים והופתעתי- כיצד אני שמגדיר את עצמי נהג רגוע ובטיחותי הגעתי למהירות כזאת בלי לשים לב.
שאון המנוע לא חודר כמעט לתא הנוסעים והמעט שכן נשמע עגול וספורטיבי במידה הנכונה.
הטרקלין-תא הנוסעים ושימושיות
השאיפה של מאזדה לעבר הסמי-פרמיום מורגשת היטב בתא הנוסעים. את רכב ההדגמה קיבלנו ברמת הגימור “פרמיום”, עם מושבי עור [אמיתי] בצבע לבן והשקעה ניכרת בפרטים הקטנים. אותו עור לבן מכסה גם חלקים מהדשבורד ודיפוני הדלתות עם תיפורים מוקפדים ומגע רך, איכות החומרים וההרכבה בצד הגבוה של הסקאלה ומזכירה רכבי יוקרה יפנים [מישהו אמר לקסוס?].
סביבת הנהג נוחה ועוטפת כנדרש וממוקדת בנהג ומלאכתו, המושב מתכונן חשמלית והוא בן לוויה נהדר בנסיעות ארוכות.
מערכת השמע מבית ענק האודיו BOSE, מתהדרת ב12 רמקולים ומייצרת צליל פנטסטי, הייתי מופתע לגלות צלילים שלא הכרתי בשירים האהובים עלי.
מאחור המצב שונה. מרווח הרגלים שם די מצומצם, ונוסעים מבוגרים עלולים לקבל שם תחושה מעט קלסטרופובית, גם תא המטען ממוצע בלבד [444 ליטר] אך ניתן לקפל את המושבים האחוריים בלחיצת כפתור ליצירת שטח הטענה מכובד.
האלמנט הבולט ביותר בסיבת הנהג, היא מערכת המולטימדיה. עם מסך שאינו כולל תצוגת מגע.
כחלק מהרצון של מאזדה לייצר סביבת נהג שממוקדת כולה במלאכת הנהיגה, החברה ויתרה במכוון על אפשרות הטאצ’, והשליטה במסך נעשית כולה דרך חוגה שיושבת בקונסולה המרכזית, במיקום שנופל בול ליד. האמת? ברגע הראשון חשבתי לעצמי כמה מבאס יהיה לבזבז את ימי המבחן על הסתגלות למערכת מסורבלת, כשאפילו ברכבי האישי [והלא חדש] כבר מזמן מותקנת מולטימדיה אנדרואיד נוחה. אך בפועל כמעט מיד התרגלתי לזה ואפילו נהנתי, הממשק יחסית נח ואינטואטיבי והשליטה דרך החוגה קלה משנדמה לחשוב ומייתרת את העינים והידים מהתעסקות מיותרת בזמן הנהיגה, רק החיבור לאנדרואיד אוטו איכזב מעט: החיבור שלו חוטי בלבד וההתאמה שעשו למערכת האנדרואיד אוטו לפעול מחוגה, לא בשלה במלואה.
נהיגה ומנהגה
כיול הבולמים על הצד היותר דינמי, ויחד עם ג’אנטים 18" וצמיגים נמוכי חתך [215/45] אחראים לחוויה המתאימה לאופי של הרכב שמכוון להנאה ממעשה הנהיגה. בעיר תמצאו שחלק מפגעי הכביש מורגשים בתא הנוסעים. לא מדובר על חבטות בפסי האטה ולא על התרסקות בשברי אספלט, כן מדובר על פעולת מתלים מדודה ומעט נוקשה שלא תיקח אתכם לריחוף בנוסח ספינת תענוגות במעבר על כביש משובש מחוץ לעיר נוחות הנסיעה השתפרה אף יותר והיתה לא פחות ממעולה, הכיול הנוקשה הפך ליתרון, והאיזון בין הנוקשות לתנודות המרכב ראויה לציון. גם רעשי הרוח והכביש היו בסדר גמור. כמה רמות מעל משפחתית מן השורה ובוודאי מול כזאת עם תיבול ספורטיבי. רכב ההדגמה נעל צמיגי תיור של בריג’סטון, והם הוכיחו את עצמם כמעולים.
יציאה מרמזורים מהירה כבזק ולמרות המומנט הרב והודות להנעה הכפולה, הכח יורד אל הכביש ללא דרמות או פרפורי צמיגים. האצה למאה קמ"ש אורכת 6.5 שניות. הכביש המפותל: הבטחתי לאשתי שנרד לים המלח וזו הייתה הזדמנות מצויינת לטעום מחווית הנהיגה בכביש המפותל [31] בואך אשת לוט.
מאזדה מצהירה על כך שהיא השקיעה רבות בחיבור בין אדם למכונה וזה מורגש, החל מהשלדה המתקשרת, דרך הכסא העוטף, עובר לסביבה ללא הסחות דעת, ממשיך למנוע השרירי והגיר שלצידו וכלה במערכת ההנעה הכפולה, האחרונה מזהה את תנאי הדרך ומגבלות האחיזה ובעת הצורך שולחת עד 50 אחוז מהכח לאחור, גם מחלקת את המומנט בין הצדדים.
בכביש הנזכר הכל מתחבר ומתבהרת כוונת המשורר.
היא טורפת את עיקולי הכביש בקלילות, ועושה זאת בביטחון מוחלט. ההנעה הכפולה מדביקה את המכונית לאספלט, ההגה מדוייק ומתקשר והר של מומנט זמין מאפשר קצב ראוי, כל עיקול ופניה היו חוויה מעוררת.
נכון היא לא עצבנית ותזזיתית והיא גם לא מנסה להיות כזאת, היא כן מכונת נהיגה מהירה ומאוזנת בצורה מרשימה. היא לא מחפשת פרובוקציות אלא לייצר קצב מהיר עם שליטה טובה של האוחז בהגה, תוך שמירה על ניחוחות מעולם הפרמיום. הדימוי המתאים ביותר בעיני היה GT [גרנד טורר] במידות של משפחתית.
אפילו היושבת לצידי, שלרוב בכבישים מקורזלים משמיעה דציבלים ששמורים למי שטעם ראשון מעץ הדעת, ישבה נינוחה בזמן שהרכב טס מפניה לפניה. שאפו.
דוושת הבלמים ראויה להתייחסות נפרדת. כשלקחתי את רכב ההדגמה נציג המכירות מלמל משהו על כך שדוושת הבלמים דורשת הסתגלות. הסתקרנתי, מה כבר יכול להיות?
כשהתיישבתי מאחורי ההגה הדוושה הרגישה לי מוזר, היא קשה כבר בתחילת מהלכה, ולא מרגישים את הנשיכה עד שמפעילים קצת לחץ. ברגע הראשון הייתי מוכן להשבע שיש בעיה בבלמים והייתי מופתע שקיבלתי רכב למבחן במצב כזה, כחובב מכניקה כבר התחלתי להריץ בראש את חלקי המערכת בנסיון להבין את מקור התחושה. אלא שככל שנצברו הק"מ ובפרט בכביש המפותל ההוא, מערכת הבלמים נסכה בי ביטחון כמו שמעולם לא היה לי, היה קל מתמיד למנן את עוצמת הנשיכה והיא פעלה היטב גם תחת עומס מתמשך בירידות לים המלח בעיצומו של קיץ.
נשארתי מבולבל. לא יכול להיות שהדוושה הרגישה כמו תקלה ולמחרת הרגישה כמו הדבר הטוב ביותר. אז חפרתי בפורומים השונים ובאתרי מאזדה מסביב לעולם ולבסוף מצאתי את מבוקשי.
מתברר [ואני מקצר] שכחלק מהחזון של מאזדה לחבר בין האדם למכונה, היא שינתה לחלוטין את התפיסה של כיול דוושת הבלם. ברוב המכוניות היום, עוצמת הבלימה נמדדת לפי מרחק שהדוושה עוברת, כלומר ככל שהדוושה נלחצת עמוק יותר, ככה עוצמת הבלימה גוברת, הבעיה בשיטה הזאת שקשה למנן את עוצמת הלחיצה, מכירים את הטלטול הזה שלפני רמזור או סיבוב שבטעות לחצתם מילימטר אחד יותר מידי?
ב3 החדשה המערכת עובדת לפי עוצמת הלחץ המופעל על הדוושה ולא לפי מרחק, כלומר היא מלכתחילה קשה יותר ועם מהלך קצר יותר, והחיישן של הדווושה מזהה את הלחץ שהרגל שלכם מפעילה על הדוושה ומתרגם אותו לעוצמת הנשיכה של הרפידה, מתברר שבצורה כזאת גם שרירי הירך שותפים לבלימה ולזיכרון השריר שלנו קל יותר לשלוט בפקודות ה"לחץ" מאשר בפקודות ה"מרחק"
המטרה להביא לנהג יכולת למנן בדיוק את עוצמת הנשיכה שהוא מצפה.
זה התחבר בדיוק עם מה שהרגשתי והתרשמתי מהרצינות של המהנדסים שם.
עזר ובטיחות
ה3 מצויידת במערך בטיחות אקטיבי מלא ובשנת הכרזתה זכתה ל5 כוכבי בטיחות.
התראת רכב בשטח מת, סיוע בבלימה בעיר ומחוצה לה- גם בנסיעה לאחור, התראה על סטייה מנתיב ועזרה אקטיבית בשמירה על מרכזו, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמת 360 בנסיעה לאחור וקדמית בתחילת נסיעה, חיישני חניה קדם ואחור, 7 כריות אוויר, מראות מתכוננות אוטו’ בחניה ברוורס, עיגוני איזופיקס ועוד. מראות הצד היו קטנות מידי [תקן אמריקאי] ועם מעט קימור פנורמי.
הזהב השחור- צריכת דלק
בימי המבחן שכללו שיוט נינוח עם קטעים מאמצים צריכת הדלק עמדה על 9.7 ק"מ לליטר בנזין. אני משער שבנהיגה מתונה יותר אפשר לצפות לאזור ה-11 ק"מ לליטר, לא ביג דיל, אך גבוה מהמקובל.
תכלס’. נהננו מאד מהמנוע ואופן העברת הכח ואי אפשר לצפות לצריכה של היברידית עם מנוע אטקינסון.
תג מחיר
רכב המבחן היה במבנה סדאן וברמת הגימור הגבוהה PREMIUM ומחירו 212 אלף שקלים. עבור אותו מבנה בגימור SPIRIT תשלמו 197 אלף שקלים.
האצ’בק מעט יקרה יותר והיא משווקת בPREMIUM בלבד במחיר של 217 אלף שקלים (כולל אגרת רישוי)
שורה סופית
מאזדה 3 טורבו גרמה לנו להתפעלות. היא משלבת באופן מושלם בין יוקרה ועידון לחדוות נהיגה וחיבור בין הנוהג לרכבו, זה מורגש בביצועים בפועל גם מול מכוניות יקרות ממנה בהרבה.
הקאץ’ בעיני נמצא במיתוג. עבור הנהג הממוצע שמחפש מכונית יעילה וחסכונית, היא תהייה יקרה מידי להחזקה בגלל צריכת הדלק של המנוע הממכר, מנגד עבור רודפי השופוני, עדיין אין לה את אותו אפקט הרשמה כמו של מותגי היוקרה או של גרסאות קרביות כמו אלנטרה N או אוקטביה RS.
אך אם אתם מחפשים את המכונית הכי שלמה ומהנה לנהיגה, יחד עם הנדסה יפנית קפדנית ומוכנים לשלם את “מס הבלו” בתמורה לחווית נהיגה שעומדת להעלם , הגעתם ליעד.
יש לי כסף להשקיע אבל במה שהכי משתלם, אין לי עניין לבזבז כסף…
אם זה יהיה משתלם לי מבחינה כספית לטווח הרחוק אני מוכן גם לשים 50,000
רק אני צריך סיבה למה לקנות בכזה מחיר ולא לקנות רכב ב15000 אלף כמו יונדאי 30 או אם כבר דיברנו על אמינות של טיוטה אז אולי טיוטה אייגו שמחירה יכול להגיע ל12000…
קיצע’ר אני חושב שהרעיון מובן!!!
אני שומע את הלבטים האלה מהרבה אברכים…
אברכים לא ישלמו הרבה על נוחות הם לרוב מחפשים משתלם
אני עזרתי ועוזר להרבה אברכים ואני יכול להגיד לך שזה לא שחור ולבן-
יש כאלה שירצו מקסימום חיסכון בקניה ובתחזוקה ויקנו רכב מיני ויש כאלה שמבחינתם זה בימבה ואין מה לדבר .
יש כאלה שירצו היברידי ויש כאלה שלא מוכנים לשלם על זה תוספת מחיר ולהסתכן על הסוללה.
יש כאלה שידלקו מהרעיון של הסבה לגז ויש כאלו שרוצים שכל חלק ברכב שלהם יהיה עם סמל של טויוטה אחרת הם לא ישנו בלילה מהפחד להגיע למוסך.
יש כאלה שיש להם לשלם 50 אלף ויש כאלה שאין להם כזה סכום.
בקיצור כל אחד והעדפות שלו אך אני ינסה לעשות תמונת מצב בסיסית של “הרכב לאברך המצוי”
א.המשפחתית הקלאסית זה יכול להיות טויוטה קורולה או מאזדה 3 או מיצובישי לנסר וכדו’ רכבים יפנים בסיסיים אמינים ובעיקר קלאסים ועם טווח מחירים גדול לפי השנה והק"מ, צריכת הדלק בינונית והיא בין 9 ל14 קמ לליטר דלק , כמובן שהטויוטה נחשבת לאמינה יותר וגם יקרה יותר
ב.רכב מיני רכב קטן לרוב יהיה בעל עלויות אחזקה הכי נמוכות החל מהקניה דרך עלות הביטוח והאגרה ועד צריכת הדלק והחלפים , ותכלס’ אם אתה עדיין עם ילד אחד או שניים זה ממש אידאלי החסרון העיקרי הוא כמובן הגודל הקטן ורכבים שקצת פחות סוחבים/מאיצים , אך מהכרות אישית ההבדל קטן ממה שמקובל לחשוב ותכלס גם משפחתית 1.6 קלאסית היא לא הרכב הכי נמרץ ומפנק , גם פה יש מגוון ותווך מחיר גדול החל מדייהטסו סיריון דרך ניסאן מיקרה ועד לטויוטה יאריס והונדה גאז הטובות יותר
ג.רכב היברידי לכאו’ הטוב מכל העולמות גם מתנוסס לו בחרטום הסמל המרגיע של טויוטה גם צריכת דלק נמוכה וגם רכב יחסית מפנק וחדשני , זה יכול להיות טויוטה פריוס או אוריס סטיישן [או פריוס פלוס למתקדמים] החסרונות מחיר קניה גבוה , קמ ממוצע מעט גבוה מהממוצע לשנתון , סוללה נהרסת אחרי בערך 8 שנים ויש לקחת זאת בחשבון [יש גם עניין של אחריות ושל סוללה משומשת או משופצת ואין כאן מקום להאריך] (יש גם היברידיות של הונדה אך הם לא באמת ממש היברידיות)
ד.7 מקומות למשפחה המתרחבת , לרוב יהיה במחיר כפול או יותר ממחיר של משפחתית מאותו יצרן ואותם נתונים , הרכבים הפופולרים הם מיצובישי גרנדיס , טויוטה ורסו , טויוטה פריוס פלוס ומאזדה 5 . ניתן לקרוא על כל אחד מהם בנפרד בפורום
ה. הסבה לגז עלות הגז נמוכה בחצי ולפעמים יותר ממחיר הדלק ולכן לפעמים משתלם להמיר את הרכב להנעה כזאת , עלות ההתקנה היא בערך 6 אלפים למערכת רגילה ו 8 למערכת עם משמנת , החיסרות : הבלון תופס מקום בבאגז , איסור כניסה לחלק מהחניונים , פחות מקומות תידלוק , סיכון נוסף למנוע עקב טמפרטורת עבודה גבוהה יותר , אך סך הכל לרוב אנשים מאד מרוצים מהפתרון הנ"ל וממליצים עליו למכריהם , באופן עקרוני ניתן להמיר כל רכב בנזין לגז אך בדרך כלל אנשים יבחרו במשפחתית יפנית או ברכב מנהלים יפני כי אם כבר חומר הבערה זול אז מתפנקים על מנוע גדול
זה בקצרה ועל קצה המזלג אבל תכלס’ רק אתה תוכל לבחור מה אתה מעדיף …
ברוב הרכבים שמסתובבים במחוזותינו מהעשורים האחרונים יש מצתים מחומר שנקרא “אירידום” של אחד משני היצרנים היפנים DENSO ו NGK תפקידם להצית את התערובת אוויר דלק במנוע וצריך להחליף אותם בערך כל 100 אלף ק"מ [המלצתי להחליף כל 60-70] כשהפלאגים גמורים בהתחלה זה מתבטא בירידה בתפוקת המנוע וצריכת דלק גבוהה ובהמשך בגמגומים ונורת תקלת מנוע .
הא מה
המחיר ל4 יחידות בחנויות בארץ הוא 250 עד 350 שקלים חדשים
מכיוון שזה אחד הדברים המזדייפים ביותר [יש בעלי אקספרס ב150 זיופים שנראים בדיוק אותו דבר] גם בקניה בחנויות בארץ אין הבטחה שתקבל מוצר מקורי כי לעולם לא תדע מי הספק של הספק של החנות שאתה קונה ואכמ"ל עכ"פ יש סיכוי סביר מאד שתשלם 300 ש"ח ותקבל פלאגים מזוייפים של 30 שקל [קניה ישירות מהחברה מגיעה בדרך כלל לאזור 400-500 לרבעייה]
אז איך נקנה מצתים מקוריים ובמחיר זול ?
מצאתי אתר חלקי חילוף מהגדולים ביותר בארצות הברית שנקרא ROCKAUTO שמוכר במחירים ממש זולים 9-10 דולר ליחידה או 36-40 דולר לרבעייה ושולח לישראל עם פדקס ב23 דולר במשלוח מהיר [שבועיים] עד הדלת, מה שמביא אותנו לאזור ה60 דולר, היינו 180 שקלים חדשים לרבעייה חדשה מקורית עד לפתח הבית !
הגרפיקה של האתר מיושנת [סטייל ווינדוס XP] אבל אם אתם מצויידים במק"ט ההזמנה ממש נוחה
איך אני יודע שזה מקורי? הכלל הוא כזה כשאתה קונה כרטיס זיכרון של סנדיסק במכירה ליד השטיבלך יש סיכוי גבוה מאד שמדובר בכרטיס שהתגלגל מאיזה ספק עלום בעלי באבא אבל אם אתה קונה ב"באג" או ב"אייבורי" הסיכוי למזוייף שואף לאפס מכיוון שספק גדול בדרך כלל עובד בצורה מסודרת עם יבואן רשמי, אותו דבר כאן שמדובר באחד הספקים הגדולים בארצות הברית וכו’ 2. ראיתי שעשו בדיקות למשל כאן וכל הפלאגים שנרכשו דרכם נמצאו מקוריים בעוד שליש מהפלאגים באמזון ואייבי נמצאו מזוייפים
אז הזמנתי משם לפני שבועיים וממש חיכיתי לשתף את הציבור הקדוש כי בשבילי זה היה ממש גילוי משמח ואתמול ברוך השם זה הגיע ללא בעיות וללא עיכובים מהמכס והם כבר מותקנים בס"ד
נ.ב
א. המלצתי נוגעת לפלאגים בלבד, מכיוון שזה יוצא מתחת לתקרת המכס [75 דולר] וגם זה לא מוצר שדורש תקינה מיוחדת וגם זה חבילה קטנה, לא יודע מה יקרה אם תנסו לצרף להזמנה איזה גלון שמן
ב. כדאי ומומלץ להחליף פלאגים לבד, זה ממש פשוט ! רק תראו סרטון או שניים [אין לי כח לפרט יותר] הכלים שצריך זה בוקסה לפלאגים ומגנט לשליפת הפלאג ואל תסגרו חזק שלא ישבר הפלאג בפנים או תאכל ההברגה[בפלאגים של NGK יש הסבר איך לסגור במומנט הנכון בלי מפתח מונמט]
קוראים לזה כיוון ברונט
התהליך הוא כזה- לוקחים פטיש ואיזמל את עין ימין מסתירים עם עשן סמיך מהסיגריה ועם עין שמאל פוזלים לארנק של הלקוח ודופקים על התפוחי הגה עד שהצליל נשמע עמוק ומאוזן .
בבית לחם יש שיטה אחרת אבל רק ככה מגיעים לתוצאה המדוייקת של חברון
מכיוון שהתורה חסה על ממונם של ישראל רציתי להעיר על נקודה חשובה.
פעם בעבר הרחוק היה אפשר להזמין TS18 2-32 במשלוח צ’ויס במחיר של 250 שקלים ולפעמים אפילו פחות אצל מוכר בשם STWEI
מכח זאת צדיקי הפורום שמו את הקישור למוצר שלו בכל דרישה למולטימדיה או מדריך והיום אפשר להגיד שהוא מככב ב90% מהפוסטים סביב מולטימדיה …
הא מה … הסיני החמדן הרים את האפו הפחוס עד שהיום הוא יותר יקר מכמעט כל המוכרים עד כדי שTS18 בסיסי ללא מצלמה נמכר במחיר של 440 שקלים ולצערי הרב הוא עדיין מופיע בכל שאלה [הסיבה היא שהמתקינים הוותיקים עסוקים וחלקם כבר לא קונה בכלל בעלי אקספרס ולכן את מעט הזמן שיש להם לענות לכל הבקשות הם מקשרים ישר למוצר הזה]
אז כמו שאתם מבינים לא כדאי לקנות ממנו [אני כמובן כבר הפסקתי מזמן] אבל את הפוסט הזה אני מעלה לא בגלל שאני רוצה לכופף אותו חזרה [כמובן שאשמח אבל זאת לא המטרה] אלא בגלל שחבל על הכסף של הציבור הקדוש, יש הרבה אופציות אחרות יותר זולות ואפילו אפשר למצוא TS10 במחיר הזה .
המתבקש כמובן שאני יעלה קישור אחר, האמת שכרגע עוד לא עשיתי מספיק שעורי בית להמליץ דווקא על מוכר ספציפי שבדקתי שהוא הכי זול מכולם בשביל לבוא ולהמליץ עליו כברירת מחדל , אבל ראיתי כמה וכמה מוכרים שמוכרים TS18 בלפחות 50 שקלים פחות [כמובן שהיה גם הרבה יותר] וחלקם עם מצלמה וכו’
דוגמאות להמחשת העניין בלבד לא כהמלצה גורפת, אל אף שבוודאי עדיף מSTWEI פה אפשר לקנות באותו מחיר 4-64 [במקום 2-32] כולל מצלמה HD או אפילו TS10 4-32 כולל מצלמה בתוספת של 10 שקלים בלבד מהמחיר של 2-32 TS18 בסיסי ללא מצלמה אצל החמדן ! פה אפשר לקנות ב400 כולל פאנל [זה ספציפית לאיזה הונדה] במשלוח צ’ויס פה אפשר לקנות ב370 [יש לו סוג של זיכרון 3-32 שלא ראיתי אצל מוכרי TS18 של TOPWEY (המכונה מקורי) בד"כ אבל בתגובה [מ05/2025] וכן בתיאור פריט ניתן לראות בברור שמדובר בTS18 רגיל ]
יש מוכר נוסף בשם Racing Driver Store [בכוונה לא שם קישור] שמוכר בבערך 290 כולל משלוח אחרי קופונים, אבל הוא כרגע מבטל הזמנות ולא שולח לישראל בגלל המלחמה ואני בדיונים איתו בהודעות, אז בבקשה לא להזמין ממנו לבנתיים עד שאני ילבן איתו את העניין [כשיהיה שינוי אני יעדכן]
אני יודע שכולם יודעים את מה שאני הולך לכתוב אך מכיוון שראיתי כמה שנכווים בזה אני בכ"א יכתוב.
כשאנחנו משלמים בהלוואה יש תחושה כאילו שאתה לא משלם, יש איזה ספונסר שמשלם עלי, פורס לי איך שנח ואפילו בריבית השגתי פריים מינוס.
בקיצור המכשול הקטן [שנקרא כסף] בין הרצון שלי לבין הרכב נעלם
אז זהו שלא, כשקונים בהלוואה לא רק שאנחנו משלמים אנחנו משלמים הרבה יותר מחמש סיבות
א. אנחנו מתחתנים עם חברת המימון
ב. אנחנו משלמים ריבית והרבה
ג. אנחנו משלמים כסף שאין לנו, כלומר ממצב של אפס בבנק נכנסת למצב של מינוס X
ד. אנחנו מתחתנים עם הרכב [ישאל השואל, בדיוק הפוך ברגע שנמאס לי ממנו אני מחזיר את הרכב ולוקח חדש באותו החזר, במציאות ראיתי ולא פעם אחת שלאנשים שחיים עם הלוואות אין כסף מיותר בעו"ש ואז אחרי שנתיים אם רוצים למכור את הרכב ולסגור את ההלוואה, מגלים משהו מעניין הרכב לא שווה את יתרת ההלוואה ואין מאיפה להביא את ההפרש ופשוט נשארים עם הרכב]
ה. אנחנו חייבים ביטוח מקיף
בקיצור, המכשול הקטן שנקרא כסף הופך למכשול גדול יותר.
תהיו זהירים, תהיו כנים עם עצמכם לגבי המניעים שלכם ותחשבו על עצמכם בעוד שנה עומדים בפני רצון/צורך אחר כשמצב החשבון שלכם רק יותר גרוע [אל תדאגו לא באמת תצטרכו לוותר על שום דבר גם אז חברת האשראי תעמוד לצידכם ברגעים הקשים עם הלוואה נוחה ו12 אחוז ריבית]
סליחה שהכנסתי נושא שלא ממש קשור לרכבים באופן ישיר אבל אני חושב שיש בדברים תועלת
כל פעם זה מטמטם אותי שהרכב העוקף מנסה לברוח לשמאל במקום להצמד לימין !
רוצה להדגיש שלש דברים חשובים לעקיפה !
א. תעקפו רק מתי שבאמת צריך ואפשרי בקלות, עקיפה זה הדרך הכי קלה לתאונה קטלנית
ב. תהיו מוכנים מנטלית ללחוץ על הברקס חזק ולחזור למקום (בדרך כלל נכנסים לאיזה לחץ של ללחוץ חזק ולסיים את העקיפה ויש קושי מנטלי לעבור בבת אחת לברקס) ג. בזמן העקיפה תצמדו (יחסית) לרכבים שאתם עוקפים תוך כדי שאתם מאותתים לימין, זה גם ימנע בלבול מהרכבים ממול וגם יגרום לרכבים הנעקפים לאפשר לכם חזרה בטוחה
בגדול @שלמה התותח כבר כתב הכל אבל רק לחדד ולהוסיף מעט .
ראשית צריך להבין שאין פיתרון אמיתי לאיבוד בלמים !
בדרך כלל מאבדים בלמים בירידה ארוכה שהרכב תופס תאוצה במהירות ובלי בלמים תקינים הרכב ימשיך לצבור תאוצה
אמברקס [אנד ברקס] הוא לא פיתרון, כי אמברקס נועד בעיקרון לנעילת הרכב בחניה והוא נועל את הגלגלים האחוריים דבר שעלול לגרום לרכב לזרוק זנב
משחק עם ההילוכים גם לא פיתרון כי גם אם זה יאט זה עדיין לא יעצור את הרכב [בכל אופן בירידה חזקה]
בקיצור , מה תכלס’ עושים ??
אז דבר ראשון דואגים שהברקסים יהיה תקינים !!!
*לא נוסעים עם רפידות גמורות וכשמחליפים משלמים עוד כמה שקלים על פירמה נורמלית [ברמבו, ראמסה , TRW, פרודו,EBC , או לפחות קוראני כמו HI-Q או MANDO]
*מחליפים שמן ברקס אחת לכמה שנים [עם השנים השמן סופג לחות וטמפרטורת הרתיחה שלו יורדת משמעותית, רשמית צריך להחליף כל שנתיים וברוב הרכבים נוסעים עדיין על השמן המקורי]
*בודקים תקינות של הצינורות ברקס ברכב ישן [אם יש לכם מוסכניק שאתם סומכים עליו ואתם כבר משלמים על האישור בלמים לטסט, אז שבאמת יבדוק לכם אותם]
*לא נוסעים עם תקלה במערכת ABS [אם יש לנו נורת אזהרה בודקים אותה בהקדם, יכול להיות חיישנים למינהם או מנורת ברקס אבל יכול להיות גם כשל במשאבה שעלול לגרום לדוושה לשקוע על ריק]
*בנוסף אם אתם נוסעים בקטע “בעיתי” עם הרבה ירידות ופיתולים משתדלים להוריד עומס מהברקסים ולאפשר להם להתקרר כמה שאפשר, למשל מלכתחליה לשמור על הילוך נמוך אם יש לכם ידני או טיפטרוניק .
אם חלילה [אמאללהה שלא יקרה לאף אחד] איבדנו את הבלמים , אז תעשו מה ששלמה כתב, נתחיל במשחק עדין עם האמברקס , תוך כדי נוריד הילוכים בהדרגה , נדליק אורות מצוקה כמו שכתב גיל , נחפש אם יש נתיב מילוט מהירידה , אם יש סכנת חיים ממשית אז נחשוב על להתחכך מאד בזהירות בגדר בטיחות
תמנף את כאב הלב הזה, לגמרו עליו אחת ולתמיד. שלח אותו עם מכשירי הקלטה שיוציא ממנו אמירות והבטחות ברורות על הק"מ, כדי שאם גם הפעם תראו שזה לא נכון - תעשו לו אמבוש משפטי.
לא צריך ראיות נוספות יותר מהשרשור הזה, יש כאן חומר שיכול לסגור לו את המגרש שלש פעמים, אבל לא ידוע לי שיש משטרה ובית משפט במדינת ישראל שמתעסקים בפשיעה, הם עסוקים בפרשיית הסיגרים כבר 12 שנה ובסוגיית הגיוס/חילון של עוסקי התורה
האמת גם אני חשבתי על זה לפני חודשיים והתלהבתי מאד [אפילו שלחתי לEBA בפרטי שמצאתי קומבינה ואם זה יעבוד אני יפרסם] וניסיתי את זה על TS10 וצר לי לאכזב שזה לא עבד, המכס פנה אלי בדרישה לתשלום עם הסכום המדוייק של העלות כולל הבונוס .
יותר מזה אחר שנעצר במכס הגשתי ערעור לרשות המיסים עם צילום מסך של המחיר הזול ששילמתי והם ביקשו ממני פירוט לגבי מהות ההנחה , בקיצור לא עובד לצערי .
נשמע ממש ממש מוזר,
קניתי את הרכב מנכה שנסעה בו רק היא, הקילומטרז’ נמוך להפליא מחירון הרכב ביד 2 היה 68,000 ש"ח
הרכב במצב מכני מעולה ממש ללא תקלות,
ביד 2 במחירון הזה יש ויטו 2009 שעבר 500 אלף ק"מ,
אני בזמנו שילמתי עליו אזור ה 60,000 ש"ח,
נשמע לי ממש מוזר המחיר וודאי שהוא לא תואם למחירים המוצעים ביד 2,
מה הציבור אומר?
יש שלש מחירונים וכולם לוקים בחסר לוי יצחק - טבלת נותנים מרובעת שלא מתחשבת במצב השוק בפועל, כלומר בד"כ בלוי יצחק פיג’ו שווה יותר מערכה בשוק וטויוטה פחות מערכה בשוק ועוד כאלה דוגמאות לרוב , למשל כמו המקרה שלך של ק"מ נמוך במיוחד. יד 2 - בעיקרון המחירון הכי טוב, כי הוא נקבע ע"פ סטטיסטיקות של מודעת בפועל, הא מה בדיוק בגלל זה כל זב חוטם שהחליט שהרכב שלו הכי מושלם ומיוחד ותוקע לו מחיר אסטרונומי, משפיע על המחיר, דבר שני- בדרך כלל רכבים מחליפים ידיים בסופו של יום כמה אלפים מתחת למחיר שפורסם במודעה [ברוב המודעות] מחירון העם- מחירון שייסדה השרה רגב , שבו בשעת העברת בעלות [הן באזור אישי והן בדואר] אנשים מציינים את נתוני המכירה וזה יוצר את המחירון ש"אמור להיות" הכי מדוייק , הא מה הרבה אנשים לא מציינים ולכן גם הרבה רכבים ללא נתונים והחלק שכן לפעמים מושפע מצדיק אחד שהחליט לרשום ולפעמים הוא זול מאד או יקרן מאד וכו’
בקיצור הכי טוב, לגשש כמה ימים את המצב ביד 2 הן במחירון והן במודעות בפועל ולפי זה למכור, כמובן לתחיל בכמה אלפים יותר שיהיה מקום למשא ומתן, רק צריך לשים לב כשקונים רכב שמבחינת ביטוח המחירון הרשמי בישראל הוא לוי יצחק, כלומר אם מישהו יקנה את הרכב שלך ב68 והמחירון בלוי יצחק הוא 36 [לא בדקתי] אז במקרה שהרכב ילך טוטאלוס בתאונה הוא יקבל מהביטוח רק 36
יש את הסורק המפורסם כאן בפורום שנקרא XTOOL A30M שהומלץ על ידי @הכל-בעזרת-השם ו @שלמה ועוד.
מה מיוחד בו ?
רוב הסורקים מתחלקים ככה, או פשוטים שקוראים ומוחקים רק תקלות מנוע פשוטות, או מקצועיים שעולים הרבה וגם אחרי הרכישה מצריכים מנוי ותשלום שוטף על עדכונים ופעולות
הסורק הזה, הוא סמי מקצועי, הוא מגיע מחברה רצינית, יש לו סריקה אוטו’ לשלל מערכות רכב כולל נתונים חיים ועוד מגוון בדיקות ויכול לבצע בערך 20 פעולות נפוצות כמו איפוס שמן ולימוד מצערת והוא עם עידכונים לכל החיים וללא תשלום נוסף אחרי הרכישה
אך הוא מצריך אפליקציה וללא עברית
תמיד יצא סביב ה400 שח או 300 לדגם D הפשוט יותר
כרגע אפשר לקנות ב285 כאן או כאן עם קופונים של תחילת החודש [הקופון של ה12 דולר ל89]
המחיר הטוב מגיע משילוב של כמה דברים
א. הם הוציאו דגם חדש A30X
ב. הדולר בשפל 2.9
ג. סיילים של תחילת חודש
הם נראים דומים כי לשניהם עיצוב דומה וקצת עתידני לזמנם ושניהם היברידים אבל באמת הם שונים לחלוטין
לטויוטה יש מערכת ההנעה היברידית באמת לעומתה ההונדה שהיא רק סמי היברידית
ומה ההבדל ?
בטויוטה יש מנוע חשמלי ובטרייה חזקים [82 כ"ס ו21 קג"מ] שיכולים עד מהירות מסוימת להסיע את הרכב לבד ולכבות את המנוע בנזין בחלק גדול מהנסיעה וגם כששניהם פועלים בעזרת מפצל הכח הרכב משתמש הרבה גם בעזרתה של מערכת החשמל וככה מושג החיסכון הגדול בדלק
בהונדה לאומת זאת הרכב פועל כמעט כרכב בנזין רגיל ורק שיש לו מנוע חשמלי קטן [13 כ"ס] שמעט מקל עליו את הנסיעה , יש גם הבדל בסוג הבטריה ובאופן בו הכח החשמלי משתלב עם הבנזין , בכל אופן ההונדה לא באמת היברידית
אז איך באמת גם ההונדה חסכונית?
התשובה נעוצה בהבדל השני בין הדגמים
הפריוס הוא רכב מרווח מאד ויש לו מנוע 1800 עם נצילות אנרגטית גבוהה
האינסייט לאומת זאת הוא סופר מיני עם איפור והוא מבוסס לחלוטין על הונדה ג’אז היברידית ויש לו כמוה מנוע 1330 ועיקר החיסכון הוא בגלל שמדובר ברכב סופר מיני עם משקל נמוך ומנוע קטן [תראו שאין הבדל גדול בצריכת דלק בין ג’אז היברידית לג’אז רגילה]
ומכאן מגיע גם ההבדל השלישי
בטויוטה מכיוון שהסוללה משמשת תפקיד מרכזי בהנעה וגם יש לה סוג סוללה מסוים שאוגר אנרגיה ליותר זמן , הסוללה חייבת סף מינימום בשביל לתפקד ומתחת לסף זה חייבים להחליף את הסוללה
ההונדה לאומתה נוסעת תכלס’ כרכב רגיל וגם סוג הסוללה אוגר את האנרגיה לזמן קצר יותר ולכן בדרך כלל אין לה בעיות של סוללה .
מבחינת אמינות שניהם רכבים שנחשבים למאד אמינים אם כי בטויוטה כמו שנכתב חשוב מאד להבין את מצב הסוללה ובהונדה יש גיר רציף ויש לבדוק שטופל בזמן
לרגל הימים הקרים העומדים בפתחנו …
בחלק מהרכבים שיורדת הטמפרטורה מתחת ל3 מעלות צלזיוס נדלקת נורת אזהרה על אפשרות להווצרות קרח על הכביש.
אז אם נדלקת לכם הנורה הזאת אין צורך להבהל הרכב שלכם תקין , רק שימו לב לסוע רגוע
ברכבי “פלאג אין” הנתונים של צריכת דלק לוקים בחסר ואני יסביר …
ברכב בנזין רגיל או היבריד רגיל עושים איזושהוא חישוב של נסיעה ממוצעת שחלקה עירונית וחלקה בינעירונית ומגיעים לאיזשהוא נתון שאומנם גם הוא לא משקף צריכה אמיתית בפועל כי כל נסיעה לגופה שונה מחברתה מבחינת אופי הדרך אבל יש בו איזשהוא אמת מידה לצריכת דלק של הרכב .
מה שונה בפלאג אין ?
שבעשרות ק"מ הראשונים של הנסיעה [בהתאם לגודל הסוללה] הוא משמש כרכב חשמלי לכל דבר ויכול לסוע ללא דלק כלל
ואילו כשהסוללה אוזלת הוא הופך לרכב היברידי רגיל רק שבשונה מרכב היברידי רגיל יש לו יותר משקל לסחוב מכיוון שיש לו מערכת חזקה וכבדה יותר ואז הוא נהייה בזבזן אף יותר מהיברידי מסוגו .
העולה מהדברים שאם למישהו יש מרחק מהבית לעבודה בדיוק את הטווח שהסוללה שלו מספקת ויחבר שוב למטען צריכת הדלק שלו תהייה קרובה לאפס ולעומת זאת אם מישהו יסע לאילת רצוא ושוב יכול להיות מאד שיצא לו צריכה גבוהה מאילו הרכב היה היבריד רגיל …
בקיצור בשביל לחשב את הצריכה הממוצעת של רכב פלאג אין, צריך להוסיף למשוואה גם את טווח נסיעה , ובתכלס זה לגמרי משתנה מאדם לאדם , מקווה שהובנתי …