הסעת נוסעים בשכר תק’ (מס’ 5) תשנ"ב-1992

84א. לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א’ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב’:

              טור א'                                                                              טור ב

(5) רכב נוסעים פרטי בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור בתקנה 84ב
…

הסעות שיתופיות תק’ (מס’ 5) תשע"ח-2017

84ב. יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(1) סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה;

(2) המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום;

(3) לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו;

(4) מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע;

(5) הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, “תיאום מראש” – לרבות באמצעות יישום מחשב;

לעניין תקנה זו –

“הוצאות ישירות” – סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של נסיעה;

“חלק יחסי” – ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע.

למה כביש 3 סלול מבטון ולא מאספלט?
כביש 3 (בקטע שבין לטרון לנחשון) הוא היחיד בישראל שסלול בבטון. ההחלטה לסלול אותו כך נבעה כניסוי הנדסי שבוצע על ידי חברת מע"צ (כיום “נתיבי ישראל”) בתחילת שנות ה־2000.

הסיבות המרכזיות:

1. עמידות לאורך זמן
   בטון מחזיק מעמד 20–40 שנה, לעומת אספלט שמחזיק כ־10 שנים לפני שדורש ריבוד מחדש.

הוא עמיד יותר בפני עומסי תנועה כבדים, שינויי טמפרטורה וחומרי דלק/שמן.

2. תחזוקה מופחתת
   בטון דורש פחות תחזוקה שוטפת לאורך השנים.

אין צורך לרבד אותו מחדש לעיתים קרובות כמו אספלט.

3. חסכון בעלויות בטווח הארוך
   עלות הבנייה הראשונית של כביש בטון גבוהה יותר.

אך בגלל התחזוקה הנמוכה – בטווח הארוך הוא משתלם יותר כלכלית.

4. ידידותי יותר לסביבה
   לא מבוסס נפט (בשונה מאספלט).

הבלאי שלו איטי, ולכן יוצר פחות אבק חלקיקי מזהם.

למה לא סוללים עוד כבישים בבטון?
עלות ראשונית גבוהה מאוד – ולכן לרוב המדינה מעדיפה את האספלט הזול.

מורכבות תחזוקתית – תיקון בטון מצריך טיפול מקטעי, לא טלאים נקודתיים כמו באספלט.

רעש – נסיעה על בטון מרעישה יותר.

פחות נוח לנהיגה – תחושת “רעידות” קלה ברכב לעומת נסיעה חלקה באספלט.

מיתוס נפוץ: “כביש לנחיתת מטוסים”
יש שמועה שכביש 3 נסלל מבטון לצרכי נחיתת מטוסים בשעת חירום. זה לא נכון:

הכביש לא ישר דיו, יש בו עמודי תאורה, גדרות בטיחות ותשתיות שמונעות נחיתה.

מדובר בפיילוט הנדסי בלבד, בלי קשר לצבא.
קרדיט…

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעת “עוקץ הרכבים”, שיטה מתוחכמת שבה נוכלים מנצלים פרצות בחוק ובטכנולוגיה כדי להעביר בעלות על כלי רכב ללא ידיעת הבעלים, ולהשתמש בהם כבטוחה להלוואות.

סגן השר לשעבר, אביר קארה, שחשף את שיטות הפעולה המורכבות של הנוכלים, מפרט כיצד פועל העוקץ ומציע דרכים להתגונן.

הנוכלים פועלים במספר שלבים, תוך ניצול תמימותם ורצונם של אנשים לקבל הלוואות מהירות וזולות:
פיתוי באמצעות הלוואות: הנוכלים מפרסמים באתרי אינטרנט שונים הצעות להלוואות מהירות וזולות, לעיתים באמצעות חברות אשראי פיקטיביות (לדוגמה: “משושביץ’ אשראי”).

איסוף פרטים אישיים: אנשים המתעניינים בהלוואה מתבקשים להעביר צילום תעודת זהות, לחתום על ייפוי כוח ולמסור תעודת זהות בנקאית. בשלב זה, הנוכלים ממליצים למבקשי ההלוואה לבקש הלוואה לרכישת רכב, בטענה שזו הדרך לקבל הלוואה זולה יותר.

איתור רכבים למכירה: במקביל, הנוכלים מחפשים באתרי יד 2 רכבים המוצעים למכירה. הם יוצרים קשר עם בעלי הרכבים, מתעניינים ברכישה ושואלים שאלות מפורטות על הרכב, ובמיוחד אם יש עליו שיעבוד (שכן רכב משועבד אינו ניתן להעברה). לעיתים קרובות הם מבקשים מבעל הרכב לשלוח צילום רישיון רכב “לוודא” שאין שיעבוד.

זיוף והעברת בעלות: ברגע שלנוכלים יש את פרטי הזהות של “קונה” שביקש הלוואה ושל “מוכר” שרוצה למכור רכב, הם ניגשים לדואר עם ייפוי כוח ותעודות זהות מזויפות (או צילומים שהצליחו להשיג). באמצעות מסמכים מזויפים אלו, הם מעבירים בעלות על הרכב מבעליו החוקיים ל"רוכש" שביקש את ההלוואה.

הוצאת הלוואה על הרכב: מיד לאחר העברת הבעלות, הנוכלים פונים לחברות מימון (כמו בלנדר, ביטוח ישיר או פמה) ומבקשים הלוואה כנגד הרכב. הם דורשים שהרכב יועבר למגרש מכוניות, לכאורה כחלק מתיווך העסקה. בפועל, הרכב נשאר אצל בעליו המקוריים, אך הוא כבר אינו רשום על שמו.

הקורבן נשאר עם חוב: ה"רוכש" התמים, שביקש בתחילה הלוואה קטנה, מוצא את עצמו עם רכב הרשום על שמו, ללא הרכב עצמו, ועם חוב משמעותי לחברות המימון. עד שרשויות החוק מצליחות לפענח את התרמית, הנוכלים כבר עוברים לעוקץ הבא.

איך מתגוננים מפני העוקץ? טיפים חיוניים:
כדי להימנע מלהיות קורבן ל"עוקץ הרכבים", מומלץ לנקוט במספר אמצעי זהירות:

בדיקת שיעבוד על הרכב: וודאו תמיד שיש שיעבוד על הרכב שלכם, גם אם אינכם מתכוונים לקחת הלוואה. שיעבוד מהווה מכשול משמעותי בפני העברת בעלות בלתי חוקית.

מסירת פרטים אישיים רק לגופים מוכרים: אל תמסרו פרטים אישיים רגישים (כמו צילום תעודת זהות, פרטי חשבון בנק או ייפוי כוח) לגורמים שאינם מוכרים לכם בוודאות. בדקו היטב את זהות הגוף מולו אתם מתנהלים.

זהירות בפרסום רכב למכירה: בעת פרסום רכב למכירה, הימנעו מפרסום מספר הרישוי המלא של הרכב. קונים פוטנציאליים עשויים לשאול שאלות מפורטות ולבקש צילום רישיון רכב – הימנעו ממסירת פרטים כאלה מרחוק.

בעקבות חשיפת שיטות הפעולה של הנוכלים, סגן השר לשעבר אביר קארה קיים ישיבות עם גורמים רלוונטיים, במטרה לסתום את הפרצות המאפשרות את העברות הבעלות המהירות והבלתי מבוקרות.

הצעות מרכזיות שעלו בישיבה עם מנכ"ל הדואר כוללות:

דרישה שכל העברת בעלות על רכב תהיה מותנית בשליחת הודעת SMS לבעל הרכב הרשום, שתדרוש את אישורו. רכיב זה נמצא כבר בשלבי פיתוח.

הגבלת האפשרות להעביר בעלות על רכב פעמיים באותו שבוע. אין אינטרס לגיטימי להעברת בעלות כה מהירה.

מתן אפשרות לבעלי רכב לחסום העברת בעלות על רכבם דרך אתר הזיהוי הממשלתי, כך שכל העברה תדרוש אישור מפורש שלהם.

בעקבות הפניות, הדואר הוסיף כבר כעת רכיב נוסף בתהליך הזיהוי לצורך העברת בעלות (הפרטים נשארים חסויים בשלב זה).

היום (שני) צפויה להתקיים פגישה נוספת בהובלת מנכ"ל דואר ישראל עם נציגי משרד התחבורה. מטרת הפגישה היא לבצע את השינויים הנדרשים, שכן לדואר אין את הסמכות או המידע הנדרש על מנת לבצע, לדוגמה, משלוח הודעות SMS לבעלי הרכבים.

האם הצעדים המוצעים יצליחו לשים קץ לתופעה המטרידה של “עוקץ הרכבים”? נמשיך לעקוב.