הטרמפיסטים....
-
@יהושע כתב בהטרמפיסטים....:
לפני שנים רבות, הייתי באיזה מסלול בצפון, ובסיומו היינו צריכים לקחת טרמפ חזור לתחילת המסלול, עמדתי בתחנה אני וחבר נוסף, וה “צב” שמצאנו באמצע המסלול, כשעצר לנו רכב עלינו כולנו עליו, אלא שכשירדנו שכחנו את החבר השלישי (הצב) על ריצפת האוטו, מקווה שבעל הרכב מצא אותו מהר, לפני שהוא התבשל.
עמו הסליחה.
מוסר השכל: אם אתה מתכונן לעצרו טרמפ, אל תיקח אתך צב.עכשיו הגיעה הזמן לסגירת המעגל משהו בסגנון
אהה זה אתה היית בעל הצב? בינתים מכרנו אותו וקנינו בו תרנגולות… הרי שלך לפניך
-
סיפור שהיה אצל חבר אמנם לפני הרבה שנים אבל א"א לפספס…
בן אדם עמד ותידלק רכב בתחנת דלק בגהה (ביציאה מבני ברק), הגיע אליו מיודעינו (החבר) ושאל אותו באדיבות אם הוא במקרה נוסע לירושלים, הבן אדם לא ענה לו (ולא הוא לא היה חרש) מיודעינו ניסה לשאול אותו שוב אך הלה בהפגנתיות ממשיך בשתיקתו,
לאחר שסיים לתדלק הבן אדם נכנס להזמין לעצמו משהו ב"הלו תימן", מיודעינו שנפגע מההתעלמות המופגנת נעמד ליד הרכב, הסתובב לכיוון הטרמפיאדה וצעק בקול גדול “מי שרוצה 4 לירושלים אני כבר חוזר” וזז הצידה לראות מה יהיה,
הבן אדם חוזר מהלו תימן וקולט שיש לו 3 בחורים מאחורה ברכב, וזה לא נגמר כאן, כשהוא הגיע לפתוח את הדלת האחורית לברר מה פשר היצורים שברכב שלו הבחור שישב ליד הדלת פשוט טרק בעוצמה חזרה את הדלת תוך כדי צעקה “כבר אין מקום”…
אם זה היה צודק או לא יחליט כל אחד לעצמו… -
עוד מעשה שהיה ביציאה ממירון עם אבא שלי כשהיה בחור
עמדו כמה בחורים וציפו לישועה, אחד הנהגים שעבר במקום משום מה דפק גז ממש כשעבר לידם, אחד הבחורים ממש התעצבן וצעק לו “שתתהפך”,
לרוע מזלו החלון שליד הנהג היה פתוח והנהג ששמע את הצעקה דפק רוורס נעצר ליד הבחור ואמר לו “בא תעלה שנתהפך ביחד”…
טרמפיסטים: היזהרו בלשונכם… -
@שלמה כתב בהטרמפיסטים....:
אני בדיוק חוזר מאלעד לאסוף כסף לאלמנה, מה אתה יכול לעזור? אמרתי לו ‘פחות’ ואז התחילו המסירות: אולי משהו קטן?\אולי הוראת קבע?\ אין לך עכשיו? אפשר בנדרים פלוס?\ או להעביר לי דרך מישהו בק’‘ס\ תרצה שאקח את המס’ שלך ותתרום כשיהיה לך?
אוקיי שלב הבא: מה זה העלון הזה? תוך נקיטת חפץ וגיבובי בלבולי שכל.
ואז משפחולוגיה מאיפה אתה? קשור לפלוני? לא? אז לאלמוני? וכו’ מי השווער שלך?אם אני מזהה, אני מעריץ אותך שהצלחת לא להוציא כלום.
אחרי שהוא הוציא ממני, שידכתי אותו למישהו שחשבתי שממנו אין סיכוי להוציא כסף… וגם ממנו הוא הוציא… -
@חיים-ב כתב בהטרמפיסטים....:
אפשר להתווכח אם זה היה נכון לעשות זאת או לא
אבל דבר אחד ברור אין על התושיה וההברקה של בחורי ישיבות שהתחדדו מלימודלטובת האנושות עדיף אולי שלא היה לומד!
ואולי גם כלפי שמיא… -
אני זוכר כשעברתי טסט וסיימתי עם המורה בצומת שילת כולי נרגש
עוד לא התאוששתי וכבר עוצר לי טרמפ לצומת רמות, הוא אומר לי אם תוכל להוציא מהפגז’ ספר, היה שם מיני אוצה"ס,
אני אומר לו איזה, אז הוא אומר לי לומשנה,
הייתי בטוח שהוא רוצה להביא לי לתרום לביה"כ או משהו, ואז הוא אומר לי תפתח - ותתחיל לקרוא, אני לא ישכח זה היה פירוש שהוא חיבר על התוס’ בריש גיטין, הבנ"א שיהיה בריא אכל לי את הראש כל הנסיעה, בלי מרווח לנשום, תקרא, תעצור וכו’.
וכל הנסיעה אני בלחץ האם עברתי או לא…
אח"כ קיבלתי הרצאה בנושא של ‘לא חייבים ללמוד בישיבה בשביל לצאת ת"ח’…
לך תסביר לו שישיבה זה לא לא רק מכון ללימוד לתורה - אלא גם לעבודת המידות…ודו"ק.
קיצער המסקנא שלי - העלת טרמפ תעשה את החסד המושלם - והיינו לך עם הראש שלו (כמובן לפי הקריזה והמצב רוח שלך), בא לו לנייעס? תנייעס איתו, הוא שותק? אל תאכל לו תרא’ש עם ד"ת/פוליטיקה/ השקופה/ ושאר ירקות…
אם הוא אוכל לך תרא’ש תדליק רדיו בווליום, ותסע יותר מהר:) -
-
-
-
@יצחק-רשטונ כתב בהטרמפיסטים....:
כוונתי האם באותו הטסט הוא עבר ?
מבין השורות נראה לי שהוא בלי משים כתב שכן
@ez058 כתב בהטרמפיסטים....:
אני זוכר כשעברתי טסט וסיימתי עם המורה בצומת שילת כולי נרגש
אם אני עוצר פה, הוא כתב מפורש! לכאו’ שהוא עבר. ובמיוחד שאח’‘כ הוא תיאר שהוא היה בלחץ, לא נראה לי הגיוני ה’‘כולי נרגש’’ כשאתה בספק.
בשביל הרב @יוני אפרט:
לא הכוונה שהוא כתב את המילה ‘‘עברתי’’ בלבד.
ונכון שבמכלול הסיפור וסדר הדברים אכן זה לא נכתב.
אך לי נראה שאם הוא היה כותב את הסיפור תוך כדי שהוא היה מתרחש, היה נכתב ‘‘אני זוכר שהייתי אחרי טסט וסיימתי… כולי בלחץ’’…
מחמת שהסיפור נכתב לאחר מעשה, מבלי משים הוא תיאר לכאו’ את המציאות שהוא ‘‘עבר’’ ונרגש. וכמובן,
כן. זה עדיין ניתן לויכוח, אבל היה לי חשק לכתוב את זה כי זה נראה לי נכון, ומעניין אותי אם קלעתי. -
@Klonimoos כתב בהטרמפיסטים....:
הוא כתב מפורש! לכאו’ שהוא עבר
עברתי מלשון סיימתי ולא מסתבר שהוא ידע אז שהוא עבר דהלא הטסטר מודיע רק כעבור 4 שעות
-
@יצחק-רשטונ
אם הייתי יודע שזה כזה מסקרן אז הייתי כותב יותר מפורש…
באמת את אותו הטסט עברתי ב"ה עם מלא השגחה פרטית (בחניה לאחור כמעט גילחתי את הרכב החונה, ואז ה’ נתן בליבי לבקש מהטסטר לנסות שוב והוא אומר לי ‘אתה בעל הבית…’ יצאתי ונכנסתי לחניה בצורה תקינה - כל שאר הטסט היה במושב רעות ואח"כ נסיעה בכביש 443 למודיעין)
היה לי הרגשה שעברתי (וגם הטסטר רמז לי ככה - הוא היה ממש מענטש בניגוד לתאוריה הצודקת על הטסטרים דרשיעי נינהו…)
ולכן הייתי בלחץ בטרמפ הנ"ל…
בסוף שקיבלתי את ההודעה שעברתי, סלחתי לו… -
@ez058 כתב בהטרמפיסטים....:
בחניה לאחור כמעט גילחתי את הרכב החונה, ואז ה’ נתן בליבי לבקש מהטסטר לנסות שוב והוא אומר לי ‘אתה בעל הבית…’
ע"פ כללי המבחן מותר לתקן חניה פעם אחת.
-
@נייטרון-חפשי כתב בהטרמפיסטים....:
ע"פ כללי המבחן מותר לתקן חניה פעם אחת.
רק אם חנית רחוק מהמדרכה לא אם עלית על המדרכה או נכנסת ברכב חונה מה גם שבד"כ בחשש אפי’ רחוק שתיכנס ברכב הטסטר בולם ואז אין מה לתקן
-
סיפור ששמעתי מגיסי שלמד בישי"ק בכניסה לירושלים וגר ברמות
ערב חורפי אחד נשלחו כל הבחורים לביתם לקראת השלג שעומד לרדת
גיסי עמד בכניסה לעיר וניסה לעצור טרמפ
בנתיים התחיל לרדת שלג…
גיסי עומד עם המטריה שהתכסתה כולה בלבן ומחכה לטרמפ שיעצור
אחרי כמה דקות עוצר רכב על ידו
גיסי כבר היה בטוח שהנה הישועה שלו הגיעה
אבל
הנהג מוציא מצלמה מהחלון. מצלם. וממשיך לנסוע… -
@ez058 כתב בהטרמפיסטים....:
אח"כ קיבלתי הרצאה בנושא של ‘לא חייבים ללמוד בישיבה בשביל לצאת ת"ח’…
כן צריך. לא רק בגלל - -
שישיבה זה לא לא רק מכון ללימוד לתורה - אלא גם לעבודת המידות…ודו"ק.
אבל זה לא הנושא כאן…
קיצער המסקנא שלי - העלת טרמפ תעשה את החסד המושלם - והיינו לך עם הראש שלו
חבל שהמסקנא הזו הגיעה רק עכשיו. אני הייתי טורק את הספר בנימוס ומכריז שאין לי כח. נראה אותו מוריד אותך בגלל זה.
כך עשיתי למישהו שאילף אותי בינה על חיסוני הקורונה. הבהרתי לו את דעתי בצורה נחרצת וציורית, ולא חסכתי ממנו הסברים על מנת המשכל שהובילה אותו להאמין לכל השטויות הללו, כמו שהייתי מתווכח עם כל אדם אחר בנושא הזה, ולא ייחסתי חשיבות לעובדה שהוא לוקח אותי עכשיו ברכבו.מצטער, בשביל לקנות אותי בתור פודל מאולף שמציית לכל פקודה ומהנהן לכל דעה צריך להשקיע קצת יותר מאשר לתת לי טרמפ.
כמה להשקיע? תשאלו את ר’ יגאל רוזן, הוא היחיד שהצליח בזה בינתיים…