הטרמפיסטים....
-
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורה -
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
בתור אחד שקצת מתעסק בעניין רק להזכיר שבתקופה זו מי שקיבל צו מעצר יש להיזהר מאוד מכל מפגש עם שוטרים לטוב ולמוטב - ואכמ"ל
@ez058 כתב בהטרמפיסטים....:
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
בתור אחד שקצת מתעסק בעניין רק להזכיר שבתקופה זו מי שקיבל צו מעצר יש להיזהר מאוד מכל מפגש עם שוטרים לטוב ולמוטב - ואכמ"ל
הארתך חשובה מאד!!!
הסיפור היה לפני כמה שנים
הדגש על רגילים קשור לחתימתו של @גיל שכבר דנו בה בעבר מה זה “רגיל”
עריכה:
הדיון על רגיל היה החל מהפוסט המסופם והטיפשי הזה שבא בעקבות החלפת החתימה של ר’@גיל לחתימה הנוכחית -
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
אה, אתם שלושה עם מזוודות…
קרה לי שלקחתי טרמפ עם רכב מלא ויהיה לו מזוודה גדולה אמרתי לו פשוט תתפוס אותה דרך החלון וככה נסענו נסיעה יחסית קצרה
להגנתי אמרתי לו שירים את המזוודה קצת כי חבל על הגלגלים - מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
אה, אתם שלושה עם מזוודות…
קרה לי שלקחתי טרמפ עם רכב מלא ויהיה לו מזוודה גדולה אמרתי לו פשוט תתפוס אותה דרך החלון וככה נסענו נסיעה יחסית קצרה
להגנתי אמרתי לו שירים את המזוודה קצת כי חבל על הגלגלים@פתוח-לשמוע כתב בהטרמפיסטים....:
ויהיה לו מזוודה גדולה אמרתי לו פשוט תתפוס אותה דרך החלון וככה נסענו נסיעה יחסית קצרה
בן דוד שלי קיבל על זה דו"ח
@גיל -
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
אם לא בא לך אל תיקח, וזה באמת בסדר גמור, ולא תקבל על זה שום עונש, אבל התירוצים האלה שמסבירים למה זו אפילו מצווה שתקבל עליה שכר… נו נו.
@EBA כתב בהטרמפיסטים....:
התירוצים האלה שמסבירים למה זו אפילו מצווה שתקבל עליה שכר
הוא לא אמר שזו מצווה (שלא לדבר על שכר…) רק אמר שלהחליט יותר לא לקחת אף אחד זה פחות בריא לתיקון המידות אפילו שב’הרגשה’ זה נתפס כפחות ‘נחס’.
-
עוד סיפור קצרצר…
ליל שישי עברתי בתחנה פלונית ובחור מושיט לי יד.
לאן יקירי? - תעשה לי טובה אני צריך אם אפשר לתחנה מרכזית,
אני פה כבר שעה ואין אוטובוסים בגלל העבודות וכו’…
בא תעלה… הבחור היה עם מזוודה ושקית ניילון ג’מבו…
כחלק מהטרמפ (ושלא יהרוס את המושבים) עזרתי לו להעמיס את תכולתו במושבים האחוריים.אחרי כמה עשרות מטרים עוצר עוד בחורציק…
נדחף פנימה ליד השקית ונשאר עומד, אמרתי לו שים את השקית על המזוודה ושב…
לא לא אני יעמוד ככה, אמרתי ר’ איד אי אפשר ככה לנסוע, שב ושים חגורה…טוב, עשה טובה והתיישב, אחרי כמה שניות הוא שואל “לאן אתה מגיע”?
אז הבחור הראשון עונה ל"תחנה מרכזית",כאן הבחור השני מתחיל דיון עם הטרמפיסט הראשון איפה בדיוק כדאי לעצור.
תאמינו לי שכחתי לכמה דקות שאני בכלל הנהג.התחיל ויכוח רציני איפה בדיוק כדאי לעצור, כשכל אחד מצדד לשיטתו ומביא ראיה לדבריו…
אחחח איזה ריתחא דפילפולא…בסופו של דבר נתתי להם לדבר והורדתי אותם איפה שבעל הבית החליט
-
עוד סיפור קצרצר…
ליל שישי עברתי בתחנה פלונית ובחור מושיט לי יד.
לאן יקירי? - תעשה לי טובה אני צריך אם אפשר לתחנה מרכזית,
אני פה כבר שעה ואין אוטובוסים בגלל העבודות וכו’…
בא תעלה… הבחור היה עם מזוודה ושקית ניילון ג’מבו…
כחלק מהטרמפ (ושלא יהרוס את המושבים) עזרתי לו להעמיס את תכולתו במושבים האחוריים.אחרי כמה עשרות מטרים עוצר עוד בחורציק…
נדחף פנימה ליד השקית ונשאר עומד, אמרתי לו שים את השקית על המזוודה ושב…
לא לא אני יעמוד ככה, אמרתי ר’ איד אי אפשר ככה לנסוע, שב ושים חגורה…טוב, עשה טובה והתיישב, אחרי כמה שניות הוא שואל “לאן אתה מגיע”?
אז הבחור הראשון עונה ל"תחנה מרכזית",כאן הבחור השני מתחיל דיון עם הטרמפיסט הראשון איפה בדיוק כדאי לעצור.
תאמינו לי שכחתי לכמה דקות שאני בכלל הנהג.התחיל ויכוח רציני איפה בדיוק כדאי לעצור, כשכל אחד מצדד לשיטתו ומביא ראיה לדבריו…
אחחח איזה ריתחא דפילפולא…בסופו של דבר נתתי להם לדבר והורדתי אותם איפה שבעל הבית החליט
@תודה-לבורא-עולם-0 כתב בהטרמפיסטים....:
בסופו של דבר ננתי להם לדבר והורדתי אותם איפה שבעל הבית החליט
הייתי חייב!
איזה מוסר השכל הבאת פה!!!
גם אנחנו מפטפטים ומדברים כל הזמן והרבה פעמים קצת שוכחים מי בעל הבית… ואז מגלים מה בעל הבית החליט…
יישר כח! -
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורה@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורהאם השוטרים יתחילו לנהוג כפי הכתוב בחתימתי, דיינו.
בכל אופן, מבלי להתפלפל הרבה, כוונתי הייתה ברורה. אגב, מפי השמועה נודע לי,
כי חברי המשמר האזרחי דרכסים, נוהגים באופן קבע להציע טרמפ (בשעות הערב, כנהוג) לעומדים בתחנות שמחוץ לישוב, הואיל ועל אותו הציר עוברים גם…טוב, תבדקו במפה… -
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורהאם השוטרים יתחילו לנהוג כפי הכתוב בחתימתי, דיינו.
בכל אופן, מבלי להתפלפל הרבה, כוונתי הייתה ברורה. אגב, מפי השמועה נודע לי,
כי חברי המשמר האזרחי דרכסים, נוהגים באופן קבע להציע טרמפ (בשעות הערב, כנהוג) לעומדים בתחנות שמחוץ לישוב, הואיל ועל אותו הציר עוברים גם…טוב, תבדקו במפה…@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
חברי המשמר האזרחי דרכסים, נוהגים באופן קבע להציע טרמפ (בשעות הערב, כנהוג) לעומדים בתחנות שמחוץ לישוב, הואיל ועל אותו הציר עוברים גם…טוב, תבדקו במפה…
זהירות! יש כאלו שיראו בזה המלצה לעמוד שם כי בטח חברי המשמר יעצרו להם…
-
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורהאם השוטרים יתחילו לנהוג כפי הכתוב בחתימתי, דיינו.
בכל אופן, מבלי להתפלפל הרבה, כוונתי הייתה ברורה. אגב, מפי השמועה נודע לי,
כי חברי המשמר האזרחי דרכסים, נוהגים באופן קבע להציע טרמפ (בשעות הערב, כנהוג) לעומדים בתחנות שמחוץ לישוב, הואיל ועל אותו הציר עוברים גם…טוב, תבדקו במפה…@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
י חברי המשמר האזרחי דרכסים, נוהגים באופן קבע להציע טרמפ (בשעות הערב, כנהוג) לעומדים בתחנות שמחוץ לישוב, הואיל ועל אותו הציר עוברים גם…טוב, תבדקו במפה…
בטוח? כמה שעות הייתי שם…
עיין בטרמפיסטים כמה סיפורים משם -
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
י חברי המשמר האזרחי דרכסים, נוהגים באופן קבע להציע טרמפ (בשעות הערב, כנהוג) לעומדים בתחנות שמחוץ לישוב, הואיל ועל אותו הציר עוברים גם…טוב, תבדקו במפה…
בטוח? כמה שעות הייתי שם…
עיין בטרמפיסטים כמה סיפורים משם@פתוח-לשמוע כתב בהטרמפיסטים....:
בטוח? כמה שעות הייתי שם…
עיין בטרמפיסטים כמה סיפורים משםכשיהיה זמן, נעיין.
מעבר לכך, המשא"ז לא מסתובב יותר מדי מחוץ לרכסים, אלא בעיקר בתוך, וממילא… -
ר ראובן שבתי העביר נושא זה מ-מדברים רכב