עזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?
-
ואני קראתי הרבה מן ההודעות וקצת מפריע לי ההגזמה (גילוי נאות אין לי רכב),
הכותרת היא איך מסתדרים עם בני המשפחה
ומיד אח"כ כל אחד מביא מקרים מוקצנים,
אם זה מצב המשפחתיות אצלם אז חבל,
אני נותן הלוואות גדולות כשאני יכול, עוזר לבנות ולפרק סוכות, מעברי דירות, וערב פסח ושאר דברים.
שוב אין באמור למקרים קיצונים כמו שתארו כאן,
אבל משום מה נראה כאן שצריך להתפטר מכל האלה שזה עוזר להם על הדרך בטענה שאינם גם מוצאים כ"כ הרבה כסף כמוני על רכב, אז שיתחיל לשלם מוניות כי כולם משלמים!
אצלי במשפחה אוהבים לעזור וגם לנסוע לעיר אחרת כשצריך ואין אצלנו רכבים,
הטון וסיפורי הזוועה ומעוררי הרחמים לדעתי קצת מוגזמים.
(או שזה תופעה פסיכולוגית או שאותו אחד שמסכים לנסוע לעזור בניקוי לפסח או שאר דוגמאות אם זה עזרה אם הרכב הוא מרגיש ניצול)
(ואין בכוונתי לכאלה שמבקשים עזרה רק לחסוך כסף)
ואמנם אין לי רכב וגם לא במשפחה אבל שאנחנו נוסעים לעזור משלמים על אוטובוסים שגם עולה קצת כסף.@תמים כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
(גילוי נאות אין לי רכב),
הגילוי נאות שלך מאוד חשוב
אני גם אוהב מאוד לעזור ואני מקריב שעות רבות בשביל אחרים וגם הלוואתי סכומים של 6 ספרות והכל בשמחה
אבל זה לא דומה בכלל
לא בגלל אשליה פסיכולוגית
כשתקנה רכב בעז"ה תבין
במיוחד אם אין אצלכם הרבה בעלי רכבים -
@תמים כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
(גילוי נאות אין לי רכב),
הגילוי נאות שלך מאוד חשוב
אני גם אוהב מאוד לעזור ואני מקריב שעות רבות בשביל אחרים וגם הלוואתי סכומים של 6 ספרות והכל בשמחה
אבל זה לא דומה בכלל
לא בגלל אשליה פסיכולוגית
כשתקנה רכב בעז"ה תבין
במיוחד אם אין אצלכם הרבה בעלי רכבים@אבי-ים מסכים עם כל מילה (אין לי רכב, אבל אני מסתובב הרבה עם רכבים של אחרים)
זה עולם בקשות אחר, אם מישהו שבחיים לא היה מבקש ממני לבוא לעזור לו להעלות משהו הבייתה (3 דקות הליכה) יכול לבקש ממני לבוא לקחת אותו ממרחק של רבע שעה נסיעה (בד"כ אני נענה לבקשה אם היא הגיונית בעיניי, כי הסבירות שיתחילו לנצל אותי בקביעות נמוכה, יש לי את הרכב רק בערך פעם בשבוע ובזמנים לא קבועים) -
ואני קראתי הרבה מן ההודעות וקצת מפריע לי ההגזמה (גילוי נאות אין לי רכב),
הכותרת היא איך מסתדרים עם בני המשפחה
ומיד אח"כ כל אחד מביא מקרים מוקצנים,
אם זה מצב המשפחתיות אצלם אז חבל,
אני נותן הלוואות גדולות כשאני יכול, עוזר לבנות ולפרק סוכות, מעברי דירות, וערב פסח ושאר דברים.
שוב אין באמור למקרים קיצונים כמו שתארו כאן,
אבל משום מה נראה כאן שצריך להתפטר מכל האלה שזה עוזר להם על הדרך בטענה שאינם גם מוצאים כ"כ הרבה כסף כמוני על רכב, אז שיתחיל לשלם מוניות כי כולם משלמים!
אצלי במשפחה אוהבים לעזור וגם לנסוע לעיר אחרת כשצריך ואין אצלנו רכבים,
הטון וסיפורי הזוועה ומעוררי הרחמים לדעתי קצת מוגזמים.
(או שזה תופעה פסיכולוגית או שאותו אחד שמסכים לנסוע לעזור בניקוי לפסח או שאר דוגמאות אם זה עזרה אם הרכב הוא מרגיש ניצול)
(ואין בכוונתי לכאלה שמבקשים עזרה רק לחסוך כסף)
ואמנם אין לי רכב וגם לא במשפחה אבל שאנחנו נוסעים לעזור משלמים על אוטובוסים שגם עולה קצת כסף.@תמים כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
ואני קראתי הרבה מן ההודעות וקצת מפריע לי ההגזמה (גילוי נאות אין לי רכב),
הכותרת היא איך מסתדרים אם בני המשפחה
ומיד אח"כ כל אחד מביא מקרים מוקצנים,
אם זה מצב המשפחתיות אצלם אז חבל,גם לי הפריע הכותרת (וזו הסיבה שלא פתחתי את השרשור הזה עד היום) אבל כשקראתי את התוכן נרגעתי, חשוב לי גם להזכיר לכבודו שלפחות חצי מהמגיבים כאן הם אנשים שלתת בלי סוף זה ההובי שלהם וזה בעיניהם החלק היותר חוויתי של הפורום הזה.
אז אל תתנו ל’נשמות הטובות’ להרוס את הלב שלכם (גם אם הם ‘תינוקות שנשבו’ או סתם תמימים), נמשיך לעזור מתי שמתאים להתפתחות הרוחנית של הלב שלנו, וכשזה לא מתאים נהיה חזקים! ולא נמדוד את עצמינו ‘כחגבים’ לפי העיניים של אחרים.
לא משנה אם הסירוב שלך יהיה אסרטיבי (כסף למונית או שיחת מוסר)/סתמי (‘לא יכול’… ‘אבל אני לא יכול’… ‘כן, אבל אני לא יכול’)/מתנצל (לא נעים לי אבל…) אם תהיה חזק בעמדתך המסר יעבור (למעט מקרי קיצון ששם אסרטיביות תועיל הן למבקש (חינוכית) והן לסביבתו). וקח בחשבון שבסירוב הזה אתה עושה חסד עם כל המבקשים הבאים.מי שלא יודע לומר ‘לא!’ מעולם לא אמר ‘כן’
-
ואני קראתי הרבה מן ההודעות וקצת מפריע לי ההגזמה (גילוי נאות אין לי רכב),
הכותרת היא איך מסתדרים עם בני המשפחה
ומיד אח"כ כל אחד מביא מקרים מוקצנים,
אם זה מצב המשפחתיות אצלם אז חבל,
אני נותן הלוואות גדולות כשאני יכול, עוזר לבנות ולפרק סוכות, מעברי דירות, וערב פסח ושאר דברים.
שוב אין באמור למקרים קיצונים כמו שתארו כאן,
אבל משום מה נראה כאן שצריך להתפטר מכל האלה שזה עוזר להם על הדרך בטענה שאינם גם מוצאים כ"כ הרבה כסף כמוני על רכב, אז שיתחיל לשלם מוניות כי כולם משלמים!
אצלי במשפחה אוהבים לעזור וגם לנסוע לעיר אחרת כשצריך ואין אצלנו רכבים,
הטון וסיפורי הזוועה ומעוררי הרחמים לדעתי קצת מוגזמים.
(או שזה תופעה פסיכולוגית או שאותו אחד שמסכים לנסוע לעזור בניקוי לפסח או שאר דוגמאות אם זה עזרה אם הרכב הוא מרגיש ניצול)
(ואין בכוונתי לכאלה שמבקשים עזרה רק לחסוך כסף)
ואמנם אין לי רכב וגם לא במשפחה אבל שאנחנו נוסעים לעזור משלמים על אוטובוסים שגם עולה קצת כסף.@תמים כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
ואני קראתי הרבה מן ההודעות וקצת מפריע לי ההגזמה (גילוי נאות אין לי רכב),
הכותרת היא איך מסתדרים אם בני המשפחה
ומיד אח"כ כל אחד מביא מקרים מוקצנים,תנוח דעתך!!!
זה דברים שבכל יום וזה לא כל אחד, אבל לכל אחד כמעט (להשערתי) מאיתנו בפורום יש אחד כזה שנזכר בנו מדי פעם…
מקרים קיצוניים תמצא כאן באריכות… -
ואני קראתי הרבה מן ההודעות וקצת מפריע לי ההגזמה (גילוי נאות אין לי רכב),
הכותרת היא איך מסתדרים עם בני המשפחה
ומיד אח"כ כל אחד מביא מקרים מוקצנים,
אם זה מצב המשפחתיות אצלם אז חבל,
אני נותן הלוואות גדולות כשאני יכול, עוזר לבנות ולפרק סוכות, מעברי דירות, וערב פסח ושאר דברים.
שוב אין באמור למקרים קיצונים כמו שתארו כאן,
אבל משום מה נראה כאן שצריך להתפטר מכל האלה שזה עוזר להם על הדרך בטענה שאינם גם מוצאים כ"כ הרבה כסף כמוני על רכב, אז שיתחיל לשלם מוניות כי כולם משלמים!
אצלי במשפחה אוהבים לעזור וגם לנסוע לעיר אחרת כשצריך ואין אצלנו רכבים,
הטון וסיפורי הזוועה ומעוררי הרחמים לדעתי קצת מוגזמים.
(או שזה תופעה פסיכולוגית או שאותו אחד שמסכים לנסוע לעזור בניקוי לפסח או שאר דוגמאות אם זה עזרה אם הרכב הוא מרגיש ניצול)
(ואין בכוונתי לכאלה שמבקשים עזרה רק לחסוך כסף)
ואמנם אין לי רכב וגם לא במשפחה אבל שאנחנו נוסעים לעזור משלמים על אוטובוסים שגם עולה קצת כסף.@תמים רואים שלא הבנת
אין פה בעיה לאנשים לעזור, הנקודה היא שאנשים (שכנראה לא במשפחה כמו שלך) הופכים לניצול
ולדעתי עיקר העניין הוא שאנשים לא מבינים כמה עולה רכב דהיינו הוצאות הרכב
לדוג’ פעם חבר שאל אותי אם אני רוצה לנסוע לר’ שמעון אמרתי כן אחרי רגע הבנתי שהוא רוצה שאני יבוא עם כמה חברה שהוא אירגן כי הוא רוצה את הרכב שלי אז אמרתי לו אם זה ברכב שלי אני לא משלם הוצאות (דלק אוכל ושאר דברים) אתה רוצה שאני ישלם נוציא רכב מהשכרה, התחלתי לחשבן לו איזה בלאי יש לרכב הוא היה בהלם
דוג’ נוספת יש לי דוד שגר בעיר שלי חיתן בת הגעתי בשבוע החתונה לעזור להם אז בת דודה שלי שאלה אותי אם אני יכול לקחת אותה לעיר פלונית ואח"כ לקחת עוגות מהעיר השניה ולסיים עם עוד משהו מעיר נוספת, וכשאמרתי לה שזה מסובך היא לא הבינה למה אני מעדיף לסחוב שולחנות וכו’ זה הרבה יותר קשה מלנסוע באוטו ולשבת במזגן כל הזמן, הסברתי לה פירוט ק"מ כמה כסף יעלה לי רק הדלק, היא הייתה בשוק -
@תמים רואים שלא הבנת
אין פה בעיה לאנשים לעזור, הנקודה היא שאנשים (שכנראה לא במשפחה כמו שלך) הופכים לניצול
ולדעתי עיקר העניין הוא שאנשים לא מבינים כמה עולה רכב דהיינו הוצאות הרכב
לדוג’ פעם חבר שאל אותי אם אני רוצה לנסוע לר’ שמעון אמרתי כן אחרי רגע הבנתי שהוא רוצה שאני יבוא עם כמה חברה שהוא אירגן כי הוא רוצה את הרכב שלי אז אמרתי לו אם זה ברכב שלי אני לא משלם הוצאות (דלק אוכל ושאר דברים) אתה רוצה שאני ישלם נוציא רכב מהשכרה, התחלתי לחשבן לו איזה בלאי יש לרכב הוא היה בהלם
דוג’ נוספת יש לי דוד שגר בעיר שלי חיתן בת הגעתי בשבוע החתונה לעזור להם אז בת דודה שלי שאלה אותי אם אני יכול לקחת אותה לעיר פלונית ואח"כ לקחת עוגות מהעיר השניה ולסיים עם עוד משהו מעיר נוספת, וכשאמרתי לה שזה מסובך היא לא הבינה למה אני מעדיף לסחוב שולחנות וכו’ זה הרבה יותר קשה מלנסוע באוטו ולשבת במזגן כל הזמן, הסברתי לה פירוט ק"מ כמה כסף יעלה לי רק הדלק, היא הייתה בשוק@יוני כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
הסברתי לה פירוט ק"מ כמה כסף יעלה לי רק הדלק, היא הייתה בשוק
הדרך היחידה שאנשים יפנימו את זה באמת היא להתקין ברכב מכשיר כמו זה של המזגנים בשטיבלאך, שאם אתה מכניס כסף הוא נוסע, וכשנגמר הוא מצפצף, ובסוף פשוט עוצר…
-
@תמים רואים שלא הבנת
אין פה בעיה לאנשים לעזור, הנקודה היא שאנשים (שכנראה לא במשפחה כמו שלך) הופכים לניצול
ולדעתי עיקר העניין הוא שאנשים לא מבינים כמה עולה רכב דהיינו הוצאות הרכב
לדוג’ פעם חבר שאל אותי אם אני רוצה לנסוע לר’ שמעון אמרתי כן אחרי רגע הבנתי שהוא רוצה שאני יבוא עם כמה חברה שהוא אירגן כי הוא רוצה את הרכב שלי אז אמרתי לו אם זה ברכב שלי אני לא משלם הוצאות (דלק אוכל ושאר דברים) אתה רוצה שאני ישלם נוציא רכב מהשכרה, התחלתי לחשבן לו איזה בלאי יש לרכב הוא היה בהלם
דוג’ נוספת יש לי דוד שגר בעיר שלי חיתן בת הגעתי בשבוע החתונה לעזור להם אז בת דודה שלי שאלה אותי אם אני יכול לקחת אותה לעיר פלונית ואח"כ לקחת עוגות מהעיר השניה ולסיים עם עוד משהו מעיר נוספת, וכשאמרתי לה שזה מסובך היא לא הבינה למה אני מעדיף לסחוב שולחנות וכו’ זה הרבה יותר קשה מלנסוע באוטו ולשבת במזגן כל הזמן, הסברתי לה פירוט ק"מ כמה כסף יעלה לי רק הדלק, היא הייתה בשוק -
@אבי-ים כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
@יוני הכי מעצבן זה אלו ששמים 20/30 שקל ועוד מרגישים טוב עם עצמם
הלו… זה אפי’ לא קרובתלוי מי ומה, בנסיעה של טרמפ מישהו ששם 20/30 בקלאס (לא מבב לצפת - אלא בפנים הארץ) זה בהחלט נכון - השתתפות במחיר הדלק - הוא לא בא לשלם אלא להשתתף - אצלנו בשכונה מקובל לשלם מחיר של אוטובוס בהצטרפות כטרמפ - הנוסע מרויח נסיעה ובעל הרכב מקבל השתתפות.
-
@אבי-ים כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
@יוני הכי מעצבן זה אלו ששמים 20/30 שקל ועוד מרגישים טוב עם עצמם
הלו… זה אפי’ לא קרובתלוי מי ומה, בנסיעה של טרמפ מישהו ששם 20/30 בקלאס (לא מבב לצפת - אלא בפנים הארץ) זה בהחלט נכון - השתתפות במחיר הדלק - הוא לא בא לשלם אלא להשתתף - אצלנו בשכונה מקובל לשלם מחיר של אוטובוס בהצטרפות כטרמפ - הנוסע מרויח נסיעה ובעל הרכב מקבל השתתפות.
-
אני על נסיעה מהכולל ולכולל (כק"מ וחצי כל צד) ביקשתי שקל לנוסע השתתפות בהוצאות ואברכים פתחו עלי עיניים מה אתה מנסה להרוויח עלינו
@יוני כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
אני על נסיעה מהכולל ולכולל (כק"מ וחצי כל צד) ביקשתי שקל לנוסע השתתפות בהוצאות ואברכים פתחו עלי עיניים מה אתה מנסה להרוויח עלינו
אנשים לא קולטים את העלויות עד שמחזיקים רכב.
נסיעה עירונית - בהרבה רכבים קרוב לשקל לק"מ [7.23 אם זה 1/10 ובעירוני הרבה רכבים זה פחות…] + בלאי ביטוח וכו’ - אנשים חושבים שההשתתפות זה רק בדלק ולא חושבים שיש עוד מכלול שלם שהם נהנו ממנו ושבעל הרכב משלם עליו… -
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’=|
|=-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’=|
|=-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.
@לוחצגז בתגובתי אני לא בא להוסיף על מה שכתבו פה קודמי, אלא לנתח מהזוית שלי ולתת את נקודת מבטי.
ראשית, שתדע לך שאתה אדם מאוד איכותי וערכי עם ענוה ומידות טובות! לצערנו הרב לא כולם כמוך ואולי רובם אפי’ לא קרובים… רוב האנשים אין פיהם וליבם שווים וגם כשהם אומרים “אתה איש טוב תוכל ברשותך להקפיץ אותי” בליבם הם אומרים “י’חתיכת פראייר, לא בא לי להתאמץ ולהסתדר בכוחות עצמי, במיוחד אם אני יכול לגרום לאחרים לעשות את זה בפה עם המילים הנכונות” וזו עוד לשון עדינה…
נתינה באה מתוך רצון טוב ולא מתוך לחץ וכיו"ב. לכל אדם בעולם יש רצונות דחפים ובמקרה שלך קיים רצון עז שהזולת יהיה מרוצה ממך עד כדי כך שאתה מרגיש צורך לקחת אותם בשעות לא שעות… אבל כאמור נתינה באה מתוך רצון לתת ואם פתחת את השרשור אז כנראה זה לא המצב…
לצערנו הרב, אנשים רבים מבלי לשים לב מזהים את הרצון לרצות ומשתמשים בו לטובת עצמם ומחוסר התחשבות בסיסית הם מבקשים ממך שתתן להם את הזמן והכסף שלך - כמה טוב…
אם מישהו יעלב מזה שאתה לא נותן לו מליון דולר, לא העלבת אותו ולא אמור להיות לך מצפון גם אם הוא יבכה… ולכן אין שום סיבה שלא תסרב לבקשתם גם אם הם יתקעו בתחנה בצפון עד הבוקר! זה הזמן שלך ולא שלהם, זה הכסף שלך ולא של אף אחד אחר! אפי’ שקל אחד בודד!
בדרך כלל כשאנחנו מסרבים אנחנו נוטים להתנצל בסגנון “בדיוק אני עייף” “אני ממש עסוק” אבל רש"י במקום כותב: “בדיוק אני עייף. משמע שאם לא היה עייף היה חייב להסיענו: אני ממש עסוק. משמע שאם לא היה עסוק היה חייב להסיענו:” ואז באים התוספות ואומרים “יוּוּ (ארוך…) אתה לא יכול לעשות לנו את זה דווקא עכשיו” והמחמירים יגידו: “ממה אתה עייף כל כך? מחר אין כולל…” ומשנפלה טענתך נוצרת סוג של תחושת חיוב לבצע את המטלה במלואה…
התגובה שלנו צריכה להיות בסגנון: “ואוו אני מה זה מבין אותך… הייתי מאד רוצה לעזור אך לצערי לא אוכל!” (במשפט הזה אתה מצד אחד מראה שאכפת לך מהאירוע ומצד שני אתה יודע את זכויותך. אתה לא עובד אצל אף אחד!) הם עלולים להגיב לך “כן, אבל למה, מה קרה?” אבל אתה אמור להיות בשלך: “לצערי לא אוכל!” ואם הוא יחמיר ויאמר: “נוּוּ (ארוך…) לוחצגז בחייךָ במה אתה כ"כ עסוק שאתה לא יכול לעשות טובה קטנה לגיס/אח/בן שלך?” אתה אמור להגיב בנינוחות: “זה לא משנה, אני מבין אותך אבל לצערי לא אוכל”. אם הוא לא יבין תחזור על התקליט הזה שוב ושוב, מבטיח שמתי שהוא הוא יקלוט וינתק…
העניין הוא שאנו בני אדם ועלולים להגיע לסטרס/לחץ (מתוך הדחף שהשני יהיה מרוצה מאיתנו) ואז התגובה נאמרת מתוך לחץ שמתבטאת בכעס (לא!!! אני לא יכול!!! לא! יכול! ברור?!) שזה מעליב את השני (מגיע לו) ואז הוא עלול להחזיר בהתאם דבר שעלול לגרום לנו להעדיף להסיע אותו ולהימלט/לא להכנס למריבה הזו. והכי חשוב, השני רואה את זה כחולשה וכפתח שהנה עוד שניה הוא נשבר ולוקח אותי לאן שרק ארצה… ולכן חשוב מאד שהדברים יאמרו בנחת ובצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
אני הייתי ממליץ לך לעשות תרגילים עם הרבנית או חבר טוב כדי להתרגל לענות ברוגע כי בשעת האירוע הלב עלול לדפוק על מאתיים והשכל יעלם… פשוט המאמן יאמר לך “אתה יכול לקחת אותי? ממש לא נעים לי שאני מטריח אותך…” או “אתה יכול לעשות לי טובה קטנה? זה ממש יציל לי את החיים” ויתכן אפי’ “לא מובן מאליו שה’ זיכה אותך ברכב, אתה יודע, לא כולם זכו ואני ראיתי ש @יוני כתב שרכב זו הכנסת האורחים כמעט היחידה שיש…” ועוד ועוד… ואתה עונה למאמן את מה שכתבתי לעיל אין לך מושג כמה זה יעזור ואתה תיגש מוכן ורגוע כשהטלפון יצלצל…
דבר נוסף, לפעמים הם יגידו לך “יוּוּ (ארוך…) אז מה אתה מציע שאני אעשה?” וזה תרגיל ידוע שנועד להעביר אליך את האחריות ובזמן שאתה מחפש עבורם פתרונות, אתה כאמור אוטומטית לוקח אחריות על האירוע ובסוף נאלץ להסיע אותם כי אין ברירה ואין שום פתרון… לענ"ד התגובה צריכה להיות בסיגנון “אני מה זה מבין אותך, לצערי אין לי בראש רעיון איך לעזור” תאמין בזה שאתה ממש לא הפתרון.
דע שאתה עלול בהתחלה לקבל תגובות תוקפניות כמו (במחכ"ת) “איזה בן אדם מגעיל” או “תגיד שלא בא לך לעזור וביי” וכן: “חבל שיש אנשים שמתנהגים ככה! איזה מין גיס/אח/אבא/סבא אתה?” אבל אתה חייב להמשיך בשלך ובנחת: “צר לי בשורות טובות” וכיו"ב… כי אם גיסי יעלב מזה שלא נתתי לו את הדירה שלי במתנה גמורה אני לא ארגיש מצפון וכן אם אחי יפגע כאשר לא שילמתי לו את כל הבר-מצווה של בנו, זאת לא הבעיה שלי ואני אפי’ לא אמור לרצות אותו על כך…
בהתחלה זה יהיה קצת מאתגר אבל לאט לאט הם יבינו ואפילו יעריכו מאד!!! אגב, אני מציע לך להיות פחות זמין כגון לענות רק בצלצול השני וכיו"ב זה עושה עבודה טובה.
כל מה שכתבתי פה נקרא במילה אחת “פוליטיקה” פעם אביגדור ליברמן אמר: "כשפוליטיקאי אומר “כן” - הכוונה אולי, כשהוא אומר “אולי” - הכוונה לא, וכשהוא אומר לא - הוא לא פולטיקאי…
הדברים הללו יועלו לך לא רק לעניין הרכב אלא לכל תחום בחיים כגון לטלפנית שמשכנעת אותך לעשות ביטוח סיעודי או לבנקאית שמתחננת שתעשה הלואה וכן לילד שבהפגנה פעילה על כך שלא קיבל X…
בהצלחה רבה!
-
@לוחצגז בתגובתי אני לא בא להוסיף על מה שכתבו פה קודמי, אלא לנתח מהזוית שלי ולתת את נקודת מבטי.
ראשית, שתדע לך שאתה אדם מאוד איכותי וערכי עם ענוה ומידות טובות! לצערנו הרב לא כולם כמוך ואולי רובם אפי’ לא קרובים… רוב האנשים אין פיהם וליבם שווים וגם כשהם אומרים “אתה איש טוב תוכל ברשותך להקפיץ אותי” בליבם הם אומרים “י’חתיכת פראייר, לא בא לי להתאמץ ולהסתדר בכוחות עצמי, במיוחד אם אני יכול לגרום לאחרים לעשות את זה בפה עם המילים הנכונות” וזו עוד לשון עדינה…
נתינה באה מתוך רצון טוב ולא מתוך לחץ וכיו"ב. לכל אדם בעולם יש רצונות דחפים ובמקרה שלך קיים רצון עז שהזולת יהיה מרוצה ממך עד כדי כך שאתה מרגיש צורך לקחת אותם בשעות לא שעות… אבל כאמור נתינה באה מתוך רצון לתת ואם פתחת את השרשור אז כנראה זה לא המצב…
לצערנו הרב, אנשים רבים מבלי לשים לב מזהים את הרצון לרצות ומשתמשים בו לטובת עצמם ומחוסר התחשבות בסיסית הם מבקשים ממך שתתן להם את הזמן והכסף שלך - כמה טוב…
אם מישהו יעלב מזה שאתה לא נותן לו מליון דולר, לא העלבת אותו ולא אמור להיות לך מצפון גם אם הוא יבכה… ולכן אין שום סיבה שלא תסרב לבקשתם גם אם הם יתקעו בתחנה בצפון עד הבוקר! זה הזמן שלך ולא שלהם, זה הכסף שלך ולא של אף אחד אחר! אפי’ שקל אחד בודד!
בדרך כלל כשאנחנו מסרבים אנחנו נוטים להתנצל בסגנון “בדיוק אני עייף” “אני ממש עסוק” אבל רש"י במקום כותב: “בדיוק אני עייף. משמע שאם לא היה עייף היה חייב להסיענו: אני ממש עסוק. משמע שאם לא היה עסוק היה חייב להסיענו:” ואז באים התוספות ואומרים “יוּוּ (ארוך…) אתה לא יכול לעשות לנו את זה דווקא עכשיו” והמחמירים יגידו: “ממה אתה עייף כל כך? מחר אין כולל…” ומשנפלה טענתך נוצרת סוג של תחושת חיוב לבצע את המטלה במלואה…
התגובה שלנו צריכה להיות בסגנון: “ואוו אני מה זה מבין אותך… הייתי מאד רוצה לעזור אך לצערי לא אוכל!” (במשפט הזה אתה מצד אחד מראה שאכפת לך מהאירוע ומצד שני אתה יודע את זכויותך. אתה לא עובד אצל אף אחד!) הם עלולים להגיב לך “כן, אבל למה, מה קרה?” אבל אתה אמור להיות בשלך: “לצערי לא אוכל!” ואם הוא יחמיר ויאמר: “נוּוּ (ארוך…) לוחצגז בחייךָ במה אתה כ"כ עסוק שאתה לא יכול לעשות טובה קטנה לגיס/אח/בן שלך?” אתה אמור להגיב בנינוחות: “זה לא משנה, אני מבין אותך אבל לצערי לא אוכל”. אם הוא לא יבין תחזור על התקליט הזה שוב ושוב, מבטיח שמתי שהוא הוא יקלוט וינתק…
העניין הוא שאנו בני אדם ועלולים להגיע לסטרס/לחץ (מתוך הדחף שהשני יהיה מרוצה מאיתנו) ואז התגובה נאמרת מתוך לחץ שמתבטאת בכעס (לא!!! אני לא יכול!!! לא! יכול! ברור?!) שזה מעליב את השני (מגיע לו) ואז הוא עלול להחזיר בהתאם דבר שעלול לגרום לנו להעדיף להסיע אותו ולהימלט/לא להכנס למריבה הזו. והכי חשוב, השני רואה את זה כחולשה וכפתח שהנה עוד שניה הוא נשבר ולוקח אותי לאן שרק ארצה… ולכן חשוב מאד שהדברים יאמרו בנחת ובצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
אני הייתי ממליץ לך לעשות תרגילים עם הרבנית או חבר טוב כדי להתרגל לענות ברוגע כי בשעת האירוע הלב עלול לדפוק על מאתיים והשכל יעלם… פשוט המאמן יאמר לך “אתה יכול לקחת אותי? ממש לא נעים לי שאני מטריח אותך…” או “אתה יכול לעשות לי טובה קטנה? זה ממש יציל לי את החיים” ויתכן אפי’ “לא מובן מאליו שה’ זיכה אותך ברכב, אתה יודע, לא כולם זכו ואני ראיתי ש @יוני כתב שרכב זו הכנסת האורחים כמעט היחידה שיש…” ועוד ועוד… ואתה עונה למאמן את מה שכתבתי לעיל אין לך מושג כמה זה יעזור ואתה תיגש מוכן ורגוע כשהטלפון יצלצל…
דבר נוסף, לפעמים הם יגידו לך “יוּוּ (ארוך…) אז מה אתה מציע שאני אעשה?” וזה תרגיל ידוע שנועד להעביר אליך את האחריות ובזמן שאתה מחפש עבורם פתרונות, אתה כאמור אוטומטית לוקח אחריות על האירוע ובסוף נאלץ להסיע אותם כי אין ברירה ואין שום פתרון… לענ"ד התגובה צריכה להיות בסיגנון “אני מה זה מבין אותך, לצערי אין לי בראש רעיון איך לעזור” תאמין בזה שאתה ממש לא הפתרון.
דע שאתה עלול בהתחלה לקבל תגובות תוקפניות כמו (במחכ"ת) “איזה בן אדם מגעיל” או “תגיד שלא בא לך לעזור וביי” וכן: “חבל שיש אנשים שמתנהגים ככה! איזה מין גיס/אח/אבא/סבא אתה?” אבל אתה חייב להמשיך בשלך ובנחת: “צר לי בשורות טובות” וכיו"ב… כי אם גיסי יעלב מזה שלא נתתי לו את הדירה שלי במתנה גמורה אני לא ארגיש מצפון וכן אם אחי יפגע כאשר לא שילמתי לו את כל הבר-מצווה של בנו, זאת לא הבעיה שלי ואני אפי’ לא אמור לרצות אותו על כך…
בהתחלה זה יהיה קצת מאתגר אבל לאט לאט הם יבינו ואפילו יעריכו מאד!!! אגב, אני מציע לך להיות פחות זמין כגון לענות רק בצלצול השני וכיו"ב זה עושה עבודה טובה.
כל מה שכתבתי פה נקרא במילה אחת “פוליטיקה” פעם אביגדור ליברמן אמר: "כשפוליטיקאי אומר “כן” - הכוונה אולי, כשהוא אומר “אולי” - הכוונה לא, וכשהוא אומר לא - הוא לא פולטיקאי…
הדברים הללו יועלו לך לא רק לעניין הרכב אלא לכל תחום בחיים כגון לטלפנית שמשכנעת אותך לעשות ביטוח סיעודי או לבנקאית שמתחננת שתעשה הלואה וכן לילד שבהפגנה פעילה על כך שלא קיבל X…
בהצלחה רבה!