עזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?
-
פוסט זה נמחק!
-
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
@לוחצגז הבעיה שלך נקראת פסיביות. אפשר לצאת מזה.
תקרא את הספר אבוא בגבורות. להשיג בחנויות הספרים המובחרות…
בהצלחה! -
@לוחצגז הבעיה שלך נקראת פסיביות. אפשר לצאת מזה.
תקרא את הספר אבוא בגבורות. להשיג בחנויות הספרים המובחרות…
בהצלחה! -
@לוחצגז הבעיה שלך נקראת פסיביות. אפשר לצאת מזה.
תקרא את הספר אבוא בגבורות. להשיג בחנויות הספרים המובחרות…
בהצלחה! -
כן, בהחלט אתה צריך להגדיר לעצמך את גבולות הנתינה.
תחשוב, אולי באמת אתה מביא את זה על עצמך?
אולי כשמבקשים ממך נסיעה, אתה משום מה רואה צורך להתנצל, על זה שזה קצת קשה לנסוע לירושלים באמצע הלילה…
זה ודאי שמי שמבקש בקשות כאלה… אבל אולי גם אתה אשם עם ההתנצלויות וחיפוש תירוצים למה זה לא כל כך מסתדר לך לעשות סיבובים ארוכים.
במקום זה, תילמד לומר ברור שאתה לא מסיע אף אחד! נקודה!, ואם זה משפט קשה מידיי, תגיד ‘אני לא יכול’, ללא שום מילה נוספת, אפילו אם ינסו לשכנע אותך שזה רק הקפצה קטנה, תחזור מונוטונית ‘אני לא יכול’ ‘אני לא יכול’, ללא שום מצפון, אחרי שתיים שלוש בקשות כאלה שתגיד אני לא יכול, יבינו שאתה לא נהג מונית, וכבר יפסיקו לסמוך על הדרייבר החינמי.
הייתי ממליץ לך לומר אני לא יכול גם כשברור לכולם שאתה יכול, ואתה מתהלך כמו מובטל, ככה זה יהיה ברור לכולם, שיש כאן בעל הבית עם רצונות משלו.
וכמובן, אתה לא צריך להיות עם מצפון, כי מי שמעז לבקש בקשות בלי טקט, לא מגיע לו כלום, ושוב, המצפון שלך הוא עיקר הבעיה, אז תזרוק אותו לפח.
החסדים הנורמלים זה רק הקפצה על הדרך, זה אומר שאם רוצים לנסוע איתך מחוץ לעיר שיבואו אליך לבית או לכניסה לעיר, וגם זה רק אם ממש נח לך, ואין לך איזה שיחה סתמית עם אישתך, שלא בא לך מישהו באזור. או איזה שיחת טלפון שאתה מעוניין לעשות לבד.@אריאל-0 כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
המצפון שלך הוא עיקר הבעיה, אז תזרוק אותו לפח
אם יש לך יהלום ויש כאלו שחומדים אותו ומנסים לגזול אותך, גם אז תזרוק לפח או שתניח בכספת?
עיקר הבעיה זה חוסר המצפון שלהם.
![חיפוש גוגל בפורום](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="https://rechavimzelaze.ovh/assets/uploads/system/site-logo.png?v=p9epuplqjq0" width="400"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:rechavimzelaze.ovh '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}