@טכנולוג כתב בסמל ומשמעות:
חוץ מהתוכן המושלם שאתה נותן תמיד אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך קולח וזורם עם הומור קל שגורם לך להצטער שהפוסט נגמר
@שלמה כתב בסמל ומשמעות:
אל תדאג יש עוד על הפרק
והכתיבה תלויה באם יש לי כח להשקיע
@טכנולוג ביקשת קיבלת
נמשיך עם צרפת אוקיי? בסדר בסדר אל תלחצו עלי חזק מידי עוד יקרע לי צינור

זה כבר הפך למיני כתבות, וביקשו ממני שניים מחברי הפורום לשמוע על סיטרואן אז יאללה בואו נצחק
האגדה על סיטרואן והכפר שאהב אותה
בעמק קטן אי שם בצרפת, היה כפר שבו לכל אחד – אבל ממש כל אחד – הייתה סיטרואן. לא משנה אם זה היה האופה, המורה או ראש העיר – כולם נהגו רק בסיטרואן. הדגם הפופולרי ביותר היה כמובן ה־2CV (דה שבו), שנראתה יותר כמו פחית עם גלגלים מאשר רכב, אבל מבחינתם – זו הייתה מכונת הזמן של החיים.
חברים כבר דיברנו עליה פעם, אתם זוכרים?
למה כולם אהבו את ה־2CV?
כי היא ידעה בדיוק מתי לעצור.
כשירד גשם – היא נזכרה פתאום שהווישרים עובדים רק על צד אחד.
כשירד שלג – היא החליקה, אבל רק עד שתפגוש עץ טוב לתמוך בו שלא יפול.
וכשיום אחד, אחד התושבים ניסה להחליף אותה ברכב יפני, היא כל כך נעלבה ונשארה תקועה באמצע הדרך… אבל בדיוק ליד בית של הבחורה איתה נפגש כבר פעם רביעית, וסביב אותה תקיעה נחתם השידוך על הצד היותר טוב. והם התחתנו. מה לעשות הסיטרואן צדקה.
המוסך של פייר
פייר היה מכונאי הכפר. היו לו שלושה כלים בארגז:
1 מפתח ברגים.
2 פטיש קטן.
3 כוס יין אדום.
הוא תמיד אמר:
“אין בעיה בסיטרואן שאי אפשר לתקן באהבה, או בפטיש קטן. ואם לא עובד תשתה את היין, הכל יראה אחרת.”
סוף טוב – או התחלה?
יום אחד, @שמואל-קליין בא לעמק. הוא הביא איתו רכב חשמלי מתקדם, עם מולטימדיה בהמלצת @מיישה ובהתקנת @מוטי-ברנד, מצלמות בהמלצת @טכנולוג , ושליטה קולית, רכישה מ @דני-מערכות .
אבל הרכב לא הצליח לעלות את העלייה הראשונה בכפר. לא כי כולם היו בתור לקרא מדריך של @גיל ולא כי היה לו תקלה – אלא כי כל תושבי הכפר עמדו בכניסה, חסמו אותו עם סיטרואנים ישנות, כש @EBA בראשם וצעקו:
“פה – רק עם נשמה!”. ואפי’ ל @מיוחד ו @צילפינגים לא היה איך לעזור!
מאז ועד היום, אומרים שמדי שנה מתקיים בכפר פסטיבל סיטרואן, שבו כל רכב מספר סיפור, וכל תקלה – היא חלק מהקסם.
עוד סיפור אחרון
המבחן הצרפתי
משה קונה סיטרואן C4 חדשה מהחברה. רכב יפייפה, נוח, אלגנטי – אבל כבר אחרי שבוע נדלקת נורת מנוע. הוא חוזר למוסך, מתלונן, מתקנים, אחרי שבוע – שוב נורה, הפעם בלם יד. ככה זה ממשיך שבועות.
בסוף, הוא חוזר שוב למוסך, כולו מתוסכל:
“תקשיבו, אני לא מבין! למה כל שבוע משהו אחר נדלק? זו מכונית חדשה!”.
המכונאי מגרד בראש, מחייך ואומר:
“אתה חייב להבין… סיטרואן זו לא סתם מכונית – זו מכונית צרפתית!
היא לא באמת שבורה, היא פשוט זקוקה לתשומת לב.”
ועכשיו ברצינות (או שלא)
הסמל של סיטרואן (Citroën) מבוסס על רעיון מכני שמגיע מראשית דרכה של החברה:
בשנת 1905, הרבה לפני שהקים את חברת הרכב, אנדרה סיטרואן רכש פטנט פולני לייצור גלגלי שיניים בצורת V כפול, תצורה הידועה בשם double helical gears (גלגלי שיניים כפולים. בניגוד לגלגלי שיניים רגילים, הגלגלים האלה היו שקטים יותר, עמידים יותר, והפחיתו את העומס והבלאי על המערכת.
צורת החיתוך הזו – שני שיניים באלכסון שמתחברות לצורת “חץ כפול” – הפכה להיות סמל ויזואלי חזק שהפך בהמשך ללוגו החברה.
ב-1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, אנדרה סיטרואן הקים את חברת סיטרואן, והחל לייצר מכוניות תוך שימוש באותם עקרונות תעשייתיים מתקדמים. הוא הביא את שיטות הייצור ההמוני מאמריקה (השראה מהנרי פורד), והיה הראשון באירופה שהטמיע אותן בקווי ייצור מודרניים.
שני החיצים שבלוגו – מייצגים את החדשנות, הדיוק המכני והשאיפה להתקדמות.
נאמנות למסורת: לאורך יותר מ-100 שנות קיום, סיטרואן לא שינתה את המבנה הבסיסי של הסמל, מה שהפך אותו לאחד מהלוגואים האיקוניים בעולם הרכב.
