@שלמה-2 סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה, התשכ״א-1971, קובע, כדלקמן: " לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן
- פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה
תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא".
מכיון שהכביש היה מלא היה אסור לך לעשות פרסה
ואני אומר לך שוב קראתי כמה וכמה פסקי דין דומים לשלך
בכולם בית המשפט פסק אחריות על שתי הצדדים
כמה כל אחד מקבל? זה קשה להקיש ממקרה למקרה
כבר כתבתי שלדעתי רוב האחריות יהיה על האופנוע וחלק מהאחריות עליך
60-40 אולי 80-20 בשביל זה צריך ללכת להשפט
דוגמא:
על פי גירסתו, התאונה אירעה עת נסע ברחוב סוקולוב, כאשר התובעת, שהייתה לפניו במצב של עמידה בסמוך לרכב חונה מימין,
מצב אותו כינה הנתבעת כחניה כפולה, פנתה לפתע פניה חדה שמאלה, על מנת לבצע פניית פרסה במקום אסור וזאת מבלי לאותת
שמאלה ומבלי ליתן זכות קדימה, ופגעה ברכב הנתבע בצידו הימני קדמי.
בשלב כלשהוא החליטה התובעת לבצע פניית פרסה, במקום מותר אמנם (לאחר שהסתיים קו הפרדה לבן), אך ספק אם בטוח לבצוע
פרסה בהיתחשב במצב הכביש והתנועה.
כפועל יוצא- דין התביעה להתקבל בחלקה ולהלן נימוקיי: נהג המונית אחראי לקרות התאונה בשל אי שמירת מרחק מתאים וראוי
שהיה מאפשר לו להאט, לבלום ולעצור בזמן, הגם אם לטענתו התובעת הפתיעה אותו כאשר בחרה לפתע לבצע פרסה ממצב של
עצירה מוחלטת לטענתו.
לאור כל המקובץ לעיל, מצאתי לנכון לחלקת את אחריות הנהגים בחלוקה הבאה: 80% אחריות נהג המונית ואשם תורם של
התובעת בשיעור 20%.
סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.