להתראות מצלמות כתומות: מצלמות המהירות הממוצעת יוצאות לדרך
אחרי יותר מ־13 שנות פעילות של “הקופסאות הכתומות”, המשטרה מפרסמת מכרז להחלפתן בכ־250 מצלמות מתקדמות שימדדו מהירות על פני קילומטרים. השינוי צפוי לשנות את אופן אכיפת המהירות בכבישי הארץ

לאחר יותר מ-13 שנים שבהן מצלמות המהירות א3 פעלו בכבישי ישראל, משטרת ישראל החלה במהלך להחלפתן במצלמות מהירות ממוצעת - כך עולה ממסמכים שהפיצה הלילה משטרת ישראל בקרב ספקים פוטנציאליים. היקפו הכספי של המכרז אינו ידוע, אך לפני מעל ל-15 שנים נאמד היקף ההתקשרות של המשטרה עם הספקית הקודמת - מל"מ תים שתמכה במערכת מצלמות א3 - במעל 300 מיליון שקל. לאור היקפו, המכרז עצמו נחשב לאחד הגדולים והמקיפים ביותר שפורסמו בישראל בתחום אכיפת המהירות.
מצלמות א3, או “הקופסאות הכתומות” הותקנו בכבישי ישראל מאז שנת 2013 והופעלו בתחילת הדרך על ידי חברת מל"מ תים, שהוחלפה לפני כשנתיים על ידי משטרת ישראל. מצלמות המהירות מסוג א3 הן מצלמות הפועלות בשיטה יחסית מיושנת: המכונית חולפת על פני שני פסי מתכת שמותקנים בכביש בסמוך למצלמה, המערכת מודדת את פרק הזמן שחלף בין המעבר על פס המתכת הראשון ופס המתכת השני וכך מבצעת חישוב של מהירותו של הרכב - מה שיצר את המצב המוכר שבו נהגים נוסעים במהירות גבוהה ואז מאטים לפני המצלמה, וחוזרים לנסיעה מהירה אחריה.
כיצד פועלת מצלמת מהירות ממוצעת?
מצלמות מהירות ממוצעת פועלות באופן שונה: כלי רכב נכנס לקטע כביש שאורכו יכול להיות גם קילומטרים. פרטי הרכב מתועדים בכניסה לקטע הכביש ובסופו - ומהירותו הממוצעת של הרכב מחושבת בין נקודת הכניסה והיציאה לקטע הכביש - ולא על פני מטרים ספורים כפי שקיים כיום במצלמות א3. כלומר, לנהגים לא יעזור להאט לפני המצלמה מכיוון שמהירותם תימדד על פני קטע דרך שלם שאורכו כמה קילומטרים.
עד כה פעל בישראל מקטע אחד של מדידת מהירות ממוצעת, בכביש הערבה, אבל קטע זה הוגדר על ידי משטרת ישראל כניסיוני. כעת, כך חושפים מסמכי משטרת ישראל, יהפכו המצלמות החדשות המודדות מהירות ממוצעת למחזה נפוץ בכבישי הארץ. החברה הזוכה במכרז החדש תיחשב לספקית של המשטרה למשך שלוש שנים, אבל משטרת ישראל תוכל להאריך את ההתקשרות לעשר שנים.
המצלמות החדשות יצטרכו גם לעבור את המשוכות המשפטיות בישראל, כלומר לפני כניסתן לשירות, המשטרה תצטרך להוכיח את אמינותן מבחינה משפטית, ולשם כך החברה שתזכה תחויב לספק גם רקע על יצרן המצלמה, הוכחות ליעילותה, עמידתה בתקני סייבר המונעים כשלי אבטחת מידע ועוד. המכרז שפרסמה משטרת ישראל הוא מכרז ל"אספקה, תחזוקה והתקנה של מצלמות". כלומר, משטרת ישראל הפעם תהיה אחראית על כל היבטי התפעול והתחזוקה - וכולל לא מעט מידע על מערכות המצלמות החדשות.
250 מצלמות, בכל תנאי מזג האוויר והתאורה
מפרט המצלמות החדשות ומערכות התמיכה שלהן שפרסמה המשטרה כולל דרישה ליכולת זיהוי לוחיות רישוי של רכב ב"יכולת גילוי של 97% לפחות" ללא תלות במזג האוויר ותנאי התאורה למכוניות שנוסעות במהירות של עד 120 קמ"ש ויכולת גילוי של 90% לפחות למכוניות שנוסעות במהירות של 121 עד 200 קמ"ש. המצלמות עצמן יוכלו לזהות את כל סוגי הלוחיות - כלומר צבאיות, ישראליות אזרחיות וגם פלסטיניות.
בכל תמונה שתצולם על ידי המערכת החדשה יתועדו מספר פרטים - שיסייעו בזיהוי הרכב ותיעוד העבירה: תיעוד זמן הצילום בדיוק ברמת אלפיות שניה, תאריך מדויק, זהות המצלמה הספציפית, IP המצלמה, זיהוי נתיב ספציפי (לפי המפרט המערכת תידרש לזהות מכוניות שנוסעות בנתיב ספציפי בכביש שרוחבו הוא עד ארבעה נתיבים), מספר הנתיב- ותמונה כוללת של הרכב וסביבתו שתכלול בתוכה גם תמונת “קלוז אפ” של לוחית הרישוי של הרכב.
בנוסף, המערכת תידרש לזהות בהסתמך על מספר הרישוי את סוג הרכב ודגם הרכב וגם את הצבע. המצלמות עצמן יעברו עדכוני תוכנה תקופתיים וגם כאשר אחד מרכיביהן יהפוך למיושן (כלומר יוצג רכיב טכנולוגי חדש) - הוא יוחלף על ידי ספק המצלמה שייבחר. המצלמות יאחסנו את המידע באמצעות מערכת אחסון עצמאית, והמידע יועבר למשטרה באופן תקופתי באמצעות רשת סלולר מוצפנת. מרחק הצילום של המצלמה - כלומר עד כמה המכונית תהיה רחוקה ממנה ברגע הצילום של הנהג העבריין = תהיה 50 מטר ומעלה בכל שעות היממה. לצד המצלמות, המערכת החדשה תדרוש גיבוי טכני נרחב, כלומר תשתיות, התקנה, ארונות סעף וכו’.
עוד עולה מהמפרט הטכני של המצלמות, שבאזורים חשוכים המצלמות יצוידו בפנסי LED (כלומר פלאש) שיכוון באופן אוטומטי בהתאם לעוצמת האור שמסביב. המצלמה תפיק 3 תמונות (או יותר) של רכב העבריין. לצד המצלמות יוצבו ארונות תקשורת שיהיה עשויים מפוליקרבונט קשיח כדי למנוע וונדליזם ובנוסף יותקנו גם ארונות תקשורת “ליחידות קצה” (כלומר ארונות שליטה מרכזיים) שיותקנו על עמודים.
המצלמות עצמן, כך לפי מסמכי המשטרה, לא יותקנו רק על עמודים ייעודיים. לפי המשטרה הן יותקנו גם על רמזורים, גשרים ועמודי תאורה. באשר לעמודי המצלמות החדשים - אחרי שנהגים בישראל התרגלו מעל עשור לעמודים הכתומים, העמודים החדשים שעליהם יותקנו המצלמות (לצד ההתקנה על גשרים וכו’) יהיו בגובה ארבעה מטרים, שישה מטרים או מטר וחצי בלבד, במקרה שבו העמוד מותקן למשל על גשר. העמודים יצוידו בבסיסם במה שהמשטרה מגדירה כ"כתר קוצים" כלומר תיל למניעת טיפוס של וונדליסטים. המכרז אינו כולל התייחסות מדויקת לכמות המצלמות שיותקנו, אך משטרת ישראל כן מציינת כמויות אומדן להתקשרות בטופס הצעת המחיר. לפי הטופס, מדובר ב-250 מצלמות. לשם השוואה השנה נחשף כי בפרויקט א3 קיימות פחות מ-100 מצלמות פעילות. הצעות במכרז יוגשו עד ינואר הקרוב, משמע סביר להניח שהתקנתן תחל בשנה הבאה, כלומר ייתכן שלקראת 2027 הנהגים בישראל כבר יקבלו לביתם דוחות מהירות ממוצעת.

אז זהו שיש כל מיני חיות
יש את הצב שתוקע את כל התנועה וסתם יוצר פקקים
יש את החמור, הוא יעצור בחד סטרי חד נתיבי בשביל לפרוק סחורה ולא מעניין אותו עשרות הנהגים שצופרים
יש את הכלב שימשיך בנתיב המקביל אבל ממש לקראת הצומת הוא ישתלב לראש הנתיב העמוס בלי לאותות (כדי שלא תתכונן לזה…)
יש את השפן שמנסה לעבור נתיב פעם אחר פעם ותמיד חוזר לנתיב שלו כי יש מכונית אי שם באופק
יש את החזיר שנדחף בחזירות לנתיב שלך, אני נכנס ויהי מה, הוא בכוונה לא יסתכל לכיוונך כי הוא יודע שאתה תבלום בכל מקרה
יש את העוף המעופף, הוא עסוק עכשיו בטלפון שלו! למה אתה צופר ומעיר לו על כך שהוא כמעט נכנס בך, נודניק שכמוך.
ואפשר להמשיך עוד…