בג''ץ קיזוזים

[מיכלין שמאי רכב]

ערב טוב לכולם,
לעיונכם רצ’‘ב פס’‘ד תקדימי של בג’‘צ אשר ניתן בשבוע שעבר ומאפשר לחברות הביטוח לקזז מחירי חלפים כאשר הרכב לא תוקן במוסך הסדר.פסק דין קיזוזים 2432026_260302_175835.pdf
תעברו על פס’'ד ונדון יחד.

[הכל בעזרת השם]

@מיכלין-שמאי-רכב
קודם כל תודה רבה על זמנך שאתה תורם לפורם
אם אפשר הסבר מקוצר לפסק דין ?

ושוב תודה רבה

[אלעדי]

@מיכלין-שמאי-רכב היו חייבים לתקן את כשל השוק הזה. טוב שבגץ דחה את העתירה. מניח שאתה מסכים איתי.

[נייטרון חפשי]

זה מידי ארוך בשבילינו ובניסוח משפטי, אני מצטרף לדברי @הכל-בעזרת-השם שביקש תקציר.
מלמעלה זה נשמע לי כמו שודד שזועק חמס וטענתו התקבלה, למה? כנראה כנהוג כאן במדינת ה’אחדות’ יד לוחצת יד (ואולי גם מעבירה לה איזו מעטפה)
טוב, בעצם יכול להיות שבכלל לא הבנתי מי נגד מי…

[גיל]

@הכל-בעזרת-השם @נייטרון-חפשי הנה התקציר:
סליחה על האריכות - השתדלתי לקצר ככל הניתן.

איגוד המוסכים בישראל עתר לבג״ץ נגד: רשות שוק ההון, משרד התחבורה ואיגוד חברות הביטוח.
העתירה ביקשה לבטל רגולציה חדשה המתירה לחברות ביטוח לקזז חלק מתגמולי הביטוח כאשר מבוטח מתקן את רכבו במוסך שאינו מוסך הסדר.
הקיזוז נעשה בגלל פער בין מחיר החלפים לפי מחירון יבואן שמופיע בשומת השמאי לבין המחיר האמיתי שבו חברות הביטוח קונות את החלפים בהנחות גדולות.
לטענת המדינה, הפער הזה יצר כשל שוק שהוביל להגדלת עלויות תיקון, לעליית פרמיות ביטוח ולהכרזת כלי רכב רבים כ"טוטאל לוס".

טענות העותר (איגוד המוסכים) -
הרגולציה אינה חוקית כי היא מאפשרת לחברות הביטוח לקבוע בפועל את מחיר החלפים.
בנוסף - היא פוגעת בעצמאות השמאים ובשומה שלהם.
הרגולציה אינה חוקית כי היא מפלה בין מוסכי הסדר לבין מוסכים שאינם בהסדר, ובכך היא פוגעת בפרנסת המוסכים שאינם בהסדר.

טענות המשיבים (המדינה וחברות הביטוח) -
קיימת חובת הקטנת הנזק על המבוטח לפי חוק חוזה הביטוח, לכן המבטחת יכולה להציע דרך תיקון זולה יותר.
בנוסף - הרגולציה נועדה לתקן כשל שוק ארוך שנים במחירי החלפים.
לסיכום - בית המשפט צריך להימנע מהתערבות בהחלטות מקצועיות של רגולטור.

החלטת בית המשפט -
בג"ץ דחה את העתירה.

הקביעות המרכזיות:

1. אין מקום להתערבות ב"אסדרה" (רגולציה)
   בית המשפט קבע כי מדובר בהחלטה מקצועית של רגולטור, ובדרך כלל בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות.
2. פרקטיקת הקיזוזים חוקית -
   הקיזוז מבוסס על חובת הקטנת הנזק של המבוטח לפי חוק חוזה הביטוח.
3. תנאי חשוב - גילוי למבוטח
   חברת הביטוח חייבת:

• להודיע למבוטח מראש.
• להסביר שאם יבחר מוסך שאינו בהסדר ייתכן קיזוז.
• אם לא ניתן גילוי - יש להשיב כספים למבוטח.

4. חלק מהעתירה מוקדם מדי -
   חלק מהרגולציה עדיין לא נכנס לתוקף, ולכן לא ניתן לתקוף אותו בשלב זה.

בנוסף - השופטת כנפי-שטייניץ הביעה ביקורת -
השופטת הסכימה לדחיית העתירה, אך ציינה שבפועל חברות הביטוח עלולות להיות אלה שקובעות את מחיר החלפים והמחיר שבו הן מחשבות את הקיזוז אינו תמיד שקוף למבוטחים.
בנוסף - הרגולטור צריך להמשיך לפקח על הנושא.

התוצאה הסופית - העתירה נדחתה והרגולציה עומדת במקומה.

איגוד המוסכים חויב לשלם 40,000 ₪ הוצאות משפט (20,000 למדינה ו-20,000 לאיגוד חברות הביטוח).

עו"ד @מיכלין-שמאי-רכב יישר כח על ההשקעה בפורום, אתה בהחלט מרים לנו כאן את הרמה!

[גיל]

@מיכלין-שמאי-רכב
לגופו של עניין אני חושב, וזו דעתי בדר"כ בכל דבר, שהאמת נמצאת היכן שהוא באמצע.
מצד אחד, הרגולציה אכן באה לתקן כשל רציני, ובעצם הודיעה למוסכים, למאכערים ולבעלי הרכבים מביני העניין - החגיגה הסתיימה.
נגמרו הימים שתכניס רכב למוסך לתקן חצי רכב כשהמטרה הרשמית היא לתקן חלק מסוים, והשמאי ניפח לטובת כל הצדדים את השומה שלו.
מצד שני, מי הפסיד עד עכשיו? חברות הביטוח מבוטחות בעצמן, ובתכלס - הקומבינה הזו היא אחת הסיבות שאנשים התמכרו לביטוח המקיף ולביטול השתתפות עצמית.
כוונתי היא שהשכל אומר לתקן את הכשל, אבל הכיס דיגדג לכולם, ולכן הכשל לא תוקן עד כה.
וכאן הבן שואל - מה נשתנה?
כנראה הנזקים הצטברו לחברות הביטוח, אבל כנראה שהמפסידה העיקרית היתה רשות שוק ההון.
אבל מוזר לי - ממתי בג"ץ מתערב לטובת המדינה??
(ר"ל - בקונסטלציה הנוכחית)

[אלעדי]

@גיל כתב בבג''ץ קיזוזים:

חברות הביטוח מבוטחות בעצמן

אולי פה הפער בינינו. תוכל לפרט?

[גיל]

@אלעדי כתב בבג''ץ קיזוזים:

אולי פה הפער בינינו. תוכל לפרט?

בשמחה!
כל חברות הביטוח מבטחות את עצמן בחברות גדולות יותר שנקראות בשפה המקצועית “ביטוח משנֶה” (Reinsurance).
הרעיון הוא שחברת הביטוח בעצם לקחה על עצמה את כל הסיכון הכלכלי כשהיא ביטחה את המבוטח, וברכישת ביטוח משנה היא מעבירה חלק מהסיכון לחברה גדולה שתתמוך בה, למקרה שהסיכון המוחשב ייצא מכלל שליטת החברה.
הסיבות יכולות להיות:

1. הגנה מאירועים גדולים דוגמת אסון טבע על שונאי ישראל או מלחמה בשונאי ישראל.
2. יציבות פיננסית - כדי שהחברה לא תקרוס אם יהיו הרבה תביעות במקביל.
3. לקיחת סיכון גדול - ביטוח בסכום אגדי, לדוגמא ביטוח של מפעל ענק או צי רכב גדול.
4. דרישות רגולטוריות - יש רף מסוים, לא ידוע לי במדויק שבו יש רגולציה שמחייבת את חברות הביטוח לפזר את הסיכונים שלהן. זה מנוהל ע"י רשות שוק ההון הנזכרת לעיל (ולכן היא מחותנת בעתירה הזו).

(נעוצה כאן גם בעיה הלכתית ידועה שהגוזל את חברת הביטוח - יכול להיות שאין לו למי להשיב, ואכמ"ל)

[אלעדי]

@גיל ועדיין החברה בישראל (או בכל חברה) צריכה להיות רווחית בפני עצמה (ללא מצבי קיצון וכנ"ל), ולכן אני לא רואה משמעות לביטוח המשנה לעניין מחירי הביטוח (ושאר העוולות) שנגזרו מהמצב הלא-תקין ששרר טרם החוזר.

ולעצם שאלתך - בג"ץ תמיד מתערב לטובת המדינה, הרשות השופטת היא חלק מהמדינה (גם כשהוא פוסק נגד עמדת המדינה, המטרה היא לטובת המדינה). הבעיה שכשיש דברים שקשורים לענייני ימין / שמאל יש לבג"ץ הטיה פוליטית שמשחדת אותו לפסוק לרעת הממשלה הנוכחית (או בעד החלטות שפשוט שאינן לטובת המדינה אבל הם מתאימות להשקפת העולם, כמו ההתנתקות).

[גיל]

@אלעדי כתב בבג''ץ קיזוזים:

@גיל ועדיין החברה בישראל (או בכל חברה) צריכה להיות רווחית בפני עצמה (ללא מצבי קיצון וכנ"ל), ולכן אני לא רואה משמעות לביטוח המשנה לעניין מחירי הביטוח (ושאר העוולות) שנגזרו מהמצב הלא-תקין ששרר טרם החוזר.

היא רווחית בפני עצמה, בוודאי. אבל דיברתי על נזקים מצטברים. ולכן ציינתי שממילא הן מבוטחות בעצמן, גם אם הגיעו מים עד נפש.