עזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?
-
גם אני מצטרף לדברי קודמיי,
ב’‘ה המשפחה שלי עם טקט והם לא מבקשים ממני דברים שאני לא שמח לעשות אותם,
אבל אם אתה שומע דברים כמו שאמרת שהם ‘‘חושבים בקול’’ אז מותר גם ‘‘לחשוב בקול’’,
אני לא נהג מונית, כל נסיעה עולה לי X כסף, הרכב עולה לי בחודש X כסף,
ואם יש לו רישיון אז שיקח סיטי קאר וכו’, -
@לוחצגז כמו שכתבו כבר במקום שזה לא מסתדר לך וזה בן משפחה קרוב (אצלי זה גם עם בני דודים אבל אותם יותר קל לסנן) הפתרון הוא מה אתה תקוע בירושלים וצריך להגיע לק"ס כמה יעלה לך מונית אני מעדיף לשלם לך (לא התחייבת לשלם רק הסברת את עצמך בצורה יפה)
אגב אבי מורי שליטא רכש עכשיו רכב פלאג-אין שחלק מהשיקול היעקרי הוא בגלל כל ההקפצות האלו בלעה"ר יש לו כמה בני משפחה והורים שצריכים לעיתים לא נדירות להקפצה לביה"ח נסיעה של כ-80 ק"מ הלו"ש ולא נעים לו לבקש כסף וכך לפחות מחיר הנסיעה עד כה יצא כל פעם שקלים בודדים (את הנסיעה והא היה עושה בכל מקרה)
עוד יצויין שפעם התקשר אלי חבר מהכולל ואמר לי שלא נעים לו ורק אם אני יכול הוא חייב להגיע לביה"ח ואם אני יכול לקחת אותו במחיר של מונית,(הוא לא השיג מונית בדיוק) אז אמרתי לו שרק בגלל איך שהוא הציג את זה אני ייקח אותו בחינם (למעשה התברר שזה לא הוא משלם את המונית אז לקחתי ממנו את הכסף
שורה תחתונה כשמישהו אומר לך תעשה איתי חסד בזמן שזה ניצול תגיד לו תעשה איתי חסד
(מתנצל על האריכות) -
אני אישית בנאדם לא כל כך נחמד, אז לי אין בעיה להגיד פשוט “לא”. ואם צריך גם לתת סדרת חינוך קטנה. או גדולה. [כמו למשל ההוא שמטיף לי שנים על זה שבכלל לא ראוי לאברך לקנות רכב, ואז כשהוא צריך הוא יודע לנצל].
אבל אני בהחלט מבין את הבעיה של האנשים הנחמדים עם זה, גם לי זה קורה בהתקפי הנחמדות הנדירים שלי.
אז ככה: כמו שכתב @עבד-נאמן , הורים לא קשורים לנושא, כי הם מבקשים רק כשבאמת צריך, ובכל מקרה אנו מצווים לכבד אותם.ומעשה שהיה כשאמא שלי ביקשה ממני נסיעה של שש שעות ספיישל 270 ק"מ, והרכב שלי היה היה במוסך, שכרתי רכב במיוחד ועשיתי את זה, וזה לא גדולה בכלל, ככה צריך אם יש אפשרות טכנית.
והפתרון למעשה הוא באמת לומר בנימוס "אני לא יכול כרגע, אבל אני מבין שנתקעתם ואין אוטובוסים ויש לכם שבעה מגשים של פשטידות וכו’ וכו’, אז אני עושה לכם העברה של X ש"ח ותיקחו דרייבר, נסיעה טובה! בצורה הזו אי אפשר לנגן לך על המצפון.
גם על הצד שהם באמת ייקחו, זה באמת משתלם! דרייבר פנימי במודיעין עילית עולה 25 ש"ח, הדלק שלך לעשות את הסיבוב יכול להגיע בקלות ל15 ש"ח, ופשוט וברור שחצי שעה שלך שווה עוד 10, גם שכר מינימום של סודני זה יותר מ20 ש"ח לשעה.במקרה ומדובר בבקשות יותר מוגזמות כמו של פותח השרשור, אין ברירה לדעתי אלא להניח את הנחמדות בצד ולהעמיד אותם במקומם. עת לעשות לה’ הפרו נחמדותך.
הדרך לעשות את זה היא פשוט לחזור באוזניו על הבקשה שלו, שיבין עד כמה זה לא הגיוני. “אז אתה מבקש שאני אתלבש בחזרה, ארד לרכב ואעלה לירושלים כדי לקחת אותך, כן?” או “טוב, אז אח שלי ייסע באוטובוס כדי שאני אוכל לקחת אותך”.ומי שמתעקש להישאר נחמד ו"לא נעים לו להגיד לא" גם במצבים כאלה, זו בעיה הרבה יותר מקיפה, והיא לא מתחילה בעניין הרכב ולא תיגמר שם. זה יהיה ככה גם כשיבקשו ממנו הלוואה של 30 אלף ש"ח. מהיכרות אישית של כמה וכמה מקרים שעד היום מחכים לכסף שלהם בחזרה כי “לא נעים להם” לבקש אותו.
-
כן, בהחלט אתה צריך להגדיר לעצמך את גבולות הנתינה.
תחשוב, אולי באמת אתה מביא את זה על עצמך?
אולי כשמבקשים ממך נסיעה, אתה משום מה רואה צורך להתנצל, על זה שזה קצת קשה לנסוע לירושלים באמצע הלילה…
זה ודאי שמי שמבקש בקשות כאלה… אבל אולי גם אתה אשם עם ההתנצלויות וחיפוש תירוצים למה זה לא כל כך מסתדר לך לעשות סיבובים ארוכים.
במקום זה, תילמד לומר ברור שאתה לא מסיע אף אחד! נקודה!, ואם זה משפט קשה מידיי, תגיד ‘אני לא יכול’, ללא שום מילה נוספת, אפילו אם ינסו לשכנע אותך שזה רק הקפצה קטנה, תחזור מונוטונית ‘אני לא יכול’ ‘אני לא יכול’, ללא שום מצפון, אחרי שתיים שלוש בקשות כאלה שתגיד אני לא יכול, יבינו שאתה לא נהג מונית, וכבר יפסיקו לסמוך על הדרייבר החינמי.
הייתי ממליץ לך לומר אני לא יכול גם כשברור לכולם שאתה יכול, ואתה מתהלך כמו מובטל, ככה זה יהיה ברור לכולם, שיש כאן בעל הבית עם רצונות משלו.
וכמובן, אתה לא צריך להיות עם מצפון, כי מי שמעז לבקש בקשות בלי טקט, לא מגיע לו כלום, ושוב, המצפון שלך הוא עיקר הבעיה, אז תזרוק אותו לפח.
החסדים הנורמלים זה רק הקפצה על הדרך, זה אומר שאם רוצים לנסוע איתך מחוץ לעיר שיבואו אליך לבית או לכניסה לעיר, וגם זה רק אם ממש נח לך, ואין לך איזה שיחה סתמית עם אישתך, שלא בא לך מישהו באזור. או איזה שיחת טלפון שאתה מעוניין לעשות לבד. -
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
-
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
-
אני היחיד במשפחה עם רכב/רישיון משני הצדדים, למעשה ב"ה אין לי בכלל בקשות מן הסוג הזה, כולם יודעים שהזמן שלי יקר להחריד.
מיד כאשר קניתי את הרכב אחד מהמשפחה רצה לנסוע לאיזה שמחה משפחתית, לי לא היה כל כך חשק (הוא לא בא לבקש טרמפ, הוא היה בטוח שבגלל שיש רכב אז ממילא אסע), אמרתי לו, אתה יודע שעם אוטובוס זה לוקח שעה פלוס? והוא כמובן ענה לי, שכחת שיש לך רכב? עניתי לו שקניתי את הרכב כדי לחסוך זמן ולא כדי לשרוף בצורה יותר יעילה ולכן אני משקלל חשיבות יציאות לפי אוטובוס ולא לפי רכב (באמת, ולא רק מן השפה ולחוץ).
מה שאני רוצה לומר זה שיש להחשיב מאוד את הזמן בכל מקרה, בד"כ הסביבה תרגיש את זה ותתייחס בהתאם.
כך נראה לענ"ד. -
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
-
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
@לוחצגז כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).כשקראתי את זה התלבטתי אם יש לנו גיס משותף
כנראה בכל משפחה יש את ההוא שחושב שכל היקום יושב משועמם בבית ורק מחכה מתי יזכה לשרת אותו
אנשים כמותו לא יודעים כמה הם מפסידים וכמה לכל בקשה שלהם אנשים מתחילים עם לא מוחלט!אין לי איך לנחם אותך
ופתרון שמועיל לאדם אחד לא בהכרח יועיל לך
אתה לא באמת תשנה את האופי שלך להפוך לאסרטיבי ולא נעים
רק תדע שאחרי כמה סירובים התדירות של הבקשות ירדו (לא לגמרי)
בכל הנושא הזה הגדר הוא “משביעו רעב מרעיבו שבע”למזלי שאר בני המשפחה/חברים שלי מאוד מנומסים
-
@לוחצגז כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).כשקראתי את זה התלבטתי אם יש לנו גיס משותף
כנראה בכל משפחה יש את ההוא שחושב שכל היקום יושב משועמם בבית ורק מחכה מתי יזכה לשרת אותו
אנשים כמותו לא יודעים כמה הם מפסידים וכמה לכל בקשה שלהם אנשים מתחילים עם לא מוחלט!אין לי איך לנחם אותך
ופתרון שמועיל לאדם אחד לא בהכרח יועיל לך
אתה לא באמת תשנה את האופי שלך להפוך לאסרטיבי ולא נעים
רק תדע שאחרי כמה סירובים התדירות של הבקשות ירדו (לא לגמרי)
בכל הנושא הזה הגדר הוא “משביעו רעב מרעיבו שבע”למזלי שאר בני המשפחה/חברים שלי מאוד מנומסים
צריך לציין שהמקרים שהביאו פה זה שיש אפשרות שיקחו מונית
הבעיה שיש הרבה פעמים שאין יכולת למוניתלדוגמא: אני הייתי בישיבה ב7 באוקטובר ובמוצאי החג לא היה אפשרות לחזור לבית כי לא היה אוטובוסים ולא מוניות אז התקשרתי לאחי שידעתי שהוא נמצא יחסית באזור (סיבוב של עוד 20 דקות) ולא היה לי ברירה וביקשתי ממנו שיעשה לי סיבוב והוא אכן עשה, בכזה מקרה לא היה אפשרות אחרת
וגם שם צריך להעמיד על המקום הרבה פעמים, ובפרט שרואים אם זה אחד שמבקש הרבה או ממש נדיר שאפשר להבין שהוא במצוקה אמיתית
-
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
@לוחצגז בעיקרון למיטב הבנתי זה פורום טכני בעיקר, וזו בעיה כללית שלא קשורה לעצם היותנו בעלי רכבים, אך מאידך זו בעיה נפוצה למדי ובעלי רכבים רבים סובלים ממנה, כך שזו צרת רבים ובהחלט מקומה כאן.
ובכן דוקא אני באופן אישי כמעט לא נתקל בכאלו בקשות, וממילא איני מגיע עם מטענים רגשיים שמתבטאים בקיצוניות ולכן לעניות דעתי אוכל לעזור לך ולמי שסובל מהבעיה.
אז ככלל, בכל סיטואציה כזו או אחרת אתה אמור לשאול את עצמך, האם זו בעיה שלך או של השני.
מי כאן מתנהג בצורה לא רגישה ואיכפתית לשני, האם מי שמבקש בצורה חסרת טקט ומתעלם מהקושי של השני להביע את הזכות שלו לסרב? האם מי שמשדר לך שזה כלום בשבילך ולכן אם לא תקח אותו זו אכזריות שאין כדוגמתה?
לרוב קשה להחליט לבד כיון שיש לך נגיעות, וגם זה לא שחור או לבן.
אז במצבים כאלו, אין כמו לשמוע את חוות דעתם של אחרים בנושא.
במקרה הזה, לי ברור שאתה צודק.
אחרי שברור לך שזו בעיה של השני, מגיע השלב הבא.
אתה אמור להפנים שהסירוב שלך הוא לגיטימי כיון שהרכב שלך משמש אותך ואך ורק אותך, וממילא מי שמבקש ממך טובות מהסוג הזה בצורה כזו חסרת טקט, יש לו בעיה. עם זאת כדאי שתנסה להבין מה גורם לו להתנהג כך (רק ממקום של הבנה כמו מורכבות להתנייד וקנאה במי שלא מוגבל בתחום הזה, חוסר מודעות לקושי של האחר כנהג וכדו’ ממקום של למה ולא ממקום של מה הוא רוצה להשיג ממני אישית ובאילו אמצעים. זה לא אמור להכניס אותך למקום אישי אלא אתה אמור לנסות להבין אותו מבחוץ), זה יגרום לך להתנהל מולו ולהגיב באופן משוחרר וטבעי.
בהמשך, יותר מזה, זה פשוט יגרום לשני לא לפנות אליך בכלל עם בעיות מהסוג הזה.
זו הרבה עבודה עצמית, והכי חשוב לעשות את זה רגוע, זה לא עובד לאורך זמן בכח.
אם יש לך אפשרות לשתף מישהו שיתמוך בך זה מאד עוזר.ולכל אלו שמציעים לשלם, וגרוע מכך אף משלמים מונית/דרייבר.
גם אם זו הדרך הכי קלה לפתור את הבעיה בדיפלומטיות ובדרך כלל לצמיתות, היא לא נכונה. היא רק מעמיקה את הבעיה אצלך ומחזקת אצלך את ההרגשה שאסור לך לסרב.
אתה יכול להסביר את עצמך ברוגע ובנימוס שקשה לך לקחת אותו ואם הייתי יכול היית עושה את זה בשמחה(כשתהיה בטוח שאתה צודק בכלל לא תרגיש עם זה קושי) חשוב שהשני גם יבין מה עומד מאחורי הסירוב שלך אבל בשום פנים ואופן אתה לא אמור לשלם על זה.נ.ב
באופן אישי אני מאוד משתדל ונהנה לקחת טרמפיסטים בכל הזדמנות מתאימה. -
מילה אחת: אסרטיביות, תכונה שנדרשת לעיתים קרובות…
-
צריך לציין שהמקרים שהביאו פה זה שיש אפשרות שיקחו מונית
הבעיה שיש הרבה פעמים שאין יכולת למוניתלדוגמא: אני הייתי בישיבה ב7 באוקטובר ובמוצאי החג לא היה אפשרות לחזור לבית כי לא היה אוטובוסים ולא מוניות אז התקשרתי לאחי שידעתי שהוא נמצא יחסית באזור (סיבוב של עוד 20 דקות) ולא היה לי ברירה וביקשתי ממנו שיעשה לי סיבוב והוא אכן עשה, בכזה מקרה לא היה אפשרות אחרת
וגם שם צריך להעמיד על המקום הרבה פעמים, ובפרט שרואים אם זה אחד שמבקש הרבה או ממש נדיר שאפשר להבין שהוא במצוקה אמיתית
@חיים-ברזל כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
הבעיה שיש הרבה פעמים שאין יכולת למונית
לדוגמא: אני הייתי בישיבה ב7 באוקטוברבמקרים כגון אלו אני לא חושב שמישהו דיבר
אני נסעתי למרחקים יותר גדולים אז לחלץ אנשים שאני בכלל לא מכיר אלא רק שמעתי שהם צריכים
דובר על זמנים אחרים… -
@לוחצגז בעיקרון למיטב הבנתי זה פורום טכני בעיקר, וזו בעיה כללית שלא קשורה לעצם היותנו בעלי רכבים, אך מאידך זו בעיה נפוצה למדי ובעלי רכבים רבים סובלים ממנה, כך שזו צרת רבים ובהחלט מקומה כאן.
ובכן דוקא אני באופן אישי כמעט לא נתקל בכאלו בקשות, וממילא איני מגיע עם מטענים רגשיים שמתבטאים בקיצוניות ולכן לעניות דעתי אוכל לעזור לך ולמי שסובל מהבעיה.
אז ככלל, בכל סיטואציה כזו או אחרת אתה אמור לשאול את עצמך, האם זו בעיה שלך או של השני.
מי כאן מתנהג בצורה לא רגישה ואיכפתית לשני, האם מי שמבקש בצורה חסרת טקט ומתעלם מהקושי של השני להביע את הזכות שלו לסרב? האם מי שמשדר לך שזה כלום בשבילך ולכן אם לא תקח אותו זו אכזריות שאין כדוגמתה?
לרוב קשה להחליט לבד כיון שיש לך נגיעות, וגם זה לא שחור או לבן.
אז במצבים כאלו, אין כמו לשמוע את חוות דעתם של אחרים בנושא.
במקרה הזה, לי ברור שאתה צודק.
אחרי שברור לך שזו בעיה של השני, מגיע השלב הבא.
אתה אמור להפנים שהסירוב שלך הוא לגיטימי כיון שהרכב שלך משמש אותך ואך ורק אותך, וממילא מי שמבקש ממך טובות מהסוג הזה בצורה כזו חסרת טקט, יש לו בעיה. עם זאת כדאי שתנסה להבין מה גורם לו להתנהג כך (רק ממקום של הבנה כמו מורכבות להתנייד וקנאה במי שלא מוגבל בתחום הזה, חוסר מודעות לקושי של האחר כנהג וכדו’ ממקום של למה ולא ממקום של מה הוא רוצה להשיג ממני אישית ובאילו אמצעים. זה לא אמור להכניס אותך למקום אישי אלא אתה אמור לנסות להבין אותו מבחוץ), זה יגרום לך להתנהל מולו ולהגיב באופן משוחרר וטבעי.
בהמשך, יותר מזה, זה פשוט יגרום לשני לא לפנות אליך בכלל עם בעיות מהסוג הזה.
זו הרבה עבודה עצמית, והכי חשוב לעשות את זה רגוע, זה לא עובד לאורך זמן בכח.
אם יש לך אפשרות לשתף מישהו שיתמוך בך זה מאד עוזר.ולכל אלו שמציעים לשלם, וגרוע מכך אף משלמים מונית/דרייבר.
גם אם זו הדרך הכי קלה לפתור את הבעיה בדיפלומטיות ובדרך כלל לצמיתות, היא לא נכונה. היא רק מעמיקה את הבעיה אצלך ומחזקת אצלך את ההרגשה שאסור לך לסרב.
אתה יכול להסביר את עצמך ברוגע ובנימוס שקשה לך לקחת אותו ואם הייתי יכול היית עושה את זה בשמחה(כשתהיה בטוח שאתה צודק בכלל לא תרגיש עם זה קושי) חשוב שהשני גם יבין מה עומד מאחורי הסירוב שלך אבל בשום פנים ואופן אתה לא אמור לשלם על זה.נ.ב
באופן אישי אני מאוד משתדל ונהנה לקחת טרמפיסטים בכל הזדמנות מתאימה.@מתלמד-0 כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
ולכל אלו שמציעים לשלם, וגרוע מכך אף משלמים מונית/דרייבר.
גם אם זו הדרך הכי קלה לפתור את הבעיה בדיפלומטיות ובדרך כלל לצמיתות, היא לא נכונה. היא רק מעמיקה את הבעיה אצלך ומחזקת אצלך את ההרגשה שאסור לך לסרב.כנראה לא לקחת את זה נכון, זו דרך אסרטיבית מאוד שמבהירה לשני בדיוק עד כמה הוא חצוף, תוך כדי שמשאירה אותך מנומס ונדיב.
התקנת מולטימדיות במודיעין עילית, חסימת אאוטנט למולטימדיה, וסימים מוזלים לחוסמים
050-4133851 -
@מתלמד-0 כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
ולכל אלו שמציעים לשלם, וגרוע מכך אף משלמים מונית/דרייבר.
גם אם זו הדרך הכי קלה לפתור את הבעיה בדיפלומטיות ובדרך כלל לצמיתות, היא לא נכונה. היא רק מעמיקה את הבעיה אצלך ומחזקת אצלך את ההרגשה שאסור לך לסרב.כנראה לא לקחת את זה נכון, זו דרך אסרטיבית מאוד שמבהירה לשני בדיוק עד כמה הוא חצוף, תוך כדי שמשאירה אותך מנומס ונדיב.
@EBA אָסֶרְטִיבִיוּת היא סגנון תקשורת והתנהגות בין-אישית, במסגרתו אדם מביע את עמדותיו, רגשותיו וצרכיו באופן ברור, ישיר ומכבד – תוך שמירה על זכויותיו האישיות והבעת עמידה על עקרונותיו, אך מבלי לפגוע בזכויות הזולת ומבלי לנהוג בתוקפנות מילולית או פיזית.
כך לפחות על פי ויקיפדיה העברית.
השיטה להציע לממן מונית דוקא מוכרת לי, ויש לה מקבילה דומה כמו לתת מתנה למי שמבקש הלואה כדי למנוע ממנו לבקש בעתיד, כי הרי לא נעים לבקש מתנות…
אבל זו אינה אסרטיביות.
וכיון שלדעתי, הבעיה היא אופי מרצה, עם שילוב של אנשים שמזהים את החולשה ומנצלים אותה לצרכיהם, במקרה של פות"ש העצה הזו רק תזיק, כיון שכאמור היא לא מגיעה באמת ממקום ציני אלא מתוך נסיון סמוי לרצות, ורק תקבע אצלו את הקושי לסרב בלי לשלם את המחיר.
יכול להיות שלאדם לא כל כך נחמד (לא אתה, חלילה) זה פתרון מעשי. -
פוסט זה נמחק!
-
כולם. בעמדינו כעת סוף תקופת החגים אשמח לשמוע את חוו"ד על מקרים שאני מאמין שעוד הרבה נהגים התנסו ומתנסים בהם, כמו בקשות לטרמפים מצד בני המשפחה הקרובה.
הסיפור הראשון קרה לי דווקא בהו"ר בסעודת החג כשבאתי לשווער שלי גיסי היה שם עם רעייתו והם שואלים אותי אם יש לי מקום בשבילהם ברכב כי מתעתדים לצאת לירושלים לחג, משאמרתי להם שאין לי מקום ברכב כי אחי באים איתי מיד זה קרה: ‘אוי, אז מה נעשה עכשיו?!’ ‘אתה בטוח שאין לך מקום?’ ‘אולי תיקח אחד מעל המותר?’ ‘וואי עכשיו נצטרך להסחב באוטובוס’ ככה כל הסעודה ועוד כל מיני משפטים שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי (זה לא בא ממקום של להקניט או להתנקם, אבל כן מ’לחשוב בקול’, כך שאם לא היה לי רכב בכלל לא הייתי אמור להיות קשור לכל התכנונים שלהם).
גיס אחר מתקשר אלי ב 12:30 בלילה כשאני כבר בבית (היום!) -‘תגיד לי אתה יכול אולי לבוא לקחת אותי מירושלים?’
-‘צדיק, הייתי בירושלים מקודם ועכשיו אני כבר בבית!’
-‘חשבתי שתיצא לכבודי (…) לירושלים ב 2 בלילה לקחת אותי’ (בשיא הרצינות ובלי למצמץ! ואין לו יותר מידי הומור).
-‘אני לא יכול, אני גמור מכל החג הזה, היית מתקשר מוקדם יותר.’
-‘טוב נו אז אני יחפש איזה אוטובוס נראה מה אני יעשה כבר…’ (בטון כאילו הוא קופאי ב’יש’ שמעביר מוצר ללקוח אחרי שעת הסגירה).וכמובן בלי לדבר על זה שהרכב שלי חברותי מאוד, מאז שקניתי את הרכב נוספו לי הרבה חברים חדשים
אני מרגיש שכל זה קורה לי ב’עוון’ החזקת רכב.
וכאן אני פונה לכל נכבדי הפורום הלזה: איך אתם מסתדרים עם בקשות מצד החברים והמשפחה? כשזה מגיע כבקשות - לא אכפת לי. אבל אני פשוט מרגיש שכל סירוב מצידי גורם לי רק להראות רע בעיני אחרים, ולא זו בלבד אלא גם אינם מעריכים כשאני כן לוקח אותם, סוג שהם מרגישים שאני ה’בעל עגלה’ הטבעי שלהם.
מקווה שהבנתם את הכיוון. אשמח לתגובות.
בתודה.=|
נ.ב. עריכה: אני מנסה בכל מאודי לעשות יישור לשני הצדדים בפוסט וזה לא מצליח, אשמח אם מישהו יוכל לאלפני בינה בעניין.
@לוחצגז הבעיה שלך נקראת פסיביות. אפשר לצאת מזה.
תקרא את הספר אבוא בגבורות. להשיג בחנויות הספרים המובחרות…
בהצלחה! -
@לוחצגז הבעיה שלך נקראת פסיביות. אפשר לצאת מזה.
תקרא את הספר אבוא בגבורות. להשיג בחנויות הספרים המובחרות…
בהצלחה! -
@לוחצגז הבעיה שלך נקראת פסיביות. אפשר לצאת מזה.
תקרא את הספר אבוא בגבורות. להשיג בחנויות הספרים המובחרות…
בהצלחה! -
כן, בהחלט אתה צריך להגדיר לעצמך את גבולות הנתינה.
תחשוב, אולי באמת אתה מביא את זה על עצמך?
אולי כשמבקשים ממך נסיעה, אתה משום מה רואה צורך להתנצל, על זה שזה קצת קשה לנסוע לירושלים באמצע הלילה…
זה ודאי שמי שמבקש בקשות כאלה… אבל אולי גם אתה אשם עם ההתנצלויות וחיפוש תירוצים למה זה לא כל כך מסתדר לך לעשות סיבובים ארוכים.
במקום זה, תילמד לומר ברור שאתה לא מסיע אף אחד! נקודה!, ואם זה משפט קשה מידיי, תגיד ‘אני לא יכול’, ללא שום מילה נוספת, אפילו אם ינסו לשכנע אותך שזה רק הקפצה קטנה, תחזור מונוטונית ‘אני לא יכול’ ‘אני לא יכול’, ללא שום מצפון, אחרי שתיים שלוש בקשות כאלה שתגיד אני לא יכול, יבינו שאתה לא נהג מונית, וכבר יפסיקו לסמוך על הדרייבר החינמי.
הייתי ממליץ לך לומר אני לא יכול גם כשברור לכולם שאתה יכול, ואתה מתהלך כמו מובטל, ככה זה יהיה ברור לכולם, שיש כאן בעל הבית עם רצונות משלו.
וכמובן, אתה לא צריך להיות עם מצפון, כי מי שמעז לבקש בקשות בלי טקט, לא מגיע לו כלום, ושוב, המצפון שלך הוא עיקר הבעיה, אז תזרוק אותו לפח.
החסדים הנורמלים זה רק הקפצה על הדרך, זה אומר שאם רוצים לנסוע איתך מחוץ לעיר שיבואו אליך לבית או לכניסה לעיר, וגם זה רק אם ממש נח לך, ואין לך איזה שיחה סתמית עם אישתך, שלא בא לך מישהו באזור. או איזה שיחת טלפון שאתה מעוניין לעשות לבד.@אריאל-0 כתב בעזרה | איך אתם מסתדרים / נענים לבקשות לטרמפים מצד קרובי המשפחה?:
המצפון שלך הוא עיקר הבעיה, אז תזרוק אותו לפח
אם יש לך יהלום ויש כאלו שחומדים אותו ומנסים לגזול אותך, גם אז תזרוק לפח או שתניח בכספת?
עיקר הבעיה זה חוסר המצפון שלהם.
![חיפוש גוגל בפורום](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="https://rechavimzelaze.ovh/assets/uploads/system/site-logo.png?v=p9epuplqjq0" width="400"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:rechavimzelaze.ovh '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}