סקירת כלל רכבי 7 מקומות
-
כיון שהנושא נדוש מאוד בפורום זה ובפורומים אחרים, עשיתי סקירה כללית על כל האופציות הרלוונטיות, למעבר מרכב 5 מקומות, לרכב 7 מקומות. מקדים שהסקירה היא על דעתי בלבד, אשמח לקבל הערות והארות. קצת ארוך, אבל מנסה לסכם את כלל ההיבטים הרלוונטיים בעניין.
ב"ה המשפחה גדלה, וכבר לא נכנסים לרכב הרגיל. אחרי נסיונות כושלים של לפזר את המשפחה, לפצל במונית, או חלילה לנסוע מעל המותר, הגענו למסקנא שאנו נאלצים להחליף את הרכב, ולרכוש רכב 7 מקומות. ברצוני לעשות סדר במגוון האפשרויות הרלוונטיות, למשפחת אברך חרדי ממוצע.
ברוכים הבאים ל"בור" של רכבי 7 מקומות. כידוע, רכב 7 מקומות הוא מוצר יקר יותר בהחלט. בפרט לאברכים שהתרגלו לרכבים זולים ואמינים, ופתאום מגלים שגם יצטרכו לשלם פי 2, וגם יקבלו תמורה פחותה יותר ממה שהורגלו. אבל אם אין ברירה – אין ברירה.
3 הקדמות נחוצות:
א’ אין ברירה וצריך להתפשר. ברכב 7 מקומות אין ‘קורולה 2007 עם 200 אלף ק"מ’ – כלומר רכב שהוא גם זול, גם אמין מאוד, גם חסכוני יחסית, וגם שנתון וק"מ הגיוניים. חייבים להתפשר על 2-3 נתונים מהרשימה.
ב’ אין פגאז’. ברוב ככל רכבי 7 מקומות הפגאז’ קטן מאוד. חוץ מסיינה וקרניבל ודומיהם, בכל הרכבים כמעט אין פגאז’, וודאי שלא כדי להכיל תכולה של משפחה גדולה. אז מה עושים? כשיש 4 ילדים אפשר לקפל מושב אחד למזוודות. וב5 ילדים אפשר להניח שקיות ברגלי הילדים, או לקחת מזוודה קטנה, או אכסון חיצוני - מגגון (לא באמת נח) עד נגרר…
ג’ השורה השלישית מיועדת לילדים. ברוב הרכבים הללו, מבוגרים לא ישבו בשורה השלישית בנח. מאידך, בהרבה מרכבי ה7 מקומות, השורה השניה מרווחת יותר ממשפחתיות רגילות.עכשיו לסקירה:
רוב הציבור החרדי מעוניין לרכוש רכבים יפנים ומקסימום קוריאניים, בשביל האמינות, ובצדק. בשונה מרכבים רגילים 5 מקומות שיש הצע דגמים רחב מאוד, ב7 מקומות יש בסך הכל 6 אופציות רלוונטיות במחיר של עד 80,000 ₪: טויוטה ורסו ופריוס פלוס, מאזדה 5, מיצובישי גרנדיס ואאוטלנדר, וקיה קראנס [מה שרואים על הכביש ברחובות שלנו… ולא לחינם. יש עוד מגוון דגמים, חלקם ידונו בהמשך, אבל הנ"ל הם הדגמים המרכזיים הרלוונטיים לסגנון האברכי הרגיל. 6 מקומות יש להונדה דגם f-rv, וידובר עליו בהמשך].
נסקור אותם מהזול ליקר:
ברף הזול, נמצאת מאזדה 5, בשנתונים נמוכים (2005-2011), במחיר שמתחיל בכ-12,000 ₪ ומגיע ל30,000 ₪, ובשנתונים גבוהים יותר (עד 2016) דגם קצת יותר חדש, עם הילוך חמישי, ומחיר קצת יותר גבוה (עד סביבות 55,000 ₪). יתרונות מרכזיים: הרכב יחסית אמין (בק"מ לא מידי גבוה), דלתות הזזה נוחות, תאי אכסון, מנוע יחסית עמיד עד אזור 280,000 ק"מ, נוחות נסיעה טובה, זמינות חלפים גבוהה, ירידת ערך נמוכה בשנתונים נמוכים. חסרונות מרכזיים: צריכת דלק גבוהה (יכול להגיע ל1-7 בעירוני, בשנתון 2011 ומעלה הוא קצת יותר חסכוני), אולם ניתן להתקין מערכת גז (ואכמ"ל), אמינות לוקה בחסר בק"מ גבוה ובשנתונים נמוכים (עד 2011), גיר בעייתי ויקר, לא כ"כ מרווח בשורה האמצעית (ובכללי רכב לא מסורבל). לסיכום: הרכב הזול ביותר באמינות סבירה, אולטימטיבי למי שנוסע מעט, ולא רוצה להשקיע מחיר גבוה ברכישה, אם כי עלויות האחזקה החודשית – גבוהות יותר.תמונה
מעליו מעט נמצא מיצובישי גרנדיס, גם הוא בשנתונים נמוכים (יוצר בין 2006-2011), והמחיר שלו מגיע לכ-25,000 ₪ לרכב שמור יחסית [לפעמים כולל מערכת גז קיימת. אפשר למצוא גם בפחות בהחלט]. הרכבים הללו נחשבים אמינים בצורה יוצאת דופן, מנוע ענק (2400 סמ"ק) שיכול להגיע לחצי מליון ק"מ, הרכב גדול ומרווח מאוד, וצורך דלק בכמויות (עד 1-5 בעיר). נפוץ מאוד לעשות לו מערכת גז, שגם איתה הרכב לא מידי חסכוני. היתרונות המרכזיים: מרווח מאוד גם ליושבים מאחור, תא מטען הגיוני, אמין מאוד, זול יחסית. החסרונות המרכזיים: שנתון נמוך – ומחיר גבוה יחסית לשנתון, רכב ענק – לא נח בחניות ובסמטאות (ומאידך מרווח), בדר"כ מצוי בק"מ מאוד גבוה, וכן צריכת הדלק גבוהה.
תמונה
מעליו נמצא קיה קראנס, הקיים מ-2006 ועד 2019. עד 2013 הרכב לא נחשב אמין. מ2013 הדגם השתפר באמינות, ומ2017 הוא קיים גם בגירסת דיזל האמינה יותר, ומחירה הוא כ40-60 אל"ש. יצויין כי מנוע דיזל אינו מומלץ לאלו שנוסעים בעיקר בעיר. היתרונות המרכזיים: שנתון גבוה במחיר הגיוני, צריכת דלק סבירה (1-9.5 בבנזין, וחסכונית יותר בדיזל, בעיר מחוץ לעיר), אמינה מאוד בגירסת הדיזל. החסרונות המרכזיים: לא מספיק אמינה [לפחות בגירסת הבנזין], צפוף בשורה השלישית, ירידת ערך.
תמונה
מעליו נמצאים ראש בראש, 2 רכבים שונים לחלוטין, טויוטה ורסו ומיצובישי אאוטלנדר. בשום קטלוג רכב לא תמצאו את 2 הרכבים הללו ראש בראש, משום בחינה, אבל בציבור שלנו הרבה ממה שמעניין הוא המכנה המשותף בין 2 הרכבים הללו: 7 מקומות, מחיר זהה (גבוה), אמינות זהה (גבוהה) ודלק זהה (סביר+) – הכל פחות או יותר.
הורסו היא כביכול הקורולה של ה7 מקומות. רכב משפחתי ‘רגיל וטוב’, לא גדול מידי, עם עוד 2 מקומות מאחורה לילדים. סביר בדלק (1-10) ואמינות גבוהה (אם כי לא ממש כמו קורולה. עלולות לצוץ בעיות בגיר היקר), לא מרווח מספיק – ומאידך טוב לחניות. הורסו קיים מ2009 עד 2017, בגדול ללא שינוי משמעותי במהלך השנים (הדגם שמ-2013 נראה קצת יותר טוב וטיפה יותר חסכוני). התענוג לא זול, על רכב בן 10 שנים בנתונים סבירים תצטרכו לשלם כ-50,000 ₪, אבל אפשר למצוא בק"מ קצת יותר גבוה, ושנתון יותר נמוך החל מסביבות 30,000 ₪. אם אתם בעלי רשיון ידני – הרווחתם. ישנה גירסא (פמילי) ידנית, עם גיר אמין בהרבה, במחירים זולים משמעותית מהאוטומט. לסיכום: רכב אמין, חסכוני לסגמנט, יקר.תמונה
האאוטלנדר בשונה, הוא ג’יפון מרשים ונח, הנמכר בהרבה גירסאות, החל מ2008 ועד היום (הוא היחיד מבין הדגמים בסקירה שעדיין משווק כחדש). אין אפשרות במסגרת זו להתייחס לכל השנתונים והגירסאות, אבל בכללות מ-2013 הוא בא בצורה חדשה, במחיר סביר (החל מ40+ אל"ש ובשנתונים 13-15 אפשר למצוא ב50+ בנתונים סבירים), אמינות מעולה, וצריכת דלק סבירה (1-9). הרכב קצת מרגיש ‘לא אברכי’ מבחינת נוכחות – לשיקול הדעת.
תמונה
ברף הגבוה נמצאת מכונית החלומות פריוס פלוס ההיברידית: רכב 7 מקומות, שהוא גם טויוטה אמיתי (באמינות), גם היברידי (חסכוני, אולם לא ממש כמו פריוס רגילה), גם נח ומרווח (יחסית כמובן), גם נראה טוב, גם שומר על ערכו [יחסית], וגם ובעיקר – יקר מאוד. תוכלו למצוא רכב כזה בן 11, שעשה 400 אלף ק"מ ב50,000 ₪. או מאידך, רכב בן 4 שעשה 50,000 ק"מ ב135,000 ₪, שזה ממש יקר, ובהחלט מעל המחירון [כלומר שאם הרכב הולך, הביטוח משלם רק את המחירון = סיכון], וכן יש בו את סיכון הסוללה [או לחילופין עלות ביטוח סוללה]. שאלת השאלות: האם הוא שווה את הכסף? לדעתי לא, אבל לדעת מאות הרכבים הללו שמסתובבים בכל השכונות החרדיות כל הזמן – כנראה שכן.
תמונה
למי שצריך רק 6 מקומות (4 ילדים), יש עוד אופציה, הונדה f-rv, רכב מאוד אמין 6 מקומות, כיון שהכניסו עוד מושב ליד הנהג. זהו הרכב 6 מקומות היחיד [הרלוונטי] הקיים בארץ (עד שנת 2011).
המעלות שלו (הם הסיבה לריבוי האברכים שקונים אותו), שתא המטען גדול, בשונה מכל רכבי ה7 מקומות שהתא מטען ממש קטנטן (טוב, חוץ מהסיינה והקרניבל. אמנם כשצריך רק 6 מקומות אכן ניתן לסגור מקום אחד מאחורה לטובת המטען, אבל זה לא נח לילד שיושב מאחורה). יש שיקול נוסף למשפחות, שבכל שאר הרכבים אין אפשרות לשבת זוגית מקדימה, כאשר ישנו תינוק קטן הזקוק להשגחה. ברכב זה ניתן להשיב את התינוק בין בני הזוג, מקדימה. כמו כן, הרכב אמין יחסית לשנתון – יפני אמיתי, וגם זול לקניה.
החסרונות הם שהוא לא חסכוני (סביבות 1/9), רק 6 מקומות [-נצטרך להחליף אותו בילד הבא בעז"ה], יש אותו רק עד 2011 ונדיר מאוד למצוא אותו בק"מ נמוך. כמו"כ החלפים שלו די נדירים, ואינם זולים.תמונה
דגמים נוספים הקיימים במחוזותינו, פחות נפוצים ומומלצים, בעיקר בנסיבות אמינות:
נתחיל מרכבים זולים, ונעלה לרכבים יקרים יותר. שימו לב שלפעמים הזול הוא יקר [מבחינת תקלות וכדו’].
ברכבים הזולים, חובבי הרפתקאות יוכלו למצוא בזיל הזול רכבים עתיקים ונדירים, כגון הונדה סטרים והונדה שאטל, מיצובישי ספייס ואגן ומאזדה MPV, וכן יונדאי טרג’ט (החדשה יחסית - עד 2007), ורואים מידי פעם על הכביש אפילו טויוטה פריוויה, ששיכלה את אחיה וילדיה בשנות ה90. ההופעה והתחזוקה שלהם לא מתאימה לכל אחד, ואל לנו להכביר במילים.
ישנה טויוטה קצת יותר “חדשה”, בשם אוונסיס ורסו (עד 2007 כמדומני), שהיא יחסית אמינה, צורכת הרבה דלק, ונדירה מאוד, וגם לא זולה מידי לרכב תקין. ישנו גם דגם קורולה ורסו שיצא ג"כ באזור 2007, הדומה יותר לורסו. גם הוא רכב נדיר, נחשב אמין, ולא מאוד זול.
במחירים יותר סבירים ומשתנים, ישנם מגוון מכוניות אמריקאיות וארופאיות, בחלקם הגדול צרפתיות: רנו גרנד סניק ולוגאן, פיג’ו 5008, פורד גלאקסי וX מקס, סיטרואן C4 פיקאסו, פולקסוואגן טוראן וקאדי, קרייזלר טאון קאנטרי וגראנד ויגאר שברולט אורלנדו, קפטיבה ואפלנדר, דודג’ ג’רני וסיאט אלהמברה [האחרון נחשב היותר אמין ברשימה]. רובם ככולם סובלים מתקלות ובעיות, בפרט כאשר הם מתיישנים, והאמריקאים ביניהם - בעלי צריכת דלק גבוהה מאוד. גם קיה סורנטו הישנה נחשבת כ"מכונת בעיות" בפרט במנועים, וכן סובארו B9 שהינו פחות אמין, וצורך דלק בכמויות לא נתפסות, וולוו CX-90 בשנתונים הישנים.
ישנם עוד מספר מכוניות “מעניינות” יותר, יחסית בזול: ניסאן קשקאי +2, אאוטלנדר בגירסאות הישנות (2006-2013), דאצ’יה לודג’י ידנית, פיאט 500L דיזל רובוטית חד מצמדית, יונדאי סנטה פה, קיה קרניבל (שנתונים נמוכים), טויוטה סיינה (שנתונים נמוכים) וסאניונג רודיוס (יש לו גם גירסא נדירה של 9 מקומות עד 2012). הרכבים הללו בכללות נחשבים סבירים מבחינת אמינות כאשר הם מטופלים כראוי ובזמן, ויכולים להיות עסקה מעניינת בנסיבות מיוחדות ובנתונים טובים ברכב ספציפי.
ברף המחירים הגבוה יותר (עד גבוה מאוד), ישנו מגוון נוסף בשנתונים גבוהים (2016 ומעלה), מג’יפים כדוגמת ניסאן איקס-טרייל, סקודה קודיאק (עדיפות לדיזל) וקיה סורנטו, ועד רכבי ענק כדוגמת טויוטה סיינה והילנדר, קיה קרניבל, הונדה אודיסיי ושברולט טרווארס. המחירים שלהם גבוהים עד גבוהים מאוד, והאמינות משתנה, אולם עיקר הסקירה מיועדת לציבור שמחפש רכבים במחירים נמוכים יותר, ואם כבר להשקיע – אז בפריוס פלוס וכדו’. אם כי הקודיאק יכול להתאים לפעמים לאנשים “רגילים”.
לכל השואלים – רכבים היברידיים 7 מקומות אינם בנמצא מלבד פריוס פלוס [עריכה: יש עוד כמה יקרים מאוד, כגון סיינה והיילנדר, וגם לא חסכוניים כ"כ]. ברכבים חשמליים ישנם בארץ 5 דגמים בסך הכל (למקסוס, מרצדס, בי וואי די, טסלה, הוגנצ’י), שהזול מביניהם הוא מקסוס יוניק 5 העולה סביבות 130,000 מינימום ביד 2, והיקר ביניהם יאלץ אתכם להפרד מחצי מליון ₪ ומעלה. -
-
@חובק-עולם נכון, אבל בדר"כ מי שמחפש היברידי רגיל לפריוס או לאוריס שהדלק הוא 1-18+, וברכבים שהזכרת המצב לא כך…
מי שמסתכל רק על דלק האופציה הריאלית היא רק רכב על גז כגון מאזדה 5.
יש גם את הקודיאק דיזל ואת הפיאט 500L דיזל החסכוניים מאוד - לא רחוק מהפריוס פלוס, אבל הקודיאק יקר ולא מתאים לכל אחד, והL500 הוא פיאט לכל המשתמע + רובוטית חד מצמדית + רכב נדיר מאוד. -
@עבד-נאמן כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
ברף המחירים הגבוה יותר (עד גבוה מאוד), ישנו מגוון נוסף בשנתונים גבוהים (2016 ומעלה), מג’יפים כדוגמת ניסאן איקס-טרייל, סקודה קודיאק (עדיפות לדיזל) וקיה סורנטו, ועד רכבי ענק כדוגמת טויוטה סיינה והילנדר, קיה קרניבל, הונדה אודיסיי ושברולט טווארס. המחירים שלהם גבוהים עד גבוהים מאוד, והאמינות משתנה, אולם עיקר הסקירה מיועדת לציבור שמחפש רכבים במחירים נמוכים יותר, ואם כבר להשקיע – אז בפריוס פלוס וכדו’. אם כי הקודיאק יכול להתאים לפעמים לאנשים “רגילים”.
אני קניתי ניסאן אקס טרייל , והוא יותר זול מאאוטלנדר באותם נתונים.
-
@abc97 כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
נו ומה עם סניואנג רודיוס
רכב מורווח מאד, אמין (לדעתי).הרכב אכן הוזכר
@עבד-נאמן כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
וסאניונג רודיוס (יש לו גם גירסא נדירה של 9 מקומות). הרכבים הללו בכללות נחשבים סבירים מבחינת אמינות כאשר הם מטופלים כראוי ובזמן, ויכולים להיות עסקה מעניינת בנסיבות מיוחדות ובנתונים טובים ברכב ספציפי.
-
@עבד-נאמן כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
יש לו גם גירסא נדירה של 9 מקומות
באיזה שנתונים יש את זה?
(ביד 2 ראיתי רק עד 2010).אגב, ייש’'כ גדול על הסקירה, ממש יפה ומתמצתת.
-
@מושל-בכיפה יש אותו 9 מקומות עד 2012 כולל
בכללי המנוע של רודיוס נחשב אמין מאוד - מיוצר ע"י מרצדס
אבל היה אחד שהסיע אותי הרבה עם הטנק הזה וטען שהוא מאוד לא נוח לנהיגה, והיו לו תקלות מוזרות ויקרות
אבל כמש"כ מי שצריך דווקא כזה סגנון - יתכן שזה יתאים לו בנסיבות העניין, אם וכאשר ימצא רכב שמור במחיר שפוי (האדם שלקח אותי - עשה בזה הסעות, והיה צריך מקומות נפרדים לגברים ונשים)
בכללות אני מאמין שלא לחינם רוב האנשים בציבור שלנו מתמקדים ב6 אופציות המרכזיות שהוזכרו, ובפרט שאנחנו כציבור מוכשרים ולמדנים ו’איפכא מסתברא’ וכו’, ועדיין ששת האופציות הללו מככבות ברוב מוחלט של המקרים הקלאסיים (רכב למשפחה) -
רק עכשיו ראיתי אז דבר ראשון ‘יישר כח’ סיכום מאוד מקיף, אבל כצפוי יש חילוקי דעות:
@עבד-נאמן כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
דגמים נוספים הקיימים במחוזותינו, פחות נפוצים ומומלצים, בעיקר בנסיבות אמינות:
נתחיל מרכבים זולים, ונעלה לרכבים יקרים יותר. שימו לב שלפעמים הזול הוא יקר [מבחינת תקלות וכדו’].
ברכבים הזולים, חובבי הרפתקאות יוכלו למצוא בזיל הזול רכבים עתיקים ונדירים, כגון הונדה סטרים והונדה שאטל, מיצובישי ספייס ואגן ומאזדה MPV, וכן יונדאי טרג’ט (החדשה יחסית - עד 2007), ורואים מידי פעם על הכביש אפילו טויוטה פריוויה, ששיכלה את אחיה וילדיה בשנות ה90. ההופעה והתחזוקה שלהם לא מתאימה לכל אחד, ואל לנו להכביר במילים.
ישנה טויוטה קצת יותר “חדשה”, בשם אוונסיס ורסו (עד 2007 כמדומני), שהיא יחסית אמינה, צורכת הרבה דלק, ונדירה מאוד, וגם לא זולה מידי לרכב תקין.הזכרת קודם את הFRV כחלק מהרשימה המומלצת, ובכן, יש לאחי כזאת כבר כמה שנים והחלפים שלה הרבה יותר נדירים מהסטרים שלי. ובאופן כללי מכל הדגמים שהזכרת בציטוט, את כולם אני מכיר מלבד הטרג’ט והיחידה המומלצת היא הסטרים כל השאר הם או לא אמינים או זוללי דלק בהגזמה (או גם וגם) האוונסיס וורסו היא יחסית אמינה אבל גיר בד"כ דפוק וגם נדירה מאוד.
מה עם הדאצ’יה דיזל ידנית שהומלצה כאן ע"י אלופי הפורום? (אני אישית לא מכיר ואין לי דעה בנושא)
חיסרון משמעותי מאוד שלא הוזכר הן בוורסו והן במאזדה 5 הוא המזגן שלא מצליח להגיע למושבים האחוריים!
הייתי גם מוסיף נתון של גודל בגאז’ ע"פ הפרמטר השימושי הקרוי ‘מזוודה’.
מאזדה 5 למשל וקארנס, (ולכאורה גם בפריוס), אין מקום למזוודה. באאוטלנדר, יש.זהו לבינתיים, אולי עוד נמשיך.
לילה טוב. -
@נייטרון-חפשי כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
מה עם הדאצ’יה דיזל ידנית שהומלצה כאן ע"י אלופי הפורום?
@עבד-נאמן כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
ישנם עוד מספר מכוניות “מעניינות” יותר, יחסית בזול: ניסאן קשקאי +2, אאוטלנדר בגירסאות הישנות (2006-2013), דאצ’יה לודג’י ידנית,
עריכה: זה היה נראה כאילו חיפשת איזכור לעניין ולא המלצה דווקא.
אני עכשיו אני שם לב שאפי’ שהוא די המליץ עליהם, אבל זה תחת הכותרתדגמים נוספים הקיימים במחוזותינו, פחות נפוצים ומומלצים, בעיקר בנסיבות אמינות:
נלענ’‘ד שהוא הלך לפי הרכבים הנפוצים המסתובבים בשוק, בחינת ‘‘מאי עמא דבר’’, ויש בזה מן ההיגיון, אכן נלענ’‘ד שמכיוון והומלץ פה ע’'י מומחי הפורום זה כן צריך להיכנס למומלצים ולפחות מפני הכבוד.
-
@אוטופון כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
יש לי איזה חבר שגם כן המליץ לי מאוד לקנות סטיישן (כדוגמת אוריס),
ולהוסיף שתי מקומות בבגאז’,
זה גם רעיון לא?לא בטיחותי, לא נוח, החוקיות של זה מוטלת בספק (יותר מדויק הסתמכות על לקונה בחוק) ואם ח"ו יצטרכו להפעיל ביטוח…
-
@Lexus כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
@אוטופון כתב בסקירת כלל רכבי 7 מקומות:
יש לי איזה חבר שגם כן המליץ לי מאוד לקנות סטיישן (כדוגמת אוריס),
ולהוסיף שתי מקומות בבגאז’,
זה גם רעיון לא?לא בטיחותי, לא נוח, החוקיות של זה מוטלת בספק (יותר מדויק הסתמכות על לקונה בחוק) ואם ח"ו יצטרכו להפעיל ביטוח…