הטרמפיסטים....

[יוני]

נזכרתי עכשיו בסיפור דווקא מהצד של הטרמפיסט
אבא שלי בתור בחור יצא עם כמה חברים באמצע הזמן למסלול הליכה באמצע המסלול היה בריכה אולם היו שם כמה וויבערס’ (נשים בלע"ז) החברים נכנסו בכל זאת ואבא שלי המשיך, בסוף המסלול הוא עצר טרמפ וסיפר לנהג שהוא היה עם חברים והוא המשיך בלעדם בגלל שמירת העיניים מתוך תקווה שהנהג יתרגש וייקח אותו עד הישיבה
וכך היה הנהג המסורתי מאד התרגש והודיע לו חגיגית אני לוקח אותך עד הישיבה בהגיעם לישיבה אבא שלי אוחז שבפתח הישיבה עומד המשגיח אז הוא ביקש מהנהג שימשיך קצת ולא יעצור כאן כי המשגיח שלו פה
בשומעו זאת עצר הנהג על יד המשגיח ובקול רם סיפר לו, אתה יודע איזה בחור מיוחד יש לך כך וכך הוא המעשה,
המשגיח מאד התרגש ומייד כשהנהג הלך הוא שאל את אבי מי היו הבחורים האחרים…
בסופו של דבר לפעמים צריך לשתוק…

[יצחק רשטונ]

@יוני כתב בהטרמפיסטים....:

המשגיח מאד התרגש ומייד כשהנהג הלך הוא שאל את אבי מי היו הבחורים האחרים…

[יוני]

סיפור נוסף
ליל שישי חורפי ומושלג אבא שלי וחבר שלו החליטו לנסוע למירון בדרך (כמדומני ליד כרמיאל) שלג כבד אין רכבים שעוברים והמצב בקנטים לקראת בוקר עוצר להם לפתע משאית פח הזבל והנהג מכריז שיש לו רק מקום אחד, הם מתחננים שידחוף את שניהם והוא אומר שאין אפשרות
ואז העלה החבר הצ’אלמר רעיון הוא יעמוד מאחורה ויחזיק
הנהג בהתחלה סירב אבל בסוף אחרי תחנונים רבים הוא הסכים
באמצע הנסיעה תוך כדי העליות הנהג מסתכל במראות ועיניו חשכו הוא לא רואה מאחורה אף אחד, הוא אמר לאבא שלי הלך עלינו הבחור כנראה נפל באחד הסיבובים
הם מחפשים מקום בצד לעצור ורק כשהם הגיעו למירון הם יכלו לעמוד בבטחה הם ירדו למטה מסתכלים ורואים את הבחור ישן בשלווה בתוך מקום הזבל שהיה נקי באותה שעה

[פתוח לשמוע]

חבר מהכולל חיבר…
הוראות, טיפים ועצות לטרמפיסט {המתחיל}:
הנסיעה בטרמפים כרוכה בכמה מרכיבים עיקריים: ידע [בונוס: ניסיון], מחשבה והרבה הרבה מזל וסייעתא דשמיא.
המרכיב הראשון הוא ידע. טרמפיסט צריך לדעת ולהכיר את הארץ ואת מסלול הנסיעה שלו בכדי לדעת באלו צמתים הוא אמור לעבור ודרך איפה הוא צריך וכדאי לו לנסוע, כמו כן מומלץ לדעת גם את האלטרנטיבות הקיימות לכל נקודת יעד באשר היא.
במרכיב זה קיים יתרון מרכזי והוא הניסיון. כאשר כבר יש את הניסיון הוא יודע באלו צמתים לא כדאי לעצור אע"פ שגיאוגרפית הם במסלול הנסיעה שלו וכן הוא יודע אם כדאי להתקדם עם כל רכב שמקדם אותו אפילו קצת או שכדאי להמתין ולהרוויח מרחק רב יותר.
המרכיב השני ואולי אפילו המרכזי ביותר בשביל להתמחות בתחום הוא המחשבה. המחשבה היא בעצם גם תוצאה של הניסיון.
המחשבה היא זו שאמורה לשכלל נתונים כגון מתי, איפה ואיך על מנת לבחור את המסלול המועדף ואת ההתקדמויות הרצויות. ואני אפרט:
ביום שיש בו הילולא יש מצד אחד יתרון בולט והוא שישנם רכבים רבים שבוחרים לנסוע ביום זה לאותו הכיוון. עם זאת, במידה והיעד הוא לדוגמה בצפון אז יש לשכלל נתונים נוספים: א. אם לדוגמה ההילולא של יונתן בן עוזיאל היא במוצ"ש של חודשי הקיץ (כ"ו בסיוון) כך שהשבת יוצאת מאוחר, אמנם רבים ירצו לצאת לשם אולם ישנם רבים (עכ"פ מאזור המרכז) שיעדיפו לצאת למחרת בבוקר מאשר בשעות הלילה המאוחרות. ב. רכבים שיוצאים מאזור המרכז אל עבר הצפון יעדיפו לצאת כמה שיותר מלאים בכדי שהנסיעה הארוכה והיקרה לא תהיה לשווא, לפיכך לדוגמה בהילולא של האר"י, אמנם ישנם רכבים רבים שנוסעים (במיוחד אם זה ליל שישי), אולם רובם יצאו מלאים כך שלא יהיה להם מקום פנוי.
מבעיות אלו אפשר להתחמק ע"י כך שנתכנן להתקדם עם אנשים שמגיעים מאזור המרכז לאזור הצפון בלי קשר להילולא ומשם להתקדם אל עבר ההילולא. ישנם יותר אנשים מאזור הצפון שירצו לנסוע גם בלילה ו/או גם ריקים להילולא.
מצד שני, ביום שיש הילולא אמנם ישנו יותר היצע, אך מצד שני גם יש יותר ביקוש, כלומר שאמנם יש יותר רכבים שנוסעים ליעד אך ישנם גם יותר טרמפיסטים לאורך הדרך שמבקשים להגיע לאותו היעד.
לשם כך יש להשתמש גם בידע ובניסיון ולחשוב איך להתחמק מזה, כלומר שנעקוף את הטרמפיסטים האחרים ע"י עודף ידע ושֵׂכֶל שקיים אצלנו. כך שבזמן שכולם יחפשו את צומת מורשה/קסם לפי העניין אנחנו נמתין לטרמפ שידלג ע"כ ויקפיץ אותנו הלאה, או לחילופין דרך כביש 4 או 2.
הדבר נתון כמובן בידע מוקדם, ובכדי לדעת לבחור את הדרך הנכונה ותכסיס העקיפה יש לדעת כל דבר לגופו וכל מצב לפי עניינו. יהיו פעמים גם ששווה לקחת טרמפ שמגיע לדוגמה לכיוון אריאל כדי לעבור דרך מורשה ולבדוק מה המצב שם, ואם צריך לבחור להמשיך לצומת קסם. הדבר כמובן תלוי בשיקול דעת ובתאריך של הנסיעה.
ישנם מרכיבים נוספים להנ"ל לדוגמה: ‘ליל שישי’. בליל שישי יהיו יותר טרמפיסטים אולם מצד שני גם יתכן שיהיו יותר רכבים והדבר תלוי בתאריך הנסיעה.
הבחירה של הנ"ל צריכה להיעשות גם בשכלול השעה כך שמוקדם יותר ישנם פחות טרמפיסטים במקומות מסויימים, והרבה יותר מאוחר יש פחות טרמפיסטים במקומות אחרים כך שהדבר יוכל להיות מוכרע בעיקר ע"פ ידע וניסיון.
אני אתן דוגמה ספציפית יותר בכדי להבהיר את העניין כיצד צריך לחשוב ולחשב:
תאריך ההילולא: כ"ו ניסן. בעל ההילולא: יהושע בן נון. מקום ההילולא: כפר “כיף אל חארס” שבשומרון, בסמוך לצומת אריאל. מקום היציאה: בני ברק.
הבחירה היא כמובן ובעל כרחנו בליל כ"ו ניסן שכן רק אז ישנה אפשרות להיכנס למקום בליווי שמירה. (-תוצאה של ידע וניסיון).
המחשבה הראשונה שעוברת בראש היא שישנם אנשים רבים שירצו להגיע מכיון שהכניסה למקום היא רק אחת לחודש [וביום זה לשם שינוי נפתחים גם קברי כלב בן יפונה ונון אביו של יהושע]. לפיכך יהיו רבים שירצו להגיע בששת השעות שהמקום נפתח, בין השעה 10 בלילה ל-4 לפנות בוקר.
מצד שני יש לחשוב שהתאריך הוא יוצא בבין הזמנים, כך שפחות בחורי ישיבה משועממים ירימו את הכפפה לנסוע לשם. דבר זה משחק לטובתנו בכך שהטרמפיאדות לא יהיו עמוסות כצפוי בכזה יום.
ראשית יש להגיע כמובן לצומת גהה/ז’בוטינסקי בכניסה לבני ברק. משם היעד הוא כמובן להגיע לצומת אריאל והצמתים שקיימים בדרך הם כמובן צומת מורשה ו(מחלף) צומת קסם.
ביום זה יש יתרון בכך שהכניסה מצומצמת לשש שעות כך שכולם יהיו חייבים להגיע רק בשעות אלה ולא ביום שלמחרת, וכן יעדיפו כמה שיותר מוקדם כלומר בין 10 ל-1. כעת אנו יודעים שרוב הרכבים יעדיפו להגיע בשלושת השעות הראשונות, אבל מאיפה?
בכניסה לבני ברק אנחנו מרוויחים בעיקר את אלו שיוצאים מבני ברק ומהמקומות הסמוכים לה. בהתקדמות לצומת מורשה אנחנו אמנם מרוויחים את כל המרכז ואף את הצפון למי שלא מגיע מכביש 6 אולם מצד שני טרמפיאדה זו צפויה להיות עמוסה בשעות מסויימות מסתבר שבעיקר בין 10:30 ל-12:30 שכן רוב הטרמפיסטים לא יעדיפו להגיע ברגעים הראשונים משום שחושבים שאז יש רק טפטוף קל של מכוניות מהסיבה שרוב האנשים מעדיפים להגיע קצת אחרי שכבר יש שם בלאגן והצבא כבר פתח את השערים באופן חופשי (למקרה שיש עיכוב). לכן ישנה אפשרות להשתדל להגיע כמה שיותר קרוב לשעה 10 ואולי אפי’ קודם לכן. במצב כזה מסתבר שצומת מורשה תהיה די פנויה.
אם מגיעים בשעות היותר מאוחרות כמו 2-3 אמנם יש פחות טרמפיסטים אבל גם יש פחות רכבים, אולם אעפ"כ יש יותר סיכוי שֶׁכָּל רכב שיעבור יסכים לקחת את הטרמפיסטים.
בשעות העומס כדאי לדלג על צומת מורשה, וליתר דיוק ליצור את האפשרות הזו ע"י כך שהטרמפ מהכניסה לבני ברק יגיע לפחות לצומת קסם (למחלף), וכך ניתן לעבור ליד צומת מורשה ולהכריע במהירות לפי השעה ולפי כמות הטרמפיסטים אם כדאי לעצור שם או להמשיך לצומת קסם ולהרוויח את אלו שמגיעים ממקומות נוספים כמו ק"ס, ירושלים, ראש העין או מהצפון דרך כביש 6.
כמובן שבכל האפשרויות לעיל ובמקרה הספציפי הנ"ל אם יש טרמפ לצומת אריאל זה זהו בעצם היעד, שכן מצומת אריאל הכניסה היא רגלית בליווי הצבא באורך של כ-10 דקות.
זו הייתה סקירה קצרה בכדי להבין איך הטרמפיסט אמור לחשוב ולשכלל נתונים ע"פ ידע, ניסיון ומחשבה. ניתן כמובן לעשות דבר כזה עבור כל מקום רק שבהתחשב לעובדות ולמרחק, למקומות מרוחקים כגון בצפון יהיו הרבה יותר אלטרנטיבות ואפשרויות התקדמות ושינוי מסלולים בצורה מגוונת, כך שצריך להכיר היטב את הצמתים ולשכלל נתונים עם התאריך, היום והזמן.
המרכיב השלישי הוא כמובן מזל וסייעתא דשמיא שכן בלי זה שום תכנון או מחשבה וידע לא יעזרו. יתכן שעל אף כל התכנונים וההסתברויות לא יהיה שום רכב שיהיה מוכן לעצור, ולכן חייבים לא לשכוח להתפלל בכל מצב.
מי שאין לו ידע/ניסיון או מחשבה כנ"ל, מומלץ להתייעץ עם מישהו שכבר יודע, או שינסה לבד ומהטעויות לומדים ורוכשים ידע וניסיון.

טיפים כלליים:
בכל התקדמות לכל מקום מומלץ לחשוב מה אתה היית עושה במקום הנהג ומאיפה אתה היית נוסע יחד עם כל הנסיבות. אם תצליח להיכנס לראש של הנהג יהיה הרבה יותר קל לחשוב איפה לעצור.
יש להניח גם הנחה שרוב הנוסעים כיום משתמשים בווייז, כך שאם יש אפשרות מומלץ לבדוק איך הווייז שולח את הנהג להגיע למקום היעד מהמקום בו אתה נמצא וזה אמור להיות בעדיפות עליונה על אף הידע והניסיון שקיים, שכן הידע והניסיון משמשים רק ככלי בכדי לדעת מאיפה הנהג יסע ובאלו מקומות לעצור (באם אין לו וייז).
יש פעמים שכדאי לספר לנהג את מקום היעד ולהתייעץ איתו על המשך הדרך. יתכן והוא יקדם אותך למקומות נוספים ויחסוך לך זמן המתנה יקר.
יש דרך לעצור טרמפ לחץ מבלי שהוא יוגדר כטרמפ לחץ. דרך זו היא קצת מסוכנת אולם מומלצת במקומות מסויימים ובאופנים מסויימים: התקדמות בשולי הכביש. ישנם מקומות וזמנים שאם רכבים עוברים אך לא עוצרים (אם אין כלל רכבים אז זה לא יעזור…) כדאי להתקדם קדימה בשולי הכביש (מומלץ להיראות בהירים כגון ללכת עם הפנים כלפי המכוניות או להוריד חליפות) וכך יש יותר סיכוי שהנהגים ירגישו מחוייבות לעצור. שימו לב שאין להשתמש באופציה זו כעדיפות ברירת מחדל אלא רק במקרים חריגים.

כללים וטיפים בסיסיים:
אין לעשן ברכב גם אם הנהג עצמו מעשן! לפעמים ניתן לבקש בעדינות ומומלץ להימנע גם מזה (אם הנהג לא מעשן באותו זמן), כמובן שאם הנהג מציע סיגריה אז אין בעיה לעשן.
אין לבקש מהנהג לכבות סיגריה וכד’ גם אם הדבר מאוד מפריע. מי שזה מאוד מפריע לו מוזמן לנסוע באוטובוסים…
אין לשוחח בפלאפון במושב ליד הנהג מבלי ליטול רשות קודם. (גם אם יש שירים על פול ווליום וכד’ מומלץ לבקש רשות). במושבים האחוריים ניתן לשוחח בשקט באופן שלא יורגש, וגם זאת רק במצב שאין שיחה רציפה עם הנהג.
אם היושב לצד הנהג מנהל שיחה לבדו עם הנהג, היושבים במושב האחורי יכולים לדבר ביניהם בשקט ובאופן שלא יורגש, וגם זה עדיף רק לצורך הכרחי ובמשפטים קצרים.
אין לאכול כלל ברכב בשום מצב ובלי שום הוראת היתר! (לא גרעינים ולא סוכריות וגם אם הנהג עצמו אוכל סעודה שלימה). חריג מכך מצב שבו הנהג הוא זה שנותן את האוכל.
לא להסתכל על הנהג (בעיקר אם אתה יושב לידו). גם אם אתה חושב שאתה מסתכל עליו רק קצת ורק בזווית העין, הוא רואה טוב מאוד שמסתכלים עליו או על הקמ"ש וכד’. ניתן להגניב מבטים חטופים בשעת שיחה כמו שהיית מסתכל על חבר שהיה משוחח איתך לצידך.
מומלץ להכין לכל נסיעה כמה ווארטים קצרים שיוכלו לשמש כפתיחה לשיחה או כמפלט לכל דבר בעת הצורך. הדבר יכול גם לעזור להוציא כסף מנהגים וכן לקדם אותך ליעד. קח בחשבון שישנם נהגים שמרגישים שאם הם לקחו טרמפיסט שלא יודע לזרוק שום ווארט אז הם יצאו פראיירים…
אין לעלות על טרמפ בכדי להתקדם איתו רק חצי דרך ולרדת באמצע מבלי לבקש רשות מוקדמת. אפשר לעלות ולחשוב שמקסימום תמשיך איתו עד הסוף ואז לבקש לרדת באמצע, אולם מומלץ להימנע גם מזה ולהודיע מראש עד איפה אתה צריך להתקדם או לפחות להודיע מה היעד שלך ולהבהיר לו שתתכנן את המסלול בהמשך הנסיעה.
מי שהגיע ראשון לטרמפיאדה הוא הקודם. גם אם הגיע אחד ואחריו הגיעו שניים ויש רכב בדיוק עם שני מקומות ליעד רחוק, גם אז הוא קודם רק שניתן לבקש רשות לעקוף בכדי לא להפסיד מקום, והמוותר אינו מפסיד!
אמנם כשאתה עולה על טרמפ אתה מרגיש מחייב מסויים כלפי הנהג, אולם הנהג לא הזמין אותך שתיכנס בשביל שתשלם לו באינפורמציה. אתה לא בחקירה! אתה יכול לענות לנהג גם פרטים אישיים אבל אתה לא מחוייב לכך ולא צריך להרגיש לא נעים להתחמק. ניתן לענות על שאלות אלו באופן קצר כגון “כן” ו"לא" וכך הנהג יבין שאינך מעוניין לדבר או עכ"פ שאינך מעוניין לדבר על דברים אלו ובצורה כזאת. [אפשרות קיצונית יותר שיש כאלו שעושים זה לשים אוזניות בדקה שאחרי העלייה אולם זה נראה פחות תקין].
כמו כן, גם הנהג לא בחקירה ומומלץ להימנע ככל הניתן משאלות אישיות [אלא א"כ השיחה זורמת באופן זה].
מומלץ להימנע משאלות אידיאולוגיות אם אתה לא מבין בעניין ועכ"פ מומלץ להכין מראש כמה תשובות בסיסיות כדי לענות לכל נהג. קח בחשבון שהשאלות של נהג חרדי, חילוני או מזרוחניק הן שונות לחלוטין. כדאי לנסוע עם מישהו שיודע ועם ניסיון שיודע כבר איך להתמודד עם שאלות מתקילות. עכ"פ אם אתה מסתבך תמיד תוכל לומר שאתה לא הדובר של הציבור והוא יכול לחפש תשובות ברורות יותר במקומות אחרים. אל תזלזל בשום אדם (מצד הידע שלו) לפי איך שהוא נראה!
ישנן סגולות רבות שנתפשטו בקרב טרמפיסטים כגון “אנא בכח”, “למנצח”, “אין עוד מלבדו”, תיקון הכללי ועוד כהנה וכהנה. ישנו גם דבר מעניין שמקובל לעשות והוא להתחייב לומר “מזמור לתודה” (ו"נשמת כל חי") כאשר ה’ יעזור ותעלו על טרמפ. לסגולה זו יש המשך… אם עוצרים טרמפים באמצע הלילה אז זה נחשב “תעריף לילה” ומתחייבים לומר פעמיים מזמור לתודה…

טיפים ספציפיים:
בכביש 2 או 4 מומלץ להתקדם צמתים צמתים שכן כל צומת מקדמת אותך באופן ישיר ופותחת לך עוד כמה מקומות שיתכן ומהם יבוא רכבים נוספים.
בכביש 6 ישנם פעמים שמומלץ להתקדם רק לאלונית ולא להמשיך עם הנהג אע"פ שהוא מתקדם צפונה (כגון לכיוון חריש).
יש לזכור שבכניסה לכביש 6 מכביש 5 (דרך קסם) ישנו מחלף, כך שרוב הרכבים שמגיעים עולים עליו ישר לכביש 6 (למעט למגיעים מהשומרון ומעוד כמה מקומות נוספים שכן יעברו דרך הצומת). במצב זה ישנה אפשרות (לפעמים) מועדפת והיא לעמוד בשוליים במפרץ מתחת לגשר בכניסה לכביש 6 מקסם צפונה כך שכל הרכבים שמגיעים מהמרכז עוברים דרך שם.
גם ביקנעם יש כיום מחלף דומה שבאופן עקרוני מבטל את צומת התשבי לבאים מכביש 6 צפונה. ניתן בכל זאת לנסות לעצור בצומת התשבי או לנסות לעמוד בשולי הכביש… יתכן שעדיף בכזה מצב לרדת באלונית ולחכות לטרמפ שיעקוף את יקנעם מאשר להמשיך לצומת התשבי. ועדיין צ"ע.
במקומות כמו שכם וכד’ הכניסה אפשרית רק ע"י אוטובוסים ובכדי לנסוע בטרמפים יש לדעת איפה הם יעצרו ושם לחכות ולנסות לעלות עליהם. זה יכול להיות בצומת אריאל, בצומת תפוח, בחטמ"ר בת 3, בבית פרוק, באיתמר וכו’. הדבר לא מומלץ למי שאין ידע ו/או ניסיון.
בצומת גולני יש לזכור שצריך להתקדם לכיוון הגשר בכדי להרוויח גם את אלו שבאים מהסיבוב.
יש כאלו שטוענים שבכדי להגיע מב"ב לצפון עדיף לנסוע מ"הלו תימן" לצומת נחשונים ומשם לעלות על כביש 6, מאשר לנסוע דרך צומת מורשה וקסם. מ"מ הדבר עדיין לא הוכח.

[יוני]

@פתוח-לשמוע כתב בהטרמפיסטים....:

ישנן סגולות רבות שנתפשטו בקרב טרמפיסטים כגון “אנא בכח”, “למנצח”, “אין עוד מלבדו”, תיקון הכללי ועוד כהנה וכהנה

מזמור קיט’

[שלמה]

אוי תשמעו את זה
נזכרתי שבאחת הפעמים שהייתי בדרך לישיבה קטנה ראיתי את חבר של אבא שלי נהוג על ההסעה של שיח סוד, הייתי בצומת בר אילן בדרך לרכס והוא בדרך לרמות, זה פצצה בשבילי כטרמפ לצומת רמות. הושטתי את ידי והוא עצר לי.
אחרי שיחת נימוסים קצרה דיברנו על הא ועל דה
ואז זה הגיע: הרגשתי דפיקה קלה על הכתף הסתובבתי וראיתי מולי את אחד מהבנים הישירים של הקב’'ה, אוטיסט. ששאל אותי ''סליחה אתה חדש פה?!"
עד היום מזכירים לי את זה בבית.

[EBA]

@פתוח-לשמוע כתב בהטרמפיסטים....:

ישנן סגולות רבות שנתפשטו בקרב טרמפיסטים

פעם עמדתי עם חבר בטרמפיאדה, ושמעתיו מכריז “שני קטעים במהר"ם חלאווה אם עוצר לנו טרמפ עד האולם”
לתמיהתי הוא הסביר “פעם הייתי מבטיח הלכה בחפץ חיים, אחר כך ברמב"ם או ברשב"א, היום כבר אף אחד מהראשונים והאחרונים לא מאמין לי…”

[שלמה]

הייתה פעם בה חבר מהכולל עצר טרמפ לבחור בניברקי ארוך חליפה, מהסוג שלא יודע איך לפתוח את הדלת של הרכב. אותו בחור היה עם מזוודה, וביקש מחברי לשים אותה בבגאז’,
בסוף הנסיעה הוא ירד מהרכב, ואמר לחבר שלי אני מוציא את המזוודה מהבגאז’, הלך אחורה והתמהמהה לא מעט זמן, וכשהנהג ביקש שיזדרז, הוא הגיע בפנים נפולות ובעניים מבולבלות ואמר לו ‘אני לא יודע איך זה קרה אבל נשברה לי הידית שפותחת את תא המטען’,
הנהג יצא מהרכב לראות מה קרה וראה שהידית שלמה, הוא פתח את תא המטען לרווחה והסתכל על הבחור באי הבנה…
ואז הבחור פותח את היד, מראה לו ושואל אז מה זה
הייתה זו המצלמת רוורס

[המפותח]

@שלמה כתב בהטרמפיסטים....:

הייתה זו המצלמה

מצלמת רוורס???

[אבי ים]

@שלמה כתב בהטרמפיסטים....:

ואז הבחור פותח את היד, מראה לו ושואל אז מה זה
הייתה זו המצלמת רוורס

אתה יודע כמה פעמים עיקמו לי את המצלמה?!
יש מספר פעמים של נדנוד למעלה למטה של המתכת לפני שזה נשבר
אני לא יודע איפה זה אוחז אצלי…
היום מהלחץ אני מעדכן אותם מראש

[EBA]

@אבי-ים יש גם סתם ילדים שאוהבים לשחק איתה…
היה לי אחד כזה שנגע לי באוריס החדשה יום אחרי שהתקנתי, המסכן מהטראומה לא מתקרב לרחוב הזה יותר…

[אבי ים]

Spoiler

@EBA כתב בהטרמפיסטים....:

המסכן מהטראומה לא מתקרב לרחוב הזה יותר…

יש ברחוב מצלמות אבטחה?
זה פשוט נשמע “חובת צפייה”…

[EBA]

@אבי-ים

מצלמות אבטחה

הם בלי סאונד, זה לא שווה כלום…

[Klonimoos]

ידידי היקרים.
בהתחלה לא רציתי ליהיות המטיף של החבורה,
אבל לאחר שראיתי איך השירשור מתארך מעניין ומשעשע, חשבתי שלא יזיק אם אכתוב את הגיגי ליבי ערב ראש השנה.
אז אין לי סיפור ‘‘פיקנטי’’ על טרמפיסטים, (נרדם לי מישהו בנסיעה של 2 דקות! ברכב, והיה צריך להעיר אותו ע’‘י נגיעה. שויין.)
כן אומר לכם שאני משתדל מאד ככל יכולתי לעצור ולעזור כמה שאפשר לאנשים, ע’‘י טרמפים, ראיתי בחוש הרבה ס’'ד של אנשים שמתוך ‘‘חורים’’ לפתע ‘‘צצתי’’ להם ובידוק עד איפה שהיו צריכים.
למעשה כמה נקודות:

1. אין ספק שמחרתיים בר’‘ה מי שלוקח טרמפים לא דנים אותו ואת ריכבו לבד, אלא את כל הציבור שנעזר ע’'י. תחשבו על זה עוד פעם, זה יקר מאד!!!
2. כשאתה רואה יהודי צריך טרמפ, תחשוב לו הוא היה ‘‘בן של’’… היה לך ספק אם לקחת אותו? כ’‘ש שהוא בן של מלך מלכי המלכים, אבא שלך שנותן לך כל רגע מלייארדים!
   וביותר, הוא הרבה יותר שמח שתיקח את הבן שלו, (כן, ה’‘קרציה’’ מהטלפון, והקירקורים) מאשר אותו, כי גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. זה לא מליצה!
3. עוד מעט חורף, יהודים רבים סובלים בדרכים, שים איזה מפה על המושבים שלא יתרטבו ותעשה חסד יותר בכיף.
4. אנשים שלוקחים טרמפים, יש להם ס’‘ד עם הרכב בפרט, כנ’'ל, אני רואה את זה בחוש, לא רק אצלי. להתווכח? אפשר תמיד.

לא!! אני ממש לא בדרגה הזאת!! אני מניח דברי אלוקים חיים לחיזוק העניין, ושואף לכך כמה שיותר!

[Lexus]

אתמול לקחתי טרמפיסט לבני ברק
באמצע הנסיעה קפץ לי הלב מאזעקה…
אחרי רגע אני אוחז שהבחור הנחמד פשוט החליט להגדיר את הצלצול בפלאפון שלו בצליל של אזעקה (כמעט שלחתי אותו על טיל)

[EBA]

@Lexus חבל באמת שלא שלחת אותו על טיל, הוא יכול לגרום בקלות לספק פיקוח נפש, אם למשל זה יצלצל בבית כנסת שיש בו קשישים? שוטה.

[אושר מתקרב]

פעם אני וחבר נסענו בטרמפ מהצפון לכיוון המרכז באמצע הלילה, עלינו במחלף גולני על נהג נחמד שהיה צריך להגיע להוד השרון,
מפה לשם, גם אני וגם החבר חרפנו את חרפתינו במושב האחורי, אחרי 40 דקות (לא רוצה לחשוב איך הוא עשה את זה בכזה קצת זמן…), הנהג מעיר אותנו (בצפירות), הוא הגיע למחלף ירקון, ואמר לנו שמכאן יהיה לנו הכי קל לתפוס טרמפ המשך לבני ברק (קונקשן)…
אממה, שתינו היינו מסטולים מעייפות, ומי שמכיר, המחלף הזה נראה אותו הדבר גם לכיוון צפון וגם לכיוון דרום, קיצער, אנחנו עומדים ומנסים לעצור טרמפ, אחרי 45 דקות עוצרת מיצובישי לנסר שופעת אורות צבעוניים, והנהג ‘‘אני לנתניה’’, ואנחנו “אנחנו צריכים לבני ברק, זה על הדרך?”, הוא עונה לי - “אחי, נראה לי אתה צריך לעמוד בצד השני…”

Spoiler

עוד סיפור, חבר עצר מונית ביציאה מירושלים ואמר לנהג ‘‘אם תיקח אותי לבית שמש, אני אתן לך סכום שלא חלמת עליו…’’, הנהג כולו התרגש ‘‘בטח, תעלה’’, מגיעים לבית שמש, הבנאדם מוציא 10 שקל ‘‘תגיד ת’אמת, נכון שלא חלמת על כזה סכום?’’…

[YOLEVI]

@יוני כתב בהטרמפיסטים....:

מי היו הבחורים האחרים…

ומה הוא ענה???

[aiib]

@אושר-מתקרב כתב בהטרמפיסטים....:

עוד סיפור, חבר עצר מונית ביציאה מירושלים ואמר לנהג ‘‘אם תיקח אותי לבית שמש, אני אתן לך סכום שלא חלמת עליו…’’, הנהג כולו התרגש ‘‘בטח, תעלה’’, מגיעים לבית שמש, הבנאדם מוציא 10 שקל ‘‘תגיד ת’אמת, נכון שלא חלמת על כזה סכום?’’…

גזל?

[אושר מתקרב]

@aiib לא התערבתי לו בעולם הבא, בסה’'כ מספר דברים כהווייתן
וחוצמזה, הוא באמת לא חלם על כזה סכום (אני מאמין)