הטרמפיסטים....
-
לא בדיוק טראמפ אבל ברעיון
חבר סיפר לי שחזר מפגישה עם מונית ונהג ערבי, באחת הפניות הוא רואה שהנהג פונה לרובע המוסלמי במקום להמשיך בדרך, החבר מסמן ל’פגושתו’ ובסיבוב כשהנהג מאט שניהם פותחים את הדלתות שלהם וקופצים ובורחים, דוקא מתאים לו.
מעניין אותי מאד מה היו הפרטים,
לדעתי זה היה דרך מצויינת רק שהוא לא הכיר או משהו
אם יש לך פרטים אתה לא חייב כמובן כאן, אתה יכול גם בפרטי -
דווקא פעם רציתי לעצור איזה ניידת משטרה לעשות איתו טרמפ (סתם בגלל האקשן)
והלא יאומן קרה הוא עצר לי והוא שאל אותי אם אני רוצה באמת לעלות איתם לטרמפ (אני לא הייתי צריך את זה בכלל) אז ברחתי משמה כל עוד נשמתי בי
כי לא ידעתי שהם ייקחו את זה ללב -
כתב בהטרמפיסטים....:
משתמש במה שנשאר למשל לוחץ בחוזקה על דוושת הברקס כניסיון להעיר את האיש
איך יתכן שכחת מגזל שינה, אוי געוואלד
, נעבעך הטרמפיסט עייף נורא… 
@תודה-לבורא-עולם-0 כתב בהטרמפיסטים....:
איך יתכן שכחת מגזל שינה,
ע"פ הגמרא בב"ק (כא) “כל המשנה ובא אחר ושינה
בו פטור” -
@ש.נ כתב בהטרמפיסטים....:
הם אומרים לה מה פתאום ייחוד והיא התווכחה איתם
למעשה היא צודקת, זה לא ייחוד!
-
@נייטרון-חפשי הם ידעו שזה לא ייחוד הם פשוט רצו להמשיך בסיבוב והם ניצלו את זה שהיא לא יודעת הלכות
-
דווקא פעם רציתי לעצור איזה ניידת משטרה לעשות איתו טרמפ (סתם בגלל האקשן)
והלא יאומן קרה הוא עצר לי והוא שאל אותי אם אני רוצה באמת לעלות איתם לטרמפ (אני לא הייתי צריך את זה בכלל) אז ברחתי משמה כל עוד נשמתי בי
כי לא ידעתי שהם ייקחו את זה ללב@משה-קסקובסקי כתב בהטרמפיסטים....:
דווקא פעם רציתי לעצור איזה ניידת משטרה לעשות איתו טרמפ (סתם בגלל האקשן)
והלא יאומן קרה הוא עצר לי והוא שאל אותי אם אני רוצה באמת לעלות איתם לטרמפ (אני לא הייתי צריך את זה בכלל) אז ברחתי משמה כל עוד נשמתי בי
כי לא ידעתי שהם ייקחו את זה ללבמזכיר לי סיפור שקרה לי
נסעתי לגבול לבנון כדי להגיע לקבר רב אשי שנמצא על הגבול הגענו 4 בחורים 3 עלו ואחד נשאר למטה לגיבוי, עלינו למעלה חיילים עצרו אותנו והזמינו משטרה מקרית שמונה
דבר ראשון התקשרנו לחבר שנשאר למטה לברוח עם הרכב (יותר נכון המשטובה) לקרית שמונה
הגיעו שוטרים העלו אותנו לגיפ ולקחו אותנו לקרית שמונה.
וככה “זכיתי” לנסוע טרמפ עם ניידת ג’יפ משטרתי
שרק חסר מזגן מאחורה חוץ מזה היה מאוד נוח
וכמובן שתירצנו שרק התבלבלנו בדרך ולכן הגענו לגבולמתקין מערכות מולטימדיה
טיפולי 10,000 החלפת פלאגים וכו'
בצפת והסביבה
לפרטים: במייל שבפרופיל -
@משה-קסקובסקי כתב בהטרמפיסטים....:
דווקא פעם רציתי לעצור איזה ניידת משטרה לעשות איתו טרמפ (סתם בגלל האקשן)
והלא יאומן קרה הוא עצר לי והוא שאל אותי אם אני רוצה באמת לעלות איתם לטרמפ (אני לא הייתי צריך את זה בכלל) אז ברחתי משמה כל עוד נשמתי בי
כי לא ידעתי שהם ייקחו את זה ללבמזכיר לי סיפור שקרה לי
נסעתי לגבול לבנון כדי להגיע לקבר רב אשי שנמצא על הגבול הגענו 4 בחורים 3 עלו ואחד נשאר למטה לגיבוי, עלינו למעלה חיילים עצרו אותנו והזמינו משטרה מקרית שמונה
דבר ראשון התקשרנו לחבר שנשאר למטה לברוח עם הרכב (יותר נכון המשטובה) לקרית שמונה
הגיעו שוטרים העלו אותנו לגיפ ולקחו אותנו לקרית שמונה.
וככה “זכיתי” לנסוע טרמפ עם ניידת ג’יפ משטרתי
שרק חסר מזגן מאחורה חוץ מזה היה מאוד נוח
וכמובן שתירצנו שרק התבלבלנו בדרך ולכן הגענו לגבול@המפותח לא מספיק השתוקקת…
אנחנו יוצאים עם גיסי שחרש כל קבר בארץ [הוציא גם ספר עם הנחיות מדוייקות לכל קבר]
הבחור עלה ועבד על כולם בטלפון שעצרו אותו למעשה הוא הכיר את המפקד שנתן להתקרב עד החומת בטון וזה עוד היה לפני המלחמהאנשים חכמים הם אינם אלה שמוצאים את הדרך בעצמם
הם אלו שיודעים לשאול
מתקין וחוסם מולטימדיות + סים של RL באשדוד -
@המפותח לא מספיק השתוקקת…
אנחנו יוצאים עם גיסי שחרש כל קבר בארץ [הוציא גם ספר עם הנחיות מדוייקות לכל קבר]
הבחור עלה ועבד על כולם בטלפון שעצרו אותו למעשה הוא הכיר את המפקד שנתן להתקרב עד החומת בטון וזה עוד היה לפני המלחמה -
@Lexus כן מכיר אותו מברכפלד, ואי אפשר לשפוט אוכלוסי’ לפי אנשים בודדים
@סובארו-אברכים תופעת טבע.
פגשתי אותו בימים האחרונים בבנק לאומי.
“שמעת שאמא שלי אלמנה עם חובות” - כאילו שזה הכותרת האחרונה של הנייעס
לא הגבתי.
סיימתי עם הכספומט ופניתי ליציאה והוא שוב שואל אותי בטון דרמטי “אמא שלי אלמנה עם חובות, שמעת?”
עניתי “לא” ויצאתי. -
אפרופו משטרות, עמדתי בזכרון יעקב עם חבר לכיוון היציאה ואיזה זוג שוט(ר)ים שנסעו שם הלוך וחזור בניידת משום מה לא מצא חן בעיניהם שאנחנו עומדים שם ולקחו אותנו טרמפ למטה כי נמאס להם לראות אותנו
עוד קצת אומץ שחסר לי והייתי מעלה כאן תמונה של מחסנית מלאה כדורים מזכרת מאותה נסיעה:)
-
אפרופו משטרות, עמדתי בזכרון יעקב עם חבר לכיוון היציאה ואיזה זוג שוט(ר)ים שנסעו שם הלוך וחזור בניידת משום מה לא מצא חן בעיניהם שאנחנו עומדים שם ולקחו אותנו טרמפ למטה כי נמאס להם לראות אותנו
עוד קצת אומץ שחסר לי והייתי מעלה כאן תמונה של מחסנית מלאה כדורים מזכרת מאותה נסיעה:)
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
אפרופו משטרות, עמדתי בזכרון יעקב עם חבר לכיוון היציאה ואיזה זוג שוט(ר)ים שנסעו שם הלוך וחזור בניידת משום מה לא מצא חן בעיניהם שאנחנו עומדים שם ולקחו אותנו טרמפ למטה כי נמאס להם לראות אותנו
עוד קצת אומץ שחסר לי והייתי מעלה כאן תמונה של מחסנית מלאה כדורים מזכרת מאותה נסיעה:)
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
-
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
אפרופו משטרות, עמדתי בזכרון יעקב עם חבר לכיוון היציאה ואיזה זוג שוט(ר)ים שנסעו שם הלוך וחזור בניידת משום מה לא מצא חן בעיניהם שאנחנו עומדים שם ולקחו אותנו טרמפ למטה כי נמאס להם לראות אותנו
עוד קצת אומץ שחסר לי והייתי מעלה כאן תמונה של מחסנית מלאה כדורים מזכרת מאותה נסיעה:)
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורה -
@גיל כתב בהטרמפיסטים....:
אולי פשוט דאגו לכם? מותר לדון יהודים לכף זכות…
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
כולל חקירה מאירת פנים והשלכתנו מהניידת איפה שנוח להם ולא לנו, העיקר שנצא מהשטח של הסיור שלהם, “וזה בעצם כל התרגיל”
בלי מתן אופציה לשאר במקום
תכלס זה עזר אבל הכווה שלהם הייתה די ברורה -
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
בתור אחד שקצת מתעסק בעניין רק להזכיר שבתקופה זו מי שקיבל צו מעצר יש להיזהר מאוד מכל מפגש עם שוטרים לטוב ולמוטב - ואכמ"ל
@ez058 כתב בהטרמפיסטים....:
@אביחי כתב בהטרמפיסטים....:
האירו פנים לזוג בחורי ישיבה “רגילים”…
בתור אחד שקצת מתעסק בעניין רק להזכיר שבתקופה זו מי שקיבל צו מעצר יש להיזהר מאוד מכל מפגש עם שוטרים לטוב ולמוטב - ואכמ"ל
הארתך חשובה מאד!!!
הסיפור היה לפני כמה שנים
הדגש על רגילים קשור לחתימתו של @גיל שכבר דנו בה בעבר מה זה “רגיל”
עריכה:
הדיון על רגיל היה החל מהפוסט המסופם והטיפשי הזה שבא בעקבות החלפת החתימה של ר’@גיל לחתימה הנוכחית -
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
אם לא בא לך אל תיקח, וזה באמת בסדר גמור, ולא תקבל על זה שום עונש, אבל התירוצים האלה שמסבירים למה זו אפילו מצווה שתקבל עליה שכר… נו נו.
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
- מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
ואז - המסכן הבודד: “יש איתי עוד שניים כאן, זה בסדר?”
מאחורי השיחים הזדקפו פתאום 2 עמיתים ואכלסו את הבימבה שלי, עם הציוד היותר-מאלמנטרי שלהם, וגם הסבירו לאיזה רחוב מועדות פניהם… (בתגובה הסברתי לאיזה רחוב מועדות פניי).
יודגש לשבחם (שבח - יחסית לגסותם של לא מעטים, עכ"פ), ששאל, כאמור, ולא שרק להם שיקפצו פנימה, וכמ"כ ברור שיכולתי לסרב ואין כאן כפיה של ממש, ועדיין - לא אהבתי.
היה כאן מילכוד, וזה ברור להם, כמובן - לכן בדיוק עשו זאת: נוהל הניצול הזה מכוון לנהג שמבחירה חופשית לא היה מעלה אותם.
אפשר להבין את הפיתוי, אבל לדעתי זה לא ראוי. - מחזק לדעתי המסר שהוזכר כבר דומני, לגבי אסרטיביות בלקיחת טרמפיסטים. הנימוק נשמע כמו תירוץ מתוחכם של היצה"ר, אבל הוא אמיתי: פיתוח היכולת הזו, להבהיר בלי להתבייש, מה כן ומה לא מתאים לי, מלבד שמירתו על צרכיי וזכויותיי (ומצוות חסד, הנשגבה מאד, באמת, אינה מבטלת את המושגים הללו), שומר גם על קיומם של החסדים:
ההחלטה לא לעצור יותר לישיבע-בוחער - בודד - באמצע הלילה, רצוי’ה הרבה פחות מההחלטה להיות אסרטיבי יותר: “אה, אתם שלושה עם מזוודות… אני מסכים לקחת רק אחד, רוצים?”
נכון, קצת לא נעים, אבל זה סוג של “אל יתבייש מפני המלעיגים”… ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
יודגש - ברור שראוי ונכון להתגבר ככל האפשר במידת החסד = הקרבה מתוך בחירה מלאה. הנ"ל מתייחס להקרבה מאולצת מתוך חולשה, שספק אם יש עליה שכר, וודאי יש ממנה הפסד חסד בעתיד. במקרים אלו - מצווה להבהיר עמדות.
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
אה, אתם שלושה עם מזוודות…
קרה לי שלקחתי טרמפ עם רכב מלא ויהיה לו מזוודה גדולה אמרתי לו פשוט תתפוס אותה דרך החלון וככה נסענו נסיעה יחסית קצרה
להגנתי אמרתי לו שירים את המזוודה קצת כי חבל על הגלגליםאנשים חכמים הם אינם אלה שמוצאים את הדרך בעצמם
הם אלו שיודעים לשאול
מתקין וחוסם מולטימדיות + סים של RL באשדוד - מקרה של נוהל ממש קלאסי: בשעות הלילה המאוחרות/הבוקר המוקדמות, ממש לא במצב-רוח לשום נפש חיה לצידי, מאידך מצב שבו ממש לא יפה לא לעצור לישיבע-בוחער בודד, ביציאה מטבריה, בלי ציוד אלמנטרי, שכנראה פספס האוטובוס, ומי יודע כמה זמן הוא שם וכו’…
-
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
אה, אתם שלושה עם מזוודות…
קרה לי שלקחתי טרמפ עם רכב מלא ויהיה לו מזוודה גדולה אמרתי לו פשוט תתפוס אותה דרך החלון וככה נסענו נסיעה יחסית קצרה
להגנתי אמרתי לו שירים את המזוודה קצת כי חבל על הגלגלים@פתוח-לשמוע כתב בהטרמפיסטים....:
ויהיה לו מזוודה גדולה אמרתי לו פשוט תתפוס אותה דרך החלון וככה נסענו נסיעה יחסית קצרה
בן דוד שלי קיבל על זה דו"ח
@גיל -
@חיליק כתב בהטרמפיסטים....:
ראוי להתאמץ ולרכוש המסוגלות הזו, שתולדתה ריבוי חסד!
אם לא בא לך אל תיקח, וזה באמת בסדר גמור, ולא תקבל על זה שום עונש, אבל התירוצים האלה שמסבירים למה זו אפילו מצווה שתקבל עליה שכר… נו נו.
@EBA כתב בהטרמפיסטים....:
התירוצים האלה שמסבירים למה זו אפילו מצווה שתקבל עליה שכר
הוא לא אמר שזו מצווה (שלא לדבר על שכר…) רק אמר שלהחליט יותר לא לקחת אף אחד זה פחות בריא לתיקון המידות אפילו שב’הרגשה’ זה נתפס כפחות ‘נחס’.
![חיפוש גוגל בפורום](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="https://rechavimzelaze.ovh/assets/uploads/system/site-logo.png?v=p9epuplqjq0" width="400"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:rechavimzelaze.ovh '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}