הנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים
-
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine אני חושב שזה עניין של טעם. אני מסכים איתך שמי שהגה את הרעיון של מסך לא היה כזה טיפש, ואגב בהתחלה זה קיבל המון מחמאות מעיתונאי הרכב.
מזגן מהמסך זה משהו שבאמת יכול לעצבן עיתונאי רכב, שכן בכל רכב זה עובד בדרך אחרת דרך המסך וזה מצריך הסתגלות מחדש בשונה מכפתורים. אם מתרגלים לשימוש במסך, אני מאמין שזה יעשה כלאחר יד כמעט כמו בלחצנים. ועדיין לדעתי עדיף לחצנים פשוטים, ושוב זה עניין של טעם, ועל טעם אי אפשר להתווכח, אבל אפשר לעשות סקר. מי מתנדב?
-
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine אני אישית כשמי מאוד אוהב טכנולגיה כמה שיותר לכן אני ממש מתחבר לתפעול באמצעות המסך אבל עם כמה דגשים
קודם כל צריך שזה יהיה מושלם ובנוי טוב כי כשזה רק חצי עשוי כגון שקשה להגיע לתפריטים או כשיש פונקציות שאין איך להפעיל אותם זה ממש מתסכל ומעצבן
בנוסף צריך שהגישה תהיה נוחה כגון ע"י כפתור במסך הראשי או כפתורי גישה מהירה
אבל כמו שאמר @מאיר בסוף זה עניין של העדפות אישיות ואני מכיר המון שזה ממש עושה להם חרדה להתעסק עם מסכים ולכן זה מאוד אינדבדואלי
