הטרמפיסטים....

[טוסון]

@ראובן-שבתי צודק, מחילה

אני מעלה סקר
איזה טרמפ יותר הזוי
1 עם שייח דרוזי בדרך לנבי שועיב
2 עם טרנזיט של נ נחים
3 עם שוטר
4 עם נהג אוטובוס אחרי שסיים את השירות
5 עם אחד שביקש מהחבר שהיה איתי להחזיק את ידית ההילוכים כי החמישי לא נתפס
6 ולדעתי הכי הזוי - עם פקח של רט’'ג פנימה לתוך השמורה אחרי שעת הסגירה
כולם סיפורים אמיתיים
אולי פירוט בהמשך

אפשר להצביע באימוג’ים ( @Klonimoos )

[שלמה]

@טוסון כתב בהטרמפיסטים....:

אפשר להצביע באימוג’ים ( @Klonimoos )

@לך-תדע

[טוסון]

@שלמה זה חשבון בינינו

[מאיר]

@טוסון כתב בהטרמפיסטים....:

3 עם שוטר

פעם נסעתי טרמפ עם שוטר בזמן הקורונה שהיה מותר לצאת 100 מטר מהבית… (יש שוטרים ויש שוטרים)

[צבי דורש ציון]

@טוסון כתב בהטרמפיסטים....:

ולדעתי הכי הזוי - עם פקח של רט’'ג פנימה לתוך השמורה אחרי שעת הסגירה

את האמת שזה היחיד שבאמת נשמע לי הזוי, את כל השאר אני כבר מכיר או שלא כ"כ מופקע בעיני
ואם כבר אוטובוס, לי עצר פעם מונית שסיים את העבודה (בחינם כמובן)

[נייטרון חפשי]

@מאיר כתב בהטרמפיסטים....:

יש שוטרים ויש שוטרים

אולי בנתיבות, ברוב המקומות יש שוטרים גרועים ויש גרועים יותר.

[יוני]

@צבי-דורש-ציון כתב בהטרמפיסטים....:

לי עצר פעם מונית שסיים את העבודה (בחינם כמובן)

כשלמדתי בישיבה בדרום עוצם עצרו לנו הרבה פעמים מוניות בחינם עד שנהיה מצב שזה לא חידוש לומר נסעתי במונית טרמפ

[טוסון]

@צבי-דורש-ציון כתב בהטרמפיסטים....:

@טוסון כתב בהטרמפיסטים....:

ולדעתי הכי הזוי - עם פקח של רט’'ג פנימה לתוך השמורה אחרי שעת הסגירה

את האמת שזה היחיד שבאמת נשמע לי הזוי, את כל השאר אני כבר מכיר או שלא כ"כ מופקע בעיני

זה היה ממש הזוי
ירדנו חלק מהמשפחה למעיין מתחת שדה בוקר (לפני שנים) עם איזה רכב פנאי שטח דשדש של חבר
באמצע הדרך עצרנו ופתאום מגיע הפקח עם ההילייקס ואומר לנו השמורה סגורה וגם הרכב שלכם לא יכול לרדת את זה אז אני אקח אותכם

ואם כבר אוטובוס, לי עצר פעם מונית שסיים את העבודה (בחינם כמובן)

גם לי קרה

והסיפור עם האוטובוס היה כך
יצאתי עם חבר לעינות ענר - נריה ביום שישי
ושעה לפני שבת יצאנו בטרמפים חזור לאלעד, ואף רכב לא עצר לנו
החלטנו ללכת ברגל לכיוון הכביש המרכזי יותר
הלכנו שם איזה 20 דקות עד שהגענו למקום שהכבישים מתחברים
שם פתאום איזה מתנחל עם רנו לוגאן עמוסה עצר והתחיל לצעוק עלינו שזה מסוכן (והוא צדק מאוד)
ואז הגיע שם אוטובוס שסיים את השירות הוא חסם אותו והודיע לו שהוא חייב לקחת אותנו למקום בטוח יותר
הנהג שהיה פלסטיני לא הבין מאיפה זה נפל עליו אבל לא היה לו ברירה והוא אמר לנו שהוא נוסע עם האוטובוס עד בית חנינה
נסענו איתו לשילת, ו10 דקות לפני שב’'ק היינו כבר באלעד

[מצויין 101]

@פתוח-לשמוע כתב בהטרמפיסטים....:

בכביש 4מומלץ להתקדם צמתים צמתים שכן כל צומת מקדמת אותך באופן ישיר ופותחת לך עוד כמה מקומות שיתכן ומהם יבוא רכבים נוספים.

יש לשים לב שלא מדובר בצומת עד הלום לכוון המרכז כי שם כל מי שעוצר הוא בדרך כלל לכוון אשדוד דרום… בגלל שני הנתיבים הצמודים לתחנה שהם פונים לימין

[יוני]

אמרת אוטובוס הזכרת לי מעשה פיקנטי
נסענו פעם אוטובוס של אברכים מאופקים לטיול ואחרי אחד המסלולים ברחנו לכמה אברכים (סיפור ארוך למה, אבל זה הגיע להם) כשיצאנו מהיעד הבא אנחנו רואים אותם מגיעים הם סיפרו שהם יצאו מהמסלול וגילו שברחנו להם ולא היה להם פלאפונים ושום דבר והם פשוט עצרו טרמפים עם בגד ים (אני לא זוכר אם גם חולצה או לא) בסוף עצר להם אוטובוס שריחם עליהם ולקח אותם ככה
את הלקח הם לא שכחו

[יוני]

@מצויין-101 כתב בהטרמפיסטים....:

יש לשים לב שלא מדובר בצומת עד הלום לכוון המרכז כי שם כל מי שעוצר הוא בדרך כלל לכוון אשדוד דרום… בגלל שני הנתיבים הצמודים לתחנה שהם פונים לימין

שם מה שאפשר לעשות
א’ להביא שלט שכתוב עליו מרכז (לפעמים אפי’ יעצרו יותר מהר)
ב’ לעצור בלחץ אבל לשים לב שזה רק באמצעיים כי השמאלי פונה שמאלה

[avi 0]

לפני כ-13 שנה בערך נסענו 3 חברים למירון, עמדנו בצומת כרמיאל לכיוון מירון שעה 4 לפנות בוקר, בקושי רכבים עוברים בכביש. עד שלאחר זמן עצר לנו רכב טויוטה כמדומה לי שהיה זה היילקס
משהו משנות ה-1995-2000, עלינו עליו ובעליות למירון הוא נסע כמו צב.
ואז חבר שלי ראה את הסלוגן של טויוטה על הרכב “היום מחר טויוטה”
והוא הסביר ברוב טובו שכנראה כוונת יוצר הסלוגן הייתה, אתה עולה היום ויורד מחר, טויוטה.

Spoiler

כמובן שזה היה בהשפעת העייפות לאחר לילה של טרמפים, ולא ח"ו לזלזל במותג הרכב המדובר.

[נייטרון חפשי]

@avi-0 כתב בהטרמפיסטים....:

כמובן שזה היה בהשפעת העייפות לאחר לילה של טרמפים, ולא ח"ו לזלזל במותג הרכב המדובר.

גיוועלד!
התירוץ לא התקבל, ואני מוחה!
לא ניתן לביזוי קדשי יפ-ןןןן !!!

[שלמה]

גם אין צורך להגזים אם הסיפור היה לפני כ13 שנה מדובר היה על רכב בן 10-15 שנה, לא כזה ענתיקה

[אליחי]

@נייטרון-חפשי כתב בהטרמפיסטים....:

@צבי-דורש-ציון יש למישהו סיפור פיקנטי על טרמפיסטים?

שכחו אצלי באוטו סמארטפון שאלתי רב והוא אמר לי שאם זה לא מוגן
אז לא לרוץ לחפש אותו

[EBA]

@אליחי כתב בהטרמפיסטים....:

אז לא לרוץ לחפש אותו

אלא להשתמש בו?? מנין לך אם זה מוגן או לא? הרי זה מן הסתם נעול עם טביעת אצבע.

מה זה “לא לרוץ”? הרי ברגע שהוא יראה שזה נאבד לו הוא יחייג אליו

[אליחי]

@EBA
זה של אפל כך שזה בטוח לא מוגן
ובינתיים הוא לא חייג לא מה שאני ראיתי בכל אופן
כי האייפון על מצב שינה

[טוסון]

@אליחי לא בטוח
יש חסימה גם לאפל
אבל אני לא המו’'ץ שלך

Spoiler

לענ’'ד גם טלפון כשר הוא צריך לחפש אותך ולא אתה אותו
מי מחזר אחר מי בעל אבידה מחזר אחר אבידתו

אם זה אפל הוא יכול לדעת מן הסתם איפה זה
אולי הוא אחד שלא נעים לו שהוא מחזיק דבר כזה ולכן הוא לא מבקש

[רפי. זה אני.]

כשהייתי בחור צעיר אבא שלי שיהיה בריא חטף סוכרת.
אני מדלג על הקטע הטיפולי וכו’, תכלס הוא הפך לאיש אופניים, כשהוא כמובן גורר אחריו אותי ואת אחים שלי…
יש לי כמה סיפורים מעניינים על טיולים שעשינו שקשורים לפוסט הזה.
ב’בין הזמנים’ היה מנהג לאבא שלי ללקט סביבו קבוצת בחורים לאיזה שעה פלוס של לימוד, ובסוף בין הזמנים היה לוקח אותם למסלול רכיבה מטורף.
מדובר בבחורים שנפגשו בשטיבלאך ב 12 והסתובבו בחוסר מעש (עם הזמן אבא שלי הגדיר את עצמו ראש ישיבת ‘אופני הקודש’ …).
פעם רכבנו מירושלים לים המלח (על כביש אחד. ירידות מטורפות שאין עליהם), ובדקנו מראש מתי יש אוטובוס חזור, והשתדלנו להגיע לתחנה כמה דקות לפני.
מפה לשם, האוטובוס לא הופיע. אגד עדיין בודקים עד עצם היום הזה איפה הוא. לא ידענו מה לעשות, והיה הרבה לחץ וכו’.
בצר לנו קשרנו את האופניים והתחלנו בנסיונות לעצור טרמפים.
פתאום מרחוק התקרב לתחנה… אוטובוס. בתיסכול ניסינו לעצור אותו, ו… הוא עצר.
היה זה אוטובוס של טיול של איזה ישיבה, והיא הייתה חצי ריקה. העמסנו הכל על האוטובוס שקיבל אותנו ממש במאור פנים…

Spoiler

פחות קשור לטרמפים:
לימים עשינו שוב את המסלול הזה, וכשחיכינו בתחנה היינו עם כמות די גדולה של אופניים, וחששנו שהאוטובוס לא יעצור. אז החלטתי עם אח שלי להתקדם לתחנה הבאה (שלא נמצא בסוף הרחוב הסמוך…), וכשעלינו על האוטובוס אמרנו לנהג שבהמשך יש קבוצה גדולה עם אופניים, אבל “יש לנו שיטה מיוחדת איך לפרק אותם ולהכניס אותם בקומפקטיות לתא המטען…”
הנהג סירב בהתחלה ואמר שאי אפשר ובלה בלה בלה, אבל בסוף הוא השתכנע ועצר להם…

בפעם אחרת, עשינו מסלול שאני לא זוכר את שמו (זה מתחיל מול בר בהר ונגמר ליד בית שמש. עוברים ליד מערת התאומים). זה מסלול הליכה ולא ממש רכיבה, אבל אנחנו גם לקחנו אופניים (זה אבא שלי…).
היינו אמורים להספיק אוטובוס מ’ביג’ בבי"ש, אבל הוא עבר לנו ‘מתחת לאף’.
כנ"ל, היינו אובדי עצות, מותשים וסחוטים, ישובים על המדרכה…
פתאום - צפירה.
אבא שלי מרים עיניים ורואה חבר קרוב שלו, שאני לא יודע עם במקרה באותו יום היה לו טנדר או שזה האוטו שלו. קצת שיחה וזה, והוא הזמין אותנו לבוא איתו, אבל בלי האופניים.
התנדבנו כמה חברים לקחת את כל האופניים ולקשור אותם ב’ביג’ (היינו בכביש 10), והוא פשוט המתין לנו ברוב צידקותו.
זה ככה רשמים חמודים שזכורים לי מהעבר…
על הטרמפיסטים השונים שאני לוקח היום אני צריך להתארגן ולכתוב עליהם… בעז"ה בפוסט אחר.

[מאיר עלי באבא]

קראתי את כל השרשור הארוך וגרמתם לי לצחוק ולהזדהות עם חלק מהדברים גם כטרמפיסט בעבר וגם כמעלה טרמפים בהווה
בתחילת דרכי בטרמפים ואני ילד שמגיע ממשפחה שאין רכבים ולא יודע צורת רכב אני עולה על טרמפ מבני ברק לירושלים והנהג אומר לי אתה יכול לקחת את הכיסא אחורה ואני מתחיל לנסות בכל הצדדים איך לוקחים את הכיסא אחורה ברגע האחרון הוא עצר אותי מלמשוך לו את ההנדברקס באמצע כביש מהיר הוא לא גמר לצחוק עליי כל הנסיעה והתקשר לכל החברים שלו לספר להם על זה
אחרי שנים זה שוב קרה לי אבל מהצד של הנהג בבית שמש עם בחור צעיר צ’אלמער שחלב אימו עדיין ניגר על שפתו
מאז כבר הספקתי לעבור לאיוניק שם ההנדברקס ממוקם במיקום שאין גישה לטרמפיסטים