נזק לרכב השכרה, והבודק לא שם לב
-
@ננתי כתב בנזק לרכב השכרה, והבודק לא שם לב:
אדם שהזיק חייב מדין מזיק ואינו גנב כלל
נכון אבל אם הוא מנסה ללכת לבי"ד כדי לקבל הנחה למצפון שלו ובי"ד לא יכול לחייב במקרים מסויימים זה לא אומר שהוא לא חייב לשלם . פשוט א"א לחייבו בבית דין .
אבל נזק הוא עשה ופטור הוא לא רק בי"ד לא יכול לחייבו@הכל-בעזרת-השם טעות
הוא שואל מה הוא חייב לפי ההלכה
לא צריך להכניס את הראש בכח לשלם מה שלא חייב -
שאלה שהגיעה לבית ההוראה בימים האחרונים, ראובן שכר רכב מחברה מסודרת, כמדומה שמ’אלבר’
כאשר הוא החזיר את הרכב היה שבר (קטן) בפלסטיק של הכנף מעל הגלגל, למעשה הבודק לא אמר לו על כך כלום
השאלה הופנתה אליי ע”מ שאבדוק מה המנהג, החוק, החוזה, וכו׳ בעניין זה, ע”מ שכב’ הרב ידע מה לפסוק לו לגבי חיוב השבת אבידה ותשלומים
אשמח לידיעות הציבור בעניין
או דילמא החיוב בא יבוא, ואין כאן בית מיחוש ווי ליה לחסרון כיס -
@הכל-בעזרת-השם כתב בנזק לרכב השכרה, והבודק לא שם לב:
מעניין שזה על חשבון אחרים הוא מנסה להיות צדיק וחושש אולי הוא פטור .
שיהיה כזה צדיק בלשון הרע ולא חסר לא תעשה בתורה .
וכן אדם שהזיק ולא סיפר שהזיק הוא גנב וגם אם בעל הרכב לא ראה .
כשמדברים על נזק לא ניכר זה משהו שגם אם היה לך רכב חדש מהניילון לא היה אכפת לך על הנזק הזה .אין קשר בין איסורי התורה
יש כללי חיובי מזיק (ובפרט שמחייבים פי כמה ממה שהזיק)
אדם שהזיק חייב מדין מזיק ואינו גנב כלל
ברור בלי ספק שמי שמזיק חייב לשלם
אבל במקרה כמו זה לא ברור כלל שחייב
ואין זה נכון הגרת נזק שלא הוריד ערך כמו שכתבת כל דיני נזיקין נמדדים לפי שומא ושומא של ירידת ערך אלא א"כ יכול לתקן וגם זה לפי סבירות@ננתי במקרה של רכב מהשכרה זה לא נכון. יש כאן התחייבות חוזית לשלם לפי הערכה של המשכיר, מדין מתנה שו"ח וכו’ שזה תופס ככל תנאי. או גם בלי חוזה, סתם מדין שוכר שדינו כשומר שכר ויש מחייבים אפילו בגרמא, וזה שונה מסתם אדם שהוסיף שריטה ברכב ישן שהוא פטור מדין מזיק, וכנתה"מ ר"ס קמ"ח (ובזה גם החזו"א יסכים, כי הוא לא היה מתקן)
-
@טוסון עכשיו זה יותר ברור. בהנחה שלא מדובר בסוג האנשים שעושים עוולות ורצים לקבל אישור מרב כדי להשקיט את המצפון, מסתבר שכאן באמת יש לו ספק האם הוא שבר, והבודק בהחזרה לא שם לב. או שזה היה שבור, ושניהם לא שמו לב כשלקח, וכנ"ל הבודק בהחזרה, (שזה פחות מסתבר שהוא כשלוקח לא ישים לב, וגם הבודק יפספס פעמיים) או, וכך יותר מסתבר, שזה כבר היה, ורק הוא פספס כשלקח, ולכן הבודק לא ראה לנכון לסמן כשלקח וכשהחזיר.
ולמעשה, הספק מי “פספס” הוא מלכתחילה, או הבודק כעת. ולמרות שכל אדם שמסופק אם הזיק, אם הספק שקול, אז הוא פטור. צריך לברר מה המציאות והאם באמת הספק כאן שקול, וגם מה נקבע בחוזה במקרים כאלו.
לא מסתבר שברור לו שהוא הזיק. כי אם ברור לו שהוא הזיק, מה שייך מחילה? אם המשכיר לא יודע, אין כאן בכלל מחילה. מילא, הוא יכול לטעות טעות כזו גסה, אבל הרב? -
מחילה מכבודכם
אבל אני מנסה לחשוב אם הייתי רוצה לשאול רב שאלה הלכתית עם הלשכות כספיות לתשובהאם הרב לא יודע תשובה.
לא ראוי שהוא יגיד שהוא לא יודע?
הבנאדם שואל שאלה מבחינת הלכה ומקבל תשובה מפורום שבו לכל אחד יש דעה אחרת
את זה הוא יכל לעשות בכולל@מיכאלb
נכון שבן אדם ובפרט דיין צריך לדעת לענות איני יודע,
אבל בדרך כלל לדיינים המומחים יש להם את הכלים ואת הידע איך לענות על מגוון שאלות והם לא צריכים באמת להכיר כל מושג בעולם לעומק,
כאשר יש להם שאלה הלכתית עם מושג חדש שהם לא מכירים עד הסוף הם צריכים לחקור לעומק עם אנשי מקצוע איך זה עובד ומה דרך העולם וכו’
ולאחר מכן הוא יפסוק לפי הידע ההלכתי שלו.זה אומר הפסיקה לא יהיה לפי מה שכתוב פה בפורום, הוא לכאורה פנה ל @טוסון כאיש מקצוע (כך לדעת הדיין) בשביל לקבל את המושגים ולדעת איך זה עובד בדיוק בעולם, בפועל נראה ש @טוסון לא מכיר טוב את הנושא אז אני לא יודע עד כמה הדיין באמת יכול לפסוק לפי מה ש @טוסון יעדכן אותו…
-
מחילה מכבודכם
אבל אני מנסה לחשוב אם הייתי רוצה לשאול רב שאלה הלכתית עם הלשכות כספיות לתשובהאם הרב לא יודע תשובה.
לא ראוי שהוא יגיד שהוא לא יודע?
הבנאדם שואל שאלה מבחינת הלכה ומקבל תשובה מפורום שבו לכל אחד יש דעה אחרת
את זה הוא יכל לעשות בכולל@מיכאלb כמו שענו כבר, ההלכה מורכבת מפרטים שנוגעים למציאות מסויימת. ככל שהמציאות שונה, ממילא הכרעת ההלכה תשתנה בהתאם.
לכן כדי לפסוק בכל תחום וחלק מחלקי התורה, לא מספיק לדעת את ההלכה היטב, אלא גם את המציאות.
הבירור לא תמיד חייב להיות בסטנדרט גבוה ברמה של מחקר מדעי. במקרים מסויימים, מספיק לשמוע מאדם שמתמצא בתחום את רוח הדברים.
הדיין שואל מספר שאלות, וממילא החלק שנוגע למעשה ברור לו די הצורך כדי להכריע. -
@מיכאלb כמו שענו כבר, ההלכה מורכבת מפרטים שנוגעים למציאות מסויימת. ככל שהמציאות שונה, ממילא הכרעת ההלכה תשתנה בהתאם.
לכן כדי לפסוק בכל תחום וחלק מחלקי התורה, לא מספיק לדעת את ההלכה היטב, אלא גם את המציאות.
הבירור לא תמיד חייב להיות בסטנדרט גבוה ברמה של מחקר מדעי. במקרים מסויימים, מספיק לשמוע מאדם שמתמצא בתחום את רוח הדברים.
הדיין שואל מספר שאלות, וממילא החלק שנוגע למעשה ברור לו די הצורך כדי להכריע. -
@מיכאלb ו@כל מי שדואג השואל ידע שהרב מתייעץ איתי על השאלה (הרב העלה אותי לוועידה, ואני מיד אמרתי, בלשון לא יודע, ונראה לי וכו׳) והרב לא מסתמך רק על מידע שהבאתי לו, אלא ניסה לברר את המציאות מכמה כיוונים, לפי מה שהבנתי הוא גם לא סיפק לו תשובה חד משמעית, מכיוון שלא הצליח לדעת באופן ברור את המצב
-
אני מבין שנזכרתי מאוחר אבל נראה שדנו כאן גם בנושאים של ‘מה היה’ כי השאלה לא הייתה ברורה דיה, אציין לדעתי את הנקודות שצריך לדעת לבירור הלכתי:
- כל נזק ברכב יש לו משמעות כספית של יותר מפרוטה (אא"כ מדובר ברכב שלי ודו’)
- האופן בו מחושב הנזק ע"פ חוק הוא לפי עלות החזרת הרכב למצבו המקורי ופעמים רבות זה פי כמה מירידת הערך, וצריך לדעת האם יש לחוק בעניין זה השפעה הלכתית וכמה.
- לחברות ההשכרה (וכמו"כ לכלל תושבי המדינה המשונה בה אנו גרים) יש מנהג מגונה להעלות את הערכת השמאות בסכומים עצומים ע"י כמה שיטות שאין צורך לפרטן, וע"כ המצהיר על גרימת נזק הרי הוא פעמים רבות מכניס ראשו ללוע הארי.
- במקרה שלא ברור לו שהזיק, וודאי שאין האחריות לבירור העניין על כתפיו אלא על נותן השירות ומכיוון שנותן השירות אינו נאמן הוא עלול לרכב על התמימות שלו ולחייבו.
@מתלמד-0 כתב בנזק לרכב השכרה, והבודק לא שם לב:
יש כאן התחייבות חוזית לשלם לפי הערכה של המשכיר
גם ע"פ חוקיהם לא לכל נוסח כיסוי חוקי יש כח חוקי מלא ואכמ"ל ובוודאי לא ככל דיני תנאים.