נידון מעניין - דו"ח לנהג חדש בתקופת השנתיים הראשונות

[תודה השם]

לכבוד א-ל-ו-ל חשבתי להעסיק את חברי הפורום בקצת לומדע’ס.
מעשה שהיה - קיבלתי דו"ח על נסיעה במהירות כשהיית עדיין נהג חדש - מה שגרם לי להיות נהג חדש שנתיים נוספות.
אחרי שעבר שנתיים שמתי לב שיש לי דו"ח חדש ג"כ על מהירות רק שאז חבר שלי נהג, אמנם תאריך העבירה היה בתוך השנתיים הראשונות, מטעמי אי הגעת הדואר בזמן לא יכולתי להסב את הדו"ח על שמו.
השאלה כעת אם מכיון שתאריך העבירה היה תוך השנתיים הראשונות אז בעצם התיאוריה שעשיתי אחרי שנתיים מבטלת “כביכול” גם את הדו"ח הזה, או נימא כיון שהדו"ח שולם רק אחרי שעבר השנתיים אזלינן בתר שעת תשלום ולכן כשיעבור לי שנתיים נוספות אצטרך שוב שנתיים נוספות.
אשמח לתשובות גם מסברא ובעיקר מידיעה ועדיף עם מקורות

[תודה לבורא עולם 0]

@תודה-השם

באמת שאלה מעניינת, כי הרי למדנו שנהג חדש עדיף לו לדחות את תשלום דו"ח אחרי סיום הנהג חדש,
כי רק אז הדו"ח מקבל חלות של תוקף מטעם שמודה בעבירה, וכאן נשמע שדין זה יכול לפעמים להתהפך לרעתו של בעל הדו"ח…?

Spoiler

טוב… ברור ופשוט שאת התיוג הראשון בכזה לומדע’ס הוא @גיל האלוף.

[חיים Y0737]

@תודה-השם כתב בנידון מעניין - דו"ח לנהג חדש בתקופת השנתיים הראשונות:

לא יכולתי להסב את הדו"ח על שמו.

הייתי במקומך מבקש להישפט ומביא את החבר שיודה ואיכשהוא מנסה להוכיח שהדואר לא בא בזמן
או לחילופין לפנות למפנ’'א ובקש הסבה כי לא בא בזמן, לא יודע אם יעזור…

[גיל]

@תודה-לבורא-עולם-0

Spoiler

כמעט שערכתי לך את הפוסט, אבל הגאווה שלי לא נתנה לי

לגופו של לומדע’ס -

הסלקא דעתין של פותח השרשור בטעות יסודה.
המפתח כאן הוא לא מועד ביצוע העבירה, אלא מועד ההרשעה.
סעיף 12א(ד) לפקודת התעבורה קובע לגבי נהג חדש שהורשע בעבירה מהתוספת השלישית:
“הארכת התקופה כאמור תימנה מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה בעבירה כאמור, לפי המאוחר.”
בדו"ח ברירת משפט ששולם, התשלום נחשב כהודאה באשמה והרשעה, כמו שכתבתי בכמה מהמדריכים. לכן במקרה הזה השאלה היא מתי הדו"ח השני שולם ונוצרה ההרשעה, ולא רק מתי נעברה העבירה.
מכאן גם שהתיאוריה שנעשתה בעקבות הדו"ח הראשון לא “מנקה” אוטומטית עבירה נוספת שרק לאחר מכן נוצרה בגינה הרשעה. אם בזמן שעברת את התיאוריה הדו"ח השני עדיין לא היה בגדר הרשעה, קשה לראות איך הבחינה שכבר נעשתה יכולה להיחשב כאמצעי תיקון בגין הרשעה שעדיין לא הייתה קיימת.
מצד שני, גם לא נכון בהכרח לחשב שנתיים נוספות רק מסיום השנתיים הנוספות שכבר קיבלת. לשון החוק היא “מתום התקופה הבסיסית או ממועד ההרשעה… לפי המאוחר”. כלומר, אם ההרשעה השנייה הייתה במהלך תקופת ההארכה שכבר רצה, השנתיים בגינה עשויות לחפוף בחלקן לתקופה הקיימת.

Spoiler

לדוגמא - אם תקופת הנהג החדש המקורית הסתיימה בינואר 2025 למניינם, והדו"ח השני שולם והפך להרשעה ביולי 2025 למניינם, נקודת המוצא לפי לשון הסעיף היא שנתיים מיולי 2025 - ולא בהכרח שנתיים נוספות שיתחילו רק לאחר סיום ההארכה הראשונה.

בקיצור, הלומדע’ס כאן דווקא קיבל תשובה די מפורשת מהמחוקק שליט"א - לא אזלינן בתר שעת העבירה, אלא בתר מועד ההרשעה. רק שכדי לדעת מה יקרה בפועל עם התיאוריה וחידוש הרישיון צריך לבדוק גם את סדר התאריכים המדויק ואת הרישום במשרד הרישוי.

קיבלת תשובה מסברא ומידיעה ועם מקור.

[תודה השם]

תודה רבה.
אמנם במקרה שלי זה לא נפק"מ, אבל ראיתי פעם שמועד ההרשעה זה לאו דוקא התשלום אלא אם לדוג’ עבר 90 יום ועדיין לא שולם הדו"ח זה ג"כ נחשב להרשעה.
שאלה נוספת: האם בבא הזמן בחלוף שנתיים יהיה מקום לדון מול הרשויות על ביטול ההרשעה כיון שהעבירהנעשתה בפועל לפני חלוף השנתיים, ולו יצוייר הייתי משלם את הדו"ח בזמן הרי לא הייתי צריך שוב שנתיים נהג חדש, האם יש מקום לבנות על התחשבות בזה?

[תודה השם]

אגב אם כבר - התשובה שקיבלתי מדואר ישראל על אי קבלת הדואר אי כזו

תשפטו אתם מה אמור להיות החוק בכזה מקרה.
אגב קיבלתי את התשובה רק לאחר שכבר נמאס לי לרדוף אחרי הדואר ומפנ"א בזיג זג, וכבר שילמתי את הדו"ח מה שאומר שכביכול הודאתי באשמה.
כמובן אתייג את @גיל

[אלעדי]

@תודה-השם כתב בנידון מעניין - דו"ח לנהג חדש בתקופת השנתיים הראשונות:

מה אמור להיות החוק

יש לכם תיבות דואר בבניין?
את שאר המכתבים מדואר ישראל איך אתה מקבל?

[טוסון]

@אלעדי כתב בנידון מעניין - דו"ח לנהג חדש בתקופת השנתיים הראשונות:

@תודה-השם כתב בנידון מעניין - דו"ח לנהג חדש בתקופת השנתיים הראשונות:

מה אמור להיות החוק

יש לכם תיבות דואר בבניין?
את שאר המכתבים מדואר ישראל איך אתה מקבל?

בביתר יש תיבות, אבל אין חלוקה של דואר לבתים

[גיל]

@תודה-השם
לגבי ה-90 יום - למיטב הבנתי יש כאן טעות קטנה. עצם חלוף 90 הימים שלעצמו זו לא “הרשעה”. סעיף 229 לחסד"פ (חוק סדר הדין הפלילי) נותן 90 יום לתשלום או לבקשה להישפט, ואילו התשלום הוא זה שנחשב כהודאה באשמה והרשעה.
לגבי השאלה העיקרית - לענ"ד - לא הייתי מחכה שנתיים ואז מנסה לשכנע את משרד הרישוי להתחשב בכך שבפועל החבר נהג. כל עוד ההרשעה רשומה על שמך, סעיף 12א(ד) לפקודת התעבורה די חד:
“הורשע נהג חדש בעבירה על הוראה המנויה בתוספת השלישית… תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות…”
רצוני לומר, משרד הרישוי עובד לפי ההרשעה הקיימת ולא פותח מחדש את השאלה מי באמת ישב מאחורי ההגה.

אם כבר יש כאן פתח, הוא לדעתי דווקא עכשיו - לנסות לתקוף את עצם ההרשעה ולבקש לאפשר את הסבת הדו"ח או משפט באיחור, למרות שכבר שולם. זה כמובן הרבה יותר קשה אחרי תשלום, כי בתשלום הודית למעשה באשמה, אבל המכתב של דואר ישראל בהחלט מעניין.
הם לא אומרים “הדואר נמסר ולא אספת”, אלא כותבים שבמערכת המעקב שלהם לא נמצא בכלל מידע על דבר הדואר ולכן אין באפשרותם לקבוע מה עלה בגורלו. אם בנוסף יש לך תיעוד שפנית בזמן אמת לדואר ולמפנ"א בניסיון לקבל את הדו"ח ולהסב אותו, וכן ראיות שהחבר הוא שנהג, כבר יש כאן טענה הרבה יותר רצינית מסתם “לא קיבלתי את הדואר”.
ולכן דווקא המשפט “אילו הייתי מקבל בזמן הייתי מסב ומשלם בזמן” יכול להיות רלוונטי מאוד לניסיון לפתוח את העניין מחדש. אבל אם ההרשעה תישאר על שמך עד מועד חידוש הרישיון, לא הייתי בונה על כך שמשרד הרישוי בעוד שנתיים יחליט מטעמי התחשבות להתעלם ממנה.

אולי בהשראת הלומדעס אני עונה באריכות, אבל הנושא סבוך ואני מנסה לפשט לכם אותו ככל הניתן.