הנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים
-
אני ממליץ לבחון את העניין באופן “לא תלוי הרגל”
נדמיין שהרכבים הראשונים היו נשלטים לחלוטין ע"י מסך, וכולם היו מתרגלים לזה (אל תגידו לי א"א להתרגל, טרם כרטיסי הרב קו היה כאן דור של אנשים שהסיעו אוטובוסים תוך כדי שהם נותנים שירותי קופה מלאים)
נמשיך לדמיין: פתאום בדור החדש מתחילים לייצר רכבים שנשלטים ע"י כפתורים ענקיים, מוטות וידיות מוזרים שיוצאים מכל מקום ברכב והופכים את כל הנהיגה ל"מיני עבודת כפיים", העיקר שהנהג לא יסיר עיניו מהכביש.איך הייתם מגיבים?
-
ג גיל התייחס לנושא זה
-
@shine אני חושב שזה עניין של טעם. אני מסכים איתך שמי שהגה את הרעיון של מסך לא היה כזה טיפש, ואגב בהתחלה זה קיבל המון מחמאות מעיתונאי הרכב.
מזגן מהמסך זה משהו שבאמת יכול לעצבן עיתונאי רכב, שכן בכל רכב זה עובד בדרך אחרת דרך המסך וזה מצריך הסתגלות מחדש בשונה מכפתורים. אם מתרגלים לשימוש במסך, אני מאמין שזה יעשה כלאחר יד כמעט כמו בלחצנים. ועדיין לדעתי עדיף לחצנים פשוטים, ושוב זה עניין של טעם, ועל טעם אי אפשר להתווכח, אבל אפשר לעשות סקר. מי מתנדב?
-
@מאיר כתב בהנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים:
אבל אפשר לעשות סקר. מי מתנדב?
אני.
-
@shine קודם כל,
תתחדש!
ברשותך אתן את ה"שנקל" שלי, ואחר המחילה מהחברים היקרים כי לא עברתי על השרשור.
אני חושב שבתהליך של מעבר למסכים וכו’ יש הרבה יותר אפשרויות ושליטה, וכן, כיף להרגיש עתידני ולהתפנק מהרכב, שאשכרה עושה בשבילך הרבה יותר מפעם. אתה צודק שאתה נהנה מהשימוש, ונהנה להתקדם. ואתה צודק.
אבל, כאן מגיע ה…אבל. אני חושב שלא קשה להבין את הנהג הממוצע, שמתרגל להעביר הילוך מבלי להסתכל (ואבוי אם יסתכל בכל פעם). הנהג שר @גיל לפי תחושת היד איפה הכפתור של המזגן וכמה לסובב כדי לקרר או לחמם, וכו’ וכו’ וכו’. ובטח כשמדובר בפונקציות שחלק מהיצרנים הגדילו לעשות כמו אורות גבוהים, שזה לא בידית אלא במסך.
אז נכון שמסך הוא מדליק, אבל הוא גם מחליק. לאצבעות אין שום תחושה איפה הן נמצאות, ואין שום סיכוי שתצליח להשתמש בשום פונקציה, גם לא בקבועה, מבלי להעתיק את עיניך אל המסך למשך כל הפעולה, מהחל ועד גמירא.
ואין צריך לומר שאם אני מנסה להגביר או להנמיך מהמולטימדיה, במקום מההגה, כבר אין מקום להשוואה.
אז אני, אישית, הנהג הממוצע. -
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine אני חושב תלוי איזה רכב עסקינן, אצלי ב פריוס דור 3 או אוריס 2011 רגילה אני לוחץ או על פאן או על אוטומט בלי לחפש איפה הכפתור איך וכמה כמו שאתה מתאר ב סוויפט
אז אולי משתנה בין רכבים ?
אם אני מנסה לחשוב אם מסך היה יותר בקלות ברכבים שציינתי אז לא חושב שיש לי הבדל,
אבל פוסט יפה ממש היה נחמד ומעניין לקרוא
-
@shine אני חושב תלוי איזה רכב עסקינן, אצלי ב פריוס דור 3 או אוריס 2011 רגילה אני לוחץ או על פאן או על אוטומט בלי לחפש איפה הכפתור איך וכמה כמו שאתה מתאר ב סוויפט
אז אולי משתנה בין רכבים ?
אם אני מנסה לחשוב אם מסך היה יותר בקלות ברכבים שציינתי אז לא חושב שיש לי הבדל,
אבל פוסט יפה ממש היה נחמד ומעניין לקרוא -
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
-
כחובב טכנולוגיה, אני מאוד אוהב מסכים ומערכות מתקדמות ברכב – אבל כשזה מגיע לחוויית הנהיגה, הנדסת אנוש פיזית מנצחת הכל.
כל הגימיקים והתפריטים המתוחכמים אולי נראים מדהים באולם התצוגה וטובים בשביל להשוויץ, אבל בזמן אמת על הכביש הם הופכים למטרד ואפילו לסכנה. קחו למשל את הטויוטה פריוס פלוס: כדי לכוון מזגן צריך להתחיל לשחק עם גלגלת אחת שמשנה את התפקיד שלה (פעם עוצמת אוורור, פעם טמפרטורה, פעם כיוון אוויר). זה פשוט מסיח את הדעת. באוריס, לעומת זאת, הכל היה מושלם – גלגלת ייעודית לטמפרטורה, גלגלת ייעודית לעוצמה. פשוט, עיוור, יעיל.
להעביר פונקציות בסיסיות כאלה לתוך מסך מגע זה פשוט כשל תכנוני, לא משנה כמה המערכת מתקדמת. בסופו של דבר, אין תחליף לתחושה הפיזית. אצלי ברכב לקחתי את זה צעד קדימה והוספתי כפתורים פיזיים גדולים ונוחים לשליטה על המולטימדיה והמסך. התוצאה? תענוג צרוף. אפשר לתפעל הכל בשבריר שנייה בלי להוריד את העיניים מהכביש אפילו פעם אחת. טכנולוגיה צריכה לשרת את הנהג, לא לסבך אותו
-
כחובב טכנולוגיה, אני מאוד אוהב מסכים ומערכות מתקדמות ברכב – אבל כשזה מגיע לחוויית הנהיגה, הנדסת אנוש פיזית מנצחת הכל.
כל הגימיקים והתפריטים המתוחכמים אולי נראים מדהים באולם התצוגה וטובים בשביל להשוויץ, אבל בזמן אמת על הכביש הם הופכים למטרד ואפילו לסכנה. קחו למשל את הטויוטה פריוס פלוס: כדי לכוון מזגן צריך להתחיל לשחק עם גלגלת אחת שמשנה את התפקיד שלה (פעם עוצמת אוורור, פעם טמפרטורה, פעם כיוון אוויר). זה פשוט מסיח את הדעת. באוריס, לעומת זאת, הכל היה מושלם – גלגלת ייעודית לטמפרטורה, גלגלת ייעודית לעוצמה. פשוט, עיוור, יעיל.
להעביר פונקציות בסיסיות כאלה לתוך מסך מגע זה פשוט כשל תכנוני, לא משנה כמה המערכת מתקדמת. בסופו של דבר, אין תחליף לתחושה הפיזית. אצלי ברכב לקחתי את זה צעד קדימה והוספתי כפתורים פיזיים גדולים ונוחים לשליטה על המולטימדיה והמסך. התוצאה? תענוג צרוף. אפשר לתפעל הכל בשבריר שנייה בלי להוריד את העיניים מהכביש אפילו פעם אחת. טכנולוגיה צריכה לשרת את הנהג, לא לסבך אותו
-
@מוטי-ברנד צודק בכל מילה!
![חיפוש גוגל בפורום](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="https://rechavimzelaze.ovh/assets/uploads/system/site-logo.png?v=p9epuplqjq0" width="400"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:rechavimzelaze.ovh '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}