האם מצאתי פריצת דרך להשתחרר מלחצים בטסט? (למתקדמים)

[מאיר]

רבים וטובים נכנסים ללחץ לפני המבחן המעשי של משרד הרישוי המכונה בפי כל “טסט”. לחצים אלו גורמים לעיתים לנהגים לבצע טעויות במהלך הטסט ויש כאלו שהגדילו לעשות ו’אי אפשר בכלל לדבר איתם’ יומיים לפני המבחן המדובר וכו’…

כמובן שהלחץ מובן! ב-21 דקות יוכרע האם כבר הנבחן יוכר כנהג רשמי וחוקי לכל מקום בארץ, או שהוא חוזר בפחי נפש לספסל הלימודים כאחד התלמידים…

עם זאת וכנהג שעשה מאות אלפי קילומטרים על הכביש, עמדתי ואתבונן, האם כמות הלחץ והחרדה מידתיים לעומת ה’אסון’ של הכישלון? נראה לי שלא ממש. לכאורה יש פה משהו שהוא מעבר…

בקרוב הרבנית תליט"א תעבור טסט בע"ה בהצלחה והלחץ לא פסח גם עליה. שאלתי את הרבנית שאלה שהתשובה היתה צפויה ומפתיעה בו זמנית! ואמרתי אני אשתף אתכם כדי שתעזרו לי לפתח ולהעמיק את התובנה:

שאלתי: “נניח ואספר לך שהטסטר שלך הוא ידוע ככזה שאוסף בקבוקים כל ערב וכו’ כלומר איש שפל ולא מכובד, זה היה מרגיע אותך?”

התשובה הייתה: “מאד!”

שאלתי: “האם נראה לך שהנתון הזה משפיע על מידת השיפוט שלו על ההצלחה שלך?” (כלומר האם זה שהוא אוסף בקבוקים זה גורם לו לרצות יותר להעביר אנשים?"

שוב התשובה מפתיעה וצפויה: “לא”.

אז ככה, קודם כל אני אשמח אם תשאלו “לחוצים” נוספים מהטסט את השאלה הזו כדי לשמוע על זה עוד.

להערכתי ניתן להסיק מכך היא שמשום מה נוצרת תחושה אצל חלק מהאנשים שהטסטר הופך לדמות מפחידה, מלחיצה, שלא נאמר מאיימת דבר שמכפיל פי כמה וכמה את הלחץ מהמבחן ואי הכלת הכישלון בזמן שזה ממש לא ככה!

אם קראתם עד לכאן, אני אשמח לשמוע תובנות והוספות בכדי שאולי בזכות “ותשועה ברוב יועץ” (משלי י"א י"ד) נוכל להצמיח שיטה חדשה שתוכל לעזור לתלמידים לעבור בהצלחה את המבחן ולחסוך מאמצים פיזיים ורגשיים מהמועמדים להיות נהגים בס"ד.

[אושר מתקרב]

@מאיר מה אתה רוצה לומר בעצם?
שהם בסה"כ אנשים נחמדים שרק רוצים בטובת הנבחן?

מה שבכל זאת עזר לי (הגעתי לזה רק בטסט השלישי…), זה להגיע בתחושת כישלון מראש, בלי לפתח ציפיות לכלום (כן, כן), להבין שאני כבר נפסלתי… ומעכשיו, נוסעים חופשי, בלי להילחץ כי זה כבר לא משנה… (אגב, זה באמת לא משנה, הכל בידיים של האייבישטער וראיתי את זה בחוש).

[מאיר]

@אושר-מתקרב כתב בהאם מצאתי פריצת דרך להשתחרר מלחצים בטסט?:

@מאיר מה אתה רוצה לומר בעצם?
שהם בסה"כ אנשים נחמדים שרק רוצים בטובת הנבחן?

ממש לא. אני רוצה לומר שחלק גדול מהלחץ נוצר מתחושה פנימית וכנראה לא מודעת כאילו הטסטר הוא איש איום, וצריך למצוא את הדרך להיחלץ מאותה מחשבה.

@אושר-מתקרב כתב בהאם מצאתי פריצת דרך להשתחרר מלחצים בטסט?:

מה שבכל זאת עזר לי (הגעתי לזה רק בטסט השלישי…), זה להגיע בתחושת כישלון מראש, בלי לפתח ציפיות לכלום (כן, כן), להבין שאני כבר נפסלתי…

זה רעיון מאד מוצלח והוא בא בגישה שונה לגמרי. הרעיון שלך אומר שאם הלחץ הוא מהכישלון אז ברגע שאין כשלון - אין לחץ. (אגב, בדומה לזה אני הבטחתי לרבנית משהו שתקבל רק אם תכשל… וגם זה במטרה להוריד את הלחץ מהכישלון.)

[גיל]

@מאיר בהתחברות לדבריך ולדברי @אושר-מתקרב עיקר העניין זה הלחץ (וחוסר בטחון עצמי) ועליו צריך לתת את הדגש.

(וכמובן הדברים נאמרים בגדר השתדלות)

ואם ברבניות עסקינן אז ההכנה שלי לנו"ב הייתה לומר שגם לאלוף בכדורסל אין אפשרות לקלוע 100% לתוך הסל, לכן עלינו לעשות את שלנו וללמוד כראוי ומכאן ואילך לא לפחד מכשלון עד להצלחה (ממש בקצרה אבל הבנתם את הרעיון).

Spoiler

וזה אכן הואיל לענ"ד שבמקום טסט 11 כמקובל, סיימנו ב"ה ב-3

וזה כלל לחיים עצמם, אבל זה כבר בנפרד…

[חיים Y0737]

@אושר-מתקרב כתב בהאם מצאתי פריצת דרך להשתחרר מלחצים בטסט? (למתקדמים):

אגב, זה באמת לא משנה, הכל בידיים של האייבישטער וראיתי את זה בחוש)

בדיוק. אני עברתי בשלישי על ידני, חשבתי כל העת לא אני נוהג אלא אלוקים פה ואני אפס…
בכל אופן מאה ש’'ח צדקה[ שיכאב מעט בכיס, ככה זה מהודר יותר… ודאי יותר זול ממבחן חוזר]
ובשעת המבחן עצמו- לא לחשוב שהטסטר לידך אלא לנתק מחשבה ולחשוב רק מה עליי לעשות, להיות מרוכז בכביש ובתמרורים

[נייטרון חפשי]

@מאיר אני חושב שהעניין הוא שאם אתה לא מצפה ליחס אנושי מהטסטר ויודע שסיכוי סביר שהוא הוריד אותך כבר כשראה את הפרצוף שלך זה גם מתסכל וגם מפריע להתרכז בנהיגה. וממילא, אם זה היה רק בראש שלך אז זה יכול להיות פתיר אבל מה נעשה וגם הטסטר בד"כ חושב שזה הופך אותו לאיש מפחיד ולדעתו זה כבוד לא קטן…