חברת ההשכרה תובעת על שריטה ואני מכחיש

[יהושוקי]

לפני מס’ חודשים לקחתי רכב מחברת השכרה משלנו אנ"ש (לבן!)

שעה תמימה אחרי שהחזרתי את המפתח והנחתי את הרכב בבטחה בחניה, הטלפון מצלצל. על הקו – הבעלים. בבשורה נרגשת הוא מודיע לי שגילה שריטה קטנה מאחור. או בלשונו: “קילוף צבע”.

כמובן שהכחשתי כל קשר לאירוע. אני בוודאות לא נכנסתי בשום קיר, שום עמוד, ושום רכב. ואף אחד גם לא נכנס בי – לפחות כל עוד הייתי בתוך הרכב. אמרתי לו “המגרש שלך מרושת מצלמות. תביא סרטון שמראה שהרכב יצא ממך בלי השריטה הזו – ואני משלם שקל לשקל, כולל טיפ”. בתגובה, שלף הבלש הדגול את טיעון המחץ: “אני בטוח! אני תמיד מסתכל ויודע בעל פה כל שריטה בכל צי הרכבים”.

Spoiler

וכידוע, זיכרון צילומי של משכיר רכבים זו הראיה הקבילה ביותר בבית משפט.

כשזה לא הספיק, הוא הוסיף חיזוק זיהוי פלילי מרשים: “כל הרכב מלא אבק, ורק האזור של השריטה נקי!”.

Spoiler

ניתוח זירת פשע עשיר, אין מה לומר. רק חבל שהוא לא שטף את הרכב מלכתחילה…

אחרי שבוע נחת במייל שלי מכתב אישום מצולם, בצירוף דרישה החלטית לתשלום נזק על סך 600 ש"ח. אני, מנגד, מתבצר בעמדת התום-לב.
חלפו כמה חודשים. נפגשנו אקראית. בלי גינונים ובלי “מה נשמע”, הוא מיד פותח: “נו, מה עם התשלום?”. אמרתי לו: “הנה, עברו חודשים, אתה לא תיקנת את הנזק, ואתה גם לא באמת מתכנן לתקן” (טענה שהוא אפילו לא ניסה להכחיש). “תביא ראיה שזה קרה אצלי (ואני עוד עושה איתך חסד ומחליק את השעה שבה הרכב עמד ללא השגחה בחניה עד שנזכרת להתקשר)”.

כדי לחזק את נקודת המבט שלי, ציינתי בפניו שזכיתי וחלון ביתי משקיף ישירות על המגרש שלו. במו עיניי אני רואה יום-יום איך רכבים חוזרים מיום נסיעה מפרך, ותוך דקותיים נהג אחר כבר טס איתם קדימה – בלי שום בדיקה, בלי סיבוב מסביב לרכב ובלי רישום שריטות. אבל כאן הוא החלטי שהוא יודע ומכיר.

עוד מעט עוברת שנה. השריטה עדיין שם, הצבע לא שודרג, והחוב הרעיוני עדיין מרחף באוויר.

מה דעת ידידיי המלומדים? בהלכה ולהבדיל אא"ה בערכאות עכו"ם ח"ו

[יוני]

@יהושוקי כתב בחברת ההשכרה תובעת על שריטה ואני מכחיש:

לפני מס’ חודשים לקחתי רכב מחברת השכרה משלנו אנ"ש (לבן!)

שעה תמימה אחרי שהחזרתי את המפתח והנחתי את הרכב בבטחה בחניה, הטלפון מצלצל. על הקו – הבעלים. בבשורה נרגשת הוא מודיע לי שגילה שריטה קטנה מאחור. או בלשונו: “קילוף צבע”.

כמובן שהכחשתי כל קשר לאירוע. אני בוודאות לא נכנסתי בשום קיר, שום עמוד, ושום רכב. ואף אחד גם לא נכנס בי – לפחות כל עוד הייתי בתוך הרכב. אמרתי לו “המגרש שלך מרושת מצלמות. תביא סרטון שמראה שהרכב יצא ממך בלי השריטה הזו – ואני משלם שקל לשקל, כולל טיפ”. בתגובה, שלף הבלש הדגול את טיעון המחץ: “אני בטוח! אני תמיד מסתכל ויודע בעל פה כל שריטה בכל צי הרכבים”.

Spoiler

וכידוע, זיכרון צילומי של משכיר רכבים זו הראיה הקבילה ביותר בבית משפט.

כשזה לא הספיק, הוא הוסיף חיזוק זיהוי פלילי מרשים: “כל הרכב מלא אבק, ורק האזור של השריטה נקי!”.

Spoiler

ניתוח זירת פשע עשיר, אין מה לומר. רק חבל שהוא לא שטף את הרכב מלכתחילה…

אחרי שבוע נחת במייל שלי מכתב אישום מצולם, בצירוף דרישה החלטית לתשלום נזק על סך 600 ש"ח. אני, מנגד, מתבצר בעמדת התום-לב.
חלפו כמה חודשים. נפגשנו אקראית. בלי גינונים ובלי “מה נשמע”, הוא מיד פותח: “נו, מה עם התשלום?”. אמרתי לו: “הנה, עברו חודשים, אתה לא תיקנת את הנזק, ואתה גם לא באמת מתכנן לתקן” (טענה שהוא אפילו לא ניסה להכחיש). “תביא ראיה שזה קרה אצלי (ואני עוד עושה איתך חסד ומחליק את השעה שבה הרכב עמד ללא השגחה בחניה עד שנזכרת להתקשר)”.

כדי לחזק את נקודת המבט שלי, ציינתי בפניו שזכיתי וחלון ביתי משקיף ישירות על המגרש שלו. במו עיניי אני רואה יום-יום איך רכבים חוזרים מיום נסיעה מפרך, ותוך דקותיים נהג אחר כבר טס איתם קדימה – בלי שום בדיקה, בלי סיבוב מסביב לרכב ובלי רישום שריטות. אבל כאן הוא החלטי שהוא יודע ומכיר.

עוד מעט עוברת שנה. השריטה עדיין שם, הצבע לא שודרג, והחוב הרעיוני עדיין מרחף באוויר.

מה דעת ידידיי המלומדים? בהלכה ולהבדיל אא"ה בערכאות עכו"ם ח"ו

שיתבע אותך לרב או ביהמ"ש
אין לו שום ראיה ואתה מכחיש זה מילה מול מילה
רק חבל שלא אתה ולא הוא צילמתם