הנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים
-
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
הופה הופה… ברור שהעתיד נח יפה ונוצץ.
אבל עיקר הצעקה היא לא על כך שיש כפתורי מגע במקום כפתור פיזי,
אלא ההתעסקות עד למציאת הכפתור שאתה צריך.וכן:
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך,
ויש יצרנים שהגזימו עוד יותר.
התעסקות עם מסך ודפדופים על מנת לגלות אי אילו פונקציות בסיסיות, רק בשביל לדוגמא להזיז את כיוון האוויר מהמזגן? זה הגיוני, זה נקרא חדשנות?
אהה ואח"כ אני צריך לחזור למסך עם הווייז… כי עוד רגע פיספסתי את היציאה הנכונה.
לא באתי לתקוף חלילה, אלא לדון בעניין בצורה פתוחה וחופשית,
והכל באווירה טובה ברוח הפורום המדהים!! -
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine קודם כל וודאי שגם בתוך עולם המסכים יש שמהונדסים טוב ויש שלא
ובמקרה האיון הוא נקרא מהטובים ביותר אז אל נא תביא ראיה מהמקרה שלך(בחירה נבונה לדעתי) לכל האיפדים על גלגלים
בנוסף זה שלך זה קל לא אומר שלשני שאין כל כך אינטואיציה טובה עם מסכים יהיה קל כמו לךאפשר להתווכח עוד אבל אין לי מוטיבציה לזה עכשיו
אז נשאיר את זה לבאים אחריי. -
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
-
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine האמת. שיש כזה מושג “זיכרון שריר” שכשאתה עושה את אותה פעולה הרבה פעמים - אתה כבר ללא צריך להסתכל אלא היד לבדה יודעת לאמוד את המרחק והכיוון.
אצלי למשל בורר המזגן נמצא למטה. אפל וחשוך, וכשרציתי בעבר במהלך נהיגה בלילה לכוון את עוצמת האוורור - זה היה ממש מסוכן. כיום אני עושה את שה בעצימת עניים מה שאין כן במסך. -
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine כתב בהנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים:
להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים
אי אפשר למצוא במישוש?
-
@shine בפריוס הענתיקה שלי (2011) חשבו על רעיון גאוני
כפתור למזגן בהגה
אני מניח שבעוד הרבה רכבים בשנתונים האלה ומעלה יש את הפונקציה הזאת
ולדעתי זה הרבה יותר מוצלח מכל מסך -
@חיים-ברזל לא באתי לשכנע…
@חובק-עולם צודק, תודה.
@תודה-לבורא-עולם-0
להכל אפשר להתרגל!
היצרנים ברובם הגידרו שכל מה שהיה עד היום עם לחצנים
נמצא בשורת פיקוד למטה במסך וזה לא זז (לחזור לוויז גם נמצא שם…)
כיוון אוויר זה משהו באמת לא נח שטסלה התחילו עם זה, והיום כמעט אף אחד לא עושה את זה,
מה כן נמצא בתוך תפריטים וצריך לגלגל וכו’? - דברים שברכבים של כולנו אין את זה בכלל!
כמובן שלכל דבר יש חסרונות אבל זה לא כצעקתה…@מאיר-ג אני לא מכיר את כל הרכבים, אבל בדקתי כמה וברובם המצב דומה
@א.ב. יש את זה בהרבה מהרכבים החדשים
@חובק-עולם מתרגלים להכל
@אחרית-לעמך כמובן שהכנסתי קצת הומור…
-
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine כתב בהנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים:
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
הניסוח נשמע מגמתי. כל בעל רכב עם כפתורים פיזיים מעלה ומוריד את המזגן מתוך שינה.
חוץ מזה רוב האנשים לא מעלים ומורידים מעלות בנסיעה, אלא רק את עוצמת המאוורר, ובזה הכי טוב הרכבים עם הגלגלת מ1-4 עוצמות ולא לחצנים. הא, וכיוון פתחי המיזוג שזה ממש סיוט במסך.
מה שכן, מתרגלים להכל, ולדעתי יש קצת יותר דברים משמעותיים בכל רכב שפחות נוחים ומתרגלים אליהם. [תסבירו לי את ההגיון שבהמון רכבים ישנים צריך לפתוח את התא מטען רק מתחת כסא הנהג ועוד המון…] -
@shine כתב בהנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים:
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
הניסוח נשמע מגמתי. כל בעל רכב עם כפתורים פיזיים מעלה ומוריד את המזגן מתוך שינה.
חוץ מזה רוב האנשים לא מעלים ומורידים מעלות בנסיעה, אלא רק את עוצמת המאוורר, ובזה הכי טוב הרכבים עם הגלגלת מ1-4 עוצמות ולא לחצנים. הא, וכיוון פתחי המיזוג שזה ממש סיוט במסך.
מה שכן, מתרגלים להכל, ולדעתי יש קצת יותר דברים משמעותיים בכל רכב שפחות נוחים ומתרגלים אליהם. [תסבירו לי את ההגיון שבהמון רכבים ישנים צריך לפתוח את התא מטען רק מתחת כסא הנהג ועוד המון…] -
@shine כתב בהנדסת אנוש או הנדסת תודעה? האמת על המסכים ברכבים החדשים:
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
הניסוח נשמע מגמתי. כל בעל רכב עם כפתורים פיזיים מעלה ומוריד את המזגן מתוך שינה.
חוץ מזה רוב האנשים לא מעלים ומורידים מעלות בנסיעה, אלא רק את עוצמת המאוורר, ובזה הכי טוב הרכבים עם הגלגלת מ1-4 עוצמות ולא לחצנים. הא, וכיוון פתחי המיזוג שזה ממש סיוט במסך.
מה שכן, מתרגלים להכל, ולדעתי יש קצת יותר דברים משמעותיים בכל רכב שפחות נוחים ומתרגלים אליהם. [תסבירו לי את ההגיון שבהמון רכבים ישנים צריך לפתוח את התא מטען רק מתחת כסא הנהג ועוד המון…] -
המסכים הגדולים והמפנקים זה דבר מאד נחמד, אבל לכל זמן ועת! תחשבו שאורגניסט מנגן על אורגנית ללא לחצנים פיזיים הכל רק מגע, זה פשוט לא, ויש עוד מלא דוגמאות. אותו דבר בנהיגה זה פשוט לא מתאים (עכ"פ לרוב הנהגים) להתחיל לדפדף במסך במקום ללחוץ שניה אחת בכפתור, שלא לדבר על חברות שחשבו להכניס את הפעלת הפנסים למסך… זה פשוט מוגזם מידי, יש דברים שמתאימים לבית חכם ויש דברים שמתאימים לרכב.
-
זה מזכיר לי כשהעולם התחיל לעבור ממגילות לספרים
כמה שזה היה לא נח
במקום לגלול בקלות מתוך הרגל, חייבים לדפדף בריכוז ולא לפספס את העמוד הנכון
ואם בטעות היו סוגרים את הספר - צריך לדפדף מהתחלה
שלא לדבר על המשקל המיותר של הכריכה
ועל השפיצים של הכריכה שהיו נהרסים מכל נפילה -
זה מזכיר לי כשהעולם התחיל לעבור ממגילות לספרים
כמה שזה היה לא נח
במקום לגלול בקלות מתוך הרגל, חייבים לדפדף בריכוז ולא לפספס את העמוד הנכון
ואם בטעות היו סוגרים את הספר - צריך לדפדף מהתחלה
שלא לדבר על המשקל המיותר של הכריכה
ועל השפיצים של הכריכה שהיו נהרסים מכל נפילה -
בזמן האחרון אני שומע יותר מדי קיטורים על האופנה החדשה בעולם הרכב: “השאירו אותנו בלי כפתורים!”, “השם ישמור, בשביל להוריד מעלה במזגן צריך תואר במדעי המחשב!”, “המסכים האלה זה סכנת נפשות!”.
אז כמי שחווה את שני העולמות, הרשו לי להטיל פצצה: המציאות הפוכה לגמרי, וכל מי שבאמת ניסה מסך נורמלי מבין על מה אני מדבר.
כיום אני נוהג בסוזוקי סוויפט – קטנה, חמודה, באמת אחלה רכב. אבל (וזה אבל גדול), כשאני באמצע כביש מהיר ורוצה להגביר את המזגן, מתחיל מסע חיפושים ארכאולוגי. אני צריך להוריד עיניים מהכביש, לאתר את שורת המקשים הפיזיים, למצוא את הלוגו הקטן של המאוורר, ואז ממש להרים את הלחצן למעלה. רוצה להגביר עוד? ברכותיי, תתחיל את כל הטקס מחדש.
לעומת זאת, ברכב שאני עובר אליו עכשיו (AION V), הסיפור אחר לגמרי. יש שורה קבועה בתחתית המסך, לחיצה קלה על האייקון של המאוורר, החלקה קלה של האצבע ימינה או שמאלה – וזהו. בשנייה אחת ובלי להסתכל, העוצמה מכוונת. מי פה מייצר סכנת חיים ומתעסק חצי שעה עם כפתורים, אני או המקטרגים?
נכון, יש יצרנים שקצת הגזימו וקברו את מפשיר האדים בתוך תתי-תפריטים במסך, אבל הרעיון הכללי ברור: הכל עניין של הרגל.
איך אני יודע? תראו למשל איך כל בוחני הרכבים מהללים את קיה על הפתרון ה"גאוני" שלהם – שורת כפתורי מגע משתנה. בשביל להנמיך את המוזיקה או לשנות טמפרטורה, אתה צריך קודם כל לבדוק באיזה “מצב” השורה נמצאת כרגע כדי לא לכבות בטעות את המזגן. לזה הם קוראים הנדסת אנוש! במסכים, לעומת זאת, המיקום של הפונקציות החשובות נשאר קבוע.
בקיצור, חלאס עם הנוסטלגיה לכפתורים של פעם. תתקדמו, העתיד דווקא די נוח.
@shine אני חושב שזה עניין של טעם. אני מסכים איתך שמי שהגה את הרעיון של מסך לא היה כזה טיפש, ואגב בהתחלה זה קיבל המון מחמאות מעיתונאי הרכב.
מזגן מהמסך זה משהו שבאמת יכול לעצבן עיתונאי רכב, שכן בכל רכב זה עובד בדרך אחרת דרך המסך וזה מצריך הסתגלות מחדש בשונה מכפתורים. אם מתרגלים לשימוש במסך, אני מאמין שזה יעשה כלאחר יד כמעט כמו בלחצנים. ועדיין לדעתי עדיף לחצנים פשוטים, ושוב זה עניין של טעם, ועל טעם אי אפשר להתווכח, אבל אפשר לעשות סקר. מי מתנדב?
![חיפוש גוגל בפורום](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="https://rechavimzelaze.ovh/assets/uploads/system/site-logo.png?v=p9epuplqjq0" width="400"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:rechavimzelaze.ovh '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}