פורום דיונים וחדשנות

@טוסון לא יודע אם יוסיף משהו - וגם אצלי לא שייך, לך חפש כל חצי שעה חניה

@מאיר כתב במה המטרה בGPS במצלמת דרך?: @Klonimoos כתב במה המטרה בGPS במצלמת דרך?: ואם הוא רוצה להוכיח על מהירות נמוכה? זה לא צורך? @גיל זכור לי ששוטר אמור להראות את מכשיר הבדיקה של המהירות, לא? אמת. אמור. מי שלא חכם - לא מבקש. מי שחכם, קרא מדריך בנושא. למעשה זאת השאלה, האם זה מצוי ששוטר פשוט נותן דוח ממש סתם וצריך הוכחות לכך ע״י מצלמה עם gps? כן. הנ"צ של הGPS בעיקר אמור לשמש אותך ל"הזמת עדות" של שוטרים זוממים, באותו היום באותה השעה הייתי במקום פלוני. אגב, @גיל ההסרטה היא הוכחה קבילה? כי זה לא נראה קשה לזייף. קביל, כשיש חששות של זיופים, יש מומחים לנושא במשטרה. תצא הנחיה לקבל את הכרטיס ואת המצלמה אפילו, במעטפה למחלקה המתאימה, אחרי אישור קצין סיווגים. בנוסף, לחיישן הGPS יש שימושים מגוונים, כמו מה שכתב ידידי @ראובן-שבתי , ויש שנהגו (במצלמות עם WIFI ) להתחבר דרך אפליקציה ייעודית ולראות מהבית לאן הבן לדוגמא נוסע לו. ועוד. ולרישא בדבריך, @מאיר כתב במה המטרה בGPS במצלמת דרך?: נשאלת השאלה, מהו האינטרס של האזרח במידע שכזה שהרי לכאו’ אם הייתה תאונה בה נחשד על מהירות גבוהה, חובת ההוכחה על התובע (ואם ישנה כזו אז כנראה באמת הוא נסע במהירות גבוהה, דבר היופיע בהסרטה). להיפך, נניח ומישהו נכנס בו מאחורה, הוא יאלץ לבושתו להוציא הסרטה בה הוא עבר את המהירות המותרת! אז מה הרווחנו מזה? ביום מן הימים אולי אכתוב מדריך בנושא (זמן המסך צומצם משמעותית, כמו שיש מי שכבר נתן אל ליבו ), הרי טענתי כאן כמה פעמים שמצלמת דרך היא חרב פיפיות, אך התועלת מרובה על ההפסד. ולעניין המהירות המותרת, א"א להרשיע נהג בנהיגה במהירות מופרזת על סמך מצלמת דרך שלו. גם משת"פי “שומרי הדרך” לא יכולים לפנק אותך בדו"ח מהירות, כי מצלמת הדרך שלהם לא קבילה חוקית להרשעה כזו. לכן - מה הרווחנו? המון! מצלמת דרך תשמש נגד הנהג רק כשיש לו באמת מה להסתיר, משהו שא"א לטעון שיש איזה חיישן במצלמה שהשתבש. כמו נהג שסטה מנתיב ולכן הוא הגורם לתאונה, לדוגמא.

@יחצ-המקצוען זה יכול להיות ממש וואו, לא?

@EBA @EBA כתב בשרשור סוכנויות רכב שקורים בהן ניסים...: מי רוצה את הקורולה של אחמד מבאר שבע? עשתה מינוס 102 אלף ק"מ ומינוס שלוש ידיים בארבע שנים… [image: 1752357584055-79cbd802-11c9-4820-9c7e-d0e7eda413ef-image.png] [image: 1752357396646-f88cd899-a627-4b5c-a48f-f7c232f23ca8-image.png] מהתמונה כבר מבינים שהרכב לא בדיוק מבאר שבע…[image: 1753222549680-screenshot_20250723_011533_gallery.jpg]

@נייטרון-חפשי כתב בסקר רכב אדום: זה מהרב בידרמן? כן! עכשיו אני נזכר!

@יצחק-4 השאלה היא כמה זמן הבוש יחזיק מעבר לשנתיים בגדול ההמלצה של בעלי המקצוע היא לא להשקיע יותר מידי…

@אליחי בטח https://s.click.aliexpress.com/e/_ok1d6Qm

@shine לכאורה קצת יותר מזה, לפני כמה חודשים בעיקרון כבר הכריזו על ביטול המכס מארה"ב, רק שזה לא עזר ולכן לא יצא לפועל, אבל אין סיבה שההסכם יהיה הרבה פחות מזה. אבל אני לא יודע את כל הפרטים על זה בדיוק.

@מיישה כתב בסינון אינטרנט ברכבים חשמליים.: עכשיו בדיוק נאמר לי ע"י בעל טסלה, שניתן לבקש מהחברה לנתק את האינטרנט, ולשים לבד סטיק עם אינטרנט כשר. משהו התחדש עם חסימת טסלה? התקשר אלי מישהו והוא רוצה חסימה

@מאיר כתב ב"ונשמרתם מאד לנפשותיכם". שיא של עשור בצעירים הרוגים בתאונות דרכים ה' ישמור.: אבל מ75 הרוגים ב2023 ל104 ב2024 זו עליה של 38% בשנה אחת! האוכלוסיה גודלת לאט יותר… ייתכן שאתה צודק, אני אפילו לא בדקתי, כי: מחקר שמביא מספרים במקום אחוזים. ויש תמיד עוד פרמטרים שצריך לשקלל ואני לא נותן שום משקל של אמינות למחקר שהתוצאה שלו נבחרה מראש.

@צבי-דורש-ציון הנה תשובה של GPT האם שתי הבדיקות היו במעבדה גם זאת שהייתה מבוססת על נתוני נהיגה אמיתיים ChatGPT said: כן, שתי הבדיקות בוצעו בתנאי מעבדה – גם זו שהתבססה על פרופילי טעינה ופריקה קבועים (השיטה הסטנדרטית), וגם זו שהתבססה על נתוני נהיגה אמיתיים. ההבדל ביניהן: בדיקה קלאסית: השתמשו בפרוטוקול טעינה/פריקה אחיד (למשל: טעינה ופריקה בקצב קבוע). בדיקה חדשנית: השתמשו בפרופילי זרם/מתח שגזרו מנסיעות רכב אמיתיות – כלומר: הדימו בתנאי מעבדה את הדינמיקה של נהיגה יומיומית (האטות, האצות, טעינה רגנרטיבית וכו’). איך עשו את זה? החוקרים לקחו נתוני טלמטריה מרכבים חשמליים אמיתיים (כגון טסלה ודומיהם), ויצרו פרופילי פריקה מדויקים שמתארים את השימוש האמיתי בסוללה. לאחר מכן, הם הפעילו את אותם פרופילים על תאים זהים במעבדה – כך ששני קבוצות הסוללות נבדקו באותו ציוד, באותו סביבה – ההבדל היחיד היה בפרופיל השימוש. למה זה חשוב? אם שתי הסוללות נבדקות באותו מקום, ההשוואה ביניהן אמינה יותר – כי כל ההבדל הוא רק באופן שבו הסוללה “משומשת”, לא בתנאי הסביבה. וזה מה שאיפשר לחוקרים להסיק שהשיטה הקלאסית ממעיטה בערך האמיתי של אורך חיי הסוללה בכ-30–40%. אם תרצי, אני יכול גם להסביר איך החוקר השתמש בלמידת מכונה כדי לבודד את ההשפעה של סוג הפריקה מהשפעות זמן. ביקשתי שיסביר גם איך לבווד מהשפעת הזמן כי נראה שמשום מה זה שזה הי בתנאי מעבדה לא הספיק וזה מה שהוא ענה שמחה! הנה הסבר על השימוש בלמידת מכונה (machine learning) במחקר: המטרה: לזהות באופן מדויק מה גורם לירידת הביצועים של הסוללה: האם זו הזדקנות טבעית עם הזמן (time aging)? או שחיקה שנובעת מהשימוש בפועל – כלומר טעינה/פריקה (cycle aging)? שני התהליכים קורים במקביל, אבל קשה להפריד ביניהם בניסוי רגיל. 🧠 איך עשו את זה? החוקרים השתמשו באלגוריתמי למידת מכונה (ML) כדי לנתח את המידע הרב שנאסף מהסוללות במהלך יותר משנתיים. השיטה כללה: איסוף נתונים: מתח, זרם, קיבולת, טמפרטורה, מספר מחזורים, וזמן שעבר – מכל תא סוללה. עבור כל סוללה, תועדו מאות או אלפי נקודות לאורך חייה. אימון מודל ML (למשל, רשת עצבית או Random Forest): המודל למד לזהות תבניות הקשורות לשני סוגי ההזדקנות (עם הזמן ועם השימוש). כלומר: לאמן את המחשב לגלות, לדוגמה, שאם סוללה איבדה 10% מהקיבולת – ייתכן ש-7% מזה נובע מהשימוש ו‑3% מהזמן שחלף. ניתוח הפלט: המודל הצליח לכמת את ההשפעה של כל גורם – מה שאִפשר לראות, למשל, שבפרופילי פריקה “רכים” (כמו נהיגה אמיתית) רוב ההזדקנות באה דווקא מהזמן ולא מהמחזורים עצמם. מה גילו? סוללות שהשתמשו בהן עם פרופיל דינמי (כמו בנהיגה אמיתית) הזדקנו יותר מהזמן שעבר מאשר מהשימוש עצמו. לעומת זאת, בפרופילים קבועים – השימוש עצמו שחק את הסוללה הרבה יותר מהר. 🧩 למה זה שימושי? זה מאפשר למהנדסים לתכנן סוללות בצורה מדויקת יותר: ️ אם יודעים מה באמת שוחק את הסוללה – אפשר למנוע את זה מראש. זה גם עוזר ליצרנים להבין איך לעדכן את תוכנת ניהול הסוללה (BMS) כדי להאריך את החיים בלי לשנות את החומרה. אם תרצי, אפשר גם להסביר איך בדיוק נראים הפרופילים הדינמיים ששימשו אותם, או למה “האצות קצרות” דווקא מפחיתות התיישנות – שזה היה אחד הממצאים הכי מפתיעים במחקר. 2/2 Ask ChatGPT