על ההשפעה של חיישן חמצן ומה קורה כשקונים לא מקורי

[נייטרון חפשי]

סיפור קצר עם מוסר השכל:
כשקניתי את הרכב שמשמש אותי כיום לפני כשנתיים (הונדה למי שזה מעניין אפילו שאין לזה משמעות כמדומני) הייתה דלוקה נורת מנוע והמוכר הישר אמר לי שזה 'רק' חיישן חמצן, אחר זמן מה רציתי להתפטר מהנורה והלכתי למוסך.
סריקת תקלות, גוף חימום חיישן חמצן תקול, והחלפה תמורת 550 ש"ח (את החלף קניתי בעצמי ב350 ו200 על העבודה). אלא שהנורה סירבה להעלם ואני כבר לא ראיתי את עצמי ממשיך לשפוך כסף על נורה עלובה.
כשגוף החימום של החיישן תקול זה אומר שהחיישן לא יפעל כראוי רק בתחילת נסיעה, אח"כ הוא כבר יתחמם מהפליטה (בד"כ).
מאז, נדמה היה לי שהרכב סוחב פחות טוב וביחוד בהאצות וגם צורך יותר דלק אבל לא הייתי בטוח בזה. עם הזמן והנסיון שצברתי שמתי לב גם שלפעמים יש קפיצות של הטורים בעיקר אחרי נסיעה מיד אחרי עצירה.
גם בבדיקה עם ה'טטריס' קורא תקלות שלי (20 ש"ח פלוס מינוס בעלי) קיבלתי קוד 131 דהיינו אות חיישן קדמי נמוך { אולי תערובת עשירה } קוד זה התקבל בד"כ בסרק בתחילת נסיעה. או קוד 132 דהיינו אות גבוה { או אולי תערובת עניה } התקבל בעיקר בהאצות ארוכות.
השבוע, לקחתי חיישן מרכב פירוק והחלפתי (בעצמי, צברתי איזה שהוא נסיון מאז). והתוצאה הייתה לא פחות ממדהימה (ברור! אלא מה? מה מדהים בזה?). החיישן שהוצאתי היה מפוייח קצת, כצפוי אחרי זמן כ"כ ארוך עם תערובת עשירה.
הרכב כמעט שחזר לנעוריו (לפני 35K ק"מ כשהיה על 330K) ההאצות העוצמתיות, והמזגן החזק. (רק חזר אח"כ קוד תקלת ממיר קטליטי 420, כנראה נסתם קצת מהפיח).

אז איך זה עובד:
החיישן מודד את כמות החמצן בגזי הפליטה ומתרגם את המידע לאות חשמלי, כמות חמצן נמוכה=מתח נמוך וככל שכמות החמצן עולה עולה גם המתח מהחיישן. (מעניין לבדוק בהזדמנות איך בדיוק הוא עושה את זה).
התועלת הראשית בזה היא מידע אודות יחסי תערובת הבעירה.
ואפרט, כידוע כל לחיצה על דוושת הגז פותחת את המצערת ומאפשרת כניסת אוויר למנוע, במקביל, מחשב הזרקת הדלק קורא (ע"י חיישן האוויר - MAF) את כמות האוויר הנכנסת ומכניס דלק במינון המתאים לצורך בעירה שתנצל ככל הניתן את החמצן הנכנס אך לא יותר מזה. הכנסה של כמות דלק קטנה מידי תגרום להמצאות אוויר בצילינדר שאינו משתתף בבעירה אבל כן מפריע לדחיסת התערובת וממילא גם סופג וממעיט חלק מאפקט הפיצוץ, הדבר יורגש לנהג כאיבוד כח. לעומת זאת, הכנסה מיותרת של חומר בעירה לא תוכל להשתתף בבעירה/פיצוץ בשל העדר חמצן ותשאר בחלל הצילינדר, ותיצור פיח עקב התחממות, וזאת מלבד בזבוז החומר (ועוד כמה נזקים מצטברים נלווים עקב שוטטות במקום שאינו רצוי). דבר זה יורגש לנהג בעיקר ע"י השחרה של העשן מהאגזוז וריח דלק.
מובן כעת ע"פ כל האמור שבעירה אופטימלית אמורה להשאיר יחס קבוע (קרוב ל0) של חמצן בגזי הפליטה, ומדידת כמות החמצן ע"י החיישן יכולה לסייע למחשב ההזרקה לדייק את קריאת חיישן האוויר (MAF) שאינה מדוייקת כ"כ. (וכידוע אחרי ניקוי מצערת לוקח לאוטו זמן קצר 'ללמוד' אותה מחדש, וזהו ענייין לימוד מצערת).
מלבד זה יש תועלת משנית מחיישני החמצן לבחינה של יעילות פעולת הממיר הקטליטי, שאמור בין השאר להוריד את כמות החמצן עוד פחות למה שהייתה לפניו, לצורך כך יש חיישן נוסף אחרי הממיר ומחשב הרכב בודק האם ההפרש בין לפני/אחרי מתאים לפעולת ממיר תקינה. במקרה ולא, יינתן קוד P0420.

כשם שאות גבוה מעיד על תערובת עניה, יכול חיישן פגום שנותן בטעות אות גבוה לגרום למחשב לתת קוד תערובת עניה, וד"ל.
די בכל האמור להבין את כל ההשלכות שנגרמו ולקיים בזה 'תן לחכם.....'

הבהרה - כל הנכתב הוא ע"פ הבנתי אבל איני בטוח כלל אם קיבלתי אי פעם מידע מסודר בנושא או שהכל נאסף מחלקיקי מידע והבנת דבר מתוך דבר, אשמח מאוד לכל הערה/תוספות/השלמות/תיקונים.

תגובות ופירגונים כאן!

[זה לזה]

פוסט זה נמחק!