זו העיר שהכי קשה לעבור בה טסט - כמעט 332 אלף נכשלו ב-2025. מנגד העיר הקלה ביותר בארץ.

[יחצ המקצוען]

להזכירכם הכול זה ב “סייעתא דישמייא”

העיר זה רק השתדלות בלבד.

חצי מיליון ישראלים ניגשו למבחן המעשי לקבלת רישיון נהיגה לרכב פרטי בשנת 2025 - 31.9% בלבד עברו | ירושלים היא העיר הקשה ביותר בארץ לקבלת רישיון, כשאת הטסט המעשי צולח רק נבחן אחד מכל ארבעה | מנגד: אופקים היא העיר הקלה ביותר.

כמעט 332 אלף איש נכשלו בטסט לקבלת רישיון נהיגה במהלך 2025. זהו שפל של שש שנים: אחוז העוברים עמד על 31.9% בלבד - לעומת 37.1% ב-2021, השיא בתקופה הנבדקת. כלומר, בארבע שנים ירד שיעור העוברים ביותר מ-5%.

הנתונים שחושף משרד התחבורה לבקשת “ישראל היום” והתנועה לחופש המידע לשנים 2020-2025, מציירים תמונה מורכבת - לא רק שיותר ויותר נבחנים נכשלים, אלא שהפערים בין מקומות הבחינה ברחבי הארץ הולכים ומתרחבים - ועומדים היום על כמעט פי שניים בין העיר ה"קלה" ביותר לזו ה"קשה" ביותר.

בצד השני של הסקאלה: באופקים עובר כמעט אחד מכל שניים - 49.7%. אחריה אילת עם 46%, קרית מלאכי עם 44.1%, וקרית גת עם 42.8%. הפער בין אופקים לירושלים: כמעט 25 אחוזים. בין אם מדובר בשוני בתנאי הנסיעה, בעומס התנועה, בסגנון הבוחנים, או בהכנה של הנבחנים - הפער אינו שולי.

בירושלים עובר רק ישראלי אחד מכל ארבעה שנבחנים במבחן מעשי. ב-2025 ניגשו לטסט בעיר הבירה יותר מ-57 אלך איש, כשפחות מ-15 אלף עברו אותו - שיעור של 25.1%. אחריה נתניה עם 25.5%, פתח תקווה עם 25.6%, ובית שמש עם 26.7%.

בירושלים, שהיא אתר הבחינה הגדול בארץ, המצב מחמיר עקבית. ב-2020 עמד אחוז העוברים על 29.8%, ומאז ירידה כמעט רצופה: 30.3% ב-2021, 28.4% ב-2022, 27.1% ב-2023, 26.3% ב-2024, ו-25.1% ב-2025. ב-2022, שנת השיא מבחינת כמות הנבחנים, נכשלו בירושלים לבדה יותר מ-44 אלף איש בשנה אחת. ב-2025 הגיע המספר למעט יותר מ-43 אלף.

אם ירושלים תמיד הייתה קשה, הרי שנתניה ופתח תקווה סיפרו סיפור אחר לגמרי. לפני חמש שנים, ב-2020, עמד שיעור העוברים בנתניה על 40.4% - ממש סביב הממוצע הארצי. ב-2025 הוא צנח ל-25.5%. ירידה של 15% בחמש שנים.

פתח תקווה רשמה ירידה דומה: מ-37.4% ב-2020 ל-25.6% ב-2025 - ירידה של כמעט 12%. גם הרצליה נפלה בחדות, מ-41.5% ל-29.6%. לשם השוואה, תל אביב נותרת יציבה באופן יוצא דופן: 39.1% ב-2020, 39.6% ב-2025. עלייה קלה דווקא, בעוד רוב הארץ הולכת אחורה.

מספר הניגשים לטסט גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. מ-338 אלף ב-2020 לשיא של 510 אלף ב-2022 - גידול של 51%. מאז המספר יציב יחסית סביב 480 עד 500 אלף נבחנים בשנה.

אבי לבגורן מלמד נהיגה בפתח תקווה כבר יותר מ-40 שנה. ״התלמידים מגיעים מוכנים לטסט, אך לחץ המבחן מייצר טעויות שלא קורות בשיעורים, ולכן רובם ניגשים כיום לטסט בממוצע סביב השיעור ה-40״, הוא מספר.

לדבריו, פער הנתונים בין אחוז התלמידים שעוברים את טסט בין הפריפריה למרכז אינו קשור לטסטרים אלא לתשתיות: ״ערים בדרום כמו אופקים ואילת מציעות סביבה רגועה עם פחות עומסים וצמתים מורכבים, בעוד שערים כמו ירושלים, נתניה ופתח תקווה מציבות רף מאתגר וריבוי משתמשי דרך. בפתח תקווה, שהציגה ירידה דרמטית באחוז העוברים, נקודת היציאה של המבחן מציבה את התלמיד בסביבה קשה מהשנייה הראשונה״.

לבגורן מעיד כי רמת התלמידים של הדור הנוכחי לא ירדה, ״הצעירים זקוקים ליותר זמן כדי לפתח ביטחון, אך מנגד הם לומדים מהר ומפגינים מודעות גבוהה במיוחד לבטיחות בדרכים״.

כדי לצלוח את הטסט למרות האתגרים, לבגורן מציע חמישה טיפים לנבחנים העתידיים: ״להגיע רגועים ומוכנים, להסתכל רחוק ולתכנן את הנהיגה, להקפיד על מראות ובדיקות היקפיות, לקבל החלטות בביטחון, והכי חשוב – לא להתרגש מטעות קטנה ולהמשיך לנהוג כרגיל״.

שגית חגבי שמלמדת נהיגה בשדרות מציגה זווית ייחודית מהדרום ומסבירה כי בערים כמו שדרות ואופקים הכבישים צרים, התנועה דלילה ויש פחות הולכי רגל, מה שמוביל להאטות וגורם לטסט לעבור בפחות קילומטרז’ ומאפשר לתלמידים להצליח יותר. עם זאת, היא מזהה ירידה ביכולות המעשיות של הדור הנוכחי: ״עידן המסכים והטכנולוגיה פגע בראייה המרחבית של התלמידים״. תופעה מעניינת נוספת שחגבי מציינת היא עלייה במספר האימהות והנשים בגיל השלישי שעושות רישיון מאוחר.

חגבי מספרת על השינוי שנעשה במערך הטסטרים הנוכחי: ״בעבר בוחן חויב להיות מורה לנהיגה, אולם כיום מכשירים בוחנים תוך חודשים ספורים. התוצאה ניכרת בשטח ומשפיעה באופן ישיר על התלמידים, הבוחנים לחוצים, עם רגל קבועה על הבלם שמורידה לתלמיד את הביטחון״.

עו"ד דן רוזנטל מהתנועה לחופש המידע: “נתוני המעבר במבחני הרישוי הם מידע ציבורי, משרד התחבורה צריך לפרסם אותם באופן קבוע ובשקיפות מלאה. אין סיבה שידרשו פניות חוזרות ונשנות לפי חוק חופש המידע כדי לקבל תמונת מצב על שיעורי המעבר והפערים בין אתרי הבחינה. פרסום שוטף וגלוי של המידע הוא הדרך היחידה להבטיח פיקוח ציבורי, שירות הוגן וקריטריונים שוויוניים ומקצועיים במבחני הנהיגה בישראל.”

קרדיט אתר כל רגע
אבי וידר - רכב ותחבורה.
ובחדרי חרדים.