עושים סדר: למי שייכים מותגי הרכב הפופולריים בישראל?

[shine]

אם תביטו בשוק הרכב הישראלי תטעו לחשוב שיש עשרות מותגים אשר מתחרים על הכיס שלכם – אבל תופתעו שרבים מהם שייכים לאותו בעל הבית. אז איזה מותג שייך לאיזו יצרנית ומי עומדת עצמאית בשטח? עושים סדר בבלגאן

כתב: בן חסון
אתר: אוטו

ייצור, הפצת ומכירת כלי רכב זה עסק יקר. מאחורי כל מכונית “רגילה לא מיוחדת” עומדות אינספור שעות פיתוח יקרות, מפעלי ייצור, קווי אספקה, כוח אדם, שיווק ועוד – וכל זה מתורגם למאות מיליוני דולרים המושקעים בכל דגם חדש שעולה על כבישי ישראל והעולם. העלויות הגבוהות הובילו את יצרניות הרכב השונות “לאחד כוחות” בשלל מיזוגים, רכישות והשתלטויות לאורך השנים. מהלכים אלה אפשרו ליצרניות הרכב לפרוש את עלויות הפיתוח על פני מספר דגמים ממותגים שונים, וכך גם לפנות לקהלים שונים עם העדפות שוק שונות – ובכך להגדיל את נתח השוק הכולל של יצרנית האם.

בכתבה הזו נעשה סדר בין קבוצות הרכב השונות המשווקות בישראל וכל המותגים המיוצגים תחתיהן, או לפחות הבולטים שבהם. בנוסף, נציין מותגים בולטים נוספים של היצרניות אשר אינם משווקים בישראל באופן סדיר. אנו נתחיל מקבוצות הרכב הגדולות, משם נעבור ליצרניות העצמאיות.

קבוצות הרכב הגדולות

ב.מ.וו

מותגים: ב.מ.וו, מיני

לא משווק בישראל: רולס רויס

קבוצת ב.מ.וו נוסדה דה פקטו בשנת 1916 כיצרנית מנועים (כולל מנועי מטוסים) – בהמשך גם אופנועים – כאשר ייצור המכוניות החל רק בסוף שנות ה-20’. לאורך כל שנותיה החברה הייתה ונותרה עצמאית וביצעה מספר רכישות מצומצם-יחסית. במחצית הראשונה של שנות ה-90’ רכשה ב.מ.וו את קבוצת רובר הבריטית הכושלת שכללה את רובר, MG, לנד רובר ומיני. מהר מאוד היצרנית מכרה את כל המותגים למעט מיני אותה החייתה בתחילת שנות ה-2000 כמכונית קטנה, אופנתית ויוקרתית.

פחות או יותר באותה מסגרת זמנים פעלה היצרנית לרכישת רולס-רויס. זו למעשה נרכשה ע"י פולקסווגן בעסקה שלה לרכישת בנטלי, אולם הזכויות לשימוש בשם רולס-רויס הגיע לידי ב.מ.וו. בשנת 2003 הועברו כל הזכויות לב.מ.וו ומאז יצרנית היוקרה הבריטית נמצאת תחת המטריה הבווארית.

ברית רנו-ניסאן-מיצובישי

מותגים: רנו-אלפין-דאצ’יה, ניסאן-אינפיניטי, מיצובישי

באופן מעניין ושונה, קבוצת היצרניות הזו פועלת כשותפות אסטרטגיות ולא כקבוצת רכב יחידה עם “בעלת בית” עיקרית. ראשית שיתוף הפעולה בשנת 1999, כאשר ניסאן היפנית הייתה על סף קריסה וברנו ראו הזדמנות להשקעה טובה. קרלוס גוהן, שהיה כוכב עולה ברנו לאחר רה-ארגון שעשה בחברה בשנות ה-90’, נשלח אל יפן כדי “לנקות” את ניסאן ולהוביל את תוכנית ההבראה שלה. בהמשך, שנת 2018, המנהל הכל יכול נעצר ביפן עקב האשמות שונות ואף הוברח ללבנון במבצע שנשמע מהסרטים, אבל זה עניין אחר שתוכלו לקרוא עליו בהרחבה כאן.

בשיא הברית רנו החזיקה עד כ-43% ממניות ניסאן והיתה הדומיננטית בקשר. בשנת 2016 ניסאן רכשה 34% ממניות מיצובישי וזו נכנסה לברית הקיימת. שלוש היצרניות הללו (והמותגים תחתיהן) חולקות ידע, טכנולוגיה ומפעלי ייצור ובכך חוסכות עלויות ומשפרות את התחרותיות שלהן בבמה הגלובלית.

כיום, לאחר משבר האמון שנוצר בהנהלה היפנית של ניסאן והמשבר הכלכלי שחווה החברה בשנים האחרונות מבנה האחזקות שונה. רנו וניסאן מחזיקות כל אחת ב-15% מהשניה, בעוד ניסאן הורידה את אחזקותיה במיצובישי לכ-24%.

ג’ילי

מותגים: ג’ילי, וולוו, זיקר, לינק&קו, סמארט, פולסטאר, LECV, פאריזון

לא משווק בישראל: לוטוס, גלקסי, גיאומטרי, ליואן ועוד

יצרנית הרכב הסינית ג’ילי נוסדה בשנת 1998 תחת חברת האם ג’ילי אחזקות – ומדובר בחברה פרטית שאינה קשורה לממשל. בדומה ליצרניות רכב רבות בסין – כבר בשלב מוקדם יחסית הציגה היצרנית תתי-מותג – אמגרנד, גלקסי, גיאומטרי ועוד – הפונים לקהלי יעד שונים בשוק הסיני. מחוץ לסין דגמים אלה משווקים לרוב תחת מותג האם ג’ילי.

ואם דיברנו על מחוץ לסין, המהלך הגדול הראשון הגיע בשנת 2010 – אז רכשה ג’ילי את וולוו השבדית. בהמשך (שנת 2013) רכשה ג’ילי את חברת המוניות הלונדונית (כיום LEVC), בשנת 2017 נרכשו כ-50% מפרוטון המלזית ולוטוס הבריטית. בשנת 2020 רכשה ג’ילי 50% ממותג הרכב סמארט ולמעשה המותג כיום הוא מיזם משותף של מרצדס וג’ילי בו הראשונה אחראית על העיצוב והמיתוג והשניה על פיתוח הדגמים.

במקביל למסע הרכש בג’ילי דאגו להקים מספר מותגי רכב חדשים מן היסוד – לרוב עם מחשבה ופנים אל השוק שמחוץ לסין. כך הוקמו פאריזון (2010) לתחום המסחרי, לינק&קו (2016), פולסטאר (2017) כמותג פרימיום-חשמלי אירופאי וזיקר (2021) כמותג חשמלי-יוקרתי ומתקדם.

גרייט-וול (GWM)

מותגים: ORA

לא משווק בישראל: Haval, Tank, WEY

חברה פרטית נוספת מסין אשר נוסדה בשנת 1984 וייצרה בתחילת הדרך כלי רכב מסחריים קלים בעיקר. נזכיר כי גרייט וול הייתה מהראשונות בקרב יצרניות הרכב הסיניות להגיע לשוק הישראלי אי שם בשנת 2012, אך לתקופה קצרה בלבד.

בעשור השני של שנות ה-2000 החלה גרייט וול להרחיב את היצע המותגים שתחתיה והציגה את Haval המתמקדת ברכבי פנאי. בשנת 2016 הוקמה WEY כיצרנית רכבי פנאי עם פנים לשיווק במערב – ודגמיה אף שווקו כאן בישראל בהצלחה. אולם, נכון להיום, שיווק המותג הופסק עקב חוסר התאמה בתקינה שכן המותג עצר את פעילותו האירופית. בשנת 2021 הושק מותג Tank המתמקד ברכבי שטח של ממש.

המותג ORA הוא היחיד מבית גרייט וול המשווק כיום בישראל והוא מתמקד בכלי רכב חשמליים בעלי עיצוב רטרו ייחודי למדי.

דונגפנג

מותגים: וויה, דונגפנג, פורת’ינג, M-HERO
לא משווק בישראל: M-HERO (בקרוב), אאלוס, eπ, נאמי

קבוצת הרכב דונגפנג הוקמה בשנת 1969 והיא בבעלות ממשלתית. החברה מנהלת מגוון רחב של שיתופי פעולה עם יצרניות מהמערב (סטלנטיס, רנו) והמזרח (הונדה, ניסאן) ומשווקת תחתיה בסין מגוון רחב של מותגי רכב שונים לשוק הביתי. מחוץ לסין היא פועלת באמצעות מגוון מותגי – חלקם משווקים גרסאות מותאמות של מותגי הרכב ה"סינים" תחת מותג דונגפנד עצמו – ראו את דונגפנג בוקס המשווקת בישראל, למשל.

בדומה לגרייט וול, גם פעלה לפתח קו מותגים עצמאי הפונה אל שווקי המערב. כך קיבלנו את פורת’ינג המתמקדת ברכבי פנאי או את וויה בתחום היוקרתי. בעתיד הלא רחוק צפוי להגיע אלינו דגם ראשון של מותג M-HERO המתמקד ברכבי שטח יוקרתיים ומתקדמים.

ג’נרל מוטורס (GM)

מותגים: שברולט, קאדילק

לא משווק בישראל: GMC, ביואיק

ג’נרל מוטורס קמה מראשיתה (1908) כ"קבוצת רכב", ומתחילת דרכה שיווקה מגוון מותגים. היצרנית האמריקאית שכללה את השיטה, הציגה את רעיון המותגים ה"מדורגים" אשר פונים לקהלים שונים ברמות מחירים שונות, ובשיאה שיווקה כ-15 מותגי רכב שונים במקביל. למרות הביקורת שלעיתים עלתה לאורך השנים, GM הייתה ליצרנית הרכב הגדולה בעולם במשך 77 שנים (עד שנת 2008). אלא שאז, שנות המשבר הכלכלי הגדול הנודע, ושורה של כשלים ניהוליים הובילו אותה לקריסה הגדולה ממנה חולצה באמצעות הממשל האמריקני.

במסגרת רה-ארגון היצרנית התמקדה בארבעת מותגי הליבה שלה – שברולט העממית, ביואיק בתחום הביניים, קאדילק היוקרתית ו-GMC המסחרית. שאר המותגים נמכרו (אופל, סאאב ואחרות) או סגרו את פעילותם (פונטיאק, סאטורן, האמר ועוד). כיום היצרנית מציגה מבנה רזה ויעיל יותר וכוללת גם כמה קשרים ליצרניות רכב סיניות כדי לחזק את הנוכחות שם – בעיקר עם SAIC.

הונדה

מותגים: הונדה

לא משווק בישראל: אקורה

יצרנית הרכב היפנית הזו נוסדה בשנת 1948 ועיקר פעילותה בתחום הרכב נוגע למותג הונדה עצמו. בשנת 1986 הוקמה אקורה, מותג היוקרה שלה המיועד בעיקר לשוק הצפון אמריקאי. לאחרונה בחנה הונדה את האפשרות לרכוש את ניסאן המתקשה-כלכלית אולם הצעה זו נפסלה לבסוף. בנוסף, להונדה שיתוף פעולה פורה עם סוני להצגת מותג רכב חשמלי משותף.

יונדאי

מותגים: יונדאי, קיה, ג’נסיס

יונדאי הוקמה בשנת 1967 בדרום קוריאה והייתה מאז ועד היום קבוצת רכב עצמאית. בשנת 1998 רכשה יונדאי את המתחרה הקוריאנית שלה קיה וכיום הצמד פועלת תחת אותה מטריה – וכיום מדובר בקבוצת הרכב השלישית בגודלה בעולם עם מעל ל-7.2 מיליון כלי רכב שנמסרו בשנת 2024. בשנת 2016 הצטרף באופן רשמי מותג היוקרה העצמאי של היצרנית תחת השם ג’נסיס.

פרט טריוויה מעניין: בשנת 2024 הצמד יונדאי-קיה – אשר משווק בישראל על ידי שתי יבואניות שונות – מסר בישראל למעל מ-54,000 מכוניות. נתון זה מהווה כמעט בדיוק 20% מהשוק באותה השנה כך שאחת מכל חמש מכוניות שעלו על כבישי ישראל בשנת 2024 הגיעו מאותו הבית.

טויוטה

מותגים: טויוטה, לקסוס, הינו

לא משווק בישראל: דייהטסו

טויוטה נוסדה בשנת 1937 ומנוהלת מאז ועד היום על ידי משפחת טויודה – ומדובר ביצרנית הרכב הגדולה בעולם. לאורך השנים ביצעה היצרנית מעט רכישות. הינו הצטרפה בשנות ה-60’ והיא אמונה על התחום המסחרי. הרכישה הבולטת היא זו של דייהטסו היפנית בשנת 2016 – וזו כבר שנים שאינה משווקת באירופה או ישראל. בנוסף, טויוטה מחזיקה ב-20% (לא מניות שליטה) בסובארו ולצמד שיתופי פעולה רבים: הבולטים הם בתחום החשמלי (סולטרה-bZ4X, או C-HR החשמלי ואנצ’רטד החדש, למשל) אך גם בתחום הספורטיבי עם הצמד BRZ ו-GT86.

בנוסף, לטויוטה אחזקות של כ-5% גם באיסוזו, מאזדה וסוזוקי איתן החברה משתפת פעולה במגוון תחומים.

לקסוס הוקמה על ידי טויוטה בשנת 1989 ומשמשת מאז ועד היום כחטיבת היוקרה של היצרנית היפנית. דגמים רבים של לקסוס חולקים מכלולים עם מגוון דגמי טויוטה: כך למשל לקסוס NX חולק את הבסיס עם טויוטה ראב 4, לקסוס TX וטויוטה גרנד היילנדר ועוד. בשנים האחרונות טויוטה מקדמת את תת-המותג קראון בעיקר בשוק היפני המקומי וזה הצפון אמריקאי – מעניין לראות אם זה יתגלגל למותג עצמאי בהמשך.

מרצדס-בנץ

מותגים: מרצדס, סמארט

יצרנית הרכב הגרמנית תחגוג בשנת הבאה 100 שנים להיווסדה, אולם ההיסטוריה שלה הולכת אפילו רחוק יותר אל עבר דפי ההיסטוריה. החברה נוצרה ממיזוג של שתי יצרניות רכב גרמניות, אחת מהן הייתה שייכת לקרל בנץ – מי שנחשב בעיני רבים לממציא הרכב ה"מודרני". מדובר באחד ממותגי הרכב המזוהים ביותר בעולם, וככזה לא מפתיע שהיצרנית מיעטה ברכישות לאורך השנים.

תחת מטריית מרצדס פועלים מגוון רחב של תתי-מותג הפונים לקהלים שונים – וכולם נושאים את סמל הכוכב האייקוני מלפנים. כך פועלות למשל חטיבת AMG שנרכשה באופן רשמי בשנת 1999, חטיבת המסחריות של היצרנית, חטיבת EQ המחושמלת ועוד. אפילו מייבאך – מי שהייתה אמורה להוות תחרות לרולס-רויס ובנטלי ונכשלה – משווקת כיום כרמת גימור יוקרתית במיוחד לכמה דגמים נבחרים של מרצדס.

יוצאת מן הכלל היא סמארט אשר נרכשה ע"י מרצדס וכיום נמצאת בבעלות משותפת עם ג’ילי.

סאיק (SAIC)

מותגים: MG, מקסוס, IM (בקרוב)

לא משווק בישראל: ראווי, וולינג, ריסינג ועוד

מיצרניות הרכב הוותיקות בסין – סאיק הוקמה בשנת 1955 והיא חברה בבעלות ממשלתית. לאורך השנים החברה התבלטה במגוון רחב במיוחד של שיתופי פעולה עבור דגמים לשוק הסיני עם יצרניות המערב וביניהן: סקודה, פולקסווגן, קאדילק, שברולט ועוד.

בשנת 2006 רכשה החברה את הזכויות על הטכנולוגיה של חברת רובר הבריטית – ודגמים אלה שווקה תחת מותג חדש שהקימה בשם ראווי. שנה לאחר מכן רכשה סאיק את הזכויות על מותג MG הבריטי והחלה לייצר את דגמי המותג תחתיה. בהמשך פיתחה היצרנית את צמד המותגים הללו וכיום הם מהווים את עמוד התווך שלה – כאשר MG הוא המותג הפונה אל שווקי המערב. בסין משווקים מספר מותגי רכב קטנים יותר המיועדים בעיקר לשוק המקומי.

בצד המסחרי יותר ישנו מותג מקסוס אשר נבנה על בסיס הידע והטכנולוגיה של חטיבת הרכב המסחרי של ליילנד-דאף. בנוסף, בשנת 2020 נוסד מותג iM שאמור להוות את חוד החנית בתחום החשמלי המתקדם ולהוות תחרות של ממש למותגי רכב חשמלי כמו טסלה, אקספנג ועוד.

סטלנטיס

מותגים: אבארט’, אופל, אלפא רומיאו, ג’יפ, מזראטי, סיטרואן, פיאט, פיג’ו, ראם, DS

לא משווק בישראל: דודג’, ווקסהול, לנצ’יה, קרייזלר

סטלנטיס נוסדה בשנת 2021 מתוך מיזוג של שתי קבוצות רכב גדולות אחרות: PSA שהייתה הבית למותגי אופל (משנת 2017), סיטרואן, פיג’ו ו-DS עם קבוצת FCA. זו האחרונה הייתה בעצמה מיזוג בין קבוצת פיאט (אבארט’, אלפא רומיאו, פיאט, לנצ’יה, מזראטי, פרארי) שרכשה את קבוצת קרייזל (ג’יפ, דודג’, קרייזלר, ראם) בשנת 2009. מעניין לציין כי לפני המיזוג הגדול בין הצדדים, פרארי פוצלה להיות חברה נפרדת וכיום אינה חלק מקבוצת סטלנטיס.

המיזוג יצר את אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם עם כ-6 מיליון כלי רכב שיוצרו בשנת 2024. עם זאת, מגוון המותגים הרחב כולל בתוכו מספר רב של מותגים כמעט מקבילים ולא תמיד מצליחים. יחד עם ההשקעה הגדולה שנדרשה לפיתוח פלטפורמות חדשות משותפות וכאלה לעידן המחושמל והקבוצה נמצאת כיום בקשיים. כבר תקופה שבכירי החברה מדברים על הקיצוצים הקרבים – ולא פעם נזרקת לאוויר “הבטחה” כי מותגים שלא ימצאו את מקומם בעידן החדש יחדלו מלהתקיים.

פורד

מותגים: פורד
לא משווק בישראל: לינקולן

יצרנית הרכב האמריקנית הוקמה בשנת 1903 ותמיד תיזכר כאחראית העיקרית למהפיכת הרכב העממית באמריקה בעזרת פורד מודל T האייקונית. לאורך השנים ביצעה פורד רכישות שונות והקימה מספר מותגים אך בהיקף מצומצם ביחס לזה של המתחרות כמו GM, למשל. גם במקרה של פורד, המשבר הכלכלי של שנת 2008 הוביל אותה להתנקות מאותם מותגי לווין. כך נמכרו להן יגואר, לנד רובר ואסטון מרטין וגם ההחזקה במאזדה שהגיעה בשיאה ל-33% מהחברה היפנית. מותג מרקורי סגר את פעילותו בשנת 2010.

היחידה ששרדה את הקיצוץ מלבד מותג הליבה (פורד) היא לינקולן אשר הוקמה בשנת 1917 ונרכשה על ידי פורד בשנת 1922. מאז ועד היום לינקולן מהווה את מותג היוקרה של היצרנית. בישראל משווק כיום רק מותג פורד באופן רשמי.

צ’רי

מותגים: צ’רי, ג’אקו, אומודה

לא משווק בישראל: אקסיד, קארי, ג’טור ועוד

צ’רי נוסדה בשנת 1997 והיא חברה ממשלתית והרביעית בגודלה מבין היצרניות הסיניות נכון לשנת 2024. צ’רי נמנעה מרכישות של יצרניות רכב זרות והתמקדה בשיתופי פעולה עם מגוון יצרניות: המעניין שבהם הוא שיתוף הפעולה עם היצרנית Qoros – מיזם הרכב הישראלי-סיני שכשל.

לאורך השנים הציגה צ’רי מותגים נוספים אשר מוצעים לצד מותג הליבה (צ’רי) וביניהם אקסיד היוקרתי, ג’טור בתחום הפנאי, קארי לתחום המסחרי ועוד. לצד צ’רי עצמה, שני המותגים הבולטים אשר פונים למערב עם אומודה (2022) אשר פונה לצעירים המחפשים רכב מעוצב ועדכני וג’אקו אשר מציע מגוון רכבי פנאי המבטיחים “אווירת פרימיום”.

צ’נגן אוטו

מותגים: אוואטר, דיפאל

לא משווק בישראל: NEV, אושן ועוד

יצרנית הרכב צ’נגן הוקמה בשנת 1996 והיא חברה בבעלות ממשלתית. מותגי הרכב המובילים שלה הפונים למערב הם דיפאל (2022) המייצרת בעיקר רכבי פנאי היברידיים וחשמליים מחד או אוואטר (2021) המציע רכבי פרימיום חשמליים. שני מותגים אלה מוצעים כיום בישראל.

פולקסווגן

מותגים: אודי, בנטלי, מאן, סיאט, סקודה, פולקסווגן, פורשה, קופרה

לא משווק בישראל: בוגאטי, למבורגיני, סקאוט

יצרנית הרכב הגרמנית הוקמה בשנת 1937 במטרה ושמה היה אמור לבטא את ייעודה להביא רכב אל העם הגרמני. לאחר שנות המלחמה החלה לפעול במסגרת האזרחית באופן חופשי וביצעה את הרכישה הראשונה שלה כבר בשנת 1964 – אז רכשה את אודי, מי שלימים תהפוך למותג היוקרה המרכזי של הקבוצה. בשנות ה-70’ החלה החברה לעבור תהליך מודרניזציה מואץ שכן עד אז התבססה היצרנית בעיקר על דגמים עם מנועים מקוררי אוויר שמקורם בימים שלפני המלחמה.

בשנת 1986 נרכשה סיאט כאשר סקודה הצטרפה בשנת 1991. שתי אלה היוו במשך שנים את החטיבות העממיות-יותר של היצרנית אולם כיום עתידה של סיאט כיצרנית רכב מן המניין לא לגמרי ברור. שנת 1998 הייתה השנה בה רכשה פולקסווגן שלוש מותגים אקסקלוסיביים במיוחד: בוגאטי, בנטלי ולמבורגיני. פורשה נכנסה תחת המטריה של פולקסווגן בשנת 2012, אולם באופן משעשע דווקא משפחת פורשה היא זו שמחזיקה במניות שליטה על הקבוצה.

בשנים האחרונות הצטרפו מותגים נוספים לקבוצה. קופרה, מי שהייתה חטיבת הביצועים של סיאט, הופרדה ליצרנית ומותג רכב עצמאית. בשנת 2022 הוכרז מותג סקאוט אשר מתכוון לייצר רכבי שטח ופנאי חשמליים והיברידיים. מותג זה מקודם ומתופעל כישות עצמאית בשוק הצפון אמריקאי.

כמובן, לקבוצה פעילות ענפה בתחומים נוספים כולל בתחום המשאיות (סקניה, מאן), הרכב המסחרי (פולקסווגן, מאן) ואפילו בתחום הדו-גלגלי שכן אודי היא למעשה הבעלים של דוקאטי, ל

יגואר-לנד רובר (טאטא)

מותגים: יגואר, לנד רובר

צמד המותגים הבריטי פועל תחת חברת JLR החל משנת 2008, אז נמכרו המותגים ע"י פורד לטאטא ההודית – והיא זו המחזיקה בהם עד היום. בעוד מותג הרכב של חברת האם אינו משווק בישראל, לנד רובר ויגואר דווקא כן, בערך.

אנחנו אומרים בערך מכיוון שנכון להיום יגואר אינה מייצרת ומשווקת כלי רכב חדשים ברחבי העולם. היצרנית נמצאת בעיצומו של מיתוג מחדש אשר מטרתו להצעיד אותה קדימה אל עבר עולם הרכב העתידי והמחושמל. ימים יגידו אם המהלך הצליח.

לעת עתה לנד רובר פועלת ללא שינוי. תחת מותג זה קמו מספר מותגי-משנה בהם ריינג’-רובר לקו הדגמים היוקרתי, דיפנדר לשטח ודיסקברי תחתיו מוצעים הדגמים המשפחתיים יותר.

BYD

מותגים: BYD
לא משווק בישראל: דנזה, יאנגוונג ועוד

בשנת 1995 הוקמה BYD, יצרנית סוללות שתהפוך לימים לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם. בשנת 2003 עם רכישת יצרנית הרכב הסינית צ’ינצ’ואן נכנסה BYD אל תחום הרכב. מותג הליבה הוא כמובן BYD, ולזה נוכחות רבה על כבישי ישראל.

ל-BYD מגוון מצומצם-יחסית של מותגים ולא בוצעו רכישות גדולות של יצרניות מחוץ לסין. מותג דנזה פונה אל פלח הפרימיום, כאשר מותג יאנגוונג פונה כבר ממש אל תחום היוקרה ושם על הכוונת מותגים כמו למבורגיני, פורשה ועוד.

הצטרפו לוואטסאפ של אוטו, כל העדכונים בזמן אמת

יצרניות עצמאיות

איסוזו

יצרנית הרכב היפנית היא הראשונה בחלק זה של הרשימה, וגם מהוותיקות בתחום שכן היא הוקמה בשנת 1934. מאז ועד היום – למרות כמה ניסיונות מיזוג ושיתופי פעולה לאורך השנים – איסוזו הייתה ונותרה יצרנית רכב עצמאית. באופן מעניין, מיצובישי וטויוטה מחזיקות בכ-9% ו-5% ממניות החברה בהתאמה – אולם עיקר מניות איסוזו מוחזק בידי הציבור ואין בעל שליטה בולט.

אקספנג

הוקמה בשנת 2014 והיא חברה בבעלות ציבורית. מדובר באחת מיצרניות הרכב הבולטות בסין השייכות לז’אנר ה"טסלה הסינית הבאה", ובמקרה של אקספנג יש קבלות. אקספנג הציגה כבר מגוון רחב של דגמים מפיתוח עצמי, נהנית ממשקיעים גדולים דוגמת עליבאבא ושיאומי ומשווקת את דגמיה במספר מדינות באירופה.

הונגצ’י

למעשה, מותג הונגצ’י הוא חלק מקבוצת FAW שהיא בבעלות הממשל הסיני, אלא של-FAW מגוון מצומצם של מותגי רכב – בסטון העממית לסין או ג’יפנג בתחום המסחרי – והיחיד מביניהן הפונה מחוץ לסין הוא הונגצ’י אשר מגיע גם אלינו. במקור, מותג זה הוקם כסמל ללאומיות הסינית ולרוב שימש את בכירי המפלגה הקומוניסטית בסין. כיום, כאמור, המותג משווק מגוון רחב יותר של כלי רכב ומתחיל להתרחב אל מדינות המערב.

טסלה

טסלה, בניגוד למה שניתן לחשוב, הוקמה בשנת 2003 על ידי מרטי אברהרד ומארק טארפינג – ללא קשר למנכ"ל הכל כך מזוהה איתה כיום: אילון מאסק. זה האחרון הצרפף בהמשך כמשקיע ועשה את דרכו להשתלטות על החברה. הדגם הראשון הגיע לכביש בשנת 2008 והיה למעשה גרסה מוסבת לחשמל של לוטוס אליס. בשנת 2012 הגיעה לכביש המכונית הראשונה מפיתוח עצמי – טסלה מודל S.

כאמור, כיום כל הדגמים של היצרנית הם מפיתוח עצמי שלה. שיתופי הפעולה הנוכחיים שלה עם יצרניות הרכב השונות נוגע בעיקר לפעולה האחרונה שלה לקבל התקן שלה לשקע הטעינה של רכב חשמלי בצפון אמריקה.

ליפמוטור

בדומה ליצרניות סיניות רבות אחרות, גם ליפמוטור נוסדה כסטארט-אפ לרכב חשמלי בסין – במקרה שלה בשנת 2015. החברה נמצאת כיום בבעלות ציבורית ולמרות שהיא פועלת באופן עצמאי, לאחרונה הוכרז שיתוף פעולה אסטרטגי רחב עם סטלנטיס אשר רכשה 20% ממניות החברה.

מאזדה

מאזדה נוסדה בשנת 1920 והחלה בייצור כלי רכב במהלך שנות ה-30’. לאורך השנים מאזדה פעלה כמותג עצמאי ולא ביצעה רכישות משמעותיות. עם זאת, לאורך השנים ביצעה מספר שיתופי פעולה עם יצרניות שונות כמו פורד אשר בשלב מסוים החזיקה בכ-30% ממניות מאזדה. כיום משתפת מאזדה פעולה עם איסוזו בייצור הגרסה שלה לטנדר BT-50 ועם טויוטה תחום פיתוח מערכות הנעה היברידיות.

ניו

ניו הוקמה בשנת 2014 במטרה להיכנס לפלח השוק החשמלי – בדיוק במשבצת של טסלה. ניו פועלת באופן עצמאי ונסחרת בבורסה. באופן מעניין, בניו פועלים להטמעת עמדות להחלפת סוללות במקביל לאפשרות לטעינה מהירה. בשלב זה המותג פועל באופן עצמאי אולם בחברה כבר הכריזו על הקמת שני מותגי רכב חדשים שיפעלו במקביל – פיירפליי לתחום העממי ואלפס לתחום הפרימיום.

סובארו

סובארו הוקמה בשנת 1953 ולאורך כל שנותיה מיעטה ברכישות של חברות חיצוניות. כיום היצרנית משתפת פעולה ביעקר עם טויוטה, אשר מחזיקה ב-20% ממניות החברה והיא בעלת המניות הגדולה ביותר של היצרנית. השותפות האסטרטיגית הובילה לפיתוח קו דגמים חשמלי משותף ומכונית ספורט עם מנוע בנזין: אנחנו מדברים כמובן על BRZ המהנה.

סוזוקי

סוזוקי הוקמה בשנת 1909 ונותרה מאז ועד היום כיצרנית עצמאית. לאורך השנים ביצעה מספר רב של שיתופי פעולה, אולם כיום מדובר בעיקר בקשרים עם טויוטה המחזיקה כ-5% ממניות סוזוקי. בנוסף, לסוזוקי חטיבה המיועדת לשוק ההודי – מרוטי-סוזוקי אשר כיום נמצאת בבעלותה.

KGM

מותג הרכב KGM נוסד בשנת 2023 תחת קבוצת GK הדרום קוריאנית אשר פועלת בתחומי האנרגיה, פיננסים ועוד. למעשה מדובר בגלגול חדש לסאנגיונג המוכרת שנקלעה לקשיים. כיום KGM פועלת באופן עצמאי ללא קשרים בולטים למותגי רכב נוספים.

סקייוול

חברת סקייוול נוסדה בשנת 2017 על ידי חברת ‘ננג’ינג גולדן דרגון’ המתמחה בייצור אוטובוסים. כחלק משיתוף פעולה עם יצרנית האלקטרוניקה סקייוורת’, בחלק בחלק מהשווקים היא מוכרת בשם של מותג האלקטרוניקה.

SERES

נוסדה בשנת 2016 במקביל בסין ובארה"ב ועסקה מראשית דרכה בפיתוח רכב חשמלי. מדובר בחברה עצמאית הנמצאת תחת קבוצת סוקון (DFSK) אשר לה קשרים לדונגפנג. כיום ל-SERES שיתופי פעולה עם וואווי בפיתוח מותג רכב חשמלי חדש בשם AITO.

מותגים נוספים

לצד קבוצות הרכב הגדולות ומותגי הרכב העצמאיים הבולטים ישנן כמה יצרניות רכב קטנות יותר או כאלה בעלות נוכחות מצומצם (לפחות בשלב זה) בשוק הישראלי. ואלה הן:

EVEASY

– מותג רכב חשמלי (2018) השייך לקבוצת JMEV הסינית. מעניין לציין כי רנו נכנסה כשותפה מלאה למיזם הרכב החשמלי של EVEASY.

NETA

– מותג הרכב NETA נוסד בשנת 2014 כחלק מקבוצת הוזון הסינית. מדובר במותג קטן אשר אמור להוות את חוד החנית בחדירה של הוזון אל מחוץ לסין.

GAC

– הוקם כמותג עצמאי לרכב פרטי בשנת 2008 בבעלות חלקית של הממשל הסיני. דגם אחד של המותג שווק בישראל לתקופה קצרה, ובעתיד הלא רחוק המותג צפוי להיות מושק מחדש בישראל עם מגוון דגמים רחב יותר.

JAC

– הוקמה בשנת 1964 בבעלות הממשל הסיני. תחת הקבוצה ישנם מגוון מותגי רכב, אולם היחיד ששווק באופן רשמי בישראל הוא מותג הליבה JAC. נכון להיום הופסק השיווק המסודר של דגמי המותג בישראל.

אסטון מרטין

– מותג היוקר הבריטי (1913) הוא אחד המאייקונים הבולטים של עולם הרכב. כיום מדובר ביצרנית רכב עצמאית הנשלטת על ידי שלוש קבוצות משקיעים עיקריות, היחידה שקשורה לתחום הרכב היא ג’ילי אשר מחזיקה ב-17% מאסטון מרטין. בנוסף, לחברה שיתוף פעולה ענף עם מרצדס אשר מספקת מנועים למגוון דגמי אסטון מרטין.

סנטרו

– הוקמה בשנת 2013 על ידי יזם ממוצא סיני-אמריקאי. החברה ממוקמת בארה"ב ומציעה מגוון כלי רכב מסחריים חשמליים למטרות שונות.

פוטון

– מותג זה נוסד בשנת 1997 ומתמקד בייצור רכבי שטח, מניוואנים, טנדרים וכלי רכב מסחריים עד לאוטובוסים ומשאיות קלות. נציין כי פוטון נמצאת בבעלות קבוצת BAIC הסינית שבבעלות הממשל.

פרארי

– לא צריך להציג את פרארי, יצרנית האקזוטיקה האיטלקית. כאמור, לאחר שנים בהן הייתה תחת שליטתה של פיאט, בשנת 2016 פרארי הופרדה מקבוצת FCA וכיום היא יצרנית עצמאית.