הסכם שותפות ברכישת רכב

[אבי אבו]

עשיתי כאן איזה הסכם כששני שותפים רוצים לרכוש יחד רכב, אשמח מי שיוכל להחכים אותי גם מעצותיו, (@גיל אולי אתה?).שותפות רכב.pdf

[צבי דורש ציון]

@אבי-אבו גם אני עשיתי משהו, איזה טיוטה התחלתית ל4 שרוצים לקנות רכב. מדובר בכאלו שצריכים את זה בעיקר לנסיעה פעם בחודש להורים. כתבתי את זה בתור התחלה, ובעיקר בתור “כללים לשימוש” ולא כל כך “חוזה”, אבל אולי זה יעזור לך/לי (שיעירו מה לא מספיק) לא יצא מזה עדיין שום דבר…, כללים לקנית רכב בשותפות.pdf

Spoiler

למעשה אחר כך חשבנו שאפשר לעשות אחרת, כל יום בשבוע “שייך” למישהו אחר והוא אחראי באותו יום, אם מישהו צריך באותו יום שיתאם מולו. מחמישי צהרים עד ראשון בצהרים שייך לשבת, ואז 4 ימים מצהרים לצהרים

[גיל]

@אבי-אבו כתב בהסכם שותפות ברכישת רכב:

עשיתי כאן איזה הסכם כששני שותפים רוצים לרכוש יחד רכב, אשמח מי שיוכל להחכים אותי גם מעצותיו, (@גיל אולי אתה?).שותפות רכב.pdf

ת"ל אני לא משפטן, אבל בתור “עצות” אשמח לעזור, כתמיד. (בשמחה וב @גיל ).

• כדאי להוסיף אחרי פרטי כל שותף - “(מצד אחד)” / “(מצד שני)”.
• בדר"כ סעיפי הסכמים משפטיים הם במספרים ולא באותיות, אבל ניחא.
• סע’ ה’ בעל לשון מוזרה קצת, כאילו נתקע ה"נתקע ונתקע" בכל הסעיף.

ה’. במקרה שהרכב נתקע שלא מחמת רשלנות של אחד מהשותפים עלות גרירת הרכב תהיה שווה
בין שני השותפים והגרירה תהיה למוסך המטפל של הרכב כפי שכתוב להלן, ועלות מונית למי
שנתקע מהמקום שנתקע תהיה על חשבון מי שנתקע .

הייתי מציע לכתוב משהו כזה:
“במקרה והרכב הושבת מחמת תקלה, שלא מחמת רשלנות של אחד מן הצדדים, עלויות הגרירה למוסך המטפל (להלן סע’ ט’) יחולקו בשווה. מאידך, עלויות התחבורה (אוטובוס, מונית, השכרה וכל אמצעי אחר) מן המקום תהיה של הצד שהרכב היה באחריותו בעת המקרה.”

• בסע’ ו’ הייתי מפקפק אם כדאי לקבוע מהי ירידת הערך, אולי עדיף לסכם שתפנו לקבל חוו"ד מגורם הבקי בתחום, שמוסכם על שני הצדדים.
• בסע’ ט’ הלשון הנכונה: “ו/או”.
• נקודה מרכזית בסע’ ט’ היא לשון בעייתית. למה לומר משהו כמו “לבין מוסך ערבי בדיר קדיס”.
  למה לא לומר “למעלה מ-1000 ש"ח ממוסך אחר” יהא אשר יהא. וכנ"ל על ההמשך “המוסך הערבי” שחוזר על עצמו. יש “המוסך המוסכם” ויש “מוסך אחר”.
• בסע’ י’ אל תפתח שותפות בלשון מחלוקת. תכתוב “במקרה של אי-הסכמה”. ולהגיה “החלר” ל"החלק".
• בסע’ י"א כנ"ל מחלוקת. צריך לרכז את כל סעיפי חלוקת ההוצאות למקום אחד.
• בסע’ י"ב להגיה “תתעוד” ל"תתועד". כנ"ל “מיועדת” ל"המיועדת". והייתי מציע להוסיף, “אשר בה יפורטו: שם ההוצאה, פירוט ההוצאה ומטרתה, עלות ההוצאה, תאריך ההוצאה, מקום ההוצאה, שם השותף שתחת ידו נוהלה ההוצאה”. ולמה מחברת? תכין קלסר עם טבלה מודפסת של כל הנ"ל ושלו’ על ישראל.
• בסע’ ט"ו - איפה המחברת המיועדת? (ייעודית יותר נכון לומר, אגב).
• בסע’ י"ז 1 - יותר נכון לכתוב “כאשר ההשכרה, הן מצד מהות ההשכרה, מועדה, זהות השוכרים או כל שיקול אחר בנושא, תהיה על דעתם של שני השותפים בלבד”.
• שם 2 - למה לא לכתוב “עד חצי יום”. שיקח לשלוש שעות וישלם 120. מה הבעיה?
  עוד דבר - להגדיר, מהו יום? מהו חצי יום? מה קורה עם סופ"ש, מועדים (מלבד מה שכתבת בסע’ כ’).
• שם 3 - או ללא ידיעת שני הצדדים…
• בסע’ י"ט להגיה “שאב” ל"שואב". ודר"א, אל תדאגו, יימצא גם יימצא… רכב זה לא חתול (שמנקה את עצמו).
• בסע’ כ"א להגיה “אקרעיות” ל"אקראיות", ואם תסוכם מראש, למה לא להכניס בהסכם?
• אהבתי את סע’ כ"ב. חזרנו ל"בסוף אנחנו יהודים"…

הקדשתי לכך זמן בשמחה, רק שים לב שאני לא מנוסה בשותפויות (אדרבה, פחות נוטה לסמוך על אנשים… אני חשדן מטבעי, ואיש לא נוהג ברכבי מלבד נו"ב) ואינני מקצוען משפטי, ולא רוצה להיות כזה.
הכי חשוב, שתזכרו שאתם בני אדם, ואי הסכמות יבואו מוקדם או מאוחר, אלא אם כן שניכם שקרנים פתולוגיים, חלילה. לדעת להעביר הלאה, ולדעת מראש לאן אתם נכנסים, מהי המטרה, ואיך אתם מקווים לצאת מהשותפות הזו (ברוח טובה וכחברים לא פחות מקודם השותפות).
"ולוואי שתהא יציאה כביאה“ (יומא פו:).
בהצלחה!

Spoiler

אני טסססססס לכולל!!!