קשה לשפוט מבלי לראות, תלוי עניין שמירת המרחק, הוא וודאי אשם, השאלה אם היה קורה משהו חלילה - אם אי שמירת מרחק “תזכה” את שונאו של @טייס-קרבי באשמה תורמת, בנוסף על מהירות נסיעתו.
לא ממש. א"א אתה מקושר נכון. בתכלס לא, וזהו.
זו שאלה מס’ 1, ותשובתה בצידה.
ימחלו לי החברים החשובים שלא התפניתי לקרוא את כל השרשור, אין עתותי בידי לאחרונה (ומרגיש לי יותר מדי מ"לאחרונה").
אני ח"ו לא מזלזל בשום פוסט, באמת לא הגעתי לכך.
@אברך-פשוט אומרים שהסטייפלר סבר שרכב זה ‘כלי משחית’ אבל רובם לא סוברים כך וגם מי שנוסע בת"צ לא מפחד לחצות כביש.
וייתכן מאוד שגם הסטייפלר היה מודה שבימינו זה לא מחובת השתדלות אלא מחובת הביטחון ובידי שמים.
@פיג-ו5008 היית פעם בכזה מצב??
אתה פועל אינסטינקטיבית
הפחד מליכנס ברכב לפניך גובר על השכל
קרה לי פעם כנהג חדש יחסית ופעם כוותיק, וזה נכון שזה אינסטינקט אבל האינסטינקטים של נהג מנוסה לוקחים גם את זה בחשבון.
זה היה ביציאה ממנהרה בכביש 6 כשמישהו נכנס בפתאומיות מהשול, לא היה לי זמן לחשוב אבל כנהג מנוסה ידעתי שיש רכב בנתיב השמאלי ושאין לי זמן להסתכל במראה כמה הוא קרוב, במודעות לא נתפסת מוזנת בליטרים של אנדרנלין הבנתי שזה וודאי וזה ספק וסטיתי שמאלה במינמום הנדרש, להערכתי המרחק ביני לבין שני הרכבים היה לא יותר מ10 ס"מ מכל צד וייתכן שהרבה פחות.
כל הסיפור קרה בשבריר שניה, ורק אחרי כמה שניות המח שלי התחיל לעבד את מה שקרה כשהלב שלי עוד דופק כמו תוף.
@אריאל-קמחי אם זה היה הפוך… שהוא היה בטלפון והיא הייתה ברכב זה היה הולך ככה:
‘צרחה’ וואו אמאל’ה, והוא בטלפון מה קרה? היא אומרת לו קרתה לי תאונהההה, אז הוא אומר לה “טוב אני כבר חוזר אלייך”
לאחרונה שמעתי מעשה על אחד שאשתו עם חצי שנה רשיון התקשרה לבשר לו ש’עשיתי תאונה’ ותגובתו הראשונית הייתה - 'כבר חצי שנה אני מחכה לטלפון הזה…