ראש-מנוע:
ראש מנוע (באנגלית: Cylinder Head) הוא החלק המותקן בחלקו העליון של בלוק המנוע וסוגר את הצילינדרים מלמעלה. בינו לבין הבלוק נמצא אטם ראש מנוע, שתפקידו לאטום בין תאי השריפה לבין מעברי השמן ונוזל הקירור.
בראש המנוע נמצאים בדרך כלל שסתומים, מעברי יניקה ופליטה ומעברי שמן ונוזל קירור. בהתאם לתכנון המנוע עשויים להימצא בו גם גל זיזים, מצתים, מזרקים ורכיבים נוספים.
ראש המנוע נדרש לעמוד בלחצים ובטמפרטורות גבוהים מאוד. התחממות חריגה של המנוע עלולה לגרום לעיוות של הראש ובמקרים חמורים גם לסדקים. עם זאת, תסמינים כמו התחממות, איבוד נוזל קירור, עשן לבן או ערבוב בין שמן לנוזל קירור אינם מוכיחים לבדם שראש המנוע נפגע, ויש לאבחן את מקור התקלה.
כאשר מפרקים ראש מנוע בעקבות התחממות או כשל באטימה, עשויה להידרש בדיקה של ישרות הראש, איתור סדקים ובמידת הצורך עיבוד מתאים במכון המתמחה בכך. עצם החלפת אטם ראש המנוע בלי לבדוק את הגורם לכשל עלולה להביא לחזרת התקלה.
טיפ: “הלך ראש מנוע” הוא לא אבחון. לפני שנפרדים מסכום רציני במוסך, כדאי לדעת אם הבעיה היא באטם, בעיוות או בסדק בראש, או בכלל ברכיב אחר במערכת הקירור.
רדיאטור:
רדיאטור (באנגלית: Radiator) הוא מחליף חום מרכזי במערכת הקירור של המנוע. תפקידו להעביר לאוויר את החום שנצבר בנוזל הקירור וכך לסייע בשמירת המנוע בטמפרטורת העבודה המתאימה.
נוזל קירור חם מגיע מהמנוע אל הרדיאטור וזורם דרך מעברים צרים המוקפים בצלעות קירור. האוויר העובר דרך הצלעות בזמן הנסיעה מסלק מהן חום. כאשר זרימת האוויר הטבעית אינה מספיקה, למשל בעמידה או בנסיעה איטית, מאוורר הרדיאטור מסייע בהזרמת אוויר דרכו.
סתימה פנימית, הצטברות לכלוך חיצונית, נזילה, קורוזיה או פגיעה ברדיאטור עלולות לפגוע ביכולת הקירור ולגרום לאיבוד נוזל קירור או להתחממות המנוע. עם זאת, מנוע שמתחמם אינו מוכיח שהרדיאטור עצמו תקול, משום שהגורם יכול להיות גם תרמוסטט, משאבת מים, מאוורר, נזילה או תקלה אחרת במערכת הקירור.
אין לפתוח פקק רדיאטור או פקק של מערכת קירור כשהמנוע חם והמערכת נמצאת בלחץ. נוזל קירור חם עלול להשתחרר בלחץ ולגרום לכוויות.
טיפ: רדיאטור יכול להיראות נקי מבחוץ ועדיין להיות מוגבל מבפנים, ולהפך. לפני שמחליפים אותו בגלל התחממות, מאבחנים את מערכת הקירור כולה.
ריקול:
ריקול (באנגלית: Recall) הוא קריאה של יצרן הרכב לבעלי כלי רכב מסוימים להגיע למוסך לצורך בדיקה או תיקון של ליקוי שהתגלה לאחר שהרכב כבר שווק. כאשר מדובר בליקוי בטיחותי, התיקון מבוצע בדרך כלל ללא תשלום מצד בעל הרכב.
ריקול יכול להתייחס לרכיב מסוים או למערכת שלמה, ורק לדגמים, שנות ייצור או מספרי שלדה מסוימים. לכן העובדה שפורסם ריקול לדגם מסוים אינה אומרת שכל כלי הרכב מאותו דגם נכללים בו.
במסגרת הריקול עשוי היצרן להורות על בדיקה, עדכון תוכנה, תיקון או החלפת רכיב. חומרת הליקויים משתנה, ולכן אין להסיק מהמילה “ריקול” לבדה עד כמה התקלה מסוכנת. כאשר קיימת קריאה פתוחה יש לפעול בהתאם להנחיות שניתנו לגביה.
אפשר לבדוק אם קיימת קריאה לתיקון לרכב מסוים לפי מספר השלדה או פרטי הרכב, באמצעות היבואן או מערכת הבדיקה המתאימה.
טיפ: קונים רכב משומש? לצד היסטוריית הטיפולים כדאי לבדוק גם אם מחכה לו ריקול פתוח. לפעמים יש תיקון חשוב שהיצרן כבר מוכן לשלם עליו.
רכב-פנאי:
רכב פנאי הוא סוג מרכב או קטגוריית רכב המשלבים בדרך כלל תנוחת ישיבה גבוהה יחסית ומרווח גחון מוגדל לעומת מכונית נוסעים רגילה. רכב פנאי יכול להיות בעל הנעה קדמית או כפולה, ואינו בהכרח מיועד לנסיעת שטח קשה.
אין לבלבל בין רכב פנאי לבין קרוסאובר או רכב שטח בכל מקרה. השמות עשויים לחפוף בשימוש המסחרי, אך המבנה והיכולת בפועל תלויים בדגם.
טיפ: הכינוי "פנאי” לא אומר שהרכב נהנה מכל דרך. לפני שיורדים לשביל, כדאי לוודא שהרכב באמת מתאים לתנאים, אחרת, את שעות הפנאי שלכם תבלו במוסכים…
רפידות-בלמים:
רפידות בלמים (באנגלית: Brake Pads) הן רכיבי חיכוך במערכת הבלמים, המותקנים בתוך הקליפר משני צדיו של דיסק הבלם. בעת בלימה הקליפר מצמיד את הרפידות לדיסק, והחיכוך שנוצר מאט את סיבוב הגלגל וממיר את אנרגיית התנועה לחום.
הרפידה מורכבת מלוחית מתכת שעליה מחובר חומר חיכוך המתוכנן לעמוד בחום ובשחיקה. קיימים הרכבים שונים של חומרי חיכוך, ולכל אחד מהם מאפיינים שונים מבחינת ביצועי בלימה, רעש, אבק, עמידות בחום וקצב שחיקה.
הרפידות נשחקות בהדרגה במהלך השימוש ויש להחליפן לפני שחומר החיכוך מגיע לעובי המינימלי המותר. בחלק מהרכבים קיים חיישן שחיקה חשמלי, ובאחרים מותקנת לשונית מתכת היוצרת רעש כאשר הרפידה מתקרבת לסוף חייה.
שחיקה לא אחידה בין הרפידות יכולה להעיד על בעיה בקליפר, בפינים המובילים או ברכיב אחר במערכת. בעת החלפת רפידות חשוב לבדוק גם את מצב הדיסקים ולא להסתפק בהחלפת הרפידות בלבד.
רעש בבלימה אינו מוכיח שהרפידות גמורות, ורעידות בבלימה אינן בהכרח נגרמות מהרפידות. יש לבדוק את מערכת הבלמים ולאבחן את מקור התסמין.
טיפ: אל תחכו שהרפידה תיגמר עד המתכת. בשלב הזה כבר לא חסכתם רפידות - התחלתם להוציא כסף גם על הדיסק.
רצועת-אביזרים:
רצועת אביזרים (באנגלית: Serpentine Belt או Accessory Belt) היא רצועה המעבירה את סיבוב המנוע לאביזרים חיצוניים שונים. היא מוכרת גם בשם “רצועת מנוע”.
בהתאם לרכב, הרצועה עשויה להניע רכיבים כמו אלטרנטור, מדחס המזגן, משאבת הגה כוח ובמנועים מסוימים גם משאבת מים. לא בכל רכב כל הרכיבים האלה מונעים באמצעות הרצועה.
הרצועה עוברת סביב מספר גלגלות ונשמרת במתיחה המתאימה באמצעות מותחן. עם הזמן היא עלולה להתייבש, להיסדק, להיפרם, להימתח או להישחק. רעשי חריקה או ציוץ מאזור הרצועה יכולים להיגרם מהרצועה עצמה, אך גם ממותחן, גלגלת, מיסב או אביזר שמונע באמצעותה.
קריעה או ירידה של הרצועה מהגלגלות עלולות להפסיק מיד את פעולת האביזרים שהיא מניעה. אם היא מניעה את האלטרנטור תידלק בדרך כלל נורת הטעינה, ואם היא מניעה גם את משאבת המים המנוע עלול להתחמם במהירות.
אין לבלבל בין רצועת אביזרים לבין רצועת טיימינג. רצועת האביזרים מניעה אביזרים חיצוניים ואינה אחראית לתזמון המנוע. להרחבה על מערכת התזמון ראו טיימינג.
טיפ: רצועה מצייצת לא תמיד מבקשת ספריי. לפעמים היא בסך הכול השליח שמספר שהמותחן או אחת הגלגלות צריכים לעשות חשבון נפש.
רצועת-טיימינג:
רצועת טיימינג (באנגלית: Timing Belt) היא אחד האמצעים המשמשים במנועים מסוימים להפעלת מנגנון הטיימינג. היא רצועה משוננת המחברת בין הרכיבים הרלוונטיים ושומרת על הסנכרון המדויק שנדרש ביניהם. להסבר על תפקיד התזמון במנוע ראו טיימינג.
הרצועה עשויה מחומרים גמישים ומחוזקים ופועלת במתיחה מדויקת באמצעות מותחן וגלגלות. במנועים מסוימים היא מניעה גם את משאבת המים.
בשונה משרשרת טיימינג, רצועת טיימינג היא רכיב בעל מרווח החלפה שקובע יצרן הרכב. המרווח יכול להיקבע לפי קילומטראז’, זמן או המוקדם מביניהם, ואין מספר קבוע שמתאים לכל המנועים.
רצועה שהתיישנה, נשחקה או נפגעה עלולה להיקרע או לקפוץ שיניים ולגרום לאובדן התזמון. במנועי Interference מצב כזה עלול להביא למפגש בין השסתומים לבוכנות ולנזק פנימי משמעותי.
בעת החלפת רצועת טיימינג מחליפים או בודקים, בהתאם להוראות היצרן, גם את המותחן והגלגלות הנלוות. כאשר משאבת המים מונעת באמצעות הרצועה, לעיתים מחליפים גם אותה במסגרת אותו טיפול.
אין לבלבל בין רצועת טיימינג לבין רצועת אביזרים. רצועת האביזרים מניעה אביזרים חיצוניים של המנוע ואינה משמשת לתזמון פעולת המנוע.
טיפ: ברצועת טיימינג לא מחכים בהכרח לסימני בלאי. אם היצרן קבע מועד החלפה, מחליפים בזמן - הנזק האפשרי מקריעה יכול להיות יקר בהרבה ממחיר הטיפול.
רצועת-מנוע:
ראה רצועת אביזרים.
שאסי:
ראה שלדה.
שטיפת-מנוע:
שטיפת מנוע (באנגלית: Engine Bay Cleaning) היא ניקוי של תא המנוע והרכיבים החיצוניים הנמצאים בו משמן, אבק, בוץ ולכלוך שהצטברו עם הזמן. הניקוי יכול לשפר את הנראות ולהקל על איתור נזילות שמן, נוזל קירור ונזילות אחרות.
לפני השטיפה חשוב לוודא שהמנוע אינו חם. יש להימנע מהזרמת מים בלחץ גבוה ישירות אל מחברים חשמליים, יחידות בקרה, אלטרנטור, קופסאות פיוזים, פתחי יניקת אוויר ורכיבים רגישים אחרים. ברכב מסוים עשויים להיות רכיבים נוספים הדורשים הגנה בהתאם למיקומם ולמבנה תא המנוע.
בדרך כלל עדיף להשתמש בחומר ניקוי מתאים, מברשת או מטלית ובכמות מים מבוקרת, במקום להתייחס לתא המנוע כאילו הוא רצפת החניה. לאחר הניקוי חשוב שלא להשאיר מים עומדים במחברים או באזורים רגישים.
שטיפת מנוע אינה תיקון לנזילה. כאשר מנקים מנוע מלוכלך בשמן לצורך אבחון, כדאי לבדוק אותו שוב לאחר נסיעה כדי לזהות מאיזו נקודה מתחיל השמן הטרי להופיע.
טיפ: גרניק הוא כלי נהדר, אבל לא כל מה שנמצא ברכב ביקש מקלחת בלחץ. בתא המנוע קצת יראת מים יכולה לחסוך הרבה יראת שמים מול חשמלאי הרכב.
שלדה:
שלדה (באנגלית: Chassis) היא המבנה הבסיסי של הרכב, שאליו מחוברים המרכב, מערכת ההנעה, המתלים, ההיגוי ורכיבים נוספים. בשימוש יומיומי המונח “שלדה” משמש לעיתים גם לתיאור המבנה הנושא של מרכב הרכב כולו.
במכוניות נוסעים מודרניות נפוץ מבנה אחוד (באנגלית: Unibody), שבו המרכב והמבנה הנושא מתוכננים כיחידה אחת. ברכבי שטח, טנדרים וכלי רכב מסוימים קיימת גם שלדה נפרדת שעליה מותקן המרכב.
פגיעה בשלדה בעקבות תאונה עלולה להיות משמעותית במיוחד כאשר היא מערבת נקודות מבניות, אזורי חיבור של המתלים או שינוי בגאומטריית המרכב. עם זאת, לא כל תיקון פח או פגיעה בחלק מרכב חיצוני נחשבים “פגיעת שלדה”.
בבדיקת רכב משומש חשוב להבין מה בדיוק נפגע ומה תוקן ולא להסתפק בביטוי הכללי “יש קצה שלדה”. משמעות הפגיעה תלויה במיקומה, בהיקפה ובאיכות התיקון.
טיפ: “מכה בשלדה” נשמע מפחיד, ו"קצה שלדה" נשמע קצת פחות. השלדה, משום מה, לא למדה להתרגש משמות - מה שקובע הוא איפה נפגע, כמה ואיך תוקן.
שמאי-רכב:
שמאי רכב הוא בעל מקצוע המעריך את היקף הנזק שנגרם לרכב ואת עלות תיקונו, ובמקרים המתאימים גם את ירידת הערך או את שווי הרכב. ההערכה עשויה לשמש לצורכי ביטוח, בירור נזק לאחר תאונה או בדיקת שווי במצבים אחרים.
בהערכת נזק מתאונה נבחנים בין היתר החלקים שנפגעו, אופן התיקון הנדרש, עלויות החלפים והעבודה והאם נגרמה ירידת ערך. אופן הטיפול והמשמעות הביטוחית תלויים בנסיבות המקרה ובמסמכים הרלוונטיים.
חשוב להבחין בין הערכת שמאי לבין אישור אוטומטי של חברת הביטוח. עצם קיומה של חוות דעת אינו מבטיח שכל סכום או תיקון יאושרו ללא בדיקה.
טיפ: במקרה של נזק משמעותי, כדאי לשמור תמונות, מסמכים והצעות מחיר, ולברר מראש מהו הליך הדיווח והבדיקה הנדרש מול חברת הביטוח.
שמן-גיר:
שמן גיר (באנגלית: Transmission Fluid או Gear Oil) הוא נוזל או שמן המשמש בתיבת ההילוכים לצורך שימון, קירור והגנה על הרכיבים הפנימיים. בתיבות מסוימות הוא משמש גם כנוזל הידראולי להעברת לחץ ולהפעלת מצמדים ומנגנונים בתוך התיבה.
סוג שמן הגיר תלוי בסוג התיבה ובדרישות היצרן. תיבה אוטומטית רגילה עשויה להשתמש ב-ATF, תיבה רציפה ב-CVT Fluid, תיבה כפולת מצמדים בנוזל המתאים לה, ותיבה ידנית בשמן בעל מפרט אחר. גם בתוך אותה משפחה קיימים מפרטים שונים שאינם בהכרח תחליפיים.
לכן לא בוחרים שמן גיר רק לפי צבעו, צמיגותו או הכיתוב “מתאים לגיר אוטומטי”. יש להשתמש במפרט המדויק שקבע יצרן הרכב או במוצר שמוצהרת לגביו התאמה מתאימה לאותו מפרט.
עם הזמן השמן עובר עומסי חום ועבודה ועלול לצבור תוצרי שחיקה. אופן ההחלפה ומרווח הטיפול משתנים מאוד בין תיבות. בחלקן מבצעים ריקון ומילוי, באחרות קיימים פילטר שמן גיר ואגן שמן גיר שניתן לפרק, ולעיתים נדרשת פרוצדורה מדויקת לבדיקת המפלס בטמפרטורה מוגדרת.
צבע כהה או שינוי בגוון אינם לבדם אבחון למצב התיבה. לעומת זאת, ריח חרוך, שבבים חריגים, חומר רב באגן או שינוי בהתנהגות התיבה יכולים להצדיק בדיקה מעמיקה יותר.
מילוי חסר או עודף עלולים לפגוע בפעולת התיבה, ולכן בתיבות שאין בהן מדיד רגיל חשוב במיוחד לבצע את בדיקת המפלס לפי הוראות היצרן.
טיפ: “שמן גיר זה שמן גיר” הוא משפט מצוין עד שמגלים כמה עולה גיר. את האלתורים עדיף להשאיר לדברים שאין בתוכם מאות חלקים יקרים.
שמן-מנוע:
שמן מנוע (באנגלית: Engine Oil) הוא חומר הסיכה המרכזי במנוע. הוא יוצר שכבת סיכה בין חלקים נעים, מפחית חיכוך ובלאי, מסייע בפינוי חום, מגן מפני קורוזיה, מסייע באטימה בין טבעות הבוכנה לדפנות הצילינדר ונושא לכלוך ומשקעים אל מסנן השמן.
בזמן פעולת המנוע משאבת השמן שואבת שמן מאגן השמן ומזרימה אותו דרך מעברים אל המיסבים, גל הזיזים ורכיבים נוספים. לאחר מכן השמן חוזר לאגן וממשיך במחזור.
צמיגות השמן
סימון כמו 5W-30 הוא דירוג צמיגות לפי תקן SAE. המספר שלפני האות W מתייחס לביצועי השמן בתנאי קור - ככל שהוא נמוך יותר, השמן עומד בדרישות זרימה והתנעה בטמפרטורות נמוכות יותר. המספר שאחרי המקף מתייחס לדרגת הצמיגות בטמפרטורת עבודה. לכן אין להתייחס ל-5W-30 פשוט כ"שמן דליל" ול-10W-40 כ"שמן סמיך" בלי להתחשב בטמפרטורה ובדרישות המנוע.
תקנים ומפרטים
הצמיגות לבדה אינה קובעת אם שמן מתאים למנוע. שמנים בעלי אותה צמיגות יכולים לעמוד בדרישות שונות לחלוטין. על מכלי שמן מופיעים תקנים ומפרטים כמו API ו-ACEA, ובמקרים רבים גם מפרטים או אישורים של יצרני הרכב. כאשר היצרן דורש מפרט מסוים, יש לבחור שמן שעומד בדרישה המתאימה ולא להסתפק בכך שעל שני הבקבוקים כתוב, למשל, 5w-30.
סינטטי מלא וחצי סינטטי
שמן סינטטי מלא (באנגלית: Full Synthetic) מבוסס על שמני בסיס ותוספים שנועדו לספק ביצועים מוגדרים, בדרך כלל עם יציבות טובה בתנאי חום וקור ועמידות בפני התחמצנות. שמן חצי סינטטי (באנגלית: Semi-Synthetic או Synthetic Blend) משלב שמני בסיס מסוגים שונים. עם זאת, הכינוי “סינטטי מלא” כשלעצמו אינו מוכיח שהשמן מתאים למנוע מסוים. ההתאמה נקבעת בראש ובראשונה לפי דרגת הצמיגות והמפרטים הנדרשים על ידי היצרן.
מפלס שמן נמוך מדי עלול לגרום למחסור בסיכה ולנזק חמור, אך גם מילוי יתר אינו רצוי ועלול לגרום לבעיות. את המפלס יש לבדוק בדרך שקבע היצרן ובתנאים המתאימים לרכב.
גם מרווח ההחלפה וסוג השמן הנדרש משתנים בין מנועים ובין תנאי שימוש. אין כלל שלפיו כל שמן סינטטי מתאים לאותו מספר קילומטרים, ויש לפעול לפי הוראות יצרן הרכב.
טיפ: על הבקבוק יכול להיות כתוב “סינטטי מלא” באותיות של קידוש לבנה. המנוע עדיין קורא את האותיות הקטנות של התקן.
שסתומים:
שסתומים במנוע הם רכיבים השולטים בכניסת האוויר או תערובת האוויר והדלק לצילינדרים וביציאת גזי הפליטה מהם. במנוע ארבע פעימות קיימים בדרך כלל שסתומי יניקה ושסתומי פליטה, הנפתחים ונסגרים בתזמון המתאים למחזור העבודה.
פתיחת השסתומים וסגירתם מתבצעות באמצעות מנגנון התזמון של המנוע, הכולל בהתאם לתכנון רכיבים כמו גל זיזים, מרימי שסתומים וקפיצים. מבנה המנגנון משתנה בין מנועים.
תקלה בשסתום או במנגנון ההפעלה שלו עלולה לגרום לרעשים, ירידה בדחיסה, פעולה לא חלקה או ירידה בביצועים. לא כל רעש מהמנוע מעיד על תקלה בשסתומים, ולכן נדרשת בדיקה מתאימה.
טיפ: רעש באזור ראש המנוע עשוי לנבוע ממספר מקורות. לפני שמכוונים שסתומים או מפרקים את הראש, יש לזהות את מקור הרעש ולבדוק את הוראות היצרן.
שרשרת-טיימינג:
שרשרת טיימינג (באנגלית: Timing Chain) היא אחד האמצעים המשמשים במנועים מסוימים להפעלת מנגנון הטיימינג. היא עשויה מחוליות מתכת ופועלת באמצעות גלגלי שיניים, מותחן ומובילים השומרים עליה מתוחה ובמסלול הנכון.
בשונה מרצועת טיימינג, שרשרת טיימינג נמצאת בדרך כלל בתוך המנוע ומשומנת באמצעות שמן המנוע. במנועים רבים לא נקבע לה מרווח החלפה תקופתי קבוע, אך אין פירוש הדבר שהיא אינה נשחקת או שהיא מחזיקה בהכרח לכל חיי הרכב.
עם הזמן השרשרת, המותחן, המובילים או גלגלי השיניים עלולים להישחק. מה שמכונה לעיתים “התארכות שרשרת” נובע בעיקר מבלאי במפרקים ובחוליות, שגורם לאורך הכולל של השרשרת לגדול ולדיוק התזמון להיפגע.
סימנים אפשריים לבעיה כוללים רעש מתכתי או שקשוק, במיוחד בהתנעה קרה, קודי תקלה הקשורים להתאמה בין גל הארכובה לגל הזיזים, פעולה לא תקינה של המנוע ולעיתים קושי בהתנעה. עם זאת, רעש מאזור הטיימינג אינו מוכיח שהשרשרת עצמה תקולה, ויש לבדוק גם את המותחן, המובילים ורכיבים נוספים.
מצב שמן המנוע חשוב במיוחד במערכת כזאת. שמן שאינו מתאים, מפלס נמוך או מרווחי החלפה ארוכים מדי עלולים לפגוע בשימון השרשרת ובפעולת מותחן הידראולי, כאשר קיים כזה, ולהאיץ את הבלאי.
כאשר נדרשת החלפה, בדרך כלל בודקים את מכלול הטיימינג כולו ולא מחליפים אוטומטית רק את השרשרת. בהתאם למנוע ולמצב החלקים עשויים להחליף גם מותחן, מובילים, גלגלי שיניים ואטמים נלווים.
טיפ: אומרים ששרשרת טיימינג היא “לכל החיים”. רק לא תמיד מציינים של מי - של השרשרת או של המנוע.
תוסף-דלק:
תוסף דלק (באנגלית: Fuel Additive) הוא חומר שמוסיפים למכל הדלק במטרה להשפיע על תכונות הדלק או לסייע בניקוי ובהגנה על חלקים מסוימים במערכת הדלק. קיימים סוגים שונים של תוספים, ולכן המונח “תוסף דלק” אינו מתאר חומר אחד בעל פעולה קבועה.
תוספים נפוצים כוללים חומרים המיועדים לניקוי מזרקים ומשקעים במערכת הדלק, תוספים לשיפור יציבות הדלק וחומרים המיועדים למטרות מסוימות במנועי בנזין או דיזל. ההרכב, הריכוז והשימוש המיועד משתנים בין המוצרים.
תוסף ניקוי איכותי עשוי לסייע בהסרת משקעים מסוימים כאשר הם אכן קיימים, אך הוא אינו תחליף לאבחון תקלה ואינו מסוגל לתקן רכיב מכני או חשמלי פגום, מזרק שאינו מתפקד כראוי מסיבה מכנית או מערכת שסובלת מחסימה משמעותית.
גם המינון חשוב. אין להסיק שאם כמות מסוימת מועילה, כמות כפולה תנקה פי שניים. יש להשתמש בתוסף בהתאם להוראות היצרן שלו ולוודא שהוא מתאים לסוג הדלק ולרכב.
טיפ: תוסף דלק הוא חומר ניקוי, לא קופת צדקה למנוע. אם אין בעיה שהוא מסוגל לפתור, לא חייבים לתרום לו בקבוק בכל טיפול.
תוסף-נוזל-קירור:
תוסף נוזל קירור (באנגלית: Coolant Additive) הוא חומר שמוסיפים לנוזל הקירור במטרה להשפיע על תכונות מסוימות שלו או לטפל בבעיה מסוימת. קיימים תוספים מסוגים שונים, ולכן חשוב להבדיל ביניהם ולא להתייחס לכולם כאל מוצר אחד.
נוזל קירור תקני כבר מכיל חבילת תוספים שנועדה בין היתר להגן מפני קורוזיה, קוויטציה ומשקעים ולשמור על רכיבי מערכת הקירור. לכן ברכב שבו נמצא נוזל הקירור הנכון ובריכוז שקבע היצרן, בדרך כלל אין צורך להוסיף לו באופן שגרתי תוסף נוסף.
קיימים תוספים המיועדים לשיפור תכונות מסוימות של נוזל הקירור, וכן חומרים המכונים “עוצרי נזילות” שנועדו לנסות לאטום נזילות קטנות. חומרים כאלה אינם תחליף לתיקון מקור הנזילה, ובמקרים מסוימים הם עלולים להצטבר במעברים צרים ברדיאטור, ברדיאטור החימום או ברכיבים אחרים במערכת.
אין להוסיף תוסף רק משום שהוא מוגדר כמתאים ל"כל סוגי נוזלי הקירור". יש לוודא שהוא מתאים לנוזל הקיים ולדרישות יצרן הרכב, משום שערבוב חומרים שאינם מתאימים עלול לפגוע בתכונות נוזל הקירור.
טיפ: אם מערכת הקירור מאבדת נוזל, היא לא מבקשת בקבוק קסמים - היא מבקשת שתמצאו לאן הנוזל הולך.
תוסף-שמן:
תוסף שמן (באנגלית: Oil Additive) הוא חומר שמוסיפים לשמן המנוע במטרה לשנות או לחזק תכונות מסוימות שלו, כגון ניקוי, הפחתת חיכוך, שינוי צמיגות או השפעה על אטמים ורעשים, בהתאם לסוג התוסף.
חשוב לזכור ששמן מנוע מודרני הוא כבר מוצר הכולל חבילת תוספים שתוכננה כחלק מהשמן, ובה חומרים כמו דטרגנטים, מפזרי משקעים, נוגדי שחיקה, נוגדי חמצון ותוספים נוספים. הוספת חומר חיצוני משנה את ההרכב המאוזן של השמן ולא בהכרח משפרת אותו.
במנוע תקין המשתמש בשמן בעל הצמיגות והמפרטים שקבע היצרן, אין להניח שתוסף שמן נוסף נחוץ. תוסף גם אינו תיקון לבלאי מכני, לחץ שמן נמוך, צריכת שמן חריגה או רעש שמקורו בתקלה מכנית.
יש תוספים המיועדים למצבים או לשימושים מסוימים, אך לפני השימוש בהם חשוב לבדוק את הוראות יצרן הרכב ואת התאמת המוצר לשמן ולמנוע. במיוחד אין להשתמש בתוסף שמשנה את צמיגות השמן כתחליף לבחירת שמן מתאים מלכתחילה.
טיפ: אם מהנדסי השמן כבר הכניסו לבקבוק חבילת תוספים שלמה, לא בטוח שהם השאירו מקום דווקא לבקבוקון שמבטיח “מנוע חדש תוך עשר דקות”.
תושבת-גיר:
תושבת גיר (באנגלית: Transmission Mount) היא רכיב המחבר את תיבת ההילוכים לשלדת הרכב או למרכב, תומך בה ומסייע לבודד רעידות וזעזועים ממערכת ההנעה.
בדומה לתושבת מנוע, היא עשויה בדרך כלל ממתכת בשילוב גומי ולעיתים כוללת מבנה הידראולי. למעשה, ברכבים רבים תושבות המנוע והגיר פועלות יחד כמערכת שמחזיקה את מכלול המנוע ותיבת ההילוכים ומגבילה את תנועתו.
תושבת גיר שחוקה, קרועה או שקרסה עלולה לגרום לרעידות, נקישות או מכות בעת שילוב הילוך, האצה או מעבר בין האצה להאטה. לעיתים ניתן לראות גם תנועה חריגה של מכלול ההנעה.
תסמינים כאלה אינם מוכיחים שהתושבת תקולה. חופש במערכת ההנעה, תקלה בתיבת ההילוכים, תושבת מנוע פגומה או גורמים אחרים יכולים ליצור תופעות דומות.
טיפ: אם כל שילוב ל-D מגיע עם “בום”, לא חייבים מיד להספיד את הגיר. לפעמים הוא בסדר גמור ורק הכיסא שלו נשבר.
תושבת-מנוע:
תושבת מנוע (באנגלית: Engine Mount) היא רכיב המחבר את המנוע לשלדת הרכב או למרכב, מחזיק אותו במקומו ומבודד חלק ניכר מהרעידות והזעזועים שהוא מייצר בזמן פעולתו.
ברכב קיימות בדרך כלל כמה תושבות, ובחלקן נתמכת גם תיבת ההילוכים. התושבות עשויות בדרך כלל ממתכת בשילוב גומי, ובחלק מהרכבים קיימות תושבות הידראוליות המכילות נוזל ואף תושבות אקטיביות שמאפייניהן משתנים בהתאם לתנאי פעולת המנוע.
כאשר תושבת נשחקת, נקרעת או קורסת, המנוע עשוי לנוע יותר מהמתוכנן ולהעביר רעידות למרכב. תסמינים אפשריים כוללים רעידות חריגות בסרק, מכה בעת שילוב להילוך או בעת האצה ושחרור דוושת התאוצה, וכן תנועה חריגה של המנוע.
רעידות ברכב אינן מוכיחות שתושבת המנוע תקולה. החטאת הצתה, סל"ד לא תקין, בעיה במנוע, תושבת תיבת הילוכים או גורמים אחרים יכולים ליצור תחושה דומה, ולכן יש לאבחן את מקור הרעידה לפני החלפת התושבות.
טיפ: המנוע אמור לעבוד, לא לטייל בתא המנוע. אם כל שילוב ל-D גורם לו לצאת כמעט לביקור אצל הרדיאטור, הגיע הזמן לבדוק מי מהתושבות הפסיקה להחזיק אותו קצר.
תותבים-למשולשים:
תותבים למשולשים (באנגלית: Control Arm Bushings) הם רכיבים גמישים המחברים את המשולש לשלדת הרכב או לתת-השלדה. תפקידם לאפשר למשולש תנועה מבוקרת כחלק מעבודת המתלה, ובמקביל לספוג רעידות וזעזועים ולמנוע מגע ישיר בין חלקי המתכת.
התותבים עשויים בדרך כלל מגומי המחובר לשרוולי מתכת, ולעיתים מחומרים אחרים. בזמן נסיעה הם נתונים לעומסים, תנועה ושינויי טמפרטורה, ולכן עם הזמן הגומי עלול להתייבש, להיסדק, להיקרע או להיפרד מהשרוול.
תותבים שחוקים עלולים לגרום לנקישות בנסיעה על מהמורות, תחושה פחות מדויקת בהיגוי, תנועה חריגה של הגלגל בזמן האצה או בלימה ושחיקת צמיגים לא אחידה. עם זאת, תסמינים דומים יכולים להיגרם גם מרכיבי מתלה והיגוי אחרים ולכן יש לבדוק את מקור החופש.
בחלק מהרכבים ניתן להחליף את התותבים בנפרד באמצעות פירוק המשולש ולחיצה של התותב הישן והחדש, ובאחרים משתלם או נדרש להחליף את המשולש כולו.
טיפ: תותב עולה הרבה פחות ממשולש שלם, אבל לפני שחוגגים את החיסכון כדאי לבדוק אם שאר המשולש בכלל שותף לשמחה.
תיבת-הילוכים:
תיבת הילוכים (באנגלית: Transmission או Gearbox), המכונה גם גיר, היא מכלול במערכת ההנעה שתפקידו להעביר את כוח המנוע אל הגלגלים תוך התאמת יחס ההעברה לתנאי הנסיעה.
המנוע פועל ביעילות בטווח מסוים של מהירויות סיבוב, בעוד שהרכב צריך להתחיל מעמידה, להאיץ, לעלות עליות ולנסוע במהירויות שונות. תיבת ההילוכים מאפשרת לשנות את היחס בין מהירות סיבוב המנוע לבין מהירות הסיבוב המועברת לגלגלים. יחס נמוך מאפשר לקבל כוח רב יותר בגלגלים במהירות נמוכה, ואילו יחס גבוה מתאים לנסיעה מהירה יותר בסל"ד מנוע נמוך יחסית.
קיימים סוגים שונים של תיבות הילוכים, ובהם גיר ידני, גיר אוטומטי, גיר רובוטי, גיר דו-מצמדי וגיר רציף. המבנה ואופן יצירת יחסי ההעברה שונים מאוד בין הסוגים, ולכן לכל אחד מהם ערך נפרד.
גם דרישות התחזוקה משתנות בין התיבות. סוג שמן הגיר, אופן בדיקת המפלס, מרווחי ההחלפה והטיפולים הנדרשים נקבעים לפי סוג התיבה והוראות היצרן.
תסמינים כמו החלקה, מכה או השהיה בשילוב, רעשים, רעידות או קושי בהעברת הילוכים מצדיקים אבחון, אך אינם מוכיחים לבדם שנדרש שיפוץ או החלפה של התיבה. מקור התקלה יכול להיות גם בשמן, במערכת הבקרה, בחיישנים או ברכיבים אחרים הקשורים לפעולתה.
טיפ: “הלך הגיר” הוא אבחון קצר מאוד למכלול מורכב מאוד. לפני שמזמינים לו קדיש, כדאי לפחות לתת לסורק ולמכונאי להעיד.
תיבת-הילוכים-ישירה:
ראה DSG.
תיבת-הילוכים-רובוטית:
ראה גיר רובוטי.
תיבת-הילוכים-רציפה:
ראה גיר רציף.
תפוח:
תפוח הוא מפרק כדורי המאפשר תנועה בזוויות שונות בין רכיבים במערכת המתלים או ההיגוי. ברכב הוא עשוי להיות משולב בזרוע מתלה או במוט היגוי, בהתאם לתכנון.
בלאי בתפוח עלול לגרום לחופש, לנקישות או להשפיע על דיוק ההיגוי. יש לאבחן את מקור החופש לפני החלפת הרכיב, ולבדוק אם נדרש כיוון פרונט לאחר התיקון.
טיפ: תפוח ההגה או המתלה אינו פרי, ואין טעם לחכות שיבשיל. אם יש חופש או נקישות, בודקים אותו בזמן.
תפוח-הגה:
תפוח הגה (באנגלית: Tie Rod End) הוא מפרק כדורי בקצה מערכת ההיגוי, המחבר בין מוט ההיגוי לבין מכלול הגלגל ומעביר אליו את התנועה שמגיעה ממסרק ההגה. המבנה הכדורי מאפשר למפרק לנוע עם המתלה ובמקביל להעביר את תנועת ההיגוי.
בדרך כלל קיים תפוח הגה חיצוני בכל אחד מהגלגלים הקדמיים, ובמערכות רבות קיים גם מוט הגה פנימי המחבר בינו לבין מסרק ההגה.
בתוך התפוח נמצא מפרק משומן המוגן באמצעות גומיית אבק. קריעה של הגומייה מאפשרת ללכלוך ולמים לחדור ולחומר הסיכה לצאת, וכך עלולה להאיץ את שחיקת המפרק.
תפוח הגה שחוק עלול לגרום לחופש בהיגוי, נקישות, תחושה לא מדויקת בהגה ולעיתים לשחיקת צמיגים לא אחידה. חופש משמעותי הוא גם עניין בטיחותי, ולכן אין להתעלם ממנו.
לאחר החלפת תפוח הגה נדרש בדרך כלל לבדוק ולכוון את כיוון הפרונט, משום שמיקום התפוח משפיע על זווית ההתכנסות של הגלגל.
טיפ: חופש בתפוח הגה הוא לא המקום לומר “נמשוך עם זה עוד קצת”. יש חלקים ברכב שמותר להם להיות משוחררים - מערכת ההיגוי לא ברשימה.
תפוח-משולש:
תפוח משולש (באנגלית: Ball Joint) הוא מפרק כדורי המחבר בדרך כלל בין המשולש לבין נאבת הגלגל או מכלול המתלה. הוא מאפשר לגלגל לנוע מעלה ומטה עם המתלה ובמקביל להסתובב בהתאם לתנועת ההיגוי.
המפרק בנוי מכדור ומבית שבתוכו הוא נע, ומוגן בדרך כלל באמצעות גומיית אבק המכילה חומר סיכה. גומייה קרועה עלולה לאפשר חדירת מים ולכלוך ואובדן חומר סיכה, וכך להאיץ את שחיקת התפוח.
תפוח משולש שחוק עלול לגרום לנקישות בנסיעה על מהמורות, חופש בגלגל, תחושת היגוי לא מדויקת ושחיקת צמיגים לא אחידה. חופש משמעותי בתפוח הוא ליקוי בטיחותי, ובמצב קיצוני כשל של המפרק עלול לגרום להיפרדות החיבור בין המתלה לגלגל.
בחלק מהרכבים ניתן להחליף את התפוח בנפרד, ובאחרים הוא מגיע כחלק מהמשולש ומחליפים את המכלול כולו.
אין לבלבל בין תפוח משולש לבין תפוח הגה. שניהם מפרקים כדוריים באזור הגלגל, אך תפוח ההגה שייך למערכת ההיגוי ואילו תפוח המשולש הוא חלק ממערכת המתלים.
טיפ: קוראים לו תפוח, אבל אם הוא מתחיל לדפוק לא מחכים שיבשיל.
תרמוסטט:
תרמוסטט (באנגלית: Thermostat) הוא שסתום מבוקר טמפרטורה במערכת הקירור, שתפקידו לווסת את זרימת נוזל הקירור בין המנוע לרדיאטור ולסייע למנוע להגיע לטמפרטורת העבודה המתאימה ולשמור עליה.
כאשר המנוע קר, התרמוסטט מגביל בדרך כלל את הזרימה דרך הרדיאטור וכך מאפשר למנוע להתחמם מהר יותר. כשהנוזל מגיע לטווח הטמפרטורה שעבורו תוכנן התרמוסטט, הוא נפתח בהדרגה ומאפשר זרימה דרך הרדיאטור. טמפרטורת הפתיחה המדויקת משתנה בין מנועים.
תרמוסטט שנתקע במצב סגור עלול למנוע זרימה מספקת לרדיאטור ולגרום להתחממות מנוע. תרמוסטט שנתקע פתוח עלול לגרום למנוע להתחמם לאט מדי או לעבוד בטמפרטורה נמוכה מהמתוכנן, ולעיתים לפגוע גם בחימום תא הנוסעים ובצריכת הדלק.
מנוע שמתחמם אינו מוכיח שהתרמוסטט תקול. תקלה במשאבת המים, מאוורר, רדיאטור, איבוד נוזל קירור, אוויר במערכת או בעיות אחרות יכולות לגרום לתסמינים דומים.
בעת החלפת תרמוסטט חשוב להשתמש בחלק המתאים למנוע ולהתקינו בכיוון הנכון. לאחר פתיחת מערכת הקירור יש למלא ולבצע ניקוז אוויר ממערכת הקירור בהתאם להוראות היצרן.
טיפ: להוציא תרמוסטט כדי שהמנוע “יהיה יותר קר” זה קצת כמו להוציא את החלונות מהבית כדי שיהיה יותר מאוורר. המערכת תוכננה לעבוד איתו, לא למרות קיומו.
תת-שלדה:
תת־שלדה היא מבנה נפרד או משני המתחבר למרכב הרכב ומשמש נקודת עיגון לרכיבים כגון מנוע, תיבת הילוכים, זרועות מתלה או מסרק הגה, בהתאם לתכנון הרכב.
פגיעה או עיוות בתת־שלדה עלולים להשפיע על מיקום הרכיבים ועל זוויות המתלים וההיגוי. לאחר תאונה או תיקון משמעותי יש לבדוק את מצב החיבורים והמידות לפי הוראות היצרן.
טיפ: היא אולי מסתתרת מתחת לרכב, אבל כשהחיבורים שלה מתרופפים, הרעש כבר לא נשאר מתחת לשטיח.