חדשות עולם הרכב

@ראובן-שבתי כתב במעניין מאוד... השיטה נחשפת: מפקד דרש 100 דוחות ביום לכל שוטר.: @גיל כתב במעניין מאוד... השיטה נחשפת: מפקד דרש 100 דוחות ביום לכל שוטר.: @יחצ-המקצוען לענ"ד חבל שפורסם (במקור, לא ע"י ידידינו @יחצ-המקצוען ), זה יועד לכיוון מסויים מאוד, שלא אמור היה להטריד דווקא את האילתים… אותם אף אחד לא מעיז לעצור תתפלא לשמוע, אתה יכול לראות לדוגמא את הסרטון שעלה במעניינים אתמול. שוטר רכוב רדף לבד אחרי עבריין מהפזורה, שלך תדע לאן הוא מוביל אותו ומה הוא ישלוף עליו באמצע המרדף, ועצר אותו כמו גדול. יש ויש, מה לעשות…

@יחצ-המקצוען זה יכול להיות ממש וואו, לא?

@מאיר כתב ב"ונשמרתם מאד לנפשותיכם". שיא של עשור בצעירים הרוגים בתאונות דרכים ה' ישמור.: אבל מ75 הרוגים ב2023 ל104 ב2024 זו עליה של 38% בשנה אחת! האוכלוסיה גודלת לאט יותר… ייתכן שאתה צודק, אני אפילו לא בדקתי, כי: מחקר שמביא מספרים במקום אחוזים. ויש תמיד עוד פרמטרים שצריך לשקלל ואני לא נותן שום משקל של אמינות למחקר שהתוצאה שלו נבחרה מראש.

@צבי-דורש-ציון הנה תשובה של GPT האם שתי הבדיקות היו במעבדה גם זאת שהייתה מבוססת על נתוני נהיגה אמיתיים ChatGPT said: כן, שתי הבדיקות בוצעו בתנאי מעבדה – גם זו שהתבססה על פרופילי טעינה ופריקה קבועים (השיטה הסטנדרטית), וגם זו שהתבססה על נתוני נהיגה אמיתיים. ההבדל ביניהן: בדיקה קלאסית: השתמשו בפרוטוקול טעינה/פריקה אחיד (למשל: טעינה ופריקה בקצב קבוע). בדיקה חדשנית: השתמשו בפרופילי זרם/מתח שגזרו מנסיעות רכב אמיתיות – כלומר: הדימו בתנאי מעבדה את הדינמיקה של נהיגה יומיומית (האטות, האצות, טעינה רגנרטיבית וכו’). איך עשו את זה? החוקרים לקחו נתוני טלמטריה מרכבים חשמליים אמיתיים (כגון טסלה ודומיהם), ויצרו פרופילי פריקה מדויקים שמתארים את השימוש האמיתי בסוללה. לאחר מכן, הם הפעילו את אותם פרופילים על תאים זהים במעבדה – כך ששני קבוצות הסוללות נבדקו באותו ציוד, באותו סביבה – ההבדל היחיד היה בפרופיל השימוש. למה זה חשוב? אם שתי הסוללות נבדקות באותו מקום, ההשוואה ביניהן אמינה יותר – כי כל ההבדל הוא רק באופן שבו הסוללה “משומשת”, לא בתנאי הסביבה. וזה מה שאיפשר לחוקרים להסיק שהשיטה הקלאסית ממעיטה בערך האמיתי של אורך חיי הסוללה בכ-30–40%. אם תרצי, אני יכול גם להסביר איך החוקר השתמש בלמידת מכונה כדי לבודד את ההשפעה של סוג הפריקה מהשפעות זמן. ביקשתי שיסביר גם איך לבווד מהשפעת הזמן כי נראה שמשום מה זה שזה הי בתנאי מעבדה לא הספיק וזה מה שהוא ענה שמחה! הנה הסבר על השימוש בלמידת מכונה (machine learning) במחקר: המטרה: לזהות באופן מדויק מה גורם לירידת הביצועים של הסוללה: האם זו הזדקנות טבעית עם הזמן (time aging)? או שחיקה שנובעת מהשימוש בפועל – כלומר טעינה/פריקה (cycle aging)? שני התהליכים קורים במקביל, אבל קשה להפריד ביניהם בניסוי רגיל. 🧠 איך עשו את זה? החוקרים השתמשו באלגוריתמי למידת מכונה (ML) כדי לנתח את המידע הרב שנאסף מהסוללות במהלך יותר משנתיים. השיטה כללה: איסוף נתונים: מתח, זרם, קיבולת, טמפרטורה, מספר מחזורים, וזמן שעבר – מכל תא סוללה. עבור כל סוללה, תועדו מאות או אלפי נקודות לאורך חייה. אימון מודל ML (למשל, רשת עצבית או Random Forest): המודל למד לזהות תבניות הקשורות לשני סוגי ההזדקנות (עם הזמן ועם השימוש). כלומר: לאמן את המחשב לגלות, לדוגמה, שאם סוללה איבדה 10% מהקיבולת – ייתכן ש-7% מזה נובע מהשימוש ו‑3% מהזמן שחלף. ניתוח הפלט: המודל הצליח לכמת את ההשפעה של כל גורם – מה שאִפשר לראות, למשל, שבפרופילי פריקה “רכים” (כמו נהיגה אמיתית) רוב ההזדקנות באה דווקא מהזמן ולא מהמחזורים עצמם. מה גילו? סוללות שהשתמשו בהן עם פרופיל דינמי (כמו בנהיגה אמיתית) הזדקנו יותר מהזמן שעבר מאשר מהשימוש עצמו. לעומת זאת, בפרופילים קבועים – השימוש עצמו שחק את הסוללה הרבה יותר מהר. 🧩 למה זה שימושי? זה מאפשר למהנדסים לתכנן סוללות בצורה מדויקת יותר: ️ אם יודעים מה באמת שוחק את הסוללה – אפשר למנוע את זה מראש. זה גם עוזר ליצרנים להבין איך לעדכן את תוכנת ניהול הסוללה (BMS) כדי להאריך את החיים בלי לשנות את החומרה. אם תרצי, אפשר גם להסביר איך בדיוק נראים הפרופילים הדינמיים ששימשו אותם, או למה “האצות קצרות” דווקא מפחיתות התיישנות – שזה היה אחד הממצאים הכי מפתיעים במחקר. 2/2 Ask ChatGPT

@יחצ-המקצוען מעניין אם באמת מדובר במשאיות במת או בתאוריה, דהיינו שבאמת לא מובילים את זה כמעט עם משאיות ורק עם רכבות, אבל עכשיו אפשר להוביל יותר. עכ"פ נראה שכן היו מעבירים גם עם משאיות, כי אחרת מאיפה פתאום הכמות. גם מה שהוסיפו נקודות בכל הנמלים וב"ש וכו’ ודאי ישפיע על כמות המשאיות לכאורה.

@מאיר כתב בשברולט טאהו בארץ!: כמה רכבים חשמליים אתה מכיר שמחירם מעל חצי מליון שקל יש לא מעט דגמים שמיועדים לעשירים ומעלה, וכרגע הם מוצעים גם בגרסה חשמלית והיא צוברת יותר תאוצה מאשר הגרסה עם מנוע בעירה. לדוגמה: האמר חשמלי GMC ריינג’ רובר רוביקון דיפנדר פלאג אין פורשה קאיין הייבריד מזראטי גראן טוריסמו וזה לא הכל. ואלו גם דגמים שבאמריקה בכלל לא זורקים מבט לגירסאות החשמליות. כך לדוגמה את סייברטראק, טנדר ענק עם נוכחות ובכל זאת היה רחוק מאד מהיעד שחברת טסלה ציפתה לו… הצפי היה לכל הפחות תמכור של 250,00 יחידות כשבפועל נמכרו בשנת 2024 רק 40 אלף יחידות והשנה פחות מ 7,000 לבינתיים. @מאיר כתב בשברולט טאהו בארץ!: והיכן הם ממוקמים בטבלת המסירות? למה בגירסאות הרגילות עם מנוע בעירה הרכבים האלו נמכרו יותר?! גם שם המסירות לא היו הרבה כי כמו שהזכרנו כבר אלו רכבים לקהל מיוחד שאין ממנו הרבה.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 7.15 ש"ח לליטר, עלייה של אגורה אחת מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 24 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

@המפותח מי שמעדיף רכב מנותק מהכביש על פני רכב עם התנהגות-הרכב הזה לא מיועד לו לא התכוונתי בענין הידני