המאמר נכתב לע’'נ ניסן בן טידה

אחרי ארבע שנים על שתי טידות (אחת סדאן ואחת הצ’באק) אני יכול להמליץ על הרכב הנ’‘ל בחום - כמובן בשקלול הנתונים והצרכים של כאו’‘א.
ניסאן- מותג עם שוק יחסית חלש בארץ, אך בסופו של דבר מותג יפני, כלומר - אמינות.
נכון שהיו צרות עם הקשקאי ועוד, אבל טידה ברמת האמינות לא פחות מקורולה.
יש שתי מחלות ידועות - סליל הגה, שתוקן בריקול ב2020, וראדיטור חימום דהיינו- בשלב מסויים בחיי הרכב יש נזילת מים מהרדיאטור חימום, תיקון מלא עולה בסביבות 1500 ש’‘ח, אבל כולם עושים ביטול לרדיאטור (אין מזגן על חום) שעולה 200 ש’‘ח.
חוץ מהבעיות הנ’‘ל לא היו לי ‘תקלות’ ברכב מלבד תחזוקה ובלאי, בגדול ההוצאות על תחזוקה שוטפת של הרכב זולות.
מבחינת נוחות- הנסיעה ברכב סבירה ביחס למשפחתיות אחרות באותם שנתונים, הכביש מורגש, אך לא בצורה מוגזמת. המושבים מאוד נוחים וזה מחפה על מהמורות הכביש אם כי בגרסת ההאצ’באק המושבים האחוריים הרבה פחות רכים.
האבזור דל (הגרסה המוגזמת מפנקת בשליטה מההגה ובלוטוס מובנה…) אין הרבה מה לצפות בשנתונים כאלה…
תא המטען בגרסת הסדאן ענק ושימושי- 470 ליטר, ובגרסת ההצ’באק 330 עם פיצ’ר פשוט וגאוני- שורת המושבים השניה על מסילה, כך שיש מקום לאיחסון כמעט כמו סטיישן ועדיין אפשר להושיב ילדים מאחורה.
צריכת דלק - בנסיעה עירונית לא רגועה עם מזגן בשיא הקיץ 1\8. עם נהיגה סבירה יותר אפשר להגיע ל1\10. נסיעה בינעירונית בערך 1\14.
ביצועי הרכב טובים (לא רכב ספורט…) סוחב מצויין עליות למיניהם. תחושת ההאצה טובה במיוחד ב60 קמ’‘ש הראשונים. אין לרכב בעיה עם עקיפות זריזות, נותן כוח. גם במהירויות גבוהות מרגיש בסדר.
אחיזת כביש- לא סופרב אבל אין לו בריחות זנב וכד’ יחסית מרגיש יציב.
שדה ראייה טוב מאוד. חלון אחורי גדול יותר בסדאן אך גם בהצ’באק שדה ראיה טוב מלפנים ומאחור.
היתרון הכי גדול של טידה- המחיר! בגלל עיצוב שאינו עונה לטעמם של הישראלים (אולי לטעמם של היפנים?) ומותג עם שוק חלש, המחיר זול.
לסיכום: אם יש לכם תקציב של עד 14,000 ואתם מחפשים רכב זול לתחזוקה נוח לנהיגה עם תא מטען גדול - לענ’'ד טידה ב10,000 יתן תמורה מצויינת, וחסכתם לקניות לשבת. עיצוב איבזור וחיסכון בדלק- קחו הלוואה.

למה ‘היו’ לי שתי טידות? שתיהן שבקו חיים בתאונה.

תלת גוונא